{"id":"7153c91b-ffff-476a-889a-d54e5ec4760e","evidenceBadgeEligible":null,"evidenceBadgeLabel":null,"badgeQa":null,"readerEvidenceCopy":null,"evidenceSeal":null,"evidenceSealQa":null,"publishedAtExact":"2026-11-09T16:41:11.291Z","slug":"הריון-בסיכון-גבוה-הגדרה-מעקב-ובחירת-מומחית","title":"הריון בסיכון גבוה: הגדרה, מעקב ובחירת מומחית","subtitle":null,"excerpt":"מה נחשב הריון בסיכון גבוה לפי משרד הבריאות, מה כולל המעקב ואיך מגיעים למרפאה להריון בסיכון. כולל טבלת קריטריונים, מילון מונחים ושאלות למומחית.","content":"**בקצרה**\n\n- **מה חשוב:** הריון בסיכון גבוה הוא הריון שבו יש חשש מוגבר לבריאות האם, העובר או שניהם. ההגדרה פותחת מסלול מעקב צמוד יותר, ועם מעקב מתאים רוב ההריונות האלה מסתיימים בלידה מוצלחת.\n\n- **מה נחשב:** גיל מתחת ל-17 או מעל 40, מחלה כרונית, סיבוך בהריון קודם, או מצב שמתגלה בהריון הנוכחי כמו תאומים או רעלת הריון.\n\n- **מי מלווה:** רופא/ת הנשים מפנה למרפאה להריון בסיכון גבוה, לפעמים לייעוץ חד-פעמי ולפעמים למעקב קבוע (בררו בקופה).\n\n- **מתי פונים מיד:** דימום מהנרתיק, ירידת מים, כאב ראש, טשטוש ראייה, ירידה בתנועות העובר או צירים מוקדמים הם סיבה לפנות מיד למיון יולדות. בפרכוס, איבוד הכרה או קושי חמור לנשום מתקשרים ל-101.\n\nבבדיקה הראשונה אצל רופאת הנשים עולה שיש לכם [לחץ דם גבוה](https://healthc.co.il/articles/לחץ-דם-גבוה-בהיריון-מדידה-בירור-ומעקב), או שבהריון הקודם הייתה [רעלת הריון](https://healthc.co.il/articles/רעלת-היריון-תסמינים-אבחון-ומעקב), ובסוף הביקור מקבלים הפניה למרפאה להריון בסיכון. המילים \"הריון בסיכון\" נשמעות מפחידות, ולא ברור מה הן אומרות על ההריון הזה.\n\nהריון בסיכון גבוה הוא הריון שבו קיים חשש לסיכון יתר לאם, לעובר או לשניהם, בגלל נתונים שידועים מראש או שמתגלים במהלך ההריון ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/high-risk-pregnancy/)).\n\n## מהו הריון בסיכון גבוה?\n\nהריון בסיכון גבוה הוא הגדרה רפואית ומנהלית שמשמעותה מעקב צמוד יותר. ההגדרה עצמה אינה אבחנה. ההגדרה הישראלית נקבעה בחוזר משרד הבריאות, והמעקב אחרי הריון כזה הוא באחריות קופת החולים ([משרד הבריאות, 2011](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mk15-2011/he/files_circulars_mk_mk15_2011.pdf)).\n\nמשרד הבריאות מבחין בין שני דברים. מבחינה רפואית, אישה בכל גיל יכולה להיות בקבוצת סיכון לפי הרקע שלה. מבחינה מנהלית, יש קריטריונים קבועים, כמו גיל מתחת ל-17 או מעל 40 ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/high-risk-pregnancy/)). לכן שתי נשים \"בסיכון גבוה\" יכולות להיות במצב שונה מאוד: אחת צריכה פגישת ייעוץ אחת, ואחרת צריכה מעקב צמוד לאורך כל ההריון.\n\nעם מעקב צמוד וטיפול מתאים, ברוב המכריע של המקרים ההריון מסתיים בלידה מוצלחת במועד ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/high-risk-pregnancy/)).\n\n## למי הריון בסיכון רלוונטי, כבר לפני ההריון\n\nהנושא רלוונטי לכם אם יש מחלה כרונית, סיבוך בהריון קודם או גיל מבוגר, ובמיוחד כדאי לחשוב עליו עוד לפני ההריון. אצל נשים עם מחלה כרונית, ביקור אצל רופא ואמצעי מניעה מותאמים בשנה שלפני ההריון נקשרו לפחות תחלואה קשה של האם ([JAMA, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42008245/)).\n\nבשיחה לפני ההריון אפשר לבדוק אם התרופות הקבועות מתאימות להריון, לאזן מחלת רקע ולתכנן את המעקב. אצל נשים בגיל 45 ומעלה עם מחלת רקע, האיגוד הישראלי ממליץ על הערכה של כמה מומחים, כולל רפואת האם והעובר, עוד לפני ההריון ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2025](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne210_PregnancyOver45.pdf)). בחלק מבתי החולים פועלת מרפאה טרום-הריונית לנשים עם מחלות רקע ([הלל יפה](https://hymc.org.il/?CategoryID=1589&ArticleID=3992)).\n\n**גיל.