{"id":"4c3e6844-7dc0-4fef-a0f6-55cf2149b4af","evidenceBadgeEligible":null,"evidenceBadgeLabel":null,"badgeQa":null,"readerEvidenceCopy":null,"evidenceSeal":null,"evidenceSealQa":null,"publishedAtExact":"2026-11-09T16:41:16.626Z","slug":"חלבון-עוברי-וסקר-שליש-שני-המדריך-לבדיקה","title":"חלבון עוברי וסקר שליש שני: המדריך לבדיקה","subtitle":null,"excerpt":"מתי עושים בדיקת חלבון עוברי, מה אומר ערך גבוה או נמוך, איך קוראים את הסקר הביוכימי בשליש השני ומה השתנה מאז NIPT. כולל טבלאות ושאלות לרופא.","content":"**בקצרה**\n\n- **מה חשוב:** בדיקת חלבון עוברי (התבחין המשולש) היא בדיקת דם לאם בשליש השני. היא נותנת הערכת סיכון לתסמונת דאון ולמומים פתוחים בעמוד השדרה ובדופן הבטן, ולא אבחנה.\n\n- **מתי:** בדרך כלל משבוע 16 עד סוף שבוע 20 להריון. עדיף סביב שבועות 17–18.\n\n- **מה הלאה:** רוב הנשים עם תוצאה חריגה יולדות תינוק בריא. תוצאה חריגה מובילה לאולטרסאונד מכוון או לייעוץ גנטי, ולפעמים לבדיקת מי שפיר.\n\n- **מתי פונים מיד:** דימום בכמות של וסת או יותר, ירידת מים או חבלה בבטן הם סיבה לפנות מיד לחדר מיון נשים. בדימום חזק מאוד, התעלפות או קושי לנשום מתקשרים ל-101.\n\nקיבלתם את תוצאות [השקיפות העורפית](https://healthc.co.il/articles/שקיפות-עורפית-המדריך-לבדיקה-ולמועד-הביצוע), ובמכתב כתוב \"יומלץ על בדיקת חלבון עוברי בשבוע 16\". עכשיו עולות שאלות: אם כבר עשיתם סקר, למה עוד בדיקת דם? ומה המשמעות של חלבון עוברי גבוה או נמוך?\n\n## מהו חלבון עוברי ומה הבדיקה מודדת?\n\nחלבון עוברי (Alpha-fetoprotein, AFP) הוא חלבון שהעובר מייצר בכבד. כמות קטנה ממנו עוברת למי השפיר, ומשם לדם האם, ושם אפשר למדוד אותו ([מאוחדת, 2017](https://www.meuhedet.co.il/המגזין/עשרה-דברים-שכדאי-לדעת-על-בדיקת-חלבון-עוברי/)).\n\nכשתעלת העצבים של העובר לא נסגרה, חלבון עוברי דולף בכמות גדולה יותר למי השפיר ולדם האם ([מכבי – מעבדה, 2022](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/labs/afpforpregnancy/)). לכן רמה גבוהה יכולה לרמז על מום פתוח. רמה נמוכה קשורה לסיכון מוגבר לתסמונת דאון ([NHS FASP, 2026](https://www.gov.uk/government/publications/fetal-anomaly-screening-programme-handbook/screening-for-downs-syndrome-edwards-syndrome-and-pataus-syndrome--3)).\n\nבשפה היומיומית, \"בדיקת חלבון עוברי\" היא בדרך כלל [התבחין המשולש](https://healthc.co.il/articles/תבחין-משולש-לעומת-תבחין-מרובע-מה-נכלל-בסקר), שהוא סקר ביוכימי בשליש השני. בדיקת הדם הזו מודדת שלושה סמנים: חלבון עוברי, הורמון ההריון (hCG) והורמון אסטריול (uE3) ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)).\n\n| **מושג** | **מה זה אומר** |\n|---|---|\n| חלבון עוברי (AFP) | חלבון שמיוצר בכבד העובר. רמה גבוהה עשויה לרמז על מום פתוח, ורמה נמוכה קשורה לתסמונת דאון |\n| hCG (הורמון ההריון) | הורמון שהשליה מייצרת. משמש בחישוב הסיכון לתסמונת דאון |\n| אסטריול (uE3) | הורמון שנמדד בדם האם. ערך נמוך מאוד מוביל לייעוץ גנטי |\n| תבחין משולש | שלושת הסמנים יחד, בשליש השני |\n| תבחין מרובע | התבחין המשולש בתוספת הורמון אינהיבין A |\n| MoM | יחידה שמשווה את התוצאה שלכם לערך החציוני (האמצעי) בשבוע ההריון שלכם. 1 MoM הוא ערך אמצעי |\n| סיכון משוקלל | ההסתברות הסטטיסטית לתסמונת דאון, למשל \"1 ל-2,000\" |\n| מום פתוח בתעלת העצבים | מום שבו עמוד השדרה או הגולגולת לא נסגרו, למשל עמוד שדרה שסוע (ספינה ביפידה) |\n\nמקורות הטבלה: ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)), ([משרד הבריאות – חוזר 25/2013](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr25-2013/he/files_circulars_mr_mr25_2013.pdf)), ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/viewlsts.aspx)), ([מאוחדת, 2017](https://www.meuhedet.co.il/המגזין/עשרה-דברים-שכדאי-לדעת-על-בדיקת-חלבון-עוברי/)).\n\n## באיזה שבוע עושים בדיקת חלבון עוברי, ולמי היא מתאימה?