{"id":"2c0669a0-c64e-4bbf-ae83-3055513363b9","evidenceBadgeEligible":null,"evidenceBadgeLabel":null,"badgeQa":null,"readerEvidenceCopy":null,"evidenceSeal":null,"evidenceSealQa":null,"publishedAtExact":"2026-11-07T08:34:25.936Z","slug":"דימום-תת-עכבישי-sah-מהו-מה-הקשר-למפרצת-ומה-עושים","title":"דימום תת-עכבישי (SAH): מהו, מה הקשר למפרצת ומה עושים","subtitle":"כאב ראש פתאומי וחזק מאוד יכול להיות דימום תת-עכבישי. המדריך מסביר את הקשר למפרצת, את הבירור והטיפול, ומה צפוי בהחלמה.","excerpt":"כאב ראש פתאומי וחזק מאוד יכול להיות דימום תת-עכבישי. המדריך מסביר את הקשר למפרצת, את הבירור והטיפול, ומה צפוי בהחלמה.","content":"**בקצרה**\n\n- **מה זה:** דימום תת-עכבישי (subarachnoid hemorrhage, בקיצור SAH) הוא דימום ברווח שמקיף את המוח, בין קרומי המוח. ברוב המקרים הוא נגרם מקרע של מפרצת מוחית.\n- **הסימן המרכזי:** כאב ראש רעם, כאב פתאומי וחזק מאוד שמגיע לשיא תוך דקה עד חמש דקות. לעיתים יש גם הקאות, צוואר נוקשה, פרכוס או אובדן הכרה.\n- **מה עושים:** מתקשרים מיד ל-101, גם אם הכאב התחיל לחלוף. לא נוהגים לבד ולא מחכים.\n- **מה קורה בבית החולים:** CT של הראש, ולפי הצורך ניקור מותני ובדיקת כלי דם. את המפרצת סוגרים בצנתור או בניתוח, והמטופל במעקב צמוד בטיפול נמרץ.\n\n\"זה היה כאב הראש הכי חזק שהיה לי בחיים, וזה הגיע בבת אחת.\" כך מתארים רבים את הרגע שבו התחיל דימום תת-עכבישי. לפעמים הכאב חולף אחרי זמן מה, ומפתה לחכות ולראות. דווקא אז חשוב לא לחכות: דימום תת-עכבישי הוא מצב חירום, ואבחון מהיר משנה את הסיכויים.\n\nכאן נסביר מהו דימום תת-עכבישי, מה הקשר שלו למפרצת מוחית, איך מאבחנים ומטפלים בו, ומה צפוי בהחלמה, כולל הצד הרגשי והחזרה לחיים.\n\n## מהו דימום תת-עכבישי (SAH)?\n\nדימום תת-עכבישי הוא דימום לרווח שבין קרום העכביש לקרום הרך, שתי שכבות דקות שעוטפות את המוח. ברווח הזה זורם נוזל המוח והשדרה, והדם שנכנס אליו מעלה את הלחץ בתוך הגולגולת ומגרה את קרומי המוח. על כל סוגי הדימום במוח ראו [דימום מוחי: סוגים, תסמינים, טיפול והחלמה](/articles/דימום-מוחי-סוגים-תסמינים-טיפול-והחלמה).\n\nבעברית הוא נקרא גם \"דימום סאב-ארכנואידלי\". באנגלית: subarachnoid hemorrhage, או SAH. כשהדימום נגרם ממפרצת קוראים לו aSAH. זהו אחד מסוגי השבץ הדימומי. להסבר על שבץ באופן כללי ראו [שבץ מוחי: איך מזהים את הסימנים, למה כל דקה חשובה ואיך מפחיתים את הסיכון](/articles/שבץ-מוחי-המדריך-המרכזי-סוגים-סימנים-אבחון-טיפול-ומניעה)\n\nזה מצב נדיר. דימום תת-עכבישי ממפרצת מופיע אצל כ-6 איש מכל 100,000 בשנה, לפי נתוני 2010 ([ESO, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42095754/)), ובנתונים עולמיים מ-2021 שפורסמו ב-2025, שכוללים כל דימום תת-עכבישי שלא נגרם מחבלה, אצל כ-8 ([JAMA Neurology, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40406922/)). מבין הפונים למיון בגלל כאב ראש, רק מיעוט קטן סובלים מדימום תת-עכבישי. לכן הוא עלול להתפספס, ופספוס שלו הוא שגיאה שעולה ביוקר. דימום מסוג אחר, שמתפתח לאט אחרי חבלה, הוא [דימום סובדורלי כרוני](/articles/דימום-סובדורלי-כרוני-אצל-מבוגרים-למה-נפילה-קטנה-יכולה-להתבטא-מאוחר).