** הסיכון עולה בהדרגה עם הגיל, ואין \"קיר\" בגיל 40. במחקר אמריקאי על כ-37 מיליון לידות, הסיכון לתחלואה קשה של האם היה גבוה פי 1.4 בגיל 35–39, פי 1.9 בגיל 40–44 ופי 3.5 בגיל 45 ומעלה, לעומת גיל 25–29 ([AJOG, 2018](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30153431/)). האיגוד הישראלי מגדיר גיל אימהי מתקדם מגיל 35, וגיל מתקדם מאוד מגיל 45, שבו מומלץ מעקב במרפאה להריון בסיכון ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2025](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne210_PregnancyOver45.pdf)).\n\n**משקל.** גם כאן הסיכון עולה בהדרגה. במטא-אנליזה של 38 מחקרים, הסיכון ללידה שקטה עלה ככל שמדד מסת הגוף (BMI) עלה, אבל במספרים מוחלטים הוא נשאר נמוך: כ-40 ל-10,000 הריונות ב-BMI של 20, וכ-59 ב-BMI של 30 ([JAMA, 2014](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24737366/)).\n\n## מה כולל מעקב הריון בסיכון?\n\nמעקב הריון בסיכון כולל בדרך כלל ביקורים תכופים יותר, אולטרסאונד ממוקד, ניטור של העובר והתייעצות עם מומחים מתחומים נוספים. התדירות נקבעת לכל אישה לפי גורמי הסיכון שלה ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/high_risk_pregnacy.aspx)).\n\nלשם השוואה, בהריון בסיכון נמוך האיגוד הישראלי ממליץ על [חמש פגישות עם רופא/ת נשים לאורך ההריון](https://healthc.co.il/articles/מעקב-היריון-מפת-הבדיקות-והביקורים). בכל ביקור בודקים משקל, לחץ דם, חלבון בשתן ודופק העובר ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf)). במעקב בסיכון מוסיפים על זה לפי הצורך:\n\n- **ביקורים תכופים יותר** אצל רופא/ה מומחה/ית להריון בסיכון.\n\n- **אולטרסאונד ממוקד ותכוף יותר,** למשל ל[מעקב גדילה של העובר](https://healthc.co.il/articles/עיכוב-גדילה-תוך-רחמי-FGR-IUGR-בירור-ומעקב).\n\n- **ניטור עוברי** תכוף יותר.\n\n- **ייעוץ של מומחים נוספים,** כמו אנדוקרינולוג, קרדיולוג או מומחה למחלות זיהומיות ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/high_risk_pregnacy.aspx); [משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/high-risk-pregnancy/); [הלל יפה](https://hymc.org.il/?CategoryID=1589&ArticleID=3992)).\n\n- **ייעוץ תזונתי,** למשל בסוכרת הריון ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/high-risk-pregnancy/)).\n\n**מה הבדיקות האלה בודקות:**\n\n- **מוניטור (ניטור עוברי, NST):** רישום של דופק העובר בעזרת חיישנים שמונחים על הבטן, בלי כאב. לפי דפוסי הדופק מעריכים את מצב העובר ([ACOG, 2021](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34011889/)).\n\n- **דופלר (זרימות דם):** אולטרסאונד שמודד את זרימת הדם, בעיקר בעורק של חבל הטבור. משתמשים בו למשל כשיש עיכוב בגדילת העובר ([ACOG, 2021](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34011889/)).\n\n- **פרופיל ביופיזיקלי (BPP):** אולטרסאונד שבודק תנועות של העובר, תנועות נשימה, טונוס וכמות מי השפיר ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)).\n\nאילו בדיקות ובאיזו תדירות נקבע לפי המצב שלכם, ולא כל אישה בהריון בסיכון צריכה את כולן.\n\nהמעקב לא תמיד מתחיל ונגמר בהריון: אצל חלק מהנשים הוא מתחיל עוד לפני ההריון, ואצל חלק נמשך גם אחרי הלידה ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/high_risk_pregnacy.aspx)). כשסיבוך מחייב השגחה רצופה, מאשפזים במחלקה להריון בסיכון. בחלק מבתי החולים המחלקה מקבלת נשים משבוע 24, ויש בה גם שירות פסיכולוגי ואשפוז היברידי ([שיבא](https://www.sheba.co.il/pregnancy/departments/high-risk-pregnancy-department)).\n\n**אחרי הלידה.** יתר לחץ דם בהריון, כולל רעלת הריון, קשור לסיכון גבוה יותר ליתר לחץ דם ולמחלות לב וכלי דם בהמשך החיים, וההנחיה הבריטית ממליצה ליידע על כך כל אישה שעברה מצב כזה ([NICE, 2023](https://www.nice.org.uk/guidance/ng133/chapter/Recommendations)). ספרו על כך לרופא/ת המשפחה אחרי הלידה, ואם אתם מתכננים הריון נוסף, קבעו שיחת ייעוץ לפני ההריון.\n\nבחלק ממצבי הסיכון יש גם טיפול מונע. ההנחיה האמריקאית ממליצה על אספירין במינון נמוך לנשים בסיכון גבוה לרעלת הריון, כי הוא מפחית את הסיכון לרעלת הריון, ללידה מוקדמת ולעיכוב בגדילה ([USPSTF, 2021](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34581729/)). ההחלטה ומועד ההתחלה הם של הרופא/ה. בלחץ דם גבוה כרוני, ניסוי גדול שפורסם ב-NEJM ב-2022 מצא שטיפול בלחץ דם גבוה קל הפחית שילוב של סיבוכים, כמו רעלת הריון קשה ולידה מוקדמת, לעומת טיפול רק כשלחץ הדם עולה מאוד ([NEJM, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35363951/)).