\n\nאת הבדיקה עושים בשליש השני, בדרך כלל משבוע 16 עד סוף שבוע 20 להריון ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)). בנייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה הטווח הוא משבוע 16 עד שבוע 19 ו-6 ימים ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf)). בכללית ממליצים לבוא סביב שבועות 17–18. חשוב להיבדק בדיוק בטווח, כי מחוץ לו לא מתקבלת תוצאה ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/viewlsts.aspx)).\n\nמה שנבדק תלוי בתוצאה של [סקר השליש הראשון](https://healthc.co.il/articles/סקר-שליש-ראשון-בדיקות-הדם-ושקלול-התוצאות). כך מנחה משרד הבריאות ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)), ([משרד הבריאות – חוזר 25/2013](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr25-2013/he/files_circulars_mr_mr25_2013.pdf)):\n\n| **תוצאת סקר השליש הראשון** | **מה עושים בשליש השני** |\n|---|---|\n| סיכון גבוה מ-1:200 | ייעוץ גנטי ושקילת בדיקה אבחנתית. אין צורך לחכות לשליש השני |\n| סיכון בין 1:201 ל-1:3,000 | בדיקת דם לחלבון עוברי ואסטריול (לפעמים גם אינהיבין A), שמשוקללת עם תוצאות השליש הראשון לסיכון סופי |\n| סיכון נמוך מ-1:3,001 | בדיקת חלבון עוברי בלבד, לאיתור מומים פתוחים. אין צורך בחישוב נוסף לתסמונת דאון |\n| לא נעשה סקר בשליש הראשון | תבחין משולש, והסיכון מחושב לפיו בלבד |\n\n**בהריון תאומים** בודקים את הסיכון לתסמונת דאון בשקיפות העורפית. בשליש השני עושים בדיקת חלבון עוברי או אולטרסאונד כדי לאתר מומים פתוחים ([משרד הבריאות – חוזר 25/2013](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr25-2013/he/files_circulars_mr_mr25_2013.pdf)). חשוב לדעת שבתאומים רמת חלבון עוברי גבוהה יותר צפויה ותקינה ([מכבי – מעבדה, 2022](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/labs/afpforpregnancy/)).\n\n**אחרי דיקור מי שפיר** אין טעם לעשות את הבדיקה. התוצאה כבר לא אמינה, וממילא בודקים את רמת החלבון העוברי במי השפיר עצמם ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/viewlsts.aspx)).\n\n## חלבון עוברי, סקר השליש הראשון וסקירת המערכות\n\nבדיקת חלבון עוברי היא שלב אחד מתוך כמה ב[מעקב ההריון](https://healthc.co.il/articles/מעקב-היריון-מפת-הבדיקות-והביקורים), והיא נותנת יותר מידע כשמשקללים אותה עם הבדיקות האחרות. השקלול אמין יותר כשסקר השליש הראשון וסקר השליש השני נעשים באותה מעבדה ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)).\n\n| **שלב** | **שבוע (בערך)** | **מה מקבלים** |\n|---|---|---|\n| שקיפות עורפית + סקר ביוכימי ראשון | 11 עד סוף 13 | סיכון משוקלל ראשון |\n| NIPT, אם בוחרים בה | משבוע 10 | סיכון מדויק לטריזומיות השכיחות |\n| סקירת מערכות מוקדמת, אם בוחרים בה | בדרך כלל 14–16, בחלק מהמכונים עד 17 | איתור מוקדם של מומים מבניים |\n| חלבון עוברי / תבחין משולש | 16 עד סוף 20 | סיכון סופי לתסמונת דאון וסקר למומים פתוחים |\n| סקירת מערכות | 20 עד סוף 24, עדיף עד סוף 23 | בדיקה מפורטת של מבנה העובר |\n| בדיקה אבחנתית (מי שפיר), לפי הצורך | 16 עד סוף 22 | בדיקה אבחנתית של הכרומוזומים |\n\nמקורות הטבלה: ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)), ([משרד הבריאות – NIPT, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nipt-nips/)), ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)), ([רמב\"ם](https://www.rambam.org.il/treatments-and-examinations/pregnancyandbirth/pregnancy_early_systems_review_ultrasound/)), ([כללית, 2025](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/systems_inspection.aspx)), ([משרד הבריאות – סקירת מערכות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/)), ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)).\n\n**סקירת מערכות מוקדמת** נעשית בדרך כלל בשבועות 14–16 ([רמב\"ם](https://www.rambam.org.il/treatments-and-examinations/pregnancyandbirth/pregnancy_early_systems_review_ultrasound/)), ובחלק מהמכונים עד שבוע 17 ([כללית, 2025](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/systems_inspection.aspx)). משרד הבריאות מגדיר את חלונה משבוע 12 עד סוף שבוע 16 ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/)). לפי נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, סקירה מוקדמת היא בחירה, בשבועות 12–17 ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)). את סקירת המערכות המאוחרת עושים משבוע 20 עד סוף שבוע 24 ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)).