\n\nהטבלה מסבירה את המונחים שתפגשו בבית החולים:\n\n| **מונח** | **מה זה אומר** |\n| --- | --- |\n| SAH | דימום ברווח התת-עכבישי שסביב המוח |\n| aSAH | דימום תת-עכבישי שנגרם מקרע של מפרצת |\n| כאב ראש רעם (thunderclap) | כאב פתאומי שמגיע לשיא תוך דקה עד חמש דקות |\n| כאב ראש מבשר (sentinel) | כאב חזק ופתאומי שמקדים את הדימום הגדול בימים או בשבועות |\n| קסנתוכרומיה | צבע צהבהב בנוזל עמוד השדרה, שמעיד על פירוק של דם |\n| CTA או אנגיוגרפיה (DSA) | הדמיה של כלי הדם בסריקה או בצנתור, לאיתור המפרצת |\n| איסכמיה מאוחרת (DCI) | פגיעה באספקת הדם למוח, בדרך כלל בימים 4 עד 14 אחרי הדימום |\n| הידרוצפלוס | הצטברות של נוזל המוח והשדרה בחדרי המוח |\n\n## מה הקשר בין דימום תת-עכבישי למפרצת?\n\nברוב המקרים הגורם הוא [מפרצת מוחית](/articles/מפרצת-מוחית-המדריך-המרכזי) שנקרעה. כ-85% מהדימומים התת-עכבישיים שלא נגרמו מחבלה נובעים מקרע של מפרצת ([The Lancet, 2007](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17258671/)).\n\nמפרצת היא בליטה קטנה בדופן של עורק במוח, במקום שבו הדופן חלשה. מפרצת יכולה להישאר שקטה שנים, ולא לגרום לשום תסמין. כשהיא נקרעת, דם יוצא בלחץ לרווח שסביב המוח.\n\nיש גם סיבות אחרות: חבלת ראש, דימום סביב גזע המוח שלא נמצא לו מקור (דימום פרימזנצפלי), מומים בכלי דם, קרע בדופן של עורק, פקקת בוורידי המוח ושימוש בקוקאין. כשהדימום לא נגרם ממפרצת, הפרוגנוזה בדרך כלל טובה יותר.\n\nגורמי הסיכון העיקריים שאפשר לשנות הם לחץ דם גבוה ועישון. גם היסטוריה משפחתית מעלה את הסיכון, בעיקר כשיש שני קרובים מדרגה ראשונה שעברו דימום כזה ([Dtsch Arztebl Int, 2020](https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC7264289)). בניתוח עולמי מ-2025, לחץ דם סיסטולי גבוה היה קשור לכמחצית מנטל המחלה, ועישון לכ-14% ממנו ([JAMA Neurology, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40406922/)).\n\n## כאב ראש רעם ותסמינים אחרים של דימום תת-עכבישי\n\nהתסמין המרכזי הוא כאב ראש רעם: כאב פתאומי, חזק מאוד, שמגיע לשיא תוך דקה עד חמש דקות. רוב האנשים מתארים אותו ככאב הראש החזק ביותר שחוו ([NICE NG228](https://www.nice.org.uk/guidance/NG228/chapter/recommendations)).\n\nתסמינים נוספים יכולים להיות:\n\n- בחילה והקאות.\n- צוואר נוקשה ורגישות לאור. אלה יכולים להופיע רק כמה שעות אחרי תחילת הכאב.\n- פרכוס.\n- בלבול, ישנוניות או אובדן הכרה.\n\nחלק מהחולים חווים, ימים או שבועות לפני הדימום הגדול, כאב ראש מבשר: כאב חזק ופתאומי שחולף. לכן כאב ראש חדש, פתאומי וחזק מאוד מחייב בדיקה גם אם עבר מעצמו. רוב כאבי הראש, גם החזקים, אינם דימום תת-עכבישי. אבל במקרה של כאב ראש רעם, בודקים ולא מנחשים.\n\n## איך מאבחנים דימום תת-עכבישי?\n\nהאבחון נעשה בבית החולים, בדחיפות. הבדיקה הראשונה היא CT של הראש ללא חומר ניגוד. אם ה-CT תקין והחשד נשאר, ממשיכים בבירור. לפני כל החלטה הצוות שוקל את הנקודות האלה:\n\n- כמה זמן עבר מתחילת הכאב, כי הזמן משפיע על הדרך לפרש את ה-CT.\n- אופי הכאב: פתאומי, עם שיא תוך דקות.\n- תסמינים נלווים: הקאות, פרכוס, צוואר נוקשה או ירידה בהכרה.\n- גורמי סיכון: לחץ דם גבוה, עישון והיסטוריה משפחתית.\n- תרופות, במיוחד נוגדי קרישה ונוגדי טסיות.\n- תוצאות ה-CT, ואם הוא תקין: האם צריך ניקור מותני או CTA.