\n\nלפעמים ממליצים על מנוחה בבית או באשפוז כדי למנוע סיבוכים ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/high-risk-pregnancy/)). מנוחה מלאה במיטה אינה טיפול שגרתי: למשל, ההנחיה הבריטית ממליצה לא להציע מנוחה באשפוז כטיפול ביתר לחץ דם הריוני ([NICE, 2023](https://www.nice.org.uk/guidance/ng133/chapter/Recommendations)). ברוב המקרים אין הגבלות מיוחדות. בסיכון ללידה מוקדמת או בשליית פתח ממליצים לפעמים להימנע ממאמץ גופני מאומץ או מיחסי מין, ולפני טיסה מתייעצים עם הרופא ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/high_risk_pregnacy.aspx)). בנשים בסיכון גבוה לרעלת הריון, ניסוי מאוסטרליה מ-2026 מצא שמדידת לחץ דם בבית, בקשר עם הצוות, הובילה לפחות ביקורים בלי פגיעה בתוצאות ([AJOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42025715/)).\n\n**הצד הרגשי.** הריון בסיכון עלול להיות מלווה בלחץ רב, וחרדה שכיחה במצב הזה ([BJOG, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40776677/)). משרד הבריאות ממליץ לפנות לייעוץ אם עצב, אשמה או ייאוש נמשכים יותר משבועיים, ומפרסם את מספרי הקופות לפנייה בנושא תמיכה נפשית: כללית ‎*8703, מכבי ‎*3555, מאוחדת ‎*3833 ולאומית ‎*507 ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/high-risk-pregnancy/)). בסקירה של מחקרים קטנים, תמיכה רגשית לנשים מאושפזות בהריון הפחיתה במידה מתונה חרדה, דיכאון ולחץ ([AJOG MFM, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39863010/)). בחלק מבתי החולים יש שירות פסיכולוגי במחלקה להריון בסיכון ([שיבא](https://www.sheba.co.il/pregnancy/departments/high-risk-pregnancy-department)).\n\n## מתי הריון נחשב בסיכון: מההתחלה או במהלך ההריון?\n\nהריון יכול להיחשב בסיכון כבר מהביקור הראשון, או להפוך להריון בסיכון בכל שלב בהמשך. הגדרת \"סיכון נמוך\" נכונה רק כל עוד אין מידע מוקדם על סיכון, ולא חל שינוי במהלך התקין ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf)).\n\nבביקור הראשון, בשבועות 6–9, אחת המטרות היא לזהות גורמי סיכון ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)). לכן חשוב לספר לרופא/ה כבר בהתחלה על מחלות, תרופות והריונות קודמים ([רמב\"ם, 2018](https://www.rambam.org.il/departmentsandclinics/obstetrics_gynecology_section/high-risk-pregnancy-conditions.aspx)). ההנחיה הבריטית קובעת שהערכת הסיכון חוזרת בכל ביקור, כדי לזהות נשים שצריכות טיפול נוסף ([NICE, 2021](https://www.nice.org.uk/guidance/ng201/chapter/Recommendations)).\n\nהסיכון יכול גם לחלוף. מצבים מסוימים קיימים רק לפרק זמן, למשל חשש להפלה בתחילת ההריון, ולפעמים סיכון כמו חשש מלידה מוקדמת חולף לקראת הלידה. יש גם הריונות בסיכון נמוך שבהם רק הלידה עצמה דורשת היערכות מיוחדת ([רמב\"ם, 2018](https://www.rambam.org.il/departmentsandclinics/obstetrics_gynecology_section/high-risk-pregnancy-conditions.aspx)).\n\n## מה נחשב הריון בסיכון לפי משרד הבריאות\n\nמשרד הבריאות מחלק את המצבים שמגדירים הריון בסיכון גבוה לארבע קבוצות. זו רשימה חלקית, והרופא/ה יכול/ה להגדיר מצבים נוספים לפי שיקול דעת ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/high-risk-pregnancy/)).\n\nהטבלה מבוססת על דף משרד הבריאות ועל החוזר שהוא מפנה אליו ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/high-risk-pregnancy/); [משרד הבריאות, 2011](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mk15-2011/he/files_circulars_mk_mk15_2011.pdf)).