\n\n**סקירת המערכות** מומלצת לכל הנשים, בלי קשר לבדיקות הסקר שנעשו ([ACOG, 2026](https://www.acog.org/clinical/clinical-guidance/practice-advisory/articles/2026/01/screening-for-fetal-chromosomal-abnormalities)). היא הכלי העיקרי לאיתור מומים מבניים, כולל מומים בעמוד השדרה ([ISUOG, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35592929/)).\n\n**אם אתם מתכננים מי שפיר**, חשוב לעשות את בדיקת החלבון העוברי לפני הדיקור ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)).\n\n## בדיקת חלבון עוברי: הכנה, מהלך הבדיקה וזמן התשובה\n\nזו בדיקת דם רגילה, בלי סיכון לעובר. את רוב ההכנה עושים מראש, כי חישוב הסיכון תלוי במידע שתביאו ([מכבי](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/second-trimester-screen/)).\n\n**מה להביא:**\n\n- **תוצאות האולטרסאונד הראשון** או השקיפות העורפית. התוצאות מושפעות מגיל ההריון, וגיל הריון שגוי עלול להוביל לפירוש שגוי ([מכבי – מעבדה, 2022](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/labs/afpforpregnancy/)).\n\n- **משקל עדכני ותאריך הווסת האחרונה** ([מכבי](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/second-trimester-screen/)).\n\n- **שאלון** שממלאים לפני הבדיקה ([מכבי](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/second-trimester-screen/)).\n\n- **אחרי הפריה חוץ גופית:** מכתב עם תאריכי השאיבה וההחזרה וגיל העובר. בתרומת ביצית מביאים גם את תאריך הלידה של התורמת ([כללית, 2026](https://www.clalit.co.il/he/myrights/pregnancy/Pages/alpha-fetoprotein-screening.aspx)).\n\n**איפה:** מומלץ להיבדק באותה מעבדה שבה נעשה הסקר הביוכימי של השליש הראשון ([כללית, 2026](https://www.clalit.co.il/he/myrights/pregnancy/Pages/alpha-fetoprotein-screening.aspx)).\n\n**מתי מגיעה התשובה:** במכבי עד 7 ימי עבודה ([מכבי, 2026](https://www.maccabi4u.co.il/eligibilites/2481/)), ובכללית בתוך כ-10 ימי עבודה ([כללית, 2026](https://www.clalit.co.il/he/myrights/pregnancy/Pages/alpha-fetoprotein-screening.aspx)). תוצאה חריגה מועברת אליכם בדחיפות, כדי שתגיעו לייעוץ מוקדם ככל האפשר ([משרד הבריאות – חוזר 25/2013](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr25-2013/he/files_circulars_mr_mr25_2013.pdf)).\n\n## מה המשמעות של חלבון עוברי גבוה או נמוך?\n\n[רמה חריגה של חלבון עוברי](https://healthc.co.il/articles/חלבון-עוברי-פירוש-תוצאות-והמשך-בירור) היא סימן לבדיקה נוספת, ולא אבחנה. רק בחלק קטן מההריונות עם רמה לא תקינה יש באמת בעיה ([מכבי – מעבדה, 2022](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/labs/afpforpregnancy/)).\n\n**חלבון עוברי גבוה** עשוי לנבוע מכמה סיבות:\n\n- **מום פתוח בתעלת העצבים** (עמוד שדרה שסוע או אננצפליה), או **מום בדופן הבטן** ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/viewlsts.aspx)).\n\n- **הריון תאומים**, או **גיל הריון מתקדם יותר ממה שחושב** ([מאוחדת, 2017](https://www.meuhedet.co.il/המגזין/עשרה-דברים-שכדאי-לדעת-על-בדיקת-חלבון-עוברי/)).\n\n- **מחלות כליות נדירות**, או **סיכון מוגבר לסיבוכי הריון** בשליש השלישי ([הדסה](https://he.hadassah.org.il/women-club/second-trimester-screening/)).\n\nלפי הנחיית משרד הבריאות, כשהערך הוא 2–2.49 MoM ממליצים על אולטרסאונד מכוון למערכת העצבים, לדופן הבטן ולדרכי השתן. מ-2.5 MoM ומעלה מפנים גם לייעוץ גנטי, אחרי האולטרסאונד ([משרד הבריאות – חוזר 25/2013](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr25-2013/he/files_circulars_mr_mr25_2013.pdf)).\n\n**חלבון עוברי נמוך** קשור לסיכון מוגבר לתסמונת דאון ([NHS FASP, 2026](https://www.gov.uk/government/publications/fetal-anomaly-screening-programme-handbook/screening-for-downs-syndrome-edwards-syndrome-and-pataus-syndrome--3)). לכן הוא נכנס לחישוב הסיכון המשוקלל, ולא נבדק לבד.