\n\nהסדר הזה אינו מחליף הערכה של רופא. CT שנעשה בשעות הראשונות מזהה כמעט את כל המקרים. במחקר גדול, CT שנעשה בתוך 6 שעות מתחילת הכאב ופוענח על ידי רדיולוג זיהה את כל מקרי הדימום, ובסך כל הנבדקים הרגישות הייתה 92.9% ([BMJ, 2011](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21768192/)). לכן CT תקין שנעשה מאוחר יותר אינו שולל דימום.\n\nבמקרה כזה בודקים את נוזל עמוד השדרה בניקור מותני, ומחפשים דם או קסנתוכרומיה. אחרי שהאבחנה מאושרת, [בדיקת CTA](/articles/cta-מוח-וראש-צוואר-מה-הבדיקה-בודקת-ומה-חשוב-לדעת) או אנגיוגרפיה מאתרת את המפרצת. בחדרי מיון משתמשים גם בכלל החלטה (Ottawa SAH Rule), שעוזר לזהות בבטחה את מי שאינו צריך בירור נוסף, אבל שולח לבדיקות גם אנשים רבים שאין להם דימום.\n\n## איך מטפלים בדימום תת-עכבישי בשלב החריף?\n\nהטיפול נעשה בבית חולים, ביחידה לטיפול נמרץ נוירולוגי. מרכזים שמטפלים במטופלים רבים, עם צוות רב-תחומי, משיגים תוצאות טובות יותר ([AHA/ASA, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37212182/)).\n\nעיקרי הטיפול:\n\n1. ייצוב וניטור צמוד, כולל שמירה על לחץ דם יציב, בלי עליות חדות ובלי ירידה מסוכנת.\n1. איתור המפרצת וסגירתה בהקדם, רצוי בתוך היממה הראשונה, כי הסיכון לדימום חוזר הוא הגבוה ביותר בשעות הראשונות ([ESO, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42095754/)).\n1. טיפול תרופתי שמפחית את הסיכון לאיסכמיה מאוחרת.\n1. מעקב אחרי סיבוכים: דימום חוזר, הצטברות נוזל במוח, פרכוסים, ושינויים ברמות הנתרן והסוכר בדם.\n1. תכנון שיקום כבר בשלב מוקדם.\n\n### מה פירוש הדרגה במכתב: Hunt-Hess, WFNS ו-Fisher מתוקן\n\nבסיכומי אשפוז ובשיחות עם הצוות מופיעים סולמות דירוג. הם מתארים את חומרת הדימום בזמן ההגעה, עוזרים לצוות לדבר בשפה אחידה ומאפשרים הערכת פרוגנוזה ברמת קבוצה ([AHA/ASA, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37212182/)).\n\n**סולמות הדירוג הנפוצים בדימום תת-עכבישי:**\n\n| **סולם** | **מה הוא מודד** | **טווח** | **מה אפשר ומה אי אפשר ללמוד ממנו** |\n| --- | --- | --- | --- |\n| Hunt-Hess | חומרת המצב הקליני בזמן ההגעה ([StatPearls, 2023](https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK441958/)) | דרגות 1 עד 5 | דרגה גבוהה יותר קשורה לשיעור הישרדות נמוך יותר בקבוצה ([StatPearls, 2023](https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK441958/)). זו אינה תחזית אישית |\n| WFNS | רמת ההכרה לפי סולם גלזגו (GCS) ונוכחות חסר בתנועה ([StatPearls, 2023](https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK441958/)) | דרגות 1 עד 5 | דרגות 4–5, ב-WFNS או ב-Hunt-Hess, נקראות \"דרגה גבוהה\" (poor grade), והן כ-18% עד 24% מהמטופלים ([BMC Neurology, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35773634/)) |\n| Fisher מתוקן (modified Fisher) | כמות הדם ברווח סביב המוח ונוכחות דם בחדרי המוח, לפי ה-CT ([Neurosurgery, 2006](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16823296/)) | דרגות 0 עד 4 | מנבא סיכון להתכווצות כלי דם. בדרגה 4 הסיכוי להתכווצות עם תסמינים היה גבוה בערך פי 2.2 מבדרגות 0–1 ([Neurosurgery, 2006](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16823296/)) |\n\nהדרגה