{"id":"0c75eec1-5b34-4900-92e3-b2eb682f3c52","evidenceBadgeEligible":null,"evidenceBadgeLabel":null,"badgeQa":null,"readerEvidenceCopy":null,"evidenceSeal":null,"evidenceSealQa":null,"publishedAtExact":"2026-11-07T08:34:23.992Z","slug":"דימום-מוחי-סוגים-תסמינים-טיפול-והחלמה","title":"דימום מוחי: סוגים, תסמינים, טיפול והחלמה","subtitle":"דימום מוחי הוא מצב חירום, אבל לא כל דימום דומה לאחר. המדריך מסביר את הסוגים, הסימנים, הטיפול וסיכויי ההחלמה, ומתי מתקשרים מיד ל-101.","excerpt":"דימום מוחי הוא מצב חירום, אבל לא כל דימום דומה לאחר. המדריך מסביר את הסוגים, הסימנים, הטיפול וסיכויי ההחלמה, ומתי מתקשרים מיד ל-101.","content":"**בקצרה**\n\n- **מה זה:** דימום מוחי (שטף דם במוח) הוא יציאה של דם מכלי דם אל תוך רקמת המוח או אל המרחבים שסביבו. הדם לוחץ על המוח ופוגע בתאים, ולכן גם דימום קטן מסוכן.\n- **הסוגים העיקריים:** דימום תוך-מוחי (ICH), דימום תת-עכבישי (SAH) ודימום תת-דורלי, שנקרא גם סובדורלי (SDH). לכל סוג גורמים, טיפול וסיכויי החלמה שונים.\n- **איך מזהים:** כאב ראש פתאומי וחזק מאוד, חולשה או נימול בצד אחד, קושי בדיבור, בלבול, פרכוס או אובדן הכרה. אצל מבוגרים, אחרי נפילה, התסמינים יכולים להופיע גם בהדרגה.\n- **מה עושים:** בכל חשד מתקשרים מיד למד\"א, 101. לא נוהגים לבד לבית החולים ולא מחכים שהתסמינים יחלפו.\n\nשומעים את המילים \"דימום מוחי\" אחרי בדיקת CT של מישהו קרוב, ומיד עולות שאלות: כמה זה חמור, מה גרם לזה, והאם אפשר להחלים. התשובה תלויה קודם כל בסוג הדימום. דימום תוך-מוחי שנגרם מלחץ דם גבוה, דימום ממפרצת שנקרעה ודימום איטי מתחת לקרום המוח אחרי נפילה הם מצבים שונים מאוד, גם אם כולם נקראים \"דימום מוחי\".\n\nכאן נסביר מה ההבדל בין הסוגים, אילו תסמינים מחייבים פנייה מיידית, איך מאבחנים ומטפלים, ומה ידוע על החלמה ושיקום.\n\n## מה זה דימום מוחי (שטף דם במוח)?\n\nדימום מוחי הוא מצב חירום, שבו כלי דם בתוך הגולגולת נקרע ודם יוצא ממנו. הדם גורם ללחץ ישיר על המוח וגם לנזק לתאים שבאים איתו במגע.\n\nדימום מוחי הוא אחד משני הסוגים העיקריים של שבץ מוחי. בשבץ איסכמי כלי דם נחסם, ובדימום מוחי כלי דם נקרע. רוב השבצים הם איסכמיים, כ-87% מהם ([CDC](https://www.cdc.gov/stroke/data-research/facts-stats/index.html)). כי הטיפולים בשני המצבים שונים, הבדיקה הראשונה בבית החולים היא CT של הראש, שמראה אם יש דם. להסבר על שבץ באופן כללי ראו [שבץ מוחי: איך מזהים את הסימנים, למה כל דקה חשובה ואיך מפחיתים את הסיכון](/articles/שבץ-מוחי-המדריך-המרכזי-סוגים-סימנים-אבחון-טיפול-ומניעה)\n\n## סוגי דימום מוחי לפי מיקום הדם\n\nהסוג נקבע לפי המקום שבו נמצא הדם. ממנו נגזרים הגורם האפשרי, הטיפול והפרוגנוזה. הטבלה מסכמת את ההבדלים:\n\n| **סוג הדימום** | **היכן הדם נמצא** | **הקשר נפוץ** | **עיקרון הטיפול** |\n| --- | --- | --- | --- |\n| תוך-מוחי (ICH) | בתוך רקמת המוח | לחץ דם גבוה, תרופות נוגדות קרישה, מחלה של כלי דם קטנים | טיפול נמרץ, איזון לחץ דם והפסקת השפעת נוגדי הקרישה |\n| [תת-עכבישי (SAH)](/articles/דימום-תת-עכבישי-sah-מהו-מה-הקשר-למפרצת-ומה-עושים) | ברווח שבין קרומי המוח, סביב המוח | לרוב קרע של מפרצת מוחית, לעיתים חבלה | סגירת המפרצת בצנתור או בניתוח |\n| [תת-דורלי, סובדורלי (SDH)](/articles/דימום-סובדורלי-כרוני-אצל-מבוגרים-למה-נפילה-קטנה-יכולה-להתבטא-מאוחר) | מתחת לדורה, הקרום החיצוני של המוח | חבלה או נפילה, בעיקר בגיל מבוגר ועם מדללי דם | מעקב או ניקוז |\n| תוך-חדרי בפגים (IVH) | בחדרי המוח, בדרגות I עד IV | לידה מוקדמת | מעקב אולטרסאונד וטיפול בסיבוכים |\n\nקיימים סוגים נוספים, כמו דימום אפידורלי, שלא נסקרים כאן.\n\n## תסמינים של דימום מוחי\n\nדימום מוחי מתבטא לרוב בתסמינים שמופיעים פתאום. התסמינים תלויים בסוג, בגודל ובמיקום של הדימום, ולפעמים הם מתפתחים בהדרגה.\n\nהסימנים העיקריים:\n\n- כאב ראש פתאומי וחזק מאוד, שמגיע לשיא תוך דקות.\n- בחילה והקאות.\n- חולשה, נימול או צניחה בפנים, ביד או ברגל, בעיקר בצד אחד.\n- קושי לדבר או להבין, או שינוי פתאומי בראייה.\n- בלבול, ישנוניות חריגה, פרכוס או אובדן הכרה.