\n\n**חלבון עוברי גבוה וסיבוכי הריון:** כשגם החלבון העוברי וגם ה-hCG גבוהים מאוד, ייתכן שתופנו למעקב במרפאה להריון בסיכון ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/viewlsts.aspx)). במחקר ישראלי מבית החולים העמק, שכלל יותר מ-16,000 נשים, סיבוכים כמו רעלת הריון, היפרדות שליה או תינוק קטן לגיל ההריון היו שכיחים יותר כששני הסמנים היו גבוהים יחד: 31%, לעומת 13% אצל נשים שהסמנים שלהן היו תקינים ([Fetal Diagn Ther, 2017](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28395283/)).\n\n**אחרי סקירת מערכות תקינה:** במחקר מ-2026 מבית החולים סורוקה, 151 נשים עם חלבון עוברי גבוה עברו אולטרסאונד מכוון נוסף, אחרי שסקירת המערכות הרגילה שלהן הייתה תקינה. אצל 80% הבדיקה הייתה תקינה, אצל 6% נמצאו ממצאים חדשים שלא קשורים לחלבון העוברי, ורק אצל אחת נמצא ממצא חדש שקשור אליו ([Fetal Diagn Ther, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42519991/)). זה ממצא ממחקר אחד, ולא הנחיה. שאלו את הרופא אם במקרה שלכם צריך בדיקה נוספת.\n\n**חומצה פולית:** הדרך המוכחת להפחית את הסיכון למומים פתוחים היא נטילת חומצה פולית לפני ההריון ובתחילתו ([USPSTF, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37526713/)). בסקירת-על מ-2026, נטילת חומצה פולית הייתה קשורה לסיכון נמוך בכ-70% למומים פתוחים ([J Glob Health, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41612855/)). התייעצו עם הרופא לגבי המינון המתאים לכם.\n\n### איך קוראים את תשובת החלבון העוברי\n\nכך מבינים את התוצאות הנפוצות, לפי משרד הבריאות וכללית:\n\n| **תוצאה** | **מה זה אומר** | **מה בדרך כלל קורה בהמשך** |\n|---|---|---|\n| סיכון נמוך מ-1:380 וחלבון עוברי תקין | אין סיכון מוגבר בבדיקה | ממשיכים במעקב הרגיל ובסקירת המערכות |\n| סיכון 1:380 ומעלה | סיכון מוגבר לתסמונת דאון | ייעוץ גנטי ושקילת מי שפיר |\n| חלבון עוברי 2–2.49 MoM | רמה גבוהה | אולטרסאונד מכוון |\n| חלבון עוברי 2.5 MoM ומעלה | רמה גבוהה מאוד | אולטרסאונד מכוון וייעוץ גנטי |\n| סמן אחד חריג מאוד (hCG או אסטריול) | ממצא שדורש הסבר | ייעוץ גנטי או מעקב בהריון בסיכון, לפי הסמן |\n\nמקורות הטבלה: ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)), ([משרד הבריאות – חוזר 25/2013](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr25-2013/he/files_circulars_mr_mr25_2013.pdf)), ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/viewlsts.aspx)).\n\n## סקר ביוכימי שליש שני: תבחין משולש ותבחין מרובע\n\nהסקר הביוכימי של השליש השני משקלל את שלושת הסמנים עם גיל האם, ומחשב סיכון לתסמונת דאון ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)). בישראל, סיכון של 1:380 ומעלה נחשב סיכון מוגבר ומוביל לייעוץ גנטי ולשקילת דיקור מי שפיר ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)).\n\n**מה כל סמן מוסיף** ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/viewlsts.aspx)), ([משרד הבריאות – חוזר 25/2013](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr25-2013/he/files_circulars_mr_mr25_2013.pdf)):\n\n- **hCG גבוה מאוד (3 MoM ומעלה):** סקירה מכוונת ומעקב במרפאה להריון בסיכון.\n\n- **אסטריול נמוך מאוד (0.15 MoM ומטה):** ייעוץ גנטי. לעיתים נדירות זה סימן למחלת עור תורשתית בשם איכטיוזיס.\n\n- **סיכון לטריזומיה 18 של 1:300 ומעלה:** ייעוץ גנטי.\n\n**תבחין מרובע** מוסיף את ההורמון אינהיבין A. הוא משפר מעט את הזיהוי ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/viewlsts.aspx)).\n\n**כמה הבדיקות מזהות** מתוך 10 הריונות עם תסמונת דאון. בבדיקות הדם הביוכימיות המספרים מחושבים כשכ-5% מהנבדקות מקבלות תוצאה חיובית:\n\n| **בדיקה** | **זיהוי תסמונת דאון** |\n|---|---|\n| תבחין משולש לבדו | כ-6–7 מתוך 10 |\n| תבחין מרובע | כ-8 מתוך 10 (81%) |\n| שליש ראשון + שליש שני יחד | כ-9 מתוך 10 |\n| NIPT | יותר מ-98% |\n\nמקורות הטבלה: ([Cochrane, 2012](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22696388/)), ([SMFM, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42597105/)), ([Cochrane, 2017](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28295159/)), ([משרד הבריאות – NIPT, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nipt-nips/)).