נקבעת בזמן ההגעה, והמצב יכול להשתנות. גם דרגה גבוהה אינה גזר דין: במחקר שמובא בהנחיות האמריקאיות, 40% מ-98 מטופלים בדרגות Hunt-Hess 4–5 שקיבלו טיפול הגיעו לתוצאה תפקודית טובה אחרי שנה, ובמטה-אנליזה של כ-4,500 מטופלים בדרגה גבוהה שטופלו, 39% הגיעו לתוצאה טובה ([AHA/ASA, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37212182/)). מדובר במטופלים שנבחרו לטיפול, ולכן הנתון אינו מתאר את כל מי שהגיע בדרגה גבוהה. בסקירה של מטופלים בדרגה גבוהה, שיפור קליני לפני סגירת המפרצת ותגובה תקינה של האישונים לאור נקשרו לסיכוי גבוה יותר לתפקוד טוב ([BMC Neurology, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35773634/)). אלה נתוני קבוצות, ואין מהם מספר אישי. שאלו את הצוות מה הדרגה אומרת במקרה שלכם.\n\n### סוגי התרופות במצב החריף\n\nהטבלה מסכמת את קבוצות התרופות העיקריות, בלי מינונים.\n\n| **קבוצת התרופות** | **מה היא עושה** | **מה חשוב לדעת** |\n| --- | --- | --- |\n| חוסם תעלות סידן מסוג נימודיפין | מפחית את הסיכון לאיסכמיה מאוחרת, שנגרמת מהתכווצות כלי דם | מתחילים בו מוקדם, והצוות קובע את משך הטיפול ([ESO, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42095754/)) |\n| תרופות לאיזון לחץ דם | שומרות על לחץ דם יציב | המטרה היא למנוע תנודות, לא רק להוריד |\n| תרופות נגד פרכוסים | מטפלות בפרכוסים | לא ניתנות לכל מטופל כשגרה, אלא לפי הסיכון |\n| טיפול באיזון נתרן וסוכר | שומר על ערכים תקינים בדם | סוכר גבוה בימים הראשונים קשור לסיכון גבוה יותר לסיבוכים |\n\n### ניקוז נוזל המוח (נקז חדרי) בהידרוצפלוס\n\nהידרוצפלוס, הצטברות של נוזל המוח והשדרה בחדרי המוח, הוא סיבוך שכיח בשלב החריף: בהנחיות האמריקאיות הוא מתואר אצל 15% עד 87% מהמטופלים, לפי המחקר ([AHA/ASA, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37212182/)). כשהוא גורם לתסמינים, מטפלים בו בדחיפות בניקוז הנוזל, בנקז חדרי חיצוני (EVD) או בנקז מותני, כדי לשפר את המצב הנוירולוגי ([AHA/ASA, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37212182/)).\n\nאצל חלק מהמטופלים הבעיה נמשכת, והם צריכים ניקוז קבוע בשאנט, צינורית שמושתלת בניתוח. בספרות שסוכמה בהנחיות, שיעור הזקוקים לשאנט נע בין 8.9% ל-48%, וניקוז קבוע שיפר את המצב הנוירולוגי ([AHA/ASA, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37212182/)). כשמדברים על \"ניקוז\" אחרי דימום תת-עכבישי, לרוב הכוונה לניקוז של נוזל המוח, ולא של הדם עצמו.\n\n## סגירת המפרצת בצנתור או בניתוח למניעת דימום חוזר\n\nאת המפרצת סוגרים כדי למנוע דימום חוזר. יש שתי דרכים, והבחירה ביניהן תלויה בצורת המפרצת, במיקומה ובמצב המטופל:\n\n| **שיטה** | **איך היא נעשית** | **מה ידוע** |\n| --- | --- | --- |\n| צנתור (סגירה מבפנים) | מגיעים דרך עורק אל המפרצת וממלאים אותה מבפנים, למשל בסלילים | המועדפת כששתי השיטות מתאימות ומצב המטופל טוב. בניסויים שהשוו בין השיטות, אחרי שנה היו פחות מוות ותלות בעזרה בקבוצת הצנתור ([ESO, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42095754/)) |\n| ניתוח (מהדק) | פותחים את הגולגולת ומניחים מהדק על צוואר המפרצת | כשהצנתור אינו מתאים. הסיכון לדימום חוזר מהחודש השני ועד סוף השנה הראשונה נמוך בשתי השיטות (פחות מ-1%), ומעט נמוך יותר אחרי ניתוח ([ESO, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42095754/)) |\n\nהנתונים מבוססים בעיקר על הניסוי הבינלאומי ISAT, כפי שסוכמו בהנחיות האירופיות. הצוות של הנוירוכירורגיה והנוירורדיולוגיה הפולשנית מסביר מה מתאים במקרה הספציפי. על הצנתור עצמו ראו [צנתור מוחי: אבחנתי וטיפולי](/articles/צנתור-מוחי-אבחנתי-וטיפולי-מה-עושים-ומה-ההחלמה).