\n\nבדימום תת-עכבישי, כאב הראש מגיע לשיאו תוך דקה עד חמש דקות, והוא מכונה \"כאב ראש רעם\". רוב האנשים עם כאב ראש חזק אינם סובלים מדימום, אבל כאב כזה תמיד מחייב בירור דחוף ([NICE NG228](https://www.nice.org.uk/guidance/NG228/chapter/recommendations)).\n\nבדימום תת-דורלי כרוני התמונה שונה: הדם מצטבר לאט, לאורך שבועות. התסמינים יכולים להיות בעיות זיכרון, בלבול, כאבי ראש, ישנוניות, חוסר יציבות או חולשה, ולעיתים חושבים בטעות שמדובר בדמנציה. שינוי חדש כזה אצל אדם מבוגר, בעיקר אחרי נפילה, מצדיק בדיקה.\n\n## ממה נגרם דימום מוחי?\n\nהגורם תלוי בסוג הדימום. בדימום תוך-מוחי הגורם השכיח הוא לחץ דם גבוה, בדימום תת-עכבישי קרע של מפרצת, ובדימום תת-דורלי חבלה.\n\nבמחקר שבחן כ-2,650 מטופלים עם דימום תוך-מוחי שלא נגרם מחבלה, לחץ דם גבוה היה הגורם ב-46.7% מהמקרים ([Journal of Stroke, 2022](https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC9194537)). טיפול נוגד קרישה או נוגד טסיות היה הגורם ב-8.6%, ועמילואידוזיס של כלי דם מוחיים ב-8.2%. עמילואידוזיס היא הצטברות של חלבון בדופן כלי הדם, שמחלישה אותה. אצל כחמישית מהמטופלים לא נמצא גורם.\n\nלחץ דם גבוה שנמשך שנים הוא גם גורם סיכון מרכזי לשבץ בכלל. הרחבה ב[שבץ מגיע פתאום, אבל לחץ דם, סוכר ועישון בונים אותו שנים](/articles/שבץ-נראה-פתאומי-גורמי-הסיכון-מתחילים-הרבה-קודם)\n\n### דימום מוחי עקב נפילה או חבלת ראש\n\nלא כל מכה בראש גורמת לדימום. בגיל מבוגר נפילות הן גורם מרכזי לדימום תת-דורלי כרוני, והשימוש בתרופות נוגדות קרישה ונוגדות טסיות הוא אחת הסיבות לכך שהדימום הזה נעשה שכיח יותר ([Journal of Clinical Medicine, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42278995/)). אצל חלק ממי שנוטלים תרופות כאלה ונפגעו בראש, הדימום מתגלה רק ב-CT, גם כשאין תסמינים ([RCEM, 2023](https://rcem.ac.uk/wp-content/uploads/2024/03/Nice_Head_Injury_Position_Statement_October_2023.pdf)). לכן אדם מבוגר או אדם שנוטל מדללי דם צריך הערכה רפואית אחרי חבלת ראש, גם כשהוא מרגיש טוב.\n\n## איך מאבחנים דימום מוחי?\n\nהבדיקה הראשונה היא CT של הראש ללא חומר ניגוד. היא מראה אם יש דם, איפה הוא נמצא וכמה ממנו יש.\n\nלפי הצורך מוסיפים בדיקה של כלי הדם, CTA או אנגיוגרפיה (צנתור אבחוני), כדי לאתר את מקור הדימום, למשל מפרצת או מום בכלי דם. בדימום תוך-מוחי ההנחיה האירופית מציעה להשתמש במדדים קליניים ובממצאי ההדמיה כדי להחליט למי לעשות בירור כזה ([ESO/EANS, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40401775/)).\n\nבחשד לדימום תת-עכבישי, כש-CT שנעשה כמה שעות אחרי תחילת הכאב לא מראה דם, שוקלים ניקור מותני: בדיקה של נוזל השדרה, שמחפשת תוצרי פירוק של דם ([NICE NG228](https://www.nice.org.uk/guidance/NG228/chapter/recommendations)). הצוות שואל גם על תרופות, על לחץ דם ועל חבלה אחרונה, כי הם עוזרים להבין מה גרם לדימום.\n\n## עקרונות הטיפול בדימום מוחי\n\nהטיפול נעשה בבית חולים, לרוב ביחידה לטיפול נמרץ נוירולוגי, והוא תלוי בסוג הדימום. בדימום תוך-מוחי, טיפול ביחידת שבץ ייעודית הוא אחת משתי ההמלצות בעד טיפול בהנחיות האירופיות מ-2025 שנשענות על ראיות חזקות ([ESO/EANS, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40401775/)). המטרה היא לעצור את הדימום, להקטין את הלחץ על המוח ולמנוע סיבוכים.\n\n- **דימום תוך-מוחי:** ייצוב המטופל, הורדה מבוקרת של לחץ הדם, ואם המטופל נוטל נוגד קרישה, הפסקתו ומתן טיפול שמבטל את השפעתו. ניתוח נעשה רק במקרים נבחרים, למשל בדימום גדול במוחון (הצרבלום) שלוחץ על מבנים חיוניים ([ESO/EANS, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40401775/)).\n- **דימום תת-עכבישי:** מאתרים את המפרצת וסוגרים אותה בצנתור או בניתוח, מוקדם ככל האפשר, כי הסיכון לדימום חוזר גבוה בעיקר בהתחלה.\n- **דימום תת-דורלי:** בדימום קטן עם תסמינים קלים מספיק לעיתים מעקב, כי הדם נספג מעצמו. דימום גדול עם תסמינים מנקזים דרך חור קטן בגולגולת.\n\nלצד הטיפול בדימום עצמו, הצוות מונע קרישי דם ברגליים, למשל במכשיר שמפעיל לחץ לסירוגין על הרגליים ([ESO/EANS, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40401775/)), ומתחיל לתכנן שיקום.