{"id":"e8f14d39-bb3e-4bcd-aad6-902aa5c5218c","evidenceBadgeEligible":null,"evidenceBadgeLabel":null,"badgeQa":null,"readerEvidenceCopy":null,"evidenceSeal":null,"evidenceSealQa":null,"publishedAtExact":"2026-11-07T08:34:28.060Z","slug":"דיסקציה-בעורקי-הצוואר-קרע-בדופן-העורק-והקשר-לשבץ","title":"דיסקציה בעורקי הצוואר: קרע בדופן העורק והקשר לשבץ","subtitle":"דיסקציה בעורקי הצוואר היא קרע בדופן הקרוטיד או העורק החולייתי, ואחת הסיבות לשבץ בצעירים. המדריך מסביר איך מזהים, מאבחנים ומטפלים.","excerpt":"דיסקציה בעורקי הצוואר היא קרע בדופן הקרוטיד או העורק החולייתי, ואחת הסיבות לשבץ בצעירים. המדריך מסביר איך מזהים, מאבחנים ומטפלים.","content":"**בקצרה**\n\n- **מה זה:** דיסקציה צווארית היא קרע בדופן של עורק בצוואר, עורק התרדמה (הקרוטיד) או העורק החולייתי, שגורם לדימום בתוך דופן העורק. זו אינה דיסקציה של אבי העורקים.\n- **למה זה חשוב:** הדיסקציה עלולה להצר את העורק או ליצור בו קריש, ולגרום ל-TIA או לשבץ. היא אחת הסיבות החשובות לשבץ בגיל צעיר.\n- **הסימנים הראשונים:** כאב צוואר או כאב ראש חדש, לרוב בצד אחד, ולעיתים צניחת עפעף. סימנים של שבץ יכולים להופיע אחרי שעות או ימים.\n- **הטיפול:** לרוב תרופות נוגדות טסיות או נוגדות קרישה למשך כמה חודשים, ומעקב בהדמיה. ניתוח נדרש רק לעיתים רחוקות.\n\n**שימו לב:** הכתבה עוסקת בקרע בדופן של עורק בצוואר, ולא בניתוח \"דיסקציה צווארית\" (neck dissection) להסרת בלוטות לימפה בצוואר, שנעשה בעיקר בטיפול בסרטן ראש-צוואר. גם דיסקופתיה צווארית, בעיה בדיסקים שבין חוליות הצוואר, היא נושא אחר.\n\nכאב חד בצוואר אחרי תנועת ראש בספורט, או כאב ראש חדש וחריג בצד אחד, הם תסמינים שרוב האנשים מייחסים לשריר תפוס. ברוב המקרים זה באמת המצב. אבל לפעמים, במיוחד כשמצטרפים לכאב סימנים כמו צניחת עפעף, ראייה כפולה או חולשה, מדובר בדיסקציה צווארית: קרע קטן בדופן עורק בצוואר. דיסקציה צווארית היא קרע בדופן של עורק בצוואר, שגורם לדימום בתוך הדופן ועלול להוביל לשבץ.\n\nדיסקציה בעורקי הצוואר היא מצב נדיר יחסית, אבל היא אחת הסיבות השכיחות לשבץ אצל צעירים. החדשות הטובות הן שרוב העורקים מחלימים, והטיפול ברוב המקרים הוא תרופתי. המדריך מסביר מה זו דיסקציה, איך מזהים אותה, איך מאבחנים ומטפלים, ומה צפוי בהמשך.\n\n## מהי דיסקציה עורקית בעורקי הצוואר?\n\nדיסקציה עורקית היא דימום (המטומה) בתוך דופן העורק. היא נוצרת בדרך כלל מקרע בשכבה הפנימית של הדופן, או מקרע בכלי דם זעירים שמזינים את הדופן עצמה. הדם שמצטבר בין שכבות הדופן עלול להצר את חלל העורק, לחסום אותו, ליצור בו קריש או לגרום להתרחבות מקומית שנקראת מפרצת מנתחת.\n\nהנתונים מראים עד כמה זה רלוונטי לצעירים: דיסקציה צווארית אחראית לכ-2% מכלל השבצים האיסכמיים, אבל לעד רבע מהשבצים אצל אנשים מתחת לגיל 50 ([AHA, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38299330/)). גיל ההופעה הממוצע הוא באמצע שנות הארבעים ([ESO, 2021](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34746432/)).