\n\n## שלבי ההחלמה מ-SAH והסיבוכים שעוקבים אחריהם\n\nההחלמה נמשכת חודשים ואף שנים, ולכל שלב יש סיכונים משלו. הטבלה מסכמת את מה שהצוות עוקב אחריו:\n\n| **שלב** | **מה עלול לקרות** | **מה ידוע** |\n| --- | --- | --- |\n| היממה הראשונה | דימום חוזר | זה הזמן שבו הסיכון הגבוה ביותר |\n| ימים 4 עד 14 | איסכמיה מאוחרת בגלל התכווצות כלי דם | סיבוך מרכזי, ולכן עוקבים אחריו מקרוב |\n| השבועות הראשונים | הצטברות נוזל במוח, שינויים בנתרן ובסוכר | שכיחים, ולכן בודקים אותם באופן קבוע |\n| חודשים ושנים | קשיי זיכרון, עייפות ושינויים במצב הרוח | שכיחים גם אצל מי שהחלים היטב מבחינה גופנית ([Neurology, 2000](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10980729)) |\n\nהתמותה מדימום תת-עכבישי ממפרצת היא כ-40% ([ESO, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42095754/)). זה נתון אוכלוסייה, ואינו תחזית למטופל מסוים.\n\n### הצד הרגשי והחזרה לחיים\n\nגם מי שהחלים היטב מבחינה גופנית מתמודד לעיתים עם קשיים שלא רואים מבחוץ. במחקר ותיק מאוסטרליה ומניו זילנד, מבין השורדים שדיווחו על החלמה חלקית שנה אחרי הדימום, כמחצית ציינו בעיות זיכרון וכ-4 מכל 10 בעיות במצב הרוח ([Neurology, 2000](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10980729)). הטיפול השתפר מאז, אבל הנתון מראה עד כמה ההחלמה יכולה להיות ארוכה.\n\n- **שיקום רב-תחומי:** פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ולפעמים שיקום קוגניטיבי. ראו [שיקום לאחר אירוע מוחי: מה צפוי בדרך להחלמה ואילו מקצועות משתתפים](/articles/שיקום-לאחר-אירוע-מוחי-מה-צפוי-בדרך-להחלמה-ואילו-מקצועות-משתתפים)\n- **בדיקת זיכרון וחשיבה:** כלים כמו מבחן MoCA עוזרים להחליט אם צריך שיקום קוגניטיבי. הרחבה ב[שיקום קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי: זיכרון, דיבור וקוגניציה אחרי שבץ](/articles/שיקום-קוגניטיבי-לאחר-אירוע-מוחי-זיכרון-דיבור-וקוגניציה-אחרי-שבץ)\n- **מצב רוח:** עצב מתמשך, חרדה או עייפות קיצונית הם חלק מוכר מההחלמה, ויש להם טיפול. ספרו עליהם לרופא.\n- **בני המשפחה:** גם הם עוברים משבר. כדאי לבקש הדרכה מהצוות לפני השחרור ולחלק את העומס.\n- **שירותים בישראל:** טיפולי קלינאות תקשורת אחרי שבץ, כולל דימום מוחי, כלולים בסל הבריאות ([כללית, 2024](https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/cerebrovascular_accident.aspx)). רופא המשפחה, האחות או העובדת הסוציאלית בקופת החולים מפנים לפיזיותרפיה, לריפוי בעיסוק ולעזרה סיעודית.\n- **לחץ דם ועישון:** איזון לחץ הדם והפסקת עישון הם הצעדים העיקריים שאפשר לעשות.\n- **מעקב הדמיה:** הגיעו לבדיקות שנקבעו, כדי לוודא שהמפרצת נשארת סגורה.\n\n### האם בני המשפחה צריכים להיבדק?