{"id":"5012dac1-1725-4e6f-b3a3-fb46fa56ecc7","slug":"כיצד-להקל-על-חרדה-לילית-בזמן-סכסוך-מתמשך","title":"כיצד להקל על חרדה לילית בזמן סכסוך מתמשך","excerpt":"שעת השינה אמורה להיות הרגע שבו הגוף מתחיל להאט. אבל עבור אנשים שחיים בתקופה של סכסוך מתמשך, דווקא הרגע שבו הבית משתתק והיום מסתיים יכול להיות הזמן שבו החרדה מתחזקת. במהלך היום יש עבודה, משפחה, סידורים, הודעות וחדשות שמעסיקות את המוח. בלילה, כאשר ההסחות נעלמות, מחשבות ופחדים שנדחקו הצידה במשך היום יכולים פתאום להפוך לקולניים יותר.","content":"שעת השינה אמורה להיות הרגע שבו הגוף מתחיל להאט. אבל עבור אנשים שחיים בתקופה של סכסוך מתמשך, דווקא הרגע שבו הבית משתתק והיום מסתיים יכול להיות הזמן שבו החרדה מתחזקת. במהלך היום יש עבודה, משפחה, סידורים, הודעות וחדשות שמעסיקות את המוח. בלילה, כאשר ההסחות נעלמות, מחשבות ופחדים שנדחקו הצידה במשך היום יכולים פתאום להפוך לקולניים יותר.\n\nבישראל, **חרדה לילית** יכולה להיות קשורה גם לחשש מאזעקות, לדאגה לבני משפחה, לחשיפה לחדשות ולחוסר ודאות לגבי מה שיקרה במהלך הלילה. אדם יכול לשכב במיטה ולחשוב אם תהיה התרעה, האם הוא יתעורר בזמן, האם הילדים יפחדו או האם בן משפחה שנמצא באזור אחר בטוח. גם כאשר אין סכנה מיידית באותו רגע, הגוף יכול להישאר דרוך.\n\nהתגובה הזו אינה בהכרח סימן לבעיה נפשית.[הארגון הבריאות העולמי מסביר שפחד, דאגה ומתח הם תגובות טבעיות לאיום או לאי-ודאות](https://www.who.int/teams/mental-health-and-substance-use/emergencies), ובמצבי חירום רבים מהאנשים חווים מצוקה פסיכולוגית, כולל חרדה, קשיי שינה, עייפות ועצבנות. ([World Health Organization](https://www.who.int/teams/mental-health-and-substance-use/emergencies?utm_source=chatgpt.com))\n\nהמטרה אינה להכריח את עצמכם \"להפסיק לפחד\". בתקופה של סכסוך, אין דרך להבטיח שהכול יהיה בטוח או שקט. המטרה היא ללמוד כיצד להפחית את העוררות כאשר אין צורך בפעולה מיידית, ליצור שגרת ערב יציבה יותר ולתת למוח ולגוף הזדמנות לעבור בהדרגה ממצב של דריכות למצב של מנוחה.\n\n## למה החרדה מתחזקת דווקא בלילה?\n\nאחת הסיבות לכך שחרדה יכולה להרגיש חזקה יותר לפני השינה היא שבמהלך היום אנחנו עסוקים. כאשר יש פחות הסחות דעת, המחשבות מקבלות יותר מקום. אדם יכול לשכב במיטה ולהתחיל לחשוב על מה שקרה היום, מה עלול לקרות מחר או אילו תרחישים הוא אינו יכול לשלוט בהם.\n\nמחשבה אחת יכולה להוביל במהירות לאחרת. למשל, \"מה אם תהיה אזעקה הלילה?\" יכולה להפוך ל\"מה אם לא אשמע אותה?\", ואז ל\"מה אם משהו יקרה למשפחה שלי?\". ככל שהמוח מנסה למצוא ודאות במקום שבו אין ודאות מוחלטת, רמת המתח עלולה לעלות.\n\n[המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה\"ב (NIMH) מציין שאירועים טראומטיים יכולים לגרום לחרדה, קושי להתרכז, בעיות שינה ומחשבות חוזרות על מה שקרה](https://www.nimh.nih.gov/health/topics/coping-with-traumatic-events). אצל רוב האנשים התגובות משתפרות עם הזמן, אבל כאשר התסמינים נמשכים או מתחילים להפריע לחיי היומיום, כדאי לשקול קבלת עזרה מקצועית. ([National Institute of Mental Health](https://www.nimh.nih.gov/health/topics/coping-with-traumatic-events?site_id=68f1a841d2d7b4a00378b128&utm_source=chatgpt.com))\n\nעייפות גם אינה תמיד פותרת את הבעיה. אפשר להיות מותשים מאוד ובכל זאת להרגיש שהמוח אינו מצליח \"לכבות\". זו אחת הסיבות לכך שניהול החרדה לפני השינה חשוב לא פחות מהניסיון פשוט לישון יותר.