\n\nדיסקציה שונה גם מהיצרות טרשתית של עורק הצוואר: בהיצרות טרשתית רובד מצטבר לאט לאורך שנים, ולרוב אין כאב, ואילו דיסקציה היא קרע שמופיע פתאום, לעיתים קרובות עם כאב. על ההיצרות הטרשתית ראו [היצרות עורקי הצוואר (קרוטיד): מה המשמעות ומה הקשר לשבץ](/articles/היצרות-עורקי-הצוואר-קרוטיד-מה-המשמעות-ומה-הקשר-לשבץ).\n\n**לא מדובר בדיסקציה של אבי העורקים.** דיסקציה של אבי העורקים (האאורטה) היא מצב אחר, בעורק הראשי שיוצא מהלב, ומתבטאת בדרך כלל בכאב חד בחזה או בגב. המדריך הזה עוסק רק בעורקי הצוואר. כאב חזה פתאומי וחזק הוא סיבה לחייג מיד ל-101.\n\n## דיסקציה של הקרוטיד (עורק התרדמה) מול העורק החולייתי\n\nבצוואר יש שני זוגות של עורקים שמובילים דם למוח. עורקי התרדמה (הקרוטיד) עוברים בחזית הצוואר, והעורקים החולייתיים עוברים מאחור, לאורך עמוד השדרה. דיסקציה יכולה לפגוע בכל אחד מהם, ולפעמים ביותר מעורק אחד. התסמינים עוזרים לרופא לנחש איזה עורק נפגע:\n\n| **היבט** | **דיסקציה של הקרוטיד (עורק התרדמה)** | **דיסקציה של העורק החולייתי** |\n| --- | --- | --- |\n| כאב אופייני | כאב ראש בצד אחד, כאב בפנים, סביב העין או בחזית הצוואר | כאב בעורף או בחלק האחורי של הצוואר |\n| סימנים נוספים | צניחת עפעף והיצרות האישון בצד הפגוע (תסמונת הורנר), ולעיתים פגיעה בעצב גולגולתי | סחרחורת, חוסר יציבות בהליכה, ראייה כפולה |\n| האזור במוח שעלול להיפגע | החלק הקדמי של המוח והעין | גזע המוח, המוח הקטן והחלק האחורי של המוח |\n\nצניחת עפעף ופגיעה בעצבים גולגולתיים מופיעות כמעט רק בדיסקציה של הקרוטיד. הטבלה נועדה להבנה, והאבחנה עצמה נעשית רק בהדמיה.\n\n## מה יכול לגרום לדיסקציה צווארית?\n\nלרוב אין גורם אחד. דיסקציה יכולה להופיע גם בלי חבלה משמעותית בצוואר, ולעיתים לא נמצא שום אירוע מקדים. סקירה שיטתית מ-2026 מצאה קשר בין דיסקציה לבין מיגרנה, זיהום שעבר לאחרונה, חבלה קלה, יתר לחץ דם והפרעות ברקמת החיבור, אבל רוב הראיות באיכות נמוכה ([Stroke and Vascular Neurology, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40866078/)). גורמים שנקשרו לדיסקציה:\n\n- **חבלה קלה או תנועה חדה של הצוואר:** למשל בספורט, בנפילה או בתאונה.\n- **יתר לחץ דם ומיגרנה.**\n- **זיהום שעבר לאחרונה.**\n- **נטייה של דופן כלי הדם:** לעיתים נדירות, הפרעה תורשתית ברקמת החיבור או דיספלזיה פיברו-שרירית (מחלה שמשנה את מבנה דופן העורקים).\n\n### האם טיפול כירופרקטי בצוואר גורם לדיסקציה?\n\nנמצא קשר סטטיסטי בין מניפולציה בצוואר לבין שבץ אצל צעירים, אבל לא הוכח שהמניפולציה היא הגורם. ייתכן גם שאנשים שכבר יש להם דיסקציה פונים לטיפול בגלל כאב הצוואר שהיא גורמת ([AHA/ASA, 2014](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25104849/)). לכן, אם יש לכם כאב צוואר חדש וחריג, במיוחד עם כאב ראש או סימנים נוירולוגיים, עדיף להיבדק אצל רופא לפני טיפול בצוואר.\n\n## מהם התסמינים של דיסקציה בעורק הצוואר?\n\nהסימנים הראשונים הם בדרך כלל מקומיים, ולעיתים לא ספציפיים:\n\n- כאב ראש חדש, לרוב בצד אחד.\n- כאב צוואר, בחזית או בעורף.\n- כאב בפנים או סביב העין.\n- צניחת עפעף, לפעמים עם אישון קטן יותר באותו צד.\n- סחרחורת, או צלצול באוזן (טנטון).\n\nאצל רוב האנשים עם דיסקציה מתפתחים בהמשך TIA או שבץ, בדרך כלל שעות עד ימים אחרי הכאב ([ESO, 2021](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34746432/)). רוב השבצים האלה קורים בשבוע הראשון. לכן הזמן שבין הכאב לבין הסימנים הנוירולוגיים הוא הזדמנות לאבחן ולטפל.