\n\nבסקירה גדולה מ-2026, שכיחות המפרצות אצל מי שיש לו היסטוריה משפחתית של מפרצת או של דימום ממפרצת הייתה כ-8% ([Lancet Neurology, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42679840/)). במחקר הולנדי שבדק אנשים עם שני קרובים מדרגה ראשונה או יותר שחלו, נמצאה מפרצת אצל כ-11% כבר בבדיקה הראשונה ([Lancet Neurology, 2014](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24618352/)). לפי ההנחיות האמריקאיות, אצל מי שיש לו שני קרובים מדרגה ראשונה או יותר עם מפרצת, שכיחות המפרצות היא כ-12% ([AHA/ASA, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37212182/)). סקר נמצא משתלם במחקרי מודלים של קבוצות בסיכון גבוה ([Neurology, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42391598/)), אבל בדיקת סקר לכל בני המשפחה אינה שגרתית. שאלו את הרופא אם היא מתאימה למשפחה שלכם.\n\n## מתי כאב ראש פתאומי מחייב התקשרות מיידית ל-101?\n\n**חירום: התקשרו מיד ל-101 אם:**\n\n- מופיע כאב ראש פתאומי וחזק מאוד, גם אם הוא מתחיל לחלוף.\n- כאב ראש חזק מלווה בהקאות, בצוואר נוקשה, בפרכוס, בבלבול או באובדן הכרה.\n- אחרי טיפול בדימום תת-עכבישי מופיעים כאב ראש חזק חדש, ירידה בהכרה, חולשה או קושי בדיבור.\n\nרשמו את השעה שבה התחיל הכאב. אל תנהגו בעצמכם לבית החולים ואל תחכו שהכאב יחלוף.\n\n**פנו לצוות שטיפל בכם או לרופא המשפחה עוד היום אם:**\n\n- אחרי השחרור מופיעים תסמינים חדשים שאינם חמורים, למשל כאב ראש שונה מהרגיל או עייפות שמחמירה.\n- יש לכם שאלה דחופה על התרופות שקיבלתם בשחרור.\n\n**קבעו תור לרופא המשפחה או לנוירולוג אם:**\n\n- יש שני קרובים מדרגה ראשונה או יותר שעברו דימום תת-עכבישי או שיש להם מפרצת.\n- אחרי ההחלמה יש קשיי זיכרון, עייפות או מצב רוח ירוד שלא משתפרים.\n\n## שאלות לצוות הנוירוכירורגי אחרי דימום תת-עכבישי\n\n- האם הדימום נגרם ממפרצת, ואם כן, איך היא טופלה?\n- אילו סיבוכים אתם בודקים בימים הקרובים?\n- איזה מעקב הדמיה צריך, ומתי?\n- מה תוכנית השיקום, ומי מלווה אותנו אחרי השחרור?\n- האם בני המשפחה צריכים בדיקת סקר?\n- אילו סימנים מחייבים לחזור מיד?\n\n**הבהרה רפואית: המידע כאן נועד** למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.","categoryId":"","healthWorld":"מוח ונפש","hubSlot":null,"section":null,"proSlot":null,"hubRole":null,"hubOrder":null,"placements":[],"topics":[],"reportType":null,"author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":11,"imageUrl":"/objects/uploads/d84cbb51-0fd0-4456-acc7-ec57cecf6bad","imageAlt":"גבר בשנות הארבעים יושב על מיטה במיון ואוחז בראשו בגלל כאב ראש פתאומי, ורופאה מדברת איתו; ברקע חדר CT","featured":false,"publishedAt":"2026-11-07","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":null,"metaDescription":"דימום תת עכבישי (SAH): מה הקשר למפרצת, איך מזהים כאב ראש רעם, איך מאבחנים ומטפלים, ומה צפוי בהחלמה. בכל חשד מתקשרים מיד ל-101.","canonicalOverride":null,"articleType":"evergreen","noindex":false,"hideFromHome":true,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":false,"reviewerSlug":null,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"reviewedRevision":null,"previousReviewedAt":null,"medicalReviewStatus":"pending","medicalReviewerSlug":null,"editorSlugs":["מור-לוי"],"aboutName":"Subarachnoid