\n\n### סוגי התרופות שבהן משתמשים\n\nבדימום מוחי אין תרופה אחת שעוצרת את הדימום. משתמשים בכמה קבוצות תרופות, כל אחת למטרה אחרת, והצוות מתאים אותן למטופל ([ESO/EANS, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40401775/)):\n\n| **קבוצת התרופות** | **מה היא עושה** | **מתי משתמשים בה** |\n| --- | --- | --- |\n| תרופות להורדת לחץ דם | מורידות את הלחץ בכלי הדם בצורה מבוקרת, כדי לצמצם את הגדילה של הדימום | בעיקר בדימום תוך-מוחי, וגם בהמשך, כטיפול קבוע למניעת דימום חוזר |\n| תרופות שמבטלות את השפעת נוגדי הקרישה | מחזירות לדם את היכולת להיקרש. לכל סוג של נוגד קרישה יש תרופה מתאימה | כשהמטופל נטל נוגד קרישה לפני הדימום |\n| חוסמי תעלות סידן מסוג נימודיפין | מפחיתים את הסיכון לפגיעה מאוחרת באספקת הדם למוח | בדימום תת-עכבישי ממפרצת ([ESO, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42095754/)) |\n| תרופות נגד פרכוסים | מטפלות בפרכוסים ומונעות את חזרתם | כשהיו פרכוסים או כשהסיכון להם גבוה, ולא כשגרה לכל מטופל |\n\n### ניתוחים ופעולות\n\n- **ניקוז דרך חור קטן בגולגולת:** מוציאים את הדם שהצטבר מתחת לקרום המוח. זה הטיפול המקובל בדימום תת-דורלי כרוני עם תסמינים.\n- **ניתוח בפתיחת הגולגולת (קרניוטומיה):** נעשה במקרים נבחרים, כשהדימום גדול ולוחץ על המוח. בדימום תוך-מוחי רגיל, ניתוח פתוח להוצאת הדם אינו טיפול שגרתי. ההנחיות האירופיות מ-2025 מצאו לו, וגם לניתוח זעיר-פולשני, רק ראיות חלשות לתועלת אצל מטופלים נבחרים ([ESO/EANS, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40401775/)). לעומת זאת, במחקר גדול שפורסם ב-NEJM, הוצאה מוקדמת של דימום באונות המוח בניתוח זעיר-פולשני שיפרה את התפקוד אצל מטופלים נבחרים ([NEJM, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38598795/)). ניסוי אחר, MIND, שפורסם ב-2025 ונעצר מוקדם, לא מצא שניתוח זעיר-פולשני שיפר את התפקוד לעומת טיפול תרופתי בלבד ([JAMA Neurology, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40892424/)).\n- **צנתור מוחי:** דרך עורק במפשעה או בזרוע מגיעים לכלי הדם במוח, למשל כדי לסגור מפרצת מבפנים. בדימום תת-דורלי כרוני יש גם צנתור שחוסם את העורק שמזין את הקרום, כדי להפחית חזרה של הדימום ([SVIN, 2025](https://www.ahajournals.org/doi/10.1161/SVIN.125.001814)).\n- **ניתוח לסגירת מפרצת:** מניחים מהדק על צוואר המפרצת, כשצנתור אינו מתאים.\n\n### מהו ניקוז דימום מוחי, ומתי לא מנקזים?\n\nניקוז הוא הוצאה של דם או של נוזל מוחי שהצטברו בתוך הגולגולת ולוחצים על המוח. לא כל דימום מנקזים: משרד הבריאות מציין שלפעמים אין צורך לנקז, ולפעמים אי אפשר, ואז מטפלים ועוקבים בהדמיות חוזרות ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/older-adult/keep-me-healthy/common-conditions/stroke/)). ההחלטה תלויה בסוג הדימום, בגודלו, במיקומו ובמצב ההכרה.\n\n**ניקוז ופעולות בדימום מוחי לפי סוג הדימום:**\n\n| **פעולה** | **באיזה סוג דימום** | **מה היא עושה** | **מה ידוע** |\n| --- | --- | --- | --- |\n| ניקוז דרך חור קידוח | תת-דורלי כרוני עם תסמינים | מוציאה את הדם דרך חור קטן בגולגולת | בניסוי אקראי במרכז אחד, השארת נקז אחרי הפעולה הפחיתה את הצורך בניקוז חוזר מ-24% ל-9.3% ([Lancet, 2009](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19782872/)) |\n| צנתור לחסימת העורק שמזין את הקרום (MMA) | תת-דורלי תת-חריף או כרוני | מפחית את הסיכוי שהדימום יחזור | בניסוי אחד במימון יצרן, בתוספת לניתוח, ניתוח חוזר נדרש אצל 4.1% לעומת 11.3% בניתוח בלבד. סיבוכים חמורים של הצנתור, כולל שבץ משבית אצל 2 מטופלים, היו אצל 2%, והחוקרים כתבו שהבטיחות דורשת מחקר נוסף ([NEJM, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39565988/)) |\n| נקז חדרי (EVD) | הצטברות נוזל בחדרי המוח (הידרוצפלוס), למשל בדימום תת-עכבישי | צינור דק שמנקז נוזל מוחי ודם מחדרי המוח | בדימום תת-עכבישי עם הידרוצפלוס וירידה בהכרה ההנחיה ממליצה על ניקוז, ללא ניסויים אקראיים שהשוו לניקוז, וסוג הנקז, חדרי או מותני, נקבע לפי ההדמיה ([ESO, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42095754/)). בדימום תוך-מוחי שחדר לחדרים יש ראיות חלשות לנקז חדרי בשילוב תרופה ממיסת קרישים בחדרים, ולנקז לבדו אין מספיק ראיות ([ESO/EANS, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40401775/)) |\n| קרניוטומיה (פתיחת הגולגולת) | תוך-מוחי נבחר, ובמיוחד במוחון | הוצאת קריש גדול שלוחץ על המוח | בדימום במוחון בנפח גדול יש לה ראיות חלשות לתועלת, וכך גם בדימום תוך-מוחי שמעל המוחון ([ESO/EANS, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40401775/)) |\n\nאם הצוות מחליט לא לנקז, זה לא בהכרח אומר שהמצב קל או שאין מה לעשות. לפעמים הסיכון של הניתוח גבוה מהתועלת, ולפעמים הדם נספג מעצמו. שאלו את הנוירוכירורג מה השיקולים במקרה שלכם.