{"id":"e4d115d1-d803-4a82-8b2d-1b45bcccdb16","evidenceBadgeEligible":null,"evidenceBadgeLabel":null,"badgeQa":null,"readerEvidenceCopy":null,"evidenceSeal":null,"evidenceSealQa":null,"publishedAtExact":"2026-10-28T14:31:57.865Z","slug":"יתר-לחץ-דם-ריאתי-סוגים-תסמינים-אבחון-וטיפול","title":"יתר לחץ דם ריאתי: סוגים, תסמינים, אבחון וטיפול","subtitle":null,"excerpt":"יתר לחץ דם ריאתי הוא לחץ דם גבוה בעורקי הריאה, כלומר בכלי הדם שמובילים דם אל הריאות. לפי ה-NHS הבריטי, זהו מצב נדיר שיכול להופיע בכל גיל, ושכיח יותר אצל אנשים עם מחלת לב או ריאה אחרת. אין לו ריפוי, אך טיפול יכול להקל על התסמינים. המאמר מסביר מהו המצב, במה הוא שונה מלחץ דם רגיל, אילו חמש קבוצות סיבות יש, איך מאשרים אבחנה, מה הטיפול בכל קבוצה ומה כולל המעקב והשיקום.","content":"יתר לחץ דם ריאתי הוא לחץ דם גבוה בעורקי הריאה, כלומר בכלי הדם שמובילים דם אל הריאות. לפי ה-NHS הבריטי, זהו מצב נדיר שיכול להופיע בכל גיל, ושכיח יותר אצל אנשים עם מחלת לב או ריאה אחרת. אין לו ריפוי, אך טיפול יכול להקל על התסמינים. המאמר מסביר מהו המצב, במה הוא שונה מלחץ דם רגיל, אילו חמש קבוצות סיבות יש, איך מאשרים אבחנה, מה הטיפול בכל קבוצה ומה כולל המעקב והשיקום.\n\n## מתי דחוף ומתי רגיל\n\n| **חירום: חייגו 101 או הגיעו לחדר מיון אם:**יש כאב חזה פתאומי שאינו חולף אחרי כמה דקות.יש דפיקות לב יחד עם כאב בחזה, קוצר נשימה או תחושת עילפון.לפי ה-NHS, אלה עלולים להעיד על מצב אחר, כמו קריש דם בריאות או בעיה חמורה בלב. |\n| --- |\n\n| **מעקב: פנו לרופא המשפחה אם יש תסמינים**קוצר נשימה, עייפות, סחרחורת או תחושת עילפון.כאב בחזה או דפיקות לב.נפיחות ברגליים, בקרסוליים, בכפות הרגליים או בבטן.ב-PAH ייתכן שלא יהיו תסמינים עד שהמצב מתקדם, ולכן אי אפשר להישען על היעדר תסמינים. |\n| --- |\n\nההנחיות מבוססות על ה-NHS הבריטי, שמפנה ל-999 ולחדר מיון (A&E). התאמה לישראל: מספר החירום הוא 101 (מד\"א) או חדר מיון.\n\n## מהו לחץ דם ריאתי\n\nעורקי הריאה מובילים דם מהצד הימני של הלב אל הריאות. ב**יתר לחץ דם ריאתי** (באנגלית pulmonary hypertension, ובקיצור PH) קירות העורקים מתעבים ומתקשחים, ולכן אינם מתרחבים מספיק כדי להעביר דם. הצד הימני של הלב צריך לעבוד קשה יותר מול ההתנגדות הזו. עם הזמן הוא עלול להיחלש, וזה עלול להוביל לאי ספיקת לב.\n\nהתסמינים העיקריים לפי ה-NHS:\n\n- קוצר נשימה\n- עייפות\n- סחרחורת או תחושת עילפון\n- כאב בחזה (תעוקת חזה)\n- דפיקות לב\n- נפיחות (בצקת) ברגליים, בקרסוליים, בכפות הרגליים או בבטן\n\nהתסמינים מחמירים לרוב במאמץ, ולכן עשויים להגביל פעילות גופנית. הם דומים לתסמינים של מצבי לב וריאה רבים, ולכן האבחון עשוי לקחת זמן. לתיאור כללי של קוצר נשימה ושל דרכי הבירור שלו, ראו קוצר נשימה: סיבות אפשריות ואיך מבררים אותן (מאמר 1) וכן מערכת הנשימה (L50).\n\n## הבחנה מקבוצת PAH ומלחץ דם מערכתי\n\nשני בלבולים נפוצים, ושניהם שווה להבהיר.\n\n### לחץ דם ריאתי אינו לחץ הדם הנמדד בזרוע\n\nלחץ הדם הרגיל, זה שנמדד בבדיקת קופה או במד לחץ ביתי, מתייחס לעורקי הגוף. יתר לחץ דם ריאתי נוגע לעורקי הריאה בלבד, והוא אינו נמדד בחפת על הזרוע. לפי ה-NHS, ההערכה מתבצעת באקו לב, והאישור בצנתור לב ימני (ראו בהמשך). לכן מדידת לחץ דם בזרוע אינה מראה מה הלחץ בעורקי הריאה.