hemorrhage (דימום תת-עכבישי)","aboutType":"MedicalCondition","sources":[{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42095754/","title":"ESO/EANS/ESMINT (2026): Guideline on aneurysmal subarachnoid haemorrhage"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40406922/","title":"JAMA Neurology (2025): Global burden of nontraumatic subarachnoid hemorrhage, GBD 2021"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17258671/","title":"The Lancet (2007): Subarachnoid haemorrhage (seminar)"},{"url":"https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC7264289","title":"Dtsch Arztebl Int (2020): Unruptured Intracranial Aneurysms, Pathogenesis and Individualized Management"},{"url":"https://www.nice.org.uk/guidance/NG228/chapter/recommendations","title":"NICE (2022): NG228 Subarachnoid haemorrhage caused by a ruptured aneurysm"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21768192/","title":"BMJ (2011): Sensitivity of CT within six hours of headache onset for SAH"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37212182/","title":"AHA/ASA (2023): Guideline for the Management of Patients With Aneurysmal SAH"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10980729","title":"Neurology (2000): Health outcomes 1 year after subarachnoid hemorrhage"},{"url":"https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/cerebrovascular_accident.aspx","title":"כללית (2024): שבץ מוחי (אירוע מוחי), האבחנה והטיפולים"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42679840/","title":"Lancet Neurology (2026): Prevalence of unruptured intracranial aneurysms, systematic review and meta-analysis"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24618352/","title":"Lancet Neurology (2014): Long-term serial screening in individuals with a family history of aSAH"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42391598/","title":"Neurology (2026): Cost-Effectiveness of Intracranial Aneurysm Screening, systematic review"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16823296/","title":"Neurosurgery (2006): Prediction of symptomatic vasospasm after SAH, the modified Fisher scale"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35773634/","title":"BMC Neurology (2022): Early predictors of functional outcome in poor-grade aSAH, systematic review and meta-analysis"},{"url":"https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK441958/","title":"StatPearls, NIH: Subarachnoid Hemorrhage (2023)"}],"faq":[{"answer":"זה דימום ברווח שבין קרום העכביש לקרום הרך, שתי שכבות שעוטפות את המוח. ברוב המקרים הוא נגרם מקרע של מפרצת מוחית. כאב ראש פתאומי וחזק מאוד מחייב התקשרות מיידית ל-101.","question":"מה זה דימום תת עכבישי?"},{"answer":"Subarachnoid hemorrhage הוא השם האנגלי של דימום תת-עכבישי, ו-SAH הוא הקיצור. בעברית משתמשים גם במונח \"דימום סאב-ארכנואידלי\". כל השמות מתארים את אותו מצב חירום.","question":"מה זה SAH ו-subarachnoid hemorrhage?"