\n\n## מה סיכויי ההחלמה מדימום מוחי ואיך נראה השיקום?\n\nאין מספר אחד שמתאים לכל המטופלים. סיכויי ההחלמה תלויים בסוג הדימום, בגודלו ובמיקומו, בגיל ובמצב הבריאות. הנתונים בטבלה הם נתוני אוכלוסייה ולא תחזית אישית:\n\n| **סוג הדימום** | **מה ידוע על ההחלמה** |\n| --- | --- |\n| תוך-מוחי | שלושה חודשים אחרי הדימום, כשליש מהמטופלים (33.2%) היו עצמאיים בתפקוד היומיומי, וכרבע נפטרו ([Journal of Stroke, 2022](https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC9194537)). הגיל, נפח הדימום ומיקומו משפיעים על התוצאה. |\n| תת-עכבישי | התמותה מדימום תת-עכבישי ממפרצת היא כ-40% ([ESO, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42095754/)). רבים מהשורדים צריכים שיקום ממושך. |\n| תת-דורלי | בדימום חריף, שנגרם לרוב מחבלה קשה, המצב חמור יותר. בדימום כרוני הפרוגנוזה טובה בדרך כלל: בניסוי גדול, כ-90% מהמטופלים שקיבלו את הטיפול הרגיל הגיעו לתוצאה תפקודית טובה אחרי חצי שנה ([NEJM, 2020](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33326713/)). |\n| תוך-חדרי בפגים | בדרגות III ו-IV יש יותר שיתוק מוחין ויותר תמותה. התוצאה תלויה גם בשבוע הלידה. |\n\n### מהו נזק מוחי אחרי דימום, ומה הופך דימום ל\"קשה\"?\n\nהנזק נגרם בשני שלבים. קודם הדם עצמו לוחץ על רקמת המוח וקורע אותה. אחר כך חומרים שמשתחררים מהקריש גורמים לבצקת (נפיחות) סביבו ולעלייה בלחץ בתוך הגולגולת ([Neurobiology of Disease, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36481437/)). מטה-אנליזה מ-2026 מצאה שגדילה של הבצקת ביממות הראשונות קשורה לסיכון גבוה יותר למוות או לתלות בעזרה אחרי שלושה חודשים ([Stroke, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41778313/)).\n\nבדימום תוך-מוחי, לפי \"ציון ICH\" שפותח במרכז אחד, הגורמים שנקשרו לתמותה גבוהה יותר בתוך 30 יום הם ירידה במצב ההכרה, גיל 80 ומעלה, דימום גדול, דימום בחלק האחורי והתחתון של המוח ודם שחדר לחדרי המוח ([Stroke, 2001](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11283388/)). הצוות משתמש בגורמים האלה כדי להעריך חומרה, אבל זה לא תחזית אישית.\n\nהשיפור יכול להימשך גם אחרי החודשים הראשונים. השיקום כולל בדרך כלל פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת, ומתחיל כבר בבית החולים, בקצב שהצוות קובע. להסבר על התהליך ראו [שיקום לאחר אירוע מוחי: מה צפוי בדרך להחלמה ואילו מקצועות משתתפים](/articles/שיקום-לאחר-אירוע-מוחי-מה-צפוי-בדרך-להחלמה-ואילו-מקצועות-משתתפים)\n\nמה עוד משפיע על ההחלמה ועל הסיכון לאירוע נוסף:\n\n- **לחץ דם:** איזון לאורך זמן, כי זה הגורם השכיח לדימום תוך-מוחי.\n- **מדללי דם:** ההחלטה אם לחזור אליהם ומתי מתקבלת אצל כל מטופל בנפרד. אחרי דימום שנגרם מעמילואידוזיס, בדרך כלל לא חוזרים לנוגדי קרישה, כי הסיכון לדימום חוזר גבוה יותר.\n- **שבץ נוסף:** אחרי דימום תוך-מוחי יש סיכון גם לשבץ איסכמי וגם לדימום חוזר, והמעקב נועד להפחית את שניהם.\n- **תמיכה בבית:** הדרכה של בני המשפחה שמטפלים, לפני השחרור, עוזרת להם להתכונן לחזרה הביתה.