\n\nלגבי מומים פתוחים, בדיקת חלבון עוברי בדם מזהה כ-80% ממקרי עמוד השדרה השסוע וכ-95% ממקרי האננצפליה ([ACMG, 2020](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31700163/)).\n\n## מה בדיקת חלבון עוברי לא מגלה, והאם צריך אותה אחרי NIPT?\n\nבדיקת חלבון עוברי היא בדיקת סקר. גם תוצאה תקינה לא שוללת לגמרי תסמונת דאון או מום, ורוב הנשים עם סיכון מוגבר יולדות תינוק בריא ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)).\n\n**אולטרסאונד מול חלבון עוברי:** בסקירת מערכות טובה אפשר לזהות את רוב המומים הפתוחים בעמוד השדרה ([ISUOG, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35592929/)), והאולטרסאונד יעיל לאיתורם יותר מבדיקת החלבון העוברי ([איגוד הגנטיקאים, 2018](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/igud-nips/he/files_regulation_genetics_igud-NIPS.pdf)). במרכז אמריקאי מומחה שבו כ-24,000 נשים עברו שתי סקירות מוקדמות, כל 32 המומים הפתוחים ומומי דופן הבטן אובחנו באולטרסאונד, ואף אחד מהם לא אובחן בזכות בדיקת החלבון העוברי ([Fetal Diagn Ther, 2015](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25034077/)). איכות האולטרסאונד משתנה בין מקומות ותלויה גם בתנוחת העובר ([ISUOG, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35592929/)).\n\n**אם עשיתם NIPT:** בישראל יש עמדות שונות.\n\n- **איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל** קבע ב-2018 שאחרי [NIPT](https://healthc.co.il/articles/בדיקת-NIPT-מה-בודקים-ומה-מגבלות-הבדיקה) תקינה אין צורך בסקר הביוכימי של השליש הראשון או השני. לדבריו, אפשר לוותר גם על בדיקת החלבון העוברי, כי האולטרסאונד יעיל יותר לאיתור מומים פתוחים ([איגוד הגנטיקאים, 2018](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/igud-nips/he/files_regulation_genetics_igud-NIPS.pdf)).\n\n- **משרד הבריאות** מציג את סקר השליש השני כבדיקה מומלצת לכל הנשים, ולא מתייחס במפורש למצב אחרי NIPT תקינה ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)).\n\n- **ההנחיה האמריקאית מינואר 2026** קובעת ש-NIPT היא בדיקת הסקר המדויקת ביותר לתסמונת דאון. לפיה, הסקר הביוכימי עדיין רלוונטי למי שמעדיפה אותו, או כש-NIPT לא מתאימה. היא גם מציינת שהסקר הביוכימי עשוי לזהות ממצאים ש-NIPT לא מזהה ([ACOG, 2026](https://www.acog.org/clinical/clinical-guidance/practice-advisory/articles/2026/01/screening-for-fetal-chromosomal-abnormalities)).\n\nשאלו את הרופא או את היועץ הגנטי מה מתאים לכם.\n\n**סקר חריג ו-NIPT תקינה:** במחקר ישראלי מבית החולים בילינסון נבדקו נשים שעברו מי שפיר בגלל סקר ביוכימי חריג. החוקרים העריכו שגם אילו ה-NIPT שלהן הייתה תקינה, אצל כ-1 מכל 50 עדיין היה ממצא משמעותי בצ'יפ הגנטי. לכן הם המליצו על בדיקה אבחנתית ולא על NIPT ([Obstet Gynecol, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35576346/)).\n\n## אחרי תוצאה חריגה בחלבון עוברי: אולטרסאונד מכוון וייעוץ גנטי\n\nכשהתוצאה תקינה, ממשיכים במעקב ההריון ובסקירת המערכות. כשהיא חריגה, השלב הבא הוא אולטרסאונד מכוון או ייעוץ גנטי, לפי סוג הממצא ([משרד הבריאות – חוזר 25/2013](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr25-2013/he/files_circulars_mr_mr25_2013.pdf)). אם הומלץ על בדיקה אבחנתית, בשלב הזה של ההריון זו בדרך כלל [בדיקת מי שפיר](https://healthc.co.il/articles/בדיקת-מי-שפיר-מה-בודקים-ואיך-מתבצע-הדיקור) ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)).\n\n**הצד הרגשי:** ההמתנה לתוצאה, ובמיוחד תוצאה חריגה, יכולה להיות מלחיצה מאוד. כדאי להגיע לייעוץ הגנטי עם בן או בת הזוג, ולבקש את התוצאה בכתב. ההחלטה אם לעשות בדיקה נוספת היא שלכם ([ACOG, 2026](https://www.acog.org/clinical/clinical-guidance/practice-advisory/articles/2026/01/screening-for-fetal-chromosomal-abnormalities)).\n\n### דימום, ירידת מים או חבלה בשליש השני: לאן פונים\n\nבדיקת הדם עצמה בטוחה. אבל בכל שלב בהריון יש סימנים שלא מחכים איתם.