\n\n### PH הוא מונח כולל, ו-PAH היא קבוצה אחת בתוכו\n\n**Pulmonary hypertension** (PH) מתאר לחץ גבוה בעורקי הריאה מכל סיבה. **PAH**, יתר לחץ דם עורקי ריאתי, היא קבוצה אחת בלבד, שבה הבעיה נמצאת בענפים הקטנים של עורקי הריאה. קבוצות אחרות נובעות ממחלת לב שמאלית, ממחלת ריאה, מקרישי דם או מסיבות אחרות. ההבחנה חשובה כי הטיפול תלוי בקבוצה. כשמחפשים מידע ברשת, חשוב לבדוק לאיזו קבוצה המקור מתייחס.\n\nמונחים נוספים שאפשר להיתקל בהם: **לחץ דם ריאתי גבוה** (שם נפוץ למצב) ו-**CTEPH** (יתר לחץ דם ריאתי טרומבואמבולי כרוני, קבוצה 4, ראו בהמשך).\n\n## סיבות וקבוצות\n\nה-NHS מחלק את המצב לחמש קבוצות עיקריות לפי הסיבה. הטבלה משקפת את החלוקה שלהם.\n\n| **1** | **PAH: יתר לחץ דם עורקי ריאתי** | פגיעה בענפים הקטנים של עורקי הריאה. קשורה למחלות רקמת חיבור, פגמים מולדים בלב, יתר לחץ דם בווריד השער, HIV, תרופות או סמים; לעיתים ללא סיבה ידועה |\n| --- | --- | --- |\n| **2** | **קשור למחלת לב שמאלית** | בעיות בצד השמאלי של הלב, כמו מסתם מיטרלי, חדר שמאלי ומסתם אאורטלי |\n| **3** | **קשור למחלת ריאה או למחסור בחמצן** | COPD, מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, הפרעות נשימה בשינה |\n| **4** | **קשור לקרישי דם (CTEPH)** | צלקות מקרישים קודמים שמצרות או חוסמות את עורקי הריאה |\n| **5** | **סיבות אחרות (פחות נפוצות)** | סרקואידוזיס, דלקת כלי דם, מחלת בלוטת התריס, מחלות דם, אי ספיקת כליות כרונית, לחץ על כלי דם בריאה |\n\nאיור 1: חמש הקבוצות של יתר לחץ דם ריאתי, לפי ה-NHS. ההבחנה בקבוצות נעשית על ידי הצוות המטפל.\n\n### עוד על קבוצה 1: PAH\n\nב-PAH יכולה להיות סיבה ידועה, כמו סקלרודרמה (מחלת רקמת חיבור), פגם מולד בלב כמו חור בלב, יתר לחץ דם בווריד השער (בדרך כלל בגלל בעיה בכבד) או HIV. תרופות או סמים מסוימים עלולים לגרום לה, ולעיתים היא מופיעה בלי כל מצב אחר (PAH אידיופתית). לפי ה-NHS, במקרים נדירים מאוד היא תורשתית. בנוסף, ה-NHS מתאר מצב נדיר אצל יילודים, PPHN, שבו לחץ גבוה מונע מהלב לשאוב מספיק דם עשיר בחמצן.\n\n### עוד על קבוצה 2: מחלת לב שמאלית\n\nלפי ה-NHS, זו אחת הסיבות השכיחות. כשהצד השמאלי של הלב אינו מתפקד כראוי, הצד הימני נאלץ לעבוד קשה יותר, והלחץ בעורקי הריאה עולה.\n\n### עוד על קבוצה 4: CTEPH\n\nב-CTEPH קרישי דם קודמים השאירו צלקות שמצרות או חוסמות את עורקי הריאה. ה-NHS מציין לקבוצה זו ניתוח ייעודי להסרת הקרישים הישנים (ראו בהמשך). אם יש חשד לקרישי דם בריאות, ראו תסחיף ריאתי: תסמינים, אבחון וטיפול (L29).\n\n## בירור ואישור אבחנה\n\nהאבחון מתחיל אצל רופא המשפחה: שאלות על התסמינים ועל השפעתם על החיים, על היסטוריה משפחתית, על תרופות ועל מחלות נוספות, ובדיקה גופנית הכוללת הקשבה ללב ולריאות ובדיקת נפיחות ברגליים ובקרסוליים.