\n\nרוב כאבי הצוואר הם שריריים ולא מסוכנים. מה שמעורר חשד הוא כאב צוואר או ראש **חדש, חזק ושונה מהרגיל**, במיוחד אחרי חבלה או תנועה חדה, או כאב שמלווה בסימן נוירולוגי.\n\nייתכן שהאבחנה מתעכבת לא מעט. בניתוח של מחקר בינלאומי גדול מ-2026, אצל כאחד מכל שישה מטופלים היו תסמינים כבר בחודש שלפני האבחנה, בעיקר אצל צעירים, אצל מי שסובל ממיגרנה ואצל מי שהגיע עם כאב ראש ועם פחות סימנים נוירולוגיים מוקדיים ([JAHA, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42132166/)).\n\n## איך מאבחנים דיסקציה צווארית?\n\nהאבחון נעשה בהדמיה של כלי הדם בצוואר ובמוח. הרופא מחפש דימום בדופן העורק, היצרות ארוכה ומתחדדת, דש בתוך העורק, מפרצת מנתחת או חסימה. כיוון שלעיתים נפגע יותר מעורק אחד, בודקים את כל עורקי הצוואר. ההבדלים בין הבדיקות מוסברים ב[דופלר, CTA או MRA: מה ההבדל ואיך בוחרים](/articles/דופלר-cta-או-mra-מה-ההבדל-ואיך-בוחרים).\n\n| **בדיקה** | **מה היא מוסיפה** |\n| --- | --- |\n| CTA (אנגיוגרפיית CT) | מראה את עורקי הצוואר והמוח ואת ההיצרות או החסימה. זמינה ומהירה בחדר המיון. |\n| MRI ו-MRA | רצפים מיוחדים (T1 עם דיכוי שומן) מראים את הדימום בתוך דופן העורק. MRI של המוח מראה אם כבר נגרם אוטם. |\n| אולטרסאונד דופלר של עורקי הצוואר | בדיקה פשוטה ללא קרינה, שמשמשת לעיתים לבירור ולמעקב, אבל לא תמיד מספיקה לאבחנה. |\n| אנגיוגרפיה (צנתור אבחנתי) | נשמרת למקרים שבהם הבדיקות האחרות לא ברורות, או כשמתכננים טיפול בצנתור. |\n\nעל בדיקת הדופלר והשאלות שהיא עונה עליהן: [דופלר עורקי צוואר (דופלקס קרוטיד): איך הבדיקה עובדת ומה היא בודקת](/articles/דופלר-עורקי-צוואר-דופלקס-קרוטיד-איך-הבדיקה-עובדת-ומה-היא-בודקת)\n\nאם יש חשד לגורם תורשתי ברקמת החיבור, הרופא עשוי להפנות לבירור נוסף.\n\n## הקשר בין דיסקציה בעורק הצוואר ל-TIA ושבץ\n\nהקרע בדופן יוצר משטח לא תקין בתוך העורק, ועליו עלול להיווצר קריש. קריש כזה יכול להתנתק ולהגיע למוח, או שההיצרות עצמה מפחיתה את זרימת הדם. כך נגרמים TIA ([אירוע מוחי חולף](/articles/tia-אירוע-מוחי-חולף-מה-זה-ומה-עושים-אחרי-שהסימנים-חלפו), שהתסמינים שלו חולפים) או שבץ.\n\nהסיכון מרוכז בימים ובשבועות הראשונים. אחרי שהאבחנה נעשתה והטיפול התחיל, הסיכון לאירוע נוסף נמוך: במחקר CADISS הוא היה כ-2% בשלושת החודשים הראשונים ([ESO, 2021](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34746432/)). זו הסיבה שאבחון מהיר וטיפול מוקדם חשובים כל כך.\n\n## איך מטפלים בדיסקציה של עורק הצוואר?\n\nהטיפול ברוב המקרים הוא תרופתי, ומטרתו למנוע קריש בזמן שהעורק מחלים. הצהרה מדעית של איגוד הלב האמריקאי מציעה להתאים את התרופה לכל מטופל ולהמשיך בה לפחות שלושה עד שישה חודשים ([AHA, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38299330/)), וההנחיה האירופית קובעת שאפשר לבחור בנוגדי טסיות או בנוגדי קרישה, כי בניסויים לא נמצא ביניהם הבדל ברור ([ESO, 2021](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34746432/)). את הטיפול קובע נוירולוג, בדרך כלל במחלקה נוירולוגית או ביחידת שבץ. מי מטפל במה מוסבר ב[איזה מומחה מטפל בשבץ, מפרצת, AVM ועורקי הצוואר](/articles/איזה-מומחה-מטפל-בשבץ-מפרצת-avm-ועורקי-הצוואר).