},{"answer":"כאב ראש פתאומי וחזק מאוד, שמגיע לשיא תוך דקה עד חמש דקות. זה התסמין המרכזי של דימום תת-עכבישי, ולכן הוא מחייב בדיקה דחופה, גם אם הכאב חלף.","question":"מה זה כאב ראש רעם?"},{"answer":"לא תמיד. CT שנעשה בשעות הראשונות מזהה כמעט את כל המקרים, אבל ככל שעובר זמן הרגישות שלו יורדת. כשה-CT תקין והחשד נשאר, הרופא מחליט על ניקור מותני או על בדיקת כלי דם.","question":"האם CT תקין שולל דימום תת-עכבישי?"},{"answer":"בצנתור סוגרים את המפרצת מבפנים דרך כלי הדם, ובניתוח מניחים מהדק על צוואר המפרצת. כשהצנתור מתאים, הוא מועדף בדרך כלל. הבחירה תלויה במפרצת ובמטופל.","question":"מה ההבדל בין צנתור לניתוח במפרצת?"},{"answer":"הסיכויים תלויים בחומרת הדימום, בגיל ובסיבוכים. ההחלמה נמשכת חודשים ושנים, ורבים נשארים עם קשיי זיכרון או מצב רוח גם כשהתפקוד הגופני טוב. שיקום רב-תחומי עוזר.","question":"מהם סיכויי ההחלמה מדימום תת-עכבישי?"},{"answer":"זה תלוי בהיסטוריה המשפחתית. הסיכוי למפרצת גבוה יותר כשיש קרוב אחד שחלה, וגבוה עוד יותר כשיש שניים או יותר. שאלו את הרופא אם בדיקת סקר מתאימה לכם.","question":"האם קרובי משפחה צריכים להיבדק?"},{"answer":"איזון לחץ הדם והפסקת עישון הם הגורמים העיקריים שאפשר לשנות. מפרצת שהתגלתה במקרה נבחנת אצל מומחה, שמחליט על מעקב או על טיפול.","question":"איך אפשר להפחית את הסיכון לדימום תת-עכבישי?"}],"shortAnswer":"דימום תת-עכבישי (SAH) הוא דימום ברווח שמקיף את המוח, ובדרך כלל נגרם מקרע של מפרצת מוחית. התסמין המרכזי הוא כאב ראש רעם, פתאומי וחזק מאוד, שמגיע לשיא תוך דקות. בכל חשד מתקשרים מיד ל-101. האבחון כולל CT ולעיתים ניקור מותני, ואת המפרצת סוגרים בצנתור או בניתוח.","keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":"0c75eec1-5b34-4900-92e3-b2eb682f3c52","relatedArticles":["fc8f31c3-e19d-4109-84b4-fcc8b44f4882","968c7c8b-826b-4797-9c0d-75adae17fb10","ef58f691-65ee-4d45-91cf-e650beeb1b70","295f8068-fd72-4132-8167-94b1a38e7343","464e3040-2860-4cb4-94f2-7997701b90ca","442a69a7-9936-411d-b901-0544cddab7c3"],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":"קוד הבריאות · המחשת AI","imageWidth":1536,"imageHeight":1024,"videos":[],"newsSection":null,"newsSourceName":null,"originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":null,"isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":[],"createdAt":"2026-11-06T04:42:56.517Z","updatedAt":"2026-11-07T14:14:14.197Z","dateModified":"2026-11-07T08:34:25.936Z","updateReason":null,"readerLayout":"guide","preserveHeroImage":true,"preserveEditorialContent":true,"summary":"כאב ראש פתאומי וחזק מאוד יכול להיות דימום תת-עכבישי. המדריך מסביר את הקשר למפרצת, את הבירור והטיפול, ומה צפוי בהחלמה.","report_type":null,"hub_role":null,"hub_order":null,"readingTime":11,"featuredImage":"/objects/uploads/d84cbb51-0fd0-4456-acc7-ec57cecf6bad","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-11-07T08:34:25.936Z","url":"/articles/דימום-תת-עכבישי-sah-מהו-מה-הקשר-למפרצת-ומה-עושים","category":null}