\n\n**מתקשרים ל-101: דימום חזק מאוד, התעלפות או קושי חמור לנשום**\n\n**פונים מיד לחדר מיון נשים**\n\n- דימום נרתיקי בכמות של וסת או יותר\n\n- ירידת מים או טפטוף של נוזל מהנרתיק, בכל שבוע הריון ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/))\n\n- חבלה בבטן\n\nמיון יולדות מקבל ברוב בתי החולים נשים מסביבות שבוע 24. לפני כן פונים לחדר מיון נשים, ואם אתם לא בטוחים לאן, בררו עם הרופא ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/)).\n\n**היום: רופא או רופאת הנשים, או מוקד הרפואה הדחופה של הקופה**\n\n- קיבלתם הודעה על תוצאה חריגה ועוד לא נקבע לכם המשך\n\n- כתמים או דימום קל, או כאבי בטן מתונים שלא חולפים\n\n**לקבוע תור**\n\n- עוד לא עשיתם את הבדיקה, ושבוע 20 מתקרב\n\n- ייעוץ גנטי אחרי תוצאה של סיכון מוגבר\n\n- סקירת מערכות, אם עוד לא נקבעה\n\n## מה לברר עם רופא/ת הנשים לפני ואחרי בדיקת חלבון עוברי\n\n- אילו סמנים ייבדקו אצלי בשליש השני, ולמה?\n\n- אם עשיתי NIPT, האם במקרה שלי עדיין צריך בדיקת חלבון עוברי?\n\n- מה הסיכון המשוקלל שלי, ומה הוא אומר במספרים פשוטים?\n\n- מה ערך החלבון העוברי שלי ב-MoM, והאם הוא דורש אולטרסאונד מכוון?\n\n- מתי סקירת המערכות, ומה היא תבדוק אחרי התוצאה הזו?\n\n- אם יומלץ על מי שפיר, מה היתרונות והסיכונים במקרה שלי?\n\n**הבהרה רפואית:** המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.","categoryId":"cat-206","healthWorld":"בריאות האישה","hubSlot":null,"section":null,"proSlot":null,"hubRole":null,"hubOrder":null,"placements":[],"topics":[],"reportType":null,"author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":11,"imageUrl":"/objects/uploads/e88c6197-e68b-4bfc-ad3d-741857422616","imageAlt":"קולאז' נייר: צללית של אישה בשליש השני מחזיקה מבחנת דם, לצד טיפת דם, דף לוח שנה ועלי אקליפטוס","featured":false,"publishedAt":"2026-11-09","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":"חלבון עוברי: מתי עושים את הבדיקה ומה אומרת התוצאה","metaDescription":"בדיקת חלבון עוברי: באיזה שבוע עושים, מה אומר חלבון עוברי גבוה או נמוך, מה בודק הסקר הביוכימי בשליש השני, והאם צריך אותה אחרי NIPT.","canonicalOverride":null,"articleType":"evergreen","noindex":false,"hideFromHome":true,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":false,"reviewerSlug":null,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"reviewedRevision":null,"previousReviewedAt":null,"medicalReviewStatus":"pending","medicalReviewerSlug":null,"editorSlugs":["מור-לוי"],"aboutName":null,"aboutType":"MedicalTest","sources":[{"url":"https://www.acog.org/clinical/clinical-guidance/practice-advisory/articles/2026/01/screening-for-fetal-chromosomal-abnormalities","title":"ACOG (2026): Screening for Fetal Chromosomal Abnormalities, Practice Advisory"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42597105/","title":"SMFM (2025): Consult Series #74: Cell-free DNA screening for aneuploidies: Updated guidance"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35592929/","title":"ISUOG (2022): Practice Guidelines (updated): performance of the routine mid-trimester fetal ultrasound scan"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31700163/","title":"ACMG (2020): Laboratory screening and diagnosis of open neural tube defects, 2019 revision"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37526713/","title":"USPSTF (2023): Folic Acid Supplementation to Prevent Neural Tube Defects: Reaffirmation Recommendation Statement"},{"url":"https://www.gov.uk/government/publications/fetal-anomaly-screening-programme-handbook/screening-for-downs-syndrome-edwards-syndrome-and-pataus-syndrome--3","title":"NHS FASP (2026): Screening for Down's syndrome, Edwards' syndrome and Patau's syndrome"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22696388/","title":"Cochrane (2012): Second trimester serum tests for Down's syndrome screening"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28295159/","title":"Cochrane (2017): First and second trimester serum tests with and without first trimester ultrasound tests for Down's syndrome screening"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42519991/","title":"Fetal Diagn Ther (2026): The Impact of an Additional Targeted Ultrasound Scan in Pregnant Women with Elevated Alpha-Fetoprotein (Soroka)"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41612855/","title":"J Glob Health (2026): Folate and global health umbrella review series, part 1: anaemia and neural tube defects"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35576346/","title":"Obstet Gynecol (2022): Chromosomal Microarray Analysis Compared With Noninvasive Prenatal Testing in Pregnancies With Abnormal Maternal Serum Screening (Rabin)"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28395283/","title":"Fetal Diagn Ther (2017): Predictive Value of Second-Trimester Biomarkers and Maternal Features for Adverse Pregnancy Outcomes (Emek)"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25034077/","title":"Fetal Diagn Ther (2015): Is MSAFP still a useful test for detecting open neural tube defects and ventral wall defects in the era of first-trimester and early second-trimester fetal anatomical ultrasounds?"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/","title":"משרד הבריאות (2026): בדיקות סקר לגילוי תסמונת דאון ומומים נוספים בהריון"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nipt-nips/","title":"משרד הבריאות (2026): בדיקת NIPT/NIPS"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/","title":"משרד הבריאות (2024): בדיקות מומלצות בהריון"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/","title":"משרד הבריאות (2024): פנייה למיון יולדות"},{"url":"https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr25-2013/he/files_circulars_mr_mr25_2013.pdf","title":"משרד הבריאות (2013): חוזר מנהל רפואה 25/2013, בדיקות סקר לגילוי נשים בסיכון לנשיאת עובר עם תסמונת דאון"},{"url":"https://www.gov.il/BlobFolder/policy/igud-nips/he/files_regulation_genetics_igud-NIPS.pdf","title":"איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל (2018): בדיקת דנ\"א עוברי בדם האם — נייר עמדה"},{"url":"https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/viewlsts.aspx","title":"כללית (2023): תבחין משולש (חלבון עוברי, סקר ביוכימי שני)"},{"url":"https://www.clalit.co.il/he/myrights/pregnancy/Pages/alpha-fetoprotein-screening.aspx","title":"כללית (2026): חלבון עוברי (סקר ביוכימי שליש שני)"},{"url":"https://he.hadassah.org.il/women-club/second-trimester-screening/","title":"הדסה: בדיקת סקר שליש שני (התבחין המשולש)"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/second-trimester-screen/","title":"מכבי: סקר ביוכימי בשליש השני"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/labs/afpforpregnancy/","title":"מכבי (2022): חלבון אלפא עוברי בהריון (בדם)"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/eligibilites/2481/","title":"מכבי (2026): סקר ביוכימי שליש שני"},{"url":"https://www.meuhedet.co.il/המגזין/עשרה-דברים-שכדאי-לדעת-על-בדיקת-חלבון-עוברי/","title":"מאוחדת (2017): בדיקת חלבון עוברי — עשרה דברים שצריך לדעת"},{"url":"https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf","title":"האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה והחברה לרפואת האם והעובר (2024): נייר עמדה 6, מהדורה 5, ניהול מעקב אישה הרה בהריון בסיכון נמוך"},{"url":"https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf","title":"האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה והחברה הישראלית לאולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה (2026): נייר עמדה 8, מהדורה 4, הנחיות לביצוע אולטרה-סאונד בהיריון"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/","title":"משרד