\n\n### התרופות: נוגדי טסיות או נוגדי קרישה\n\nמטה-אנליזה של שני ניסויים אקראיים, שפורסמה ב-JAMA Neurology ב-2024, לא מצאה הבדל מובהק בתוצאה הכוללת בין שתי קבוצות התרופות. עם נוגדי קרישה היו מעט פחות שבצים ומעט יותר דימומים ([JAMA Neurology, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38739383/)). הטבלה משווה ביניהן:\n\n| **קבוצת תרופות** | **מה היא עושה** | **מה חשוב לדעת** |\n| --- | --- | --- |\n| נוגדי טסיות (כמו אספירין) | מונעים מטסיות הדם להיצמד זו לזו וליצור קריש | הבחירה הנפוצה. תופעת הלוואי העיקרית היא נטייה לדימום, למשל מהאף או מהחניכיים, ולעיתים גירוי בקיבה. |\n| נוגדי קרישה | מעכבים את מערכת הקרישה עצמה | עשויים להפחית מעט יותר שבצים, אבל עם סיכון גבוה יותר לדימום משמעותי. דורשים הקפדה על הוראות ומעקב. |\n\nבמחקרים שהשוו בין שתי הקבוצות לא נמצא הבדל ברור ([AHA, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38299330/)), ולכן הרופא בוחר לפי המצב שלכם, לפי ממצאי ההדמיה ולפי הסיכון לדימום. בניתוח משני של מחקר תצפיתי גדול מ-2025 נמצא שכשהעורק חסום לגמרי, נוגדי קרישה היו קשורים לפחות שבצים חוזרים מנוגדי טסיות. זה ממצא שעוד צריך אישור בניסויים ([Stroke, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40143807/)). משך הטיפול המקובל הוא כשלושה עד שישה חודשים, ואחריו מחליטים על ההמשך לפי הדמיית מעקב. אל תפסיקו את התרופה ואל תחליפו אותה בלי הרופא.\n\n### כשכבר יש שבץ\n\nאם הדיסקציה גרמה לשבץ, הטיפול החריף דומה לטיפול בשבץ מסיבה אחרת. בבית החולים מחליטים על טיפול לפתיחת החסימה, בתרופה ממיסת קרישים או בצנתור לשליפת הקריש, לפי זמן ההגעה וממצאי ההדמיה. במקרים נבחרים שוקלים גם תומכן (סטנט) בעורק הצוואר. ההנחיה האירופית ממליצה לתת לחולים עם דיסקציה צווארית ושבץ את אותם טיפולים לפתיחת החסימה שניתנים בשבץ מסיבה אחרת, כשהם עומדים בתנאים הרגילים ([ESO, 2021](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34746432/)), והצהרה מדעית של איגוד הלב האמריקאי רואה בהם טיפול סביר ([AHA, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38299330/)). לכן כל דקה חשובה, והדרך הנכונה היא חיוג ל-101.\n\n### האם צריך ניתוח?\n\nבדרך כלל לא. גם כשנשארת היצרות או מפרצת קטנה אחרי השלב החריף, אין מספיק נתונים שתומכים בניתוח או בצנתור באופן שגרתי. התערבות נשקלת רק במקרים נבחרים, למשל כשיש אירועים חוזרים למרות הטיפול, וההחלטה מתקבלת בצוות רב-תחומי. ההנחיה האירופית קבעה שאין מספיק נתונים כדי להמליץ בעד או נגד צנתור או ניתוח בהיצרות או במפרצת שנשארו אחרי השלב החריף ([ESO, 2021](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34746432/)).\n\n### החלמה ומעקב\n\nברוב המקרים העורק מחלים. ההיצרות משתפרת או נעלמת אצל רבים בתוך שישה חודשים, ומפרצות מנתחות מצטמקות בכמחצית מהמקרים, אבל לעיתים גדלות. לכן עושים הדמיית מעקב אחרי שלושה עד שישה חודשים, ולפיה מחליטים אם להפסיק את התרופות או להמשיך.