\n\n| **קבוצה** | **דוגמאות** |\n|---|---|\n| **גיל** | מתחת ל-17 או מעל 40 |\n| **מחלות כרוניות של האם** | מחלות לב, ריאות, כליות או כבד; יתר לחץ דם; סוכרת; הפרעות אנדוקריניות; אפילפסיה; טרשת נפוצה; הפרעות המטולוגיות וקרישיות יתר; מחלות אוטואימוניות; HIV; הפרעה נפשית; התמכרות; אחרי השתלת איבר; מעקב אונקולוגי; השמנה קיצונית או תת-משקל קיצוני |\n| **היסטוריה מהריונות קודמים** | הפלות חוזרות; עובר עם מום מולד; לידת פג או תינוק קטן לגיל ההריון; סוכרת הריון; רעלת הריון; מות עובר ברחם; ליקוי במבנה הרחם; אי-ספיקת צוואר הרחם; ניתוח קיסרי בגוף הרחם או שלושה ניתוחים קיסריים |\n| **מצבים בהריון הנוכחי** | הריון מרובה עוברים; הריון מהפריה חוץ גופית; עיכוב בגדילת העובר; נוגדנים שעלולים לפגוע בדם העובר; סיכון למום או מום ידוע בעובר; חשיפה לזיהום חריף; רעלת הריון בדרגה בינונית ומעלה |\n\nיש שני סוגים של מצבים ברשימה: מחלות רקע שעלולות להשפיע על ההריון, ומצבים שההריון עלול להחמיר ([הלל יפה](https://hymc.org.il/?CategoryID=1589&ArticleID=3992)). כללית מונה גם ניתוח קודם ברחם (למשל כריתת שרירן) או בצוואר הרחם (קוניזציה), וחשד לשליה נעוצה ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/high_risk_pregnacy.aspx)). למטה המצבים השכיחים, בקצרה.\n\n### הריון אחרי גיל 40\n\nבישראל, בשנת 2021 כ-5% מהלידות היו של נשים בגיל 40–44, וכ-0.5% של נשים מעל 45 ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/pregnancy-after-40/)). בגיל הזה עולה הסיכון להפלה, לסוכרת הריון, ללחץ דם גבוה ולרעלת הריון, ללידה מוקדמת, לשליית פתח ולהפרעות כרומוזומליות ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/pregnancy-after-40/)). במטא-אנליזה גדולה, הסיכון ללידה שקטה בגיל 40 ומעלה היה גבוה בערך פי 2 ([Int J Gynaecol Obstet, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35044694/)). בגיל 45 ומעלה, חלק מהסיבוכים קשורים גם לשיעור הגבוה של הריונות מרובי עוברים אחרי הפריה חוץ גופית ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2025](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne210_PregnancyOver45.pdf)).\n\n### לחץ דם גבוה ורעלת הריון\n\nלחץ דם גבוה כרוני, מחלת יתר לחץ דם בהריון קודם (כולל רעלת הריון), מחלת כליות, מחלה אוטואימונית וסוכרת הם גורמי סיכון גבוה לרעלת הריון. הריון ראשון, גיל 40 ומעלה, השמנה, היסטוריה משפחתית והריון מרובה עוברים הם גורמי סיכון בינוניים ([NICE, 2023](https://www.nice.org.uk/guidance/ng133/chapter/Recommendations)). ב-2026 עודכנו בארצות הברית רשימות הבדיקה, שכוללות 16 גורמי סיכון, כדי שאישה שמתאימה לטיפול מונע לא תפוספס ([SMFM, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42596964/)). לנשים עם לחץ דם גבוה כרוני ההנחיה הבריטית ממליצה על הפניה למומחה ליתר לחץ דם בהריון ([NICE, 2023](https://www.nice.org.uk/guidance/ng133/chapter/Recommendations)).\n\n### סוכרת לפני ההריון וסוכרת הריון\n\nסוכרת שהייתה לפני ההריון, וסוכרת הריון בהריון קודם, מגדירות שתיהן הריון בסיכון ([משרד הבריאות, 2011](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mk15-2011/he/files_circulars_mk_mk15_2011.pdf)). סוכרת הריון שמתגלה בהריון הנוכחי מטופלת לרוב גם עם ייעוץ תזונתי ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/high-risk-pregnancy/)). על הבדיקות, הערכים והמעקב קראו ב[סוכרת הריון: ערכים, תפריט ומעקב](https://healthc.co.il/articles/סוכרת-הריון-ערכים-תפריט-מעקב-ומה-חשוב-לדעת-בהריון).\n\n### לידה מוקדמת וצוואר רחם קצר\n\nלידת פג בהריון קודם, אי-ספיקה של צוואר הרחם, הפלות מאוחרות או ליקוי במבנה הרחם מגדירים הריון בסיכון ([משרד הבריאות, 2011](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mk15-2011/he/files_circulars_mk_mk15_2011.pdf)). גם [התקצרות של צוואר הרחם](https://healthc.co.il/articles/לידה-מוקדמת-וצוואר-רחם-מקוצר-בירור-ומעקב) או [שליית פתח](https://healthc.co.il/articles/שליית-פתח-ושליה-נמוכה-משמעות-הממצא-והמעקב) שמתגלות בהריון הנוכחי מובילות למעקב צמוד ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/high_risk_pregnacy.aspx)). במצבים האלה לפעמים ממליצים להימנע ממאמץ גופני מאומץ ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/high_risk_pregnacy.aspx)).