\n\n## פחד מאזעקות לפני השינה\n\nעבור מי שחווה אזעקות או אירועים ביטחוניים, שעת השינה יכולה להפוך לתזכורת לכך שאין שליטה מלאה על מה שעלול לקרות. המיטה, שאמורה להיות מקום של מנוחה, יכולה להפוך למקום שבו האדם מקשיב לכל רעש ומנסה לזהות מראש אם משהו עומד לקרות.\n\nהפחד יכול לגרום להתנהגויות כמו בדיקה חוזרת של הטלפון, האזנה לרעשים מחוץ לבית, מעקב אחר דיווחים או קושי להירדם עד שמרגישים \"בטוחים מספיק\". התנהגויות כאלה עשויות לתת תחושת ביטחון קצרה, אך בדיקה בלתי פוסקת יכולה גם להשאיר את המוח במצב של חיפוש אחר סכנה.\n\nאין פירוש הדבר שצריך להתעלם מהמציאות. בתקופות שבהן קיימת התרעה ביטחונית, חשוב להכיר את ההנחיות הרשמיות ולהיערך בהתאם למצב באזור שבו אתם נמצאים. הכנה מראש יכולה להפחית את הצורך לקבל החלטות בזמן לחץ.\n\nלאחר שההיערכות המעשית הושלמה, אפשר לנסות ליצור הפרדה בין **להיות מוכן** לבין **להישאר דרוך כל הזמן**. המטרה היא לא לשכנע את עצמכם שאין שום סיכון, אלא להזכיר לעצמכם שעשיתם את מה שניתן לעשות כרגע.\n\n## הכינו מראש תוכנית פשוטה ללילה\n\nחוסר ודאות הוא אחד הדברים שיכולים להגביר חרדה. כאשר אין תוכנית ברורה, המוח עשוי לחזור שוב ושוב לאותה שאלה: \"מה אעשה אם...?\"\n\nתוכנית פשוטה יכולה לצמצם חלק מהעומס הזה. הכינו מראש את הדברים הדרושים בהתאם להנחיות הרשמיות באזורכם, ודאו שבני הבית יודעים מה לעשות במקרה של התרעה ונסו להפוך את ההיערכות לחלק קבוע מהשגרה במקום לבצע אותה שוב ושוב לפני השינה.\n\nאחרי שהכול מוכן, אפשר לומר לעצמכם: **\"עשיתי את ההכנות שאני יכול לעשות. עכשיו אני יכול לנסות לנוח.\"**\n\nהמשפט הזה אינו הבטחה שהלילה יעבור ללא הפרעות. הוא פשוט עוזר להפריד בין פעולה מעשית לבין דאגה שאינה מוסיפה הכנה נוספת.\n\n## שגרת הרגעה לפני השינה\n\nשגרת ערב קבועה יכולה לעזור לגוף להבין שהיום מסתיים. היא אינה חייבת להיות ארוכה, יקרה או מורכבת. לעיתים דווקא סדרה של פעולות פשוטות שחוזרות על עצמן בכל ערב יכולה להיות שימושית.\n\n[ה-NIMH ממליץ לאחר אירועים טראומטיים לשמור ככל האפשר על שגרות של ארוחות, פעילות גופנית ושינה](https://www.nimh.nih.gov/health/topics/coping-with-traumatic-events), לצד קשר עם אנשים תומכים ופעילויות שמסייעות להפחתת מתח. ([National Institute of Mental Health](https://www.nimh.nih.gov/health/topics/coping-with-traumatic-events?site_id=68f1a841d2d7b4a00378b128&utm_source=chatgpt.com))\n\nאפשר להתחיל את שגרת הערב כ-30 עד 60 דקות לפני השינה. במקום לעבור ישירות מהחדשות למיטה, צרו שלב ביניים שמאפשר למוח להאט. מקלחת, מוזיקה רגועה, קריאה, מתיחות קלות או שיחה שקטה יכולים להפוך לחלק מהמעבר הזה.