\n\nשתי בדיקות מרכזיות לפי ה-NHS:\n\n| **בדיקה** | **מה היא עושה** |\n| --- | --- |\n| אקו לב | סריקה בגלי קול שמצלמת את הלב, מעריכה את הלחץ בעורקי הריאה ובודקת עד כמה שני צדי הלב שואבים היטב. |\n| צנתור לב ימני | צינורית דקה וגמישה מוחדרת לווריד בצוואר, בזרוע או במפשעה, ומונחית עד עורק הריאה. היא מודדת את הלחץ בצד הימני של הלב ובעורקי הריאה, ומאשרת את האבחנה. לפי ה-NHS, היא מתבצעת רק במרכזים לאומיים מתמחים. |\n\nבדיקות נוספות שה-NHS מזכיר:\n\n- **א.ק.ג:** בודק קצב ופעילות חשמלית של הלב.\n- **צילום חזה:** בודק הגדלה של הלב או הצטלקות בריאות.\n- **בדיקות תפקודי ריאות:** בודקות עד כמה הריאות מתפקדות. ראו תפקודי ריאות: סוגי הבדיקות ומה צריך לדעת לפני הביצוע (L17).\n- **בדיקות מאמץ:** מנטרים דופק, לחץ דם וחמצן במהלך מאמץ.\n- **סריקת אוורור-זילוח (V/Q):** מודדת זרימת אוויר ודם בריאות ומחפשת קרישים שעלולים להיות הסיבה.\n- **בדיקות דם:** שוללות מצבים אחרים, כמו מחלת בלוטת התריס או כבד. לגבי מדידת רוויית חמצן, ראו סטורציה: מה מודדים ואיך מבינים את התוצאה? (L09).\n\n### סיווג לפי חומרה\n\nאחרי האבחנה, ה-NHS מציין שהמצב מסווג בדרך כלל לאחת מארבע דרגות לפי חומרת התסמינים, והסיווג מנחה את הטיפול.\n\n| **דרגה** | **מה קורה** |\n| --- | --- |\n| **1** | פעילות גופנית רגילה אינה גורמת לתסמינים |\n| **2** | פעילות רגילה גורמת לתסמינים כמו כאב בחזה או עייפות, אך לא במנוחה |\n| **3** | גם פעילות קלה, כמו הזזת הידיים, גורמת לתסמינים; לא במנוחה |\n| **4** | תסמינים גם במנוחה, ומחמירים בכל פעילות |\n\nאיור 2: ארבע דרגות החומרה, לפי ה-NHS. הסיווג נקבע על ידי הצוות המטפל ואינו תחליף להערכה אישית.\n\n## טיפול לפי קבוצה\n\nה-NHS מדגיש שאי אפשר לרפא את המצב, אך טיפול מקל על התסמינים. הוא גם מציין שטיפול מוקדם במצב שגורם לו עשוי למנוע נזק קבוע לעורקי הריאה. בדרך כלל מופנים למרכז מומחה (לפי ה-NHS: 7 באנגליה ו-1 בסקוטלנד).\n\n| **קבוצה** | **כיוון הטיפול, לפי ה-NHS** |\n| --- | --- |\n| כל הקבוצות | טיפול במצב הבסיסי. טיפולים כלליים: נוגדי קרישה (כמו וורפרין), משתנים להרחקת עודף נוזלים, חמצן ביתי כשרמות החמצן נמוכות ודיגוקסין לשיפור התסמינים. |\n| תרופות ייעודיות | תרופות שמרפות אותם ומורידות את הלחץ ועשויות להאט התקדמות. כוללות חוסמי קולטן לאנדותלין (בוזנטן, אמבריסנטן, מקיטנטן), מעכבי PDE5 (סילדנפיל, טדאלפיל), פרוסטגלנדינים (אפופרוסטנול, אילופרוסט, טרפרוסטיניל), ריוסיגואט, חוסמי תעלות סידן וטיפול ביולוגי (סוטטרספט). ה-NHS אינו מחלק אותן לפי קבוצה, והצוות המומחה בוחר לפי האבחנה. |\n| 2, 3 ו-5 | טיפול במחלת הלב, בבעיית הריאה או החמצן, או במצב האחר שגורם ללחץ הגבוה. |\n| 4 (CTEPH) | נוגדי קרישה, ואפשרות לניתוח להסרת קרישים ישנים (אנדארטרקטומיה ריאתית). אם הניתוח אינו מתאים, אפשר לשקול הרחבה בבלון של עורקי הריאה. |\n| מקרים קשים | ניתוח לפתיחת מחיצה בין העליות (אטריאל ספטוסטומיה), או השתלת ריאה או לב-ריאה. לפי ה-NHS, השתלה נדירה כי יש תרופות יעילות. |\n\nה-NHS אינו מפרט מינונים או משך טיפול, והצוות המטפל מחליט על כך. הזמינות של התרופות בישראל, הזכאות והמרכזים המטפלים תלויים במערכת הבריאות המקומית, ולכן יש לברר אותם מול הצוות ומול קופת החולים.