\n\n### תאומים והפריה חוץ גופית\n\n[הריון מרובה עוברים](https://healthc.co.il/articles/היריון-תאומים-ומרובה-עוברים-מפת-המעקב-והבדיקות) והריון שהושג בהפריה חוץ גופית נמצאים שניהם ברשימת המצבים בהריון הנוכחי ([משרד הבריאות, 2011](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mk15-2011/he/files_circulars_mk_mk15_2011.pdf)). בהריון אחרי הפריה, ההנחיה האמריקאית מונה אותו גם כגורם סיכון בינוני לרעלת הריון ([USPSTF, 2021](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34581729/)).\n\n## איך מגיעים למומחית להריון בסיכון, ומי מנהלת את המעקב?\n\nההפניה למרפאה להריון בסיכון גבוה נעשית על ידי רופא/ת הנשים בקהילה ([מאוחדת](https://www.meuhedet.co.il/זכויות-שירותים-וביטוחים/זכויות-שירותים-וביטוחים/טיפולים/היריון-בסיכון-גבוה/); [רמב\"ם, 2018](https://www.rambam.org.il/departmentsandclinics/obstetrics_gynecology_section/high-risk-pregnancy-conditions.aspx)). המעקב נעשה במרפאות ייעודיות בקהילה או בבתי החולים, או אצל רופאי נשים שהתמחו ברפואת האם והעובר ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/high_risk_pregnacy.aspx)).\n\nמומחה/ית לרפואת האם והעובר הוא רופא/ת נשים עם הכשרה נוספת בהריונות מסובכים. בהריון בגיל 45 ומעלה, האיגוד הישראלי קובע שרופא/ת אם-עובר נותנ/ת את הייעוץ על הסיכונים ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2025](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne210_PregnancyOver45.pdf)). בחלק מבתי החולים יש מרפאות משולבות, למשל מרפאת לב בהריון או מרפאה לסוכרת עם תזונאית ([הלל יפה](https://hymc.org.il/?CategoryID=1589&ArticleID=3992)).\n\nבחלק מהקופות, למשל במאוחדת, ההפניה יכולה להיות חד-פעמית או קבועה ([מאוחדת](https://www.meuhedet.co.il/זכויות-שירותים-וביטוחים/זכויות-שירותים-וביטוחים/טיפולים/היריון-בסיכון-גבוה/)). המונחים שתשמעו בדרך:\n\n| **מונח** | **מה זה אומר בפועל** |\n|---|---|\n| **הפניה חד-פעמית** | פגישת ייעוץ במרפאה להריון בסיכון, ואחריה המשך מעקב אצל רופא/ת הנשים הקבוע/ה |\n| **הפניה קבועה** | כל המשך מעקב ההריון מתבצע במרפאה להריון בסיכון |\n| **רפואת האם והעובר** | רופאי נשים שהתמקצעו במעקב אחר הריונות בסיכון |\n| **מרפאה להריון בסיכון גבוה** | מרפאה ייעודית בקהילה או בבית חולים, באחריות הקופה |\n| **מרפאה משולבת** | מעקב משותף עם מומחה לתחום אחר, כמו לב, קרישה או אנדוקרינולוגיה |\n| **ייעוץ טרום-הריוני** | פגישה לפני ההריון לתכנון תרופות, איזון מחלה ומעקב |\n\nהטבלה מבוססת על דף משרד הבריאות, דף מאוחדת והמדריך של כללית ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/high-risk-pregnancy/); [מאוחדת](https://www.meuhedet.co.il/זכויות-שירותים-וביטוחים/זכויות-שירותים-וביטוחים/טיפולים/היריון-בסיכון-גבוה/); [כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/high_risk_pregnacy.aspx); [הלל יפה](https://hymc.org.il/?CategoryID=1589&ArticleID=3992)).\n\n**מה להביא לפגישה הראשונה:**\n\n- את תיק מעקב ההריון המעודכן. האיגוד הישראלי ממליץ להביא את מסמכי ההריון לכל פנייה ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf)).\n\n- את ההפניה מרופא/ת הנשים.\n\n- סיכומי מחלה ורשימת תרופות קבועות.\n\n- סיכומי הריונות ולידות קודמים, אם היה בהם סיבוך.\n\n- רשימת שאלות שלכם.\n\n## מה הגדרת הריון בסיכון לא אומרת עליכם\n\nההגדרה לא חוזה שיקרה סיבוך, וגם לא מבטיחה שלא יקרה. היא מסמנת שצריך תשומת לב נוספת, וכל מקרה שונה מאוד בגודל הסיכון.\n\n**הראיות על המסלול עצמו מוגבלות.** כמעט אין ניסויים מבוקרים שבדקו אם עצם המעקב במרפאה להריון בסיכון משפר תוצאות, בהשוואה למעקב רגיל. למשל, בסקירת Cochrane על מודלים של ליווי רציף בהריון, רוב המחקרים לא כללו נשים בסיכון גבוה ([Cochrane, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38597126/)). התועלת המוכחת היא של טיפולים ספציפיים למצבים ספציפיים, כמו אספירין לרעלת הריון.\n\n**גם בהריון \"רגיל\" יש סיכון.** מחקר ישראלי מ-2025 על מקרי מוות של אימהות בשנים 2015–2022 מצא ש-92% מ-27 מקרי המוות היו אצל נשים בריאות בלי גורמי סיכון ידועים ([הרפואה, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40530631/)). מקרים כאלה נדירים מאוד (2.6 ל-100,000 לידות), אבל המשמעות היא שסימני האזהרה חשובים לכל אישה בהריון.