\n\n### מדללי דם אחרי דימום מוחי\n\nאחת השאלות הקשות אחרי דימום מוחי היא מה עושים עם מי שצריך מדללי דם, למשל בגלל פרפור פרוזדורים. נוגדי קרישה עלולים להחמיר דימום אם יחזור, ולכן ההחלטה אם לחזור אליהם, ומתי, היא החלטה כבדת משקל של נוירולוג מומחה לשבץ, אחרי השלב החריף. ההנחיות האירופיות מ-2025 מצאו ראיות חלשות בעד חידוש של תרופות נוגדות טסיות אצל מי שזקוק להן ([ESO/EANS, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40401775/)). כשאסור לחזור לנוגדי קרישה, יש מטופלים שמתאים להם צנתור לב לסגירת אוזנית העלייה השמאלית, המקום שבו נוצרים רוב הקרישים בפרפור פרוזדורים ([כללית, 2024](https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/cerebrovascular_accident.aspx)). להסבר על הקשר בין פרפור פרוזדורים לשבץ ראו [גם פרפור פרוזדורים שלא מרגישים יכול ליצור קריש ולגרום לשבץ](/articles/פרפור-פרוזדורים-יכול-להיות-שקט-הסיכון-לשבץ-לא-נעלם)\n\n### הצד הרגשי והמשפחה\n\nדימום מוחי משנה את החיים גם מעבר לגוף. קשיי זיכרון, עייפות ושינויים במצב הרוח שכיחים, גם אצל מי שהחלים היטב מבחינה גופנית. במחקר שעקב אחרי שורדים שנה אחרי דימום תת-עכבישי, כמחצית מאלה שדיווחו על החלמה חלקית ציינו בעיות זיכרון, וכ-4 מכל 10 בעיות במצב הרוח ([Neurology, 2000](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10980729)). אלה לא סימן של חולשה, אלא חלק מהפגיעה במוח, ויש להם טיפול. ספרו לרופא אם יש עצב מתמשך, חרדה, חוסר שקט או שינוי באישיות. להסבר על קשיי זיכרון ודיבור ראו [שיקום קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי: זיכרון, דיבור וקוגניציה אחרי שבץ](/articles/שיקום-קוגניטיבי-לאחר-אירוע-מוחי-זיכרון-דיבור-וקוגניציה-אחרי-שבץ)\n\nגם בני המשפחה עוברים משבר. הם צריכים ללמוד לעזור בתנועה, באכילה ובתרופות, ולזהות סימני אזהרה. הדרכה מסודרת של המטפלים לפני השחרור עוזרת למשפחה להתכונן, ולכן כדאי לבקש אותה מהצוות. חשוב שגם המטפל העיקרי יקבל תמיכה ולא יישא את כל העומס לבד.\n\n### שירותי שיקום ומעקב בישראל\n\n- **קלינאות תקשורת:** טיפולי ריפוי בדיבור אחרי שבץ כלולים בסל הבריאות ([כללית, 2024](https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/cerebrovascular_accident.aspx)).\n- **פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועזרה סיעודית:** רופא המשפחה, האחות או העובדת הסוציאלית במרפאה של קופת החולים מפנים לשירותים האלה לפי הצורך ([כללית, 2024](https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/cerebrovascular_accident.aspx)).\n- **מעקב:** אחרי השחרור ממשיכים בדרך כלל אצל רופא המשפחה, ולפי הצורך במרפאת נוירולוגיה או נוירוכירורגיה. בקשו מכתב שחרור מפורט, כולל סוג הדימום, התרופות ומה הוחלט לגבי מדללי דם.\n\n\"דימום נספג\" פירושו שהדם מתפרק בהדרגה ונעלם בבדיקות ההדמיה. זה סימן טוב, אבל הוא לא מבטיח החלמה מלאה, כי הנזק לרקמה כבר נגרם. להבנת הנתונים על הישרדות לאורך זמן ראו [תוחלת חיים אחרי אירוע מוחי: איך נכון להבין את הנתונים](/articles/תוחלת-חיים-אחרי-אירוע-מוחי-איך-נכון-להבין-את-הנתונים)\n\n### דימום מוחי בפגים: מה פירוש הדרגות?\n\nדימום תוך-חדרי (IVH) שכיח בפגים, ומתרחש בכ-1 מכל 5 פגים שנולדו לפני שבוע 32 ([Developmental Neuroscience](https://karger.com/dne/article-pdf/48/3/225/4383756/000546607.pdf)). דרגות I ו-II נחשבות קלות עד בינוניות, ודרגות III ו-IV קשות. בדרגה IV הדם חודר לרקמת המוח עצמה. במחקר שבחן 1,079 פגים, דרגות III ו-IV נקשרו לשיעור גבוה יותר של שיתוק מוחין ([Frontiers in Neurology, 2022](https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8978798)). הצוות בפגייה עוקב באולטרסאונד ומסביר להורים מה המשמעות אצל התינוק שלהם.\n\n## במה שונים דימום תת-עכבישי ודימום סובדורלי מדימום תוך-מוחי?\n\nשני הסוגים האלה שונים מאוד מדימום תוך-מוחי, ולכל אחד מהם יש מדריך מפורט נפרד.\n\n- **דימום תת-עכבישי (SAH):** נגרם לרוב מקרע של מפרצת מוחית ומתבטא בכאב ראש רעם. זה מצב חירום שמחייב אבחון וטיפול מהירים.\n- **דימום סובדורלי כרוני:** שכיח אצל מבוגרים, מופיע לעיתים שבועות אחרי נפילה קלה, ומתבטא בבלבול, בכאבי ראש או בחוסר יציבות. גם אצל מי שנוטל מדללי דם ונחבל בראש, חשוב לחשוב עליו. כשיש תסמינים מנקזים לרוב דרך חור קידוח ([Lancet, 2009](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19782872/)), ולעיתים מוסיפים צנתור שמפחית חזרה של הדימום ([NEJM, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39565988/)).\n\nבדימום תוך-מוחי, לעומת זאת, הדם נמצא בתוך רקמת המוח עצמה, ולכן ניתוח להוצאתו נעשה רק אצל חלק מהחולים, והטיפול מתמקד בעיקר בלחץ הדם ובמניעת גדילה של הדימום ([ESO/EANS, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40401775/)).