\n\n## מעקב ושיקום\n\nלפי ה-NHS, המצב בדרך כלל מחמיר עם הזמן, והתוצאה תלויה בסיבה, במהירות האבחון, בחומרת התסמינים ובמחלות נלוות. ללא טיפול הוא עלול לגרום לאי ספיקת לב. ה-NHS אינו מפרט לוח זמנים למעקב, ולכן את התדירות והבדיקות קובע הצוות המטפל.\n\nשיקום ריאות הוא תוכנית אישית של פעילות גופנית, הדרכה ותמיכה. לפי ה-ATS (האיגוד הרפואי האמריקאי לחזה), היא מיועדת בין היתר לאנשים עם יתר לחץ דם ריאתי, והיא מיועדת להפחית קוצר נשימה, להעלות סיבולת ולעזור לעשות את הפעילויות החשובות לאדם.\n\n### מה כולל שיקום ריאות\n\n- **הערכה לפני תחילת התוכנית:** בדיקת בריאות ותפקודי ריאות, ומבחן הליכה שבודק יכולת מאמץ, הליכה ושיווי משקל.\n- **פעילות גופנית (הליבה):** מפגשים מפוקחים שמתחילים ברמה המתאימה לכל אדם, ויכולים להתחיל בישיבה או בהליכה. כוללים חימום, תרגילי חיזוק לזרועות ולרגליים ותרגילי סיבולת. החמצן והדופק מנוטרים, וקוצר הנשימה מכוון את העצימות.\n- **הדרכה:** טכניקות נשימה, פיזור מאמץ לאורך היום, שימוש בתרופות, תוכנית פעולה להחמרות, מתי לפנות לצוות ושימוש בחמצן.\n- **תמיכה:** סיוע בגמילה מעישון ופגישה עם אנשים אחרים עם מחלות ריאה.\n\nלפי ה-ATS, רוב התוכניות מתקיימות פעמיים או שלוש בשבוע, ובדרך כלל נמשכות 8 עד 12 שבועות או יותר. בסיום התוכנית חשוב להמשיך בפעילות גופנית, אחרת התועלת אובדת. הצוות עוזר לבנות תוכנית ביתית לטווח ארוך, ובחלק מהמרכזים יש גם תוכנית תחזוקה.\n\nמקור זה מאמריקאי: מדיניות הכיסוי (Medicare) שבו אינה חלה בישראל. יש לברר בקופת החולים אם ובאיזה מסגרת מוצע שיקום ריאות, ולהתייעץ עם הרופא המטפל לפני תחילת פעילות גופנית בעצימות חדשה.\n\nמידע ותמיכה: ה-NHS מפנה לארגון Pulmonary Hypertension Association UK (phauk.org).\n\n## סיכום\n\nיתר לחץ דם ריאתי הוא לחץ גבוה בעורקי הריאה, והוא שונה מלחץ הדם שנמדד בזרוע. PAH היא קבוצה אחת בלבד מתוך חמש, והטיפול משתנה לפי הקבוצה. אי אפשר להסיק את הקבוצה מהתסמינים לבדם: האבחון נשען על אקו לב, בדיקות נוספות וצנתור לב ימני במרכז מתמחה. הטיפול מקל על התסמינים, וכולל גם טיפול במצב הבסיסי, ולעיתים גם שיקום ריאות.\n\n**הבהרה רפואית:** המאמר נועד למידע כללי בלבד. הוא אינו אבחנה, המלצת טיפול או תחליף לייעוץ רפואי אישי. במצב חירום חייגו 101.","categoryId":"cat-206","healthWorld":"נשימה וריאות","author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":8,"imageUrl":"/objects/uploads/09fd2f4c-ab34-41bd-bc1d-d05bd80639e7","imageAlt":"יתר לחץ דם ריאתי: סוגים, תסמינים, אבחון וטיפול","featured":false,"publishedAt":"2026-10-28","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":"יתר לחץ דם ריאתי: סוגים, תסמינים, אבחון וטיפול | קוד הבריאות","metaDescription":"יתר לחץ דם ריאתי הוא לחץ דם גבוה בעורקי הריאה, כלומר בכלי הדם שמובילים דם אל הריאות. לפי ה-NHS הבריטי, זהו מצב נדיר שיכול להופיע בכל גיל, ושכיח יותר אצל אנשים עם מחלת לב או ריאה אחרת. אין לו ריפוי, אך טיפול יכול להקל על התסמינים. המאמר מסביר מהו המצב, במה הוא שונה מלחץ דם רגיל, אילו חמש קבוצות סיבות יש, איך מאשרים אבחנ","canonicalOverride":null,"articleType":"evergreen","noindex":false,"hideFromHome":false,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":false,"reviewerSlug":null,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"sources":[],"faq":[{"answer":"לאיזו קבוצה שייך המצב אצלי, ועל מה זה מבוסס?