\n\n**בדיקות נוספות מותאמות למצב.** לא כל בדיקה מתאימה לכל אישה, וההנחיות לא אחידות. למשל, בישראל האיגוד הישראלי ממליץ לכל הנשים, גם בהריון בסיכון נמוך, על אולטרסאונד להערכת גודל העובר בשליש השלישי ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)). ההנחיה הבריטית, לעומת זאת, ממליצה לא להציע באופן שגרתי אולטרסאונד אחרי שבוע 28 בהריון של עובר אחד ללא סיבוכים ([NICE, 2021](https://www.nice.org.uk/guidance/ng201/chapter/Recommendations)). בהריון בסיכון מוסיפים בדיקות לפי המצב, למשל מעקב גדילה תכוף יותר.\n\n## מתי פונים מיד בהריון בסיכון?\n\nבמצב מסכן חיים מתקשרים ל-101, ובסימני אזהרה פונים למיון יולדות. כך מחליטים לאן לפנות:\n\n- **מתקשרים ל-101:** פרכוס, איבוד הכרה או קושי חמור לנשום.\n\n- **פונים מיד למיון יולדות:** דימום מהנרתיק, ירידת מים, כאב ראש, טשטוש ראייה או כאב בחלק העליון של הבטן, ירידה בתנועות העובר, צירים מוקדמים, חבלה, נפילה או תאונת דרכים גם בלי מכה ישירה בבטן, הפניה מהרופא/ה, או הגעה לשבוע 40 למעקב הריון עודף ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/)).\n\n- **מוקדם בהריון:** מיון יולדות מקבל בדרך כלל נשים משבוע 24, והשבוע משתנה בין בתי החולים. בירידת מים פונים למיון יולדות בכל שבוע. מוקדם יותר בהריון, בררו מראש עם הרופא/ה לאן לפנות.\n\n- **פונים היום לרופא/ה המטפל/ת:** ממצא שהצוות ביקש לדווח עליו, או צירים לפני שבוע 37 שלא חולפים (אפשר גם ישירות למיון יולדות). אם אתם לא בטוחים, לחוצים או שהשעה מאוחרת, פונים למיון יולדות.\n\n- **קובעים תור:** לביקור הבא לפי תוכנית המעקב, ולייעוץ טרום-הריוני לפני ההריון הבא.\n\n## שאלות למומחית להריון בסיכון לפני בניית תוכנית המעקב\n\n- מה בדיוק הגורם שבגללו ההריון שלי מוגדר בסיכון, וכמה הוא משמעותי במקרה שלי?\n\n- האם ההפניה היא לייעוץ חד-פעמי או למעקב קבוע אצלכם?\n\n- מה כוללת תוכנית המעקב: כמה ביקורים, אילו אולטרסאונדים ואילו בדיקות?\n\n- האם יש טיפול מונע שמתאים לי, ומתי מתחילים אותו?\n\n- אילו סימנים מחייבים אותי לפנות מיד, ולאן?\n\n- האם צריך לתכנן מראש את מקום הלידה או את אופן הלידה?\n\n**הבהרה רפואית:** המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.","categoryId":"cat-206","healthWorld":"בריאות האישה","hubSlot":null,"section":null,"proSlot":null,"hubRole":null,"hubOrder":null,"placements":[],"topics":[],"reportType":null,"author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":12,"imageUrl":"/objects/uploads/b400eb1c-5d94-41e5-88b8-028cb2b123a8","imageAlt":"אישה דתייה בשנות הארבעים עם מטפחת ראש צבעונית, בהריון, יושבת עם בעלה באזור ההמתנה של מרפאת הריון בסיכון ומחזיקה תיקייה של תוצאות","featured":false,"publishedAt":"2026-11-09","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":"הריון בסיכון גבוה: מה נחשב, מעקב ומומחית","metaDescription":"הריון בסיכון גבוה: מה נחשב הריון בסיכון לפי משרד הבריאות, מה כולל המעקב, איך מגיעים למומחית להריון בסיכון ומתי פונים מיד.","canonicalOverride":null,"articleType":"evergreen","noindex":false,"hideFromHome":true,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":false,"reviewerSlug":null,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"reviewedRevision":null,"previousReviewedAt":null,"medicalReviewStatus":"pending","medicalReviewerSlug":null,"editorSlugs":["מור-לוי"],"aboutName":null,"aboutType":"MedicalTest","sources":[{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/high-risk-pregnancy/","title":"משרד הבריאות (2026): הריון בסיכון גבוה"},{"url":"https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mk15-2011/he/files_circulars_mk_mk15_2011.pdf","title":"משרד הבריאות (2011): חוזר מנכ\"ל 15/2011, מעקב קדם לידתי אחר הריון בר-סיכון"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/pregnancy-after-40/","title":"משרד הבריאות (2024): הריון אחרי גיל 40"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/","title":"משרד הבריאות (2024): בדיקות מומלצות בהריון"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/","title":"משרד הבריאות (2024): פנייה למיון יולדות"},{"url":"https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf","title":"האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה (2024): נייר עמדה 6, ניהול מעקב אישה הרה בהריון בסיכון נמוך"},{"url":"https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne210_PregnancyOver45.pdf","title":"האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה (2025): נייר עמדה 28, היריון בגיל אימהי 45 ומעלה"},{"url":"https://www.nice.org.uk/guidance/ng201/chapter/Recommendations","title":"NICE (2021): Antenatal care (NG201)"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34581729/","title":"USPSTF (2021): Aspirin use to prevent preeclampsia and related morbidity and mortality"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42596964/","title":"SMFM (2026): Updated checklists for preeclampsia risk-factor screening"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35363951/","title":"NEJM (2022): Treatment for mild chronic hypertension during pregnancy (CHAP)"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42008245/","title":"JAMA (2026): Prepregnancy care and counseling: a review"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30153431/","title":"AJOG (2018): Maternal age and risk for adverse outcomes"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24737366/","title":"JAMA (2014): Maternal body mass index and risk of fetal death, stillbirth and infant death"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42025715/","title":"AJOG (2026): Remote vs office-based blood pressure monitoring for women at high risk of preeclampsia (RCT)"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40776677/","title":"BJOG (2025): Anxiety and arterial stiffness in high-risk pregnancies"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39863010/","title":"AJOG MFM (2025): Treatment for anxiety, depression, and stress in pregnant people experiencing antepartum hospitalization: a systematic review and meta-analysis"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38597126/","title":"Cochrane (2024): Midwife continuity of care models versus other models of care"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40530631/","title":"הרפואה (2025): מקרי מוות של אימהות בישראל 2015–2022"},{"url":"https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/high_risk_pregnacy.aspx","title":"כללית (2023): היריון בסיכון גבוה: המדריך המלא"},{"url":"https://www.meuhedet.co.il/זכויות-שירותים-וביטוחים/זכויות-שירותים-וביטוחים/טיפולים/היריון-בסיכון-גבוה/","title":"מאוחדת: היריון בסיכון גבוה"},{"url":"https://hymc.org.il/?CategoryID=1589&ArticleID=3992","title":"הלל יפה: המרפאה להריון בסיכון גבוה"},{"url":"https://www.rambam.org.il/departmentsandclinics/obstetrics_gynecology_section/high-risk-pregnancy-conditions.aspx","title":"רמב\"ם (2018): המצבים המגדירים הריון בסיכון גבוה"},{"url":"https://www.nice.org.uk/guidance/ng133/chapter/Recommendations","title":"NICE (2023): Hypertension in pregnancy: diagnosis and management (NG133)"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35044694/","title":"Int J Gynaecol Obstet (2022): Maternal and perinatal complications according to maternal age: a systematic review and meta-analysis"},{"url":"https://www.sheba.co.il/pregnancy/departments/high-risk-pregnancy-department","title":"שיבא: המחלקה להריון בסיכון גבוה"},{"url":"https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf","title":"האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה (2026): נייר עמדה 8, הנחיות לביצוע אולטרה-סאונד בהיריון"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34011889/","title":"ACOG (2021): Antepartum Fetal Surveillance: ACOG Practice Bulletin, Number 229"}],"faq":[{"answer":"לפי ההגדרה המנהלית של משרד הבריאות, הגיל שמגדיר סיכון הוא מעל 40 (משרד הבריאות, 2026). האיגוד הישראלי מגדיר גיל אימהי מתקדם מגיל 35 (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2025), ומשרד הבריאות ממליץ מגיל 35 על בירור גנטי פולשני (משרד הבריאות, 2024). בפועל, הרופא/ה מחליט/ה לפי הגיל יחד עם שאר הרקע.","question":"האם הריון אחרי גיל 35 הוא הריון בסיכון גבוה?"},{"answer":"כן. הריון מרובה עוברים מופיע ברשימת המצבים שמגדירים הריון בסיכון גבוה (משרד הבריאות, 2026). תוכנית המעקב תלויה בסוג ההריון, ולכן כדאי לברר אותה מוקדם.","question":"האם הריון תאומים הוא תמיד הריון בסיכון?"},{"answer":"לפעמים כן. במאוחדת, למשל, בהפניה חד-פעמית, אחרי פגישת הייעוץ ממשיכים את המעקב אצל הרופא/ה הקבוע/ה (מאוחדת). בהפניה קבועה, כל המעקב עובר למרפאה להריון בסיכון.","question":"האם אפשר להמשיך אצל רופא הנשים שלי?"},{"answer":"לא בהכרח. ההגדרה עצמה לא קובעת את אופן הלידה או את מועדה. הם נקבעים לפי המצב הספציפי ולפי מהלך ההריון. שאלו את המומחית מוקדם אם צריך לתכנן משהו.","question":"האם הריון בסיכון אומר ניתוח קיסרי או לידה מוקדמת?"},{"answer":"כן, במצבים מסוימים. יש סיכונים שקיימים רק לפרק זמן ואז חולפים (רמב\"ם, 2018). ההחלטה על שינוי בתוכנית המעקב היא של הרופא/ה.","question":"האם אפשר לצאת מהגדרת הסיכון במהלך ההריון?"},{"answer":"תלוי בסיבה. סיבוכים כמו רעלת הריון, סוכרת הריון או לידת פג בהריון קודם מופיעים ברשימת המצבים שמגדירים סיכון גם בהריון הבא (משרד הבריאות, 2026). שיחה לפני ההריון עוזרת לתכנן מראש.","question":"אם ההריון הקודם היה בסיכון, גם הבא יהיה?"},{"answer":"זה שכיח, ולא סימן לחולשה. במחקר קטן מ-2025 כשליש מהנשים בהריון בסיכון דיווחו על תסמיני חרדה (BJOG, 2025). אם עצב או ייאוש נמשכים יותר משבועיים, פנו לייעוץ דרך מוקד הקופה או דרך המרפאה (משרד הבריאות, 2026).","question":"מה עושים עם הלחץ והחרדה?"}],"shortAnswer":"הריון בסיכון גבוה הוא הריון שבו יש חשש מוגבר לבריאות האם, העובר או שניהם, למשל בגלל גיל מתחת ל-17 או מעל 40, מחלה כרונית, סיבוך בהריון קודם או תאומים. רופא/ת הנשים מפנה למרפאה להריון בסיכון, והמעקב כולל ביקורים, אולטרסאונד וניטור תכופים יותר.","keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":null,"relatedArticles":["ba2ad780-9725-423c-a290-4a88c417341f","556c8e24-5316-49f9-bef9-cacee3b4077e","a4e6d744-1415-4a20-9992-bb34a1edd240","2150c5c5-d2f6-4731-aca3-1bd9318a5a6c","d6a9d4e1-c6c4-44ba-bebd-290ca9df9b00","dc72e96d-3850-4b7a-87fb-534cfaf67092"],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":"קוד הבריאות · המחשת AI","imageWidth":1536,"imageHeight":1024,"videos":[],"newsSection":null,"newsSourceName":null,"originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":null,"isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":[],"createdAt":"2026-11-09T16:41:10.064Z","updatedAt":"2026-11-09T19:01:34.755Z","dateModified":"2026-11-09T16:41:11.291Z","updateReason":null,"readerLayout":"guide","preserveHeroImage":true,"preserveEditorialContent":true,"summary":"מה נחשב הריון בסיכון גבוה לפי משרד הבריאות, מה כולל המעקב ואיך מגיעים למרפאה להריון בסיכון. כולל טבלת קריטריונים, מילון מונחים ושאלות למומחית.","report_type":null,"hub_role":null,"hub_order":null,"readingTime":12,"featuredImage":"/objects/uploads/b400eb1c-5d94-41e5-88b8-028cb2b123a8","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-11-09T16:41:11.291Z","url":"/articles/הריון-בסיכון-גבוה-הגדרה-מעקב-ובחירת-מומחית","category":{"id":"cat-206","name":"לחיות בריא","slug":"healthy-living","icon":"HeartPulse","color":"text-rose-500"}}