\n\n## איך מפחיתים את הסיכון לדימום מוחי?\n\nהצעד החשוב ביותר הוא איזון לחץ הדם, כי לחץ דם גבוה שלא טופל הוא הסיבה השכיחה לדימום תוך-מוחי. אורח חיים בריא מגן על כלי הדם במוח:\n\n- **לחץ דם:** למדוד באופן קבוע, ולהקפיד על הטיפול שהרופא רשם. אחרי דימום תוך-מוחי, הורדת לחץ דם אינטנסיבית הפחיתה שבץ חוזר, בעיקר דימום חוזר ([Lancet Neurology, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42586098/)). מחקר גדול נוסף מצא תוצאה דומה עם כדור משולב של שלוש תרופות ללחץ דם במינון נמוך ([NEJM, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42019018/)).\n- **עישון:** להפסיק. עישון ולחץ דם גבוה הם גורמי הסיכון העיקריים שאפשר לשנות גם למפרצת ([Dtsch Arztebl Int, 2020](https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC7264289)).\n- **פעילות גופנית ותזונה:** פעילות סדירה ותזונה ים-תיכונית, עשירה בירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים ושמן זית.\n- **סוכרת ושומנים בדם:** לאבחן ולאזן.\n- **מדללי דם:** לא להפסיק ולא לשנות לבד, אבל לוודא עם הרופא שהטיפול עדיין מתאים, בעיקר בגיל מבוגר.\n- **מניעת נפילות:** בגיל מבוגר, מניעת נפילות מפחיתה גם את הסיכון לדימום תת-דורלי. כדאי לדבר עם רופא המשפחה על הסיכון לנפילות.\n\n## סימני חירום של דימום מוחי שמחייבים התקשרות ל-101\n\n**חירום: התקשרו מיד ל-101 אם מופיעים:**\n\n- כאב ראש פתאומי וחזק מאוד, גם אם הוא מתחיל לחלוף.\n- חולשה, נימול או צניחה בצד אחד, קושי בדיבור או שינוי פתאומי בראייה.\n- בלבול, ישנוניות קשה, פרכוס או אובדן הכרה.\n- הקאות חוזרות או החמרה מהירה אחרי מכה בראש.\n\nרשמו את השעה שבה התחילו התסמינים, או מתי ראיתם את האדם בפעם האחרונה במצב תקין. אל תנהגו בעצמכם לבית החולים ואל תחכו שהתסמינים יחלפו.\n\n**פנו להערכה רפואית עוד היום אם:**\n\n- אדם מבוגר או אדם שנוטל מדללי דם קיבל מכה בראש, גם אם הוא מרגיש טוב.\n- בימים או בשבועות שאחרי נפילה מופיעים בלבול, שכחה, כאבי ראש, ישנוניות או חוסר יציבות חדשים.\n\n**קבעו תור לרופא המשפחה או לנוירולוג אם:**\n\n- עברתם דימום מוחי ויש לכם שאלות על לחץ דם, על חזרה למדללי דם או על השיקום.\n- יש לכם לחץ דם גבוה שלא מאוזן.\n\n## שאלות לנוירולוג ולנוירוכירורג אחרי דימום מוחי\n\n- איזה סוג דימום זה, ומה גרם לו?\n- האם צריך בדיקות נוספות של כלי הדם?\n- מה התוכנית לטיפול ולשיקום, ומי מלווה אותנו אחרי השחרור?\n- מה יעד הטיפול בלחץ הדם במקרה שלנו?\n- האם ומתי אפשר לחזור לתרופות נוגדות קרישה?\n- אילו סימנים מחייבים לחזור מיד לבית החולים?\n\n**הבהרה רפואית: המידע כאן נועד** למידע כללי, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.","categoryId":"","healthWorld":"מוח ונפש","hubSlot":null,"section":null,"proSlot":null,"hubRole":null,"hubOrder":null,"placements":[],"topics":[],"reportType":null,"author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":15,"imageUrl":"/objects/uploads/c91505d5-8e66-407f-bb5f-456a59e5e467","imageAlt":"מטופל מבוגר במחלקה נוירולוגית, אח בודק את אישוני עיניו בפנס קטן ואשתו יושבת לצדו ומחזיקה את ידו","featured":false,"publishedAt":"2026-11-07","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":null,"metaDescription":"דימום מוחי (שטף דם במוח): מה ההבדל בין דימום תוך-מוחי, תת-עכבישי וסובדורלי, אילו תסמינים מחייבים 101, איך מטפלים ומה סיכויי ההחלמה.","canonicalOverride":null,"articleType":"evergreen","noindex":false,"hideFromHome":true,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":false,"reviewerSlug":null,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"reviewedRevision":null,"previousReviewedAt":null,"medicalReviewStatus":"pending","medicalReviewerSlug":null,"editorSlugs":["מור-לוי"],"aboutName":"Intracerebral hemorrhage (דימום מוחי)","aboutType":"MedicalCondition","sources":[{"url":"https://www.cdc.gov/stroke/data-research/facts-stats/index.html","title":"CDC (2024): Stroke Facts"},{"url":"https://www.nice.org.uk/guidance/NG228/chapter/recommendations","title":"NICE (2022): NG228 Subarachnoid haemorrhage caused by a ruptured aneurysm"},{"url":"https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC9194537","title":"Journal of Stroke (2022): Etiology, 3-Month Functional Outcome and Recurrent Events in Non-Traumatic ICH"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42278995/","title":"Journal of Clinical Medicine (2026): Chronic Subdural Hematoma, pathophysiology, diagnosis and MMA embolization"},{"url":"https://rcem.ac.uk/wp-content/uploads/2024/03/Nice_Head_Injury_Position_Statement_October_2023.pdf","title":"Royal College of Emergency Medicine (2023): NICE head injury position statement"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40401775/","title":"ESO/EANS (2025): Guideline on stroke due to spontaneous intracerebral haemorrhage"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42095754/","title":"ESO/EANS/ESMINT (2026): Guideline on aneurysmal subarachnoid haemorrhage"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38598795/","title":"NEJM (2024): Trial of Early Minimally Invasive Removal of Intracerebral Hemorrhage (ENRICH)"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40892424/","title":"JAMA Neurology (2025): Minimally Invasive Surgery vs Medical Management for ICH (MIND)"},{"url":"https://www.ahajournals.org/doi/10.1161/SVIN.125.001814","title":"SVIN (2025): Consensus Statement on MMA Embolization in Chronic Subdural Hematoma"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33326713/","title":"NEJM (2020): Trial of Dexamethasone for Chronic Subdural Hematoma (Dex-CSDH)"},{"url":"https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/cerebrovascular_accident.aspx","title":"כללית (2024): שבץ מוחי (אירוע מוחי), האבחנה והטיפולים"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10980729","title":"Neurology (2000): Health outcomes 1 year after subarachnoid hemorrhage"},{"url":"https://karger.com/dne/article-pdf/48/3/225/4383756/000546607.pdf","title":"Developmental Neuroscience: Intraventricular Haemorrhage in preterm infants"},{"url":"https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8978798","title":"Frontiers in Neurology (2022): Impact of Different Degrees of IVH in Very Preterm Infants"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42586098/","title":"Lancet Neurology (2026): Intensive blood pressure lowering after ICH (RECAP-ICH)"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42019018/","title":"NEJM (2026): Three Low-Dose Antihypertensive Agents in a Single Pill after ICH (TRIDENT)"},{"url":"https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC7264289","title":"Dtsch Arztebl Int (2020): Unruptured Intracranial Aneurysms, Pathogenesis and Individualized Management"},{"url":"https://me.health.gov.il/older-adult/keep-me-healthy/common-conditions/stroke/","title":"משרד הבריאות (2024): שבץ מוחי, הגיל השלישי"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11283388/","title":"Stroke (2001): The ICH score, a grading scale for intracerebral hemorrhage"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19782872/","title":"Lancet (2009): Drains versus no drains after burr-hole evacuation of chronic subdural haematoma"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36481437/","title":"Neurobiology of Disease (2023): Brain edema formation and therapy after intracerebral hemorrhage"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39565988/","title":"NEJM (2024): Adjunctive Middle Meningeal Artery Embolization for Subdural Hematoma (EMBOLISE)"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41778313/","title":"Stroke (2026): Perihematomal edema and functional outcome after ICH, IPD meta-analysis"}],"faq":[{"answer":"התסמינים העיקריים הם כאב ראש פתאומי וחזק מאוד, הקאות, חולשה או נימול בצד אחד, קושי בדיבור, בלבול, פרכוס ואובדן הכרה. בדימום סובדורלי כרוני התסמינים מתפתחים לאט, לאורך שבועות. בכל חשד לדימום מוחי התקשרו מיד ל-101.","question":"מהם התסמינים של דימום מוחי?"