\n\nדיסקציה חוזרת אינה שכיחה: הסיכון הוא כ-1% עד 2% בשנה, והוא גבוה יותר בחודשים הראשונים ([AHA, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38299330/)). הסיכון גבוה יותר אצל צעירים ואצל מי שיש לו דיספלזיה פיברו-שרירית: במחקר בינלאומי מ-2025, הסיכון לדיסקציה חוזרת בשנתיים היה כ-8% עם דיספלזיה וכ-3% בלעדיה ([JAMA Network Open, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41196598/)).\n\n### חזרה לשגרה, עבודה ונהיגה\n\nרוב האנשים חוזרים לשגרה, אבל קצב החזרה תלוי בשאלה אם היה שבץ. אחרי שבץ החזרה לעבודה ולנהיגה נקבעת לפי ההחלמה, ולעיתים נדרש שיקום. בחודשים הראשונים מומלץ להימנע מפעילות שמעמיסה על הצוואר, כמו מניפולציה בצוואר או תנועות חדות, ולשאול את הרופא אילו פעילויות ספורט מותרות ומתי.\n\nדיסקציה פוגעת לרוב באנשים צעירים ופעילים, והאבחנה מפתיעה ומפחידה. חרדה מאירוע חוזר, עייפות ומצב רוח ירוד שכיחים בתקופה שאחרי. ספרו עליהם לרופא המשפחה, שיכול להפנות לתמיכה רגשית, ושתפו את בני הבית בסימני החירום. על מניעת אירוע חוזר אחרי TIA או שבץ: [מניעת שבץ חוזר: מה חשוב בשלושת החודשים הראשונים אחרי TIA או שבץ](/articles/מניעת-שבץ-חוזר-מה-חשוב-בשלושת-החודשים-הראשונים-אחרי-tia-או-שבץ)\n\n## סימני שבץ בדיסקציה צווארית שמחייבים התקשרות ל-101\n\n**חירום: התקשרו ל-101 מיד אם:**\n\n- יש חולשה או נימול בצד אחד של הגוף או הפנים.\n- יש קושי בדיבור או בהבנה.\n- יש אובדן ראייה בעין אחת, או ראייה כפולה.\n- יש סחרחורת חזקה עם חוסר יציבות.\n- יש כאב ראש או צוואר חזק ופתאומי, יחד עם צניחת עפעף או סימן נוירולוגי.\n\nגם אם הסימנים חלפו אחרי כמה דקות, זה עדיין מצב חירום. אל תנהגו בעצמכם לבית החולים, ורשמו מתי התחילו התסמינים או מתי נראיתם בפעם האחרונה בלי תסמינים. עוד על זיהוי הסימנים: [שבץ מוחי: איך מזהים את הסימנים, למה כל דקה חשובה ואיך מפחיתים את הסיכון](/articles/שבץ-מוחי-המדריך-המרכזי-סוגים-סימנים-אבחון-טיפול-ומניעה)\n\n**פנו לחדר מיון או לרופא עוד היום אם:**\n\n- יש כאב צוואר או כאב ראש חדש, חזק ושונה מהרגיל, במיוחד אחרי חבלה או תנועה חדה, גם בלי סימנים נוספים.\n- אתם מטופלים בתרופות נגד קרישה ומופיע דימום שלא נעצר.\n\n**קבעו תור לנוירולוג או לרופא המשפחה אם:**\n\n- הגיע מועד הדמיית המעקב, או שלא נקבע לכם מעקב.\n- אתם רוצים לחזור לספורט, לטיפול בצוואר או לנהיגה ולא קיבלתם הנחיה.\n\n## שאלות לנוירולוג על הטיפול והמעקב בדיסקציה צווארית\n\n- איזה עורק נפגע, והאם נפגע יותר מעורק אחד?\n- האם יש היצרות או מפרצת, ומה המשמעות שלהן?\n- איזו תרופה מתאימה לי, למה, ולכמה זמן?\n- מתי תהיה הדמיית המעקב, ומי יקבע אם להפסיק את התרופה?\n- ממה כדאי להימנע, ועד מתי?\n- האם צריך לברר גורם תורשתי או מחלה של כלי הדם?\n\n**הבהרה רפואית:** המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.","categoryId":"","healthWorld":"מוח ונפש","hubSlot":null,"section":null,"proSlot":null,"hubRole":null,"hubOrder":null,"placements":[],"topics":[],"reportType":null,"author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":10,"imageUrl":"/objects/uploads/4d1980bb-1818-4d01-89c7-dd2c8136ec9f","imageAlt":"גבר בבגדי ספורט מחזיק את צד הצוואר בכאב בחדר מיון, ורופאה בודקת את עיניו