הבריאות (2026): סקירת מערכות"},{"url":"https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/systems_inspection.aspx","title":"כללית (2025): סקירת מערכות מוקדמת (סקירה ראשונה)"},{"url":"https://www.rambam.org.il/treatments-and-examinations/pregnancyandbirth/pregnancy_early_systems_review_ultrasound/","title":"רמב\"ם: סקירת מערכות מוקדמת"}],"faq":[{"answer":"בדרך כלל משבוע 16 עד סוף שבוע 20 להריון, ועדיף סביב שבועות 17–18. מחוץ לטווח הזה לא מתקבלת תוצאה אמינה, ולכן כדאי לקבוע תור מראש.","question":"באיזה שבוע עושים בדיקת חלבון עוברי?"},{"answer":"אחרי סוף שבוע 20 כבר לא עושים את בדיקת הדם, כי מחוץ לטווח לא מתקבלת תוצאה (כללית, 2023). מומים פתוחים בעמוד השדרה נבדקים בסקירת המערכות, שנעשית משבוע 20 עד סוף שבוע 24 (משרד הבריאות, 2026). לגבי תסמונת דאון, בדיקת NIPT אפשר לעשות בכל שלב בהריון (משרד הבריאות, 2026). דברו עם רופא/ת הנשים על הדרך שמתאימה לכם.","question":"פספסתי את שבוע 20. מה עכשיו?"},{"answer":"ערך של 2 MoM ומעלה נחשב גבוה. הוא עשוי לרמז על מום פתוח בעמוד השדרה או בדופן הבטן, אבל יש לו גם סיבות אחרות, כמו הריון תאומים או גיל הריון לא מדויק. השלב הבא הוא אולטרסאונד מכוון.","question":"מה זה חלבון עוברי גבוה?"},{"answer":"חלבון עוברי נמוך קשור לסיכון מוגבר לתסמונת דאון, ולכן הוא נכנס לחישוב הסיכון המשוקלל. ערך נמוך לבדו אינו אבחנה. מה שקובע הוא הסיכון המשוקלל הסופי.","question":"מה זה חלבון עוברי נמוך?"},{"answer":"אין תשובה אחת. איגוד הגנטיקאים הרפואיים קבע שאחרי NIPT תקינה אפשר לוותר עליה. משרד הבריאות מציג את הסקר כמומלץ לכל הנשים, ולא מתייחס במפורש למצב אחרי NIPT. התייעצו עם הרופא, ובכל מקרה עשו סקירת מערכות.","question":"עשיתי NIPT. אני עדיין צריכה בדיקת חלבון עוברי?"},{"answer":"לא. זו בדיקת סקר, ורוב הנשים עם תוצאה חריגה יולדות תינוק בריא. את התשובה נותנים הבירורים שאחריה: אולטרסאונד מכוון למומים, ובדיקה אבחנתית כמו מי שפיר לכרומוזומים.","question":"האם תוצאה חריגה אומרת שלעובר יש בעיה?"},{"answer":"לא. אחרי הדיקור התוצאה כבר לא אמינה. ממילא בדיקת מי השפיר עצמה כוללת מדידה של רמת החלבון העוברי.","question":"אפשר לעשות את הבדיקה אחרי דיקור מי שפיר?"}],"shortAnswer":"בדיקת חלבון עוברי (התבחין המשולש) היא בדיקת דם לאם בשליש השני, בדרך כלל בשבועות 16 עד 20. היא מעריכה את הסיכון לתסמונת דאון ולמומים פתוחים בעמוד השדרה ובדופן הבטן. זו בדיקת סקר ולא אבחנה: תוצאה חריגה מובילה לאולטרסאונד מכוון או לייעוץ גנטי, ולפעמים למי שפיר.","keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":"a4e6d744-1415-4a20-9992-bb34a1edd240","relatedArticles":["8c821249-70c4-403e-9f80-a8450771a083","b4b2caa9-f5d7-4203-8417-a0df4dc339f8","54e6e420-00cf-4fad-9f88-33ee1fef6d90","a4e6d744-1415-4a20-9992-bb34a1edd240","23d5453a-aaac-40f6-ac66-fe44eb5e204b","33ce65f3-21b8-4a09-87de-8a50087f94ca"],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":"קוד הבריאות · המחשת AI","imageWidth":1536,"imageHeight":1024,"videos":[],"newsSection":null,"newsSourceName":null,"originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":null,"isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":[],"createdAt":"2026-11-09T16:41:15.318Z","updatedAt":"2026-11-09T19:21:54.649Z","dateModified":"2026-11-09T16:41:16.626Z","updateReason":null,"readerLayout":"guide","preserveHeroImage":true,"preserveEditorialContent":true,"summary":"מתי עושים בדיקת חלבון עוברי, מה אומר ערך גבוה או נמוך, איך קוראים את הסקר הביוכימי בשליש השני ומה השתנה מאז NIPT. כולל טבלאות ושאלות לרופא.","report_type":null,"hub_role":null,"hub_order":null,"readingTime":11,"featuredImage":"/objects/uploads/e88c6197-e68b-4bfc-ad3d-741857422616","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-11-09T16:41:16.626Z","url":"/articles/חלבון-עוברי-וסקר-שליש-שני-המדריך-לבדיקה","category":{"id":"cat-206","name":"לחיות בריא","slug":"healthy-living","icon":"HeartPulse","color":"text-rose-500"}}