},{"answer":"הם תלויים בסוג הדימום, בגודלו ובמיקומו, בגיל ובמצב הבריאות. בדימום תוך-מוחי, כשליש מהמטופלים עצמאיים בתפקוד היומיומי שלושה חודשים אחרי הדימום, והשיפור יכול להימשך גם אחר כך. את הסיכויים במקרה מסוים יכול להעריך רק הצוות המטפל.","question":"מהם סיכויי ההחלמה מדימום מוחי?"},{"answer":"גם דימום קטן מחייב הערכה בבית חולים, כי הוא עלול לגדול. דימום תת-דורלי קטן עם תסמינים קלים מטופל לעיתים במעקב בלבד, כי הדם נספג מעצמו. ההחלטה מתקבלת לפי ה-CT והתסמינים.","question":"האם דימום מוחי קל מסוכן?"},{"answer":"כן. נפילות הן גורם מרכזי לדימום תת-דורלי כרוני בגיל מבוגר, והשימוש במדללי דם הוא אחת הסיבות לכך שהדימום הזה נעשה שכיח יותר. התסמינים יכולים להופיע מיד או רק אחרי ימים ושבועות. אדם מבוגר או אדם שנוטל מדללי דם צריך הערכה רפואית אחרי מכה בראש, גם כשהוא מרגיש טוב.","question":"האם נפילה יכולה לגרום לדימום מוחי?"},{"answer":"זה דימום שהדם בו התפרק בהדרגה ונעלם בבדיקות ההדמיה. זה קורה לעיתים מעצמו בדימום תת-דורלי קטן. ספיגת הדם היא סימן טוב, אבל היא לא מבטיחה החלמה מלאה, כי הנזק לרקמה כבר נגרם.","question":"מה זה דימום מוחי נספג?"},{"answer":"בשבץ איסכמי כלי דם נחסם, ובדימום מוחי כלי דם נקרע. שני המצבים הם סוגים של שבץ, אבל הטיפול בהם שונה, ולכן CT של הראש הוא הבדיקה הראשונה. בשניהם מתקשרים מיד ל-101.","question":"מה ההבדל בין דימום מוחי לשבץ איסכמי?"},{"answer":"המשמעות תלויה בסולם שבו משתמשים. בפגים, דרגה IV בדימום תוך-חדרי היא דימום שחודר לרקמת המוח, והיא קשורה לסיכון גבוה יותר לשיתוק מוחין. בסוגי דימום אחרים יש סולמות אחרים, ולכן כדאי לשאול את הרופא לאיזה סולם הוא מתכוון.","question":"מה פירוש דימום מוחי דרגה 4?"},{"answer":"ניקוז הוא הוצאה של דם או נוזל מוחי שהצטברו בגולגולת: דרך חור קידוח בדימום תת-דורלי כרוני, בנקז חדרי כשמצטבר נוזל בחדרי המוח, או בניתוח פתוח במקרים נבחרים. לא כל דימום מנקזים, ולפעמים אי אפשר או שאין צורך, ואז עוקבים בהדמיות חוזרות.","question":"מהו ניקוז דימום מוחי?"}],"shortAnswer":"דימום מוחי הוא יציאה של דם מכלי דם אל רקמת המוח או אל המרחבים שסביבו. הסוגים העיקריים הם דימום תוך-מוחי, תת-עכבישי ותת-דורלי (סובדורלי), ולכל אחד גורמים וטיפול שונים. כאב ראש פתאומי וחזק, חולשה בצד אחד, קושי בדיבור או בלבול מחייבים התקשרות מיידית ל-101. סיכויי ההחלמה תלויים בסוג, בגודל ובמיקום הדימום.","keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":"11c7fc27-85a7-4396-8eae-e01567ac4bc6","relatedArticles":["fc8f31c3-e19d-4109-84b4-fcc8b44f4882","968c7c8b-826b-4797-9c0d-75adae17fb10","7e39c4ea-e810-410e-aab3-3cc91618f003","295f8068-fd72-4132-8167-94b1a38e7343","311aff04-18fa-4c18-a625-498f21e9f998","ef58f691-65ee-4d45-91cf-e650beeb1b70"],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":"קוד הבריאות · המחשת AI","imageWidth":1536,"imageHeight":1024,"videos":[],"newsSection":null,"newsSourceName":null,"originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":null,"isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":[],"createdAt":"2026-11-06T04:42:55.366Z","updatedAt":"2026-11-07T14:14:17.612Z","dateModified":"2026-11-07T08:34:23.992Z","updateReason":null,"readerLayout":"guide","preserveHeroImage":true,"preserveEditorialContent":true,"summary":"דימום מוחי הוא מצב חירום, אבל לא כל דימום דומה לאחר. המדריך מסביר את הסוגים, הסימנים, הטיפול וסיכויי ההחלמה, ומתי מתקשרים מיד ל-101.","report_type":null,"hub_role":null,"hub_order":null,"readingTime":15,"featuredImage":"/objects/uploads/c91505d5-8e66-407f-bb5f-456a59e5e467","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-11-07T08:34:23.992Z","url":"/articles/דימום-מוחי-סוגים-תסמינים-טיפול-והחלמה","category":null}