אילו בדיקות נדרשות כדי לאשר את האבחנה, והאם נצטרך צנתור לב ימני?לאיזה מרכז מומחה כדאי להיות מופנה, ומה הזמינות שלו אליי?מה הדרגה התפקודית שלי, ואיך היא משפיעה על הטיפול?האם קיימת מחלה בסיסית שצריך לטפל בה קודם?האם מתאים לי שיקום ריאות, ואיפה אפשר לבצע אותו?אילו תסמינים מחייבים אותי לפנות מיד?","question":"מה חשוב לשאול את הרופא?"},{"answer":"התסמינים דומים לאלה של מצבי לב וריאה רבים, ולכן הם אינם מספיקים כדי לאבחן. ב-PAH אפילו ייתכן שלא יהיו תסמינים עד שהמצב מתקדם. גם אקו לב מעריך את הלחץ, אך לפי ה-NHS האישור נעשה בצנתור לב ימני. ולבסוף, לחץ דם תקין בזרוע אינו שולל את המצב. מי שיש לו חשד מתמשך צריך להיבדק אצל רופא.","question":"מה אי אפשר להסיק מהתסמינים או מהבדיקה בלבד?"},{"answer":"אחרי שהאבחנה והקבוצה נקבעו, הצוות מתכנן טיפול לפי הקבוצה והדרגה: טיפול במצב הבסיסי, טיפולים כלליים כמו נוגדי קרישה, משתנים או חמצן, ובקבוצות מסוימות תרופות ייעודיות או ניתוח. בהמשך יש מעקב אצל הצוות המטפל, ולפי הצורך שיקום ריאות. פרטי הטיפול, המינונים והמעקב נקבעים אישית.","question":"מהו השלב הבא אחרי הבירור?"},{"answer":"לפי ה-NHS, אי אפשר לרפא אותו, אך טיפול יכול להקל על התסמינים. טיפול מוקדם במצב הבסיסי עשוי למנוע נזק קבוע לעורקי הריאה.","question":"האם ניתן לרפא יתר לחץ דם ריאתי?"}],"shortAnswer":null,"keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":null,"relatedArticles":[],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":"","ctaUrl":"","ctaDescription":null,"imageCredit":null,"imageWidth":750,"imageHeight":500,"videos":[],"newsSection":null,"newsSourceName":null,"originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":null,"isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":[],"createdAt":"2026-10-28T09:05:04.768Z","updatedAt":"2026-10-28T14:31:57.855Z","dateModified":"2026-10-28T14:30:41.798Z","preserveHeroImage":false,"preserveEditorialContent":false,"summary":"יתר לחץ דם ריאתי הוא לחץ דם גבוה בעורקי הריאה, כלומר בכלי הדם שמובילים דם אל הריאות. לפי ה-NHS הבריטי, זהו מצב נדיר שיכול להופיע בכל גיל, ושכיח יותר אצל אנשים עם מחלת לב או ריאה אחרת. אין לו ריפוי, אך טיפול יכול להקל על התסמינים. המאמר מסביר מהו המצב, במה הוא שונה מלחץ דם רגיל, אילו חמש קבוצות סיבות יש, איך מאשרים אבחנה, מה הטיפול בכל קבוצה ומה כולל המעקב והשיקום.","readingTime":8,"featuredImage":"/objects/uploads/09fd2f4c-ab34-41bd-bc1d-d05bd80639e7","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-10-28T14:31:57.865Z","url":"/articles/יתר-לחץ-דם-ריאתי-סוגים-תסמינים-אבחון-וטיפול","category":{"id":"cat-206","name":"לחיות בריא","slug":"healthy-living","icon":"HeartPulse","color":"text-rose-500"}}