\n\nשגרת ערב אפשרית:\n\n1. לסיים את בדיקת החדשות בשעה מוגדרת.\n2. להכין מראש את הדברים הדרושים ללילה.\n3. לעמעם תאורה ולהפחית גירויים.\n4. להרחיק את עצמכם מתוכן חדשותי מלחיץ.\n5. לבצע פעילות רגועה במשך 10-20 דקות.\n6. להשתמש בתרגיל נשימה או הרפיה קצר.\n7. להיכנס למיטה כאשר אתם מתחילים להרגיש עייפים.\n\nלא חייבים לבצע את כל השלבים. המטרה היא ליצור רצף שחוזר על עצמו ולא רשימת משימות נוספת שצריך \"להצליח\" בה.\n\n## מה לעשות כשהמחשבות מתרוצצות?\n\nמחשבות מתרוצצות הן אחת הסיבות לכך שאדם יכול להיות עייף מאוד ועדיין לא להצליח להירדם. ניסיון לומר לעצמכם \"אני חייב להפסיק לחשוב\" בדרך כלל אינו פותר את הבעיה, ולעיתים גורם לכם להתמקד אפילו יותר במחשבות.\n\nבמקום להילחם במחשבה, אפשר לזהות אותה. לדוגמה: \"אני שם לב שאני דואג עכשיו לגבי מחר.\" לאחר מכן אפשר להזכיר לעצמכם שלא כל בעיה חייבת להיפתר באמצע הלילה.\n\nאפשר גם לכתוב את הדאגות על דף. כתבו מה מטריד אתכם ומה, אם בכלל, ניתן לעשות לגבי כל דבר. אם קיימת פעולה שאפשר לבצע, רשמו אותה לזמן מתאים ביום הבא. אם אין פעולה שניתן לבצע כרגע, אפשר להזכיר לעצמכם שהדאגה יכולה להמתין.\n\nלדוגמה:\n\n| **המחשבה** | **מה בשליטתי?** | **מתי אטפל בזה?** |\n| --- | --- | --- |\n| \"אני דואג לגבי העבודה מחר\" | להכין את הדברים הדרושים | בבוקר |\n| \"אני מפחד מהחדשות\" | לקבוע זמן מוגבל לעדכונים | מחר |\n| \"אני דואג למשפחה\" | ליצור קשר ולבדוק שהכול בסדר | עכשיו, ואז להפסיק לבדוק |\n\nהעיקרון הוא לא לנסות לפתור את כל החיים לפני השינה. במקום זאת, אתם יוצרים גבול בין **זמן הדאגה** לבין **זמן המנוחה**.\n\n## נשימה והרפיה לפני השינה\n\nכאשר אדם חרד, הגוף יכול להישאר במצב של עוררות. הנשימה עשויה להפוך למהירה יותר, השרירים יכולים להתכווץ והלב עשוי לפעום במהירות. לכן תרגילי הרפיה יכולים להיות חלק משגרת הערב.\n\nאפשר להתחיל בנשימה נוחה ואיטית, בלי לנסות להגיע לתוצאה מושלמת. קחו שאיפה רגועה ואז אפשרו לנשיפה להיות מעט ארוכה יותר. חזרו על כך מספר פעמים ובדקו אם הגוף מתחיל להרגיש מעט פחות מתוח.\n\n[ה-NIMH מציין פעילות גופנית, מיינדפולנס ופעילויות אחרות שמפחיתות מתח כאסטרטגיות התמודדות אפשריות לאחר אירועים טראומטיים](https://www.nimh.nih.gov/health/topics/coping-with-traumatic-events). ([National Institute of Mental Health](https://www.nimh.nih.gov/health/topics/coping-with-traumatic-events?site_id=68f1a841d2d7b4a00378b128&utm_source=chatgpt.com))\n\nאפשר לשלב את הנשימה עם הרפיית שרירים. שימו לב ללסת, לכתפיים, לידיים ולבטן. במקום לנסות \"להכריח\" את הגוף להירגע, פשוט שימו לב למתח ואפשרו לשרירים להשתחרר בהדרגה.\n\nאין צורך להגיע למצב של רוגע מוחלט. אם רמת המתח ירדה אפילו מעט, זה יכול להיות מספיק כדי להמשיך לשלב הבא של שגרת השינה.\n\n## סביבת שינה רגועה יותר\n\nגם סביבת השינה יכולה להשפיע על היכולת להירגע. חדר חשוך, נוח ושקט יחסית יכול לעזור ליצור תנאים מתאימים לשינה, במיוחד כאשר המוח כבר נמצא בעומס.\n\nהטלפון הוא נושא מורכב בתקופות של מלחמה. מצד אחד, יש צורך לקבל התרעות חשובות. מצד שני, גלילה ברשתות חברתיות וחשיפה רציפה לעדכונים עלולות להחזיר את המוח למצב של דריכות רגע לפני השינה.\n\nלכן אפשר להשאיר פעילות התרעות חיוניות בהתאם לצורך, אך להשתיק התראות אחרות שאינן דחופות. אפשר גם לקבוע זמן שבו מפסיקים לגלול חדשות ורשתות חברתיות לפני השינה.\n\nהעיקרון הוא לא להתנתק לחלוטין מהמציאות, אלא ליצור גבול בין **מידע חיוני** לבין **חשיפה מתמשכת לתוכן מלחיץ**.\n\n## אם לא מצליחים להירדם\n\nאחת הבעיות שיכולות להופיע כאשר החרדה גבוהה היא שהמיטה עצמה מתחילה להיות קשורה לתסכול. האדם שוכב, בודק את השעון, מחשב כמה שעות נשארו עד הבוקר ומתחיל לדאוג מכך שמחר יהיה קשה.\n\nהדאגה הזו יכולה להוסיף עוד עוררות ולהפוך את השינה למאבק.\n\nאם אתם ערים ומרגישים שהמיטה הפכה למקום של לחץ, אפשר לקום לזמן קצר ולעשות פעילות שקטה באור חלש. כאשר אתם מתחילים להרגיש שוב עייפים, אפשר לחזור למיטה.\n\n[קשיי שינה, כולל קושי להירדם או להישאר ישנים, הם תגובות שיכולות להופיע לאחר אירועים טראומטיים](https://www.nimh.nih.gov/health/topics/coping-with-traumatic-events), ולכן לילה קשה אחד אינו אומר שמשהו \"מקולקל\" אצלכם. ([National Institute of Mental Health](https://www.nimh.nih.gov/health/topics/coping-with-traumatic-events?site_id=68f1a841d2d7b4a00378b128&utm_source=chatgpt.com))\n\nנסו גם לא להפוך את השינה למבחן. המטרה אינה להירדם מיד, אלא ליצור תנאים שמאפשרים לשינה להגיע באופן טבעי יותר.\n\n## אל תנסו להעלים לחלוטין את החרדה\n\nהמטרה של ניהול חרדה אינה להגיע למצב שבו לעולם לא מרגישים פחד. בתקופה של סכסוך, פחד מסוים הוא תגובה אנושית מובנת.\n\n[WHO מתאר לחץ כמצב של דאגה או מתח נפשי שנגרם ממצב קשה, ומציין שעודף לחץ עלול להשפיע הן על הבריאות הנפשית והן על הבריאות הגופנית](https://www.who.int/en/news-room/questions-and-answers/item/stress). ([World Health Organization](https://www.who.int/en/news-room/questions-and-answers/item/stress?utm_source=chatgpt.com))\n\nלכן במקום לשאול \"איך אני גורם לעצמי לא לפחד?\", אפשר לשאול: **\"איך אני יכול להתמודד עם הפחד בלי שהוא ינהל את כל הלילה שלי?\"**\n\nההבדל הזה משמעותי. אתם לא צריכים לשכנע את עצמכם שהכול יהיה בסדר. אתם יכולים להכיר בכך שקיימת אי-ודאות ובמקביל להתמקד בדברים שכן נמצאים בשליטתכם.\n\n## מתי חרדה לילית דורשת עזרה מקצועית?\n\nחרדה מדי פעם לפני השינה אינה בהכרח סימן להפרעת חרדה. לילה קשה יכול לקרות לאחר יום מלחיץ, חדשות קשות או אירוע מפחיד.\n\nאבל כאשר החרדה חוזרת שוב ושוב ומתחילה להשפיע על החיים, כדאי להתייחס אליה ברצינות. אם אתם מתקשים לישון לאורך תקופה, מתקשים לתפקד במהלך היום, נמנעים מפעילויות או מרגישים שהדאגה משתלטת על חלק גדול מהיום, כדאי לדבר עם רופא או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש.\n\n[ה-NIMH מציין שכאשר תגובות לאחר טראומה אינן משתפרות עם הזמן או מתחילות להפריע לחיי היומיום, חשוב לשקול פנייה לעזרה מקצועית](https://www.nimh.nih.gov/health/topics/coping-with-traumatic-events). ([National Institute of Mental Health](https://www.nimh.nih.gov/health/topics/coping-with-traumatic-events?site_id=68f1a841d2d7b4a00378b128&utm_source=chatgpt.com))\n\nחשוב במיוחד לקבל הערכה מקצועית אם החרדה מלווה בסיוטים חוזרים, פלאשבקים, הימנעות מאנשים או מקומות שמזכירים את האירוע, תחושת ניתוק, התקפי פאניקה או ירידה משמעותית במצב הרוח.\n\nבמצבים כאלה, החרדה אינה בהכרח רק \"פחד לפני השינה\". היא יכולה להיות חלק מתגובת דחק או מתסמינים הקשורים לטראומה.[NIMH מסביר ש-PTSD עשוי לכלול תחושת פחד או מתח גם כאשר האדם אינו נמצא עוד בסכנה, וכן קשיי שינה ותפקוד](https://www.nimh.nih.gov/health/topics/post-traumatic-stress-disorder-ptsd). ([National Institute of Mental Health](https://www.nimh.nih.gov/health/topics/post-traumatic-stress-disorder-ptsd?utm_source=chatgpt.com))\n\n## איך להתמודד עם חרדה לילית לאורך זמן?\n\nאין פתרון אחד שמתאים לכולם. אדם אחד עשוי להרגיש שיפור לאחר שהוא מפחית את צריכת החדשות בערב, בעוד שאדם אחר יפיק יותר תועלת מתרגילי הרפיה, פעילות גופנית, טיפול פסיכולוגי או שיחה עם אדם קרוב.\n\nלכן אפשר לחשוב על ניהול החרדה כתהליך. נסו שינוי אחד או שניים במשך מספר ימים ובדקו כיצד הם משפיעים על השינה. אם משהו אינו עוזר, אפשר לנסות גישה אחרת במקום להרגיש שנכשלתם.\n\nכדאי להסתכל גם על שעות היום.[WHO מציין ששגרה, תמיכה חברתית והתמודדות בריאה הן חלק מהתמיכה הנפשית בזמן מצבי חירום](https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/mental-health-in-emergencies). ([World Health Organization](https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/mental-health-in-emergencies?utm_source=chatgpt.com))\n\nלכן הטיפול בחרדה לילית אינו מתחיל בהכרח רק שעה לפני השינה. פעילות גופנית במהלך היום, קשר עם אנשים קרובים, ארוחות מסודרות, הפסקות מהחדשות וזמן התאוששות יכולים כולם להיות חלק מתמונה רחבה יותר של שמירה על בריאות הנפש.\n\nאם החרדה נשארת חזקה למרות שינויים כאלה, אין סיבה להמשיך להתמודד איתה לבד. איש מקצוע יכול לעזור להבין את דפוסי החרדה ולבחון טיפול מתאים.\n\n## לסיכום\n\n**חרדה לילית בישראל** יכולה להיות תגובה מובנת למציאות של סכסוך מתמשך, חוסר ודאות וחשיפה לאירועים מלחיצים. כשהבית שקט והיום מסתיים, המחשבות יכולות להפוך לחזקות יותר, והפחד מאזעקות או מאירועים בלתי צפויים יכול להקשות על הגוף לעבור למצב של מנוחה.\n\nאי אפשר להבטיח לעצמנו שלא תהיה אזעקה או שכל החדשות יהיו טובות. אבל אפשר לשלוט בחלק מהדברים: להתכונן מראש בהתאם להנחיות, ליצור סביבת שינה רגועה יותר, להגביל חשיפה לחדשות לפני השינה, להשתמש בשגרת הרגעה ולתת למחשבות מקום בלי לאפשר להן להשתלט על כל הלילה.\n\nחשוב גם לזכור שרוב האנשים שחווים מצוקה בעקבות מצב חירום אינם בהכרח מפתחים הפרעה נפשית.[WHO מציין שמצוקה פסיכולוגית במצבי חירום לרוב משתפרת עם הזמן](https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/mental-health-in-emergencies), אף שחלק מהאנשים זקוקים לתמיכה מקצועית. ([World Health Organization](https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/mental-health-in-emergencies?utm_source=chatgpt.com))\n\nאם החרדה חוזרת כמעט בכל לילה, פוגעת בשינה או ממשיכה להשפיע על התפקוד במהלך היום, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. אין צורך לחכות עד שהמצב יהפוך לבלתי נסבל. קבלת תמיכה מוקדם יכולה לעזור להבין מה עומד מאחורי החרדה ולבנות דרך הדרגתית לחזור לשינה רגועה ולתחושת שליטה.","categoryId":"cat-206","healthWorld":"מוח ונפש","author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":10,"imageUrl":"/objects/uploads/60c02677-cdc8-42dc-8640-77ce1c0ff993","imageAlt":"תמונת המחשה בנושא כיצד להקל על חרדה לילית בזמן סכסוך מתמשך","featured":false,"publishedAt":"2026-09-07","tags":["חרדה ודיכאון","מוח ונפש","שינה","חרדה לילית ישראל","מחשבות מתרוצצות","פחד מאזעקות לפני השינה","שגרות הרגעה","סביבת שינה"],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":"כיצד להקל על חרדה לילית בזמן סכסוך מתמשך | קוד הבריאות","metaDescription":"שעת השינה אמורה להיות הרגע שבו הגוף מתחיל להאט. אבל עבור אנשים שחיים בתקופה של סכסוך מתמשך, דווקא הרגע שבו הבית משתתק והיום מסתיים יכול להיות הזמן שבו החרדה מתחזקת. במהלך היום יש עבודה, משפחה, סידורים, הודעות וחדשות שמעסיקות את המוח. בלילה, כאשר ההסחות נעלמות, מחשבות ופחדים שנדחקו הצידה במשך היום יכולים פתאום להפוך לקו","canonicalOverride":null,"articleType":"evergreen","noindex":false,"hideFromHome":true,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":false,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"sources":[{"url":"https://www.who.int/teams/mental-health-and-substance-use/emergencies","title":"הארגון הבריאות העולמי מסביר שפחד, דאגה ומתח הם תגובות טבעיות לאיום או לאי-ודאות"},{"url":"https://www.who.int/teams/mental-health-and-substance-use/emergencies?utm_source=chatgpt.com","title":"World Health Organization"},{"url":"https://www.nimh.nih.gov/health/topics/coping-with-traumatic-events","title":"המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה\"ב (NIMH) מציין שאירועים טראומטיים יכולים לגרום לחרדה, קושי להתרכז, בעיות שינה ומחשבות חוז"},{"url":"https://www.nimh.nih.gov/health/topics/coping-with-traumatic-events?site_id=68f1a841d2d7b4a00378b128&utm_source=chatgpt.com","title":"National Institute of Mental Health"},{"url":"https://www.who.int/en/news-room/questions-and-answers/item/stress","title":"WHO מתאר לחץ כמצב של דאגה או מתח נפשי שנגרם ממצב קשה, ומציין שעודף לחץ עלול להשפיע הן על הבריאות הנפשית והן על הבריאות ה"},{"url":"https://www.who.int/en/news-room/questions-and-answers/item/stress?utm_source=chatgpt.com","title":"World Health Organization"},{"url":"https://www.nimh.nih.gov/health/topics/post-traumatic-stress-disorder-ptsd","title":"NIMH מסביר ש-PTSD עשוי לכלול תחושת