בפנס","featured":false,"publishedAt":"2026-11-07","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":"דיסקציה בעורק הצוואר: תסמינים, טיפול והקשר לשבץ","metaDescription":"דיסקציה בעורק הצוואר היא קרע בדופן העורק שעלול לגרום לשבץ בגיל צעיר. תסמינים, אבחון, טיפול תרופתי ומעקב, ומתי לחייג מיד ל-101.","canonicalOverride":null,"articleType":"evergreen","noindex":false,"hideFromHome":true,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":false,"reviewerSlug":null,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"reviewedRevision":null,"previousReviewedAt":null,"medicalReviewStatus":"pending","medicalReviewerSlug":null,"editorSlugs":["מור-לוי"],"aboutName":"Carotid artery dissection (דיסקציה בעורקי הצוואר)","aboutType":"MedicalCondition","sources":[{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38299330/","title":"AHA (2024): Treatment and Outcomes of Cervical Artery Dissection in Adults, Scientific Statement"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34746432/","title":"European Stroke Journal (2021): ESO guideline for extracranial and intracranial artery dissection"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40866078/","title":"Stroke and Vascular Neurology (2026): Risk factors for cervical artery dissection, systematic review and meta-analysis"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25104849/","title":"AHA/ASA (2014): Cervical Arterial Dissections and Association With Cervical Manipulative Therapy"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42132166/","title":"JAHA (2026): Possible Diagnostic Error in Cervical Artery Dissection, STOP-CAD analysis"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38739383/","title":"JAMA Neurology (2024): Antithrombotic Treatment for Cervical Artery Dissection, IPD meta-analysis"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40143807/","title":"Stroke (2025): Factors Associated With Stroke Recurrence After Cervical Artery Dissection (STOP-CAD)"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41196598/","title":"JAMA Network Open (2025): Fibromuscular Dysplasia and Spontaneous Cervical Artery Dissection"}],"faq":[{"answer":"אלה שני מצבים נפרדים. דיסקציה צווארית פוגעת בעורקי הצוואר שמובילים דם למוח, והסכנה העיקרית בה היא שבץ. דיסקציה של אבי העורקים פוגעת בעורק הראשי שיוצא מהלב, ומתבטאת בדרך כלל בכאב חד בחזה או בגב. בשני המקרים כאב פתאומי וחזק הוא סיבה לחייג ל-101.","question":"מה ההבדל בין דיסקציה צווארית לדיסקציה של אבי העורקים?"},{"answer":"כאב ראש או כאב צוואר חדש, לרוב בצד אחד, כאב בפנים או סביב העין, צניחת עפעף, סחרחורת או צלצול באוזן. אחרי שעות או ימים יכולים להופיע חולשה, קושי בדיבור או הפרעה בראייה, וזה מצב חירום.","question":"מהם תסמיני דיסקציה של עורק הצוואר?"},{"answer":"כן. עורק התרדמה הוא השם העברי של הקרוטיד. \"דיסקציה של עורק הצוואר\" הוא שם כללי, שכולל גם דיסקציה של העורק החולייתי.","question":"האם דיסקציה של עורק התרדמה היא אותו דבר כמו דיסקציה של הקרוטיד?"},{"answer":"לא הוכח שכן. נמצא קשר סטטיסטי, אבל ייתכן שהכאב מדיסקציה שכבר קיימת הוא שגרם לפנייה לטיפול. אם יש כאב צוואר חדש וחריג, עדיף להיבדק אצל רופא לפני טיפול בצוואר.","question":"האם מניפולציה בצוואר גורמת לדיסקציה?"},{"answer":"ברוב המקרים בתרופות נוגדות טסיות או נוגדות קרישה, למשך כמה חודשים, עם הדמיית מעקב. אם נגרם שבץ, הטיפול החריף כולל לעיתים תרופה ממיסת קרישים או צנתור לשליפת הקריש. ניתוח נדרש רק לעיתים רחוקות.","question":"איך מטפלים בדיסקציה צווארית?"},{"answer":"בדרך כלל לא. גם כשנשארת היצרות או מפרצת קטנה, אין מספיק נתונים שתומכים בהתערבות שגרתית. צנתור או ניתוח נשקלים רק במקרים נבחרים, בצוות רב-תחומי.","question":"האם צריך ניתוח לדיסקציה צווארית?"},{"answer":"ברוב המקרים העורק מחלים, לרוב בתוך כמה חודשים, ולכן עושים הדמיית מעקב. דיסקציה חוזרת אינה שכיחה, והסיכון גבוה יותר בחודשים הראשונים.","question":"האם העורק מחלים, והאם הדיסקציה יכולה לחזור?"},{"answer":"חולשה או נימול בצד אחד, קושי בדיבור, אובדן ראייה, סחרחורת חזקה או כאב ראש פתאומי עם צניחת עפעף מחייבים חיוג מיידי ל-101. אל תנהגו בעצמכם לבית החולים.","question":"מתי דיסקציה צווארית מחייבת פנייה לחירום?"}],"shortAnswer":"דיסקציה צווארית היא קרע בדופן עורק התרדמה או העורק החולייתי, שגורם לדימום בתוך הדופן ועלול להוביל ל-TIA או לשבץ. הסימנים הראשונים הם כאב צוואר או ראש חדש, לרוב בצד אחד, ולעיתים צניחת עפעף. האבחון בהדמיה, והטיפול לרוב בתרופות נוגדות טסיות או נוגדות קרישה. חולשה, קושי בדיבור או אובדן ראייה מחייבים חיוג ל-101.","keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":"11c7fc27-85a7-4396-8eae-e01567ac4bc6","relatedArticles":["28153d2f-e2ee-4f8a-af9a-a2f01baded06","086852e2-5528-42ae-ab6c-c479de5f9bbd","e4a06e2b-40ad-4d49-a379-96cf5a826e8b","ef58f691-65ee-4d45-91cf-e650beeb1b70","e0200089-0cd7-4827-afc5-8946cee89444","b9725cb9-052e-4f8c-8e09-378af52a479e"],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":"קוד הבריאות · המחשת AI","imageWidth":1536,"imageHeight":1024,"videos":[],"newsSection":null,"newsSourceName":null,"originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":null,"isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":[],"createdAt":"2026-11-06T04:43:40.288Z","updatedAt":"2026-11-07T14:14:07.370Z","dateModified":"2026-11-07T08:34:28.060Z","updateReason":null,"readerLayout":"guide","preserveHeroImage":true,"preserveEditorialContent":true,"summary":"דיסקציה בעורקי הצוואר היא קרע בדופן הקרוטיד או העורק החולייתי, ואחת הסיבות לשבץ בצעירים. המדריך מסביר איך מזהים, מאבחנים ומטפלים.","report_type":null,"hub_role":null,"hub_order":null,"readingTime":10,"featuredImage":"/objects/uploads/4d1980bb-1818-4d01-89c7-dd2c8136ec9f","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-11-07T08:34:28.060Z","url":"/articles/דיסקציה-בעורקי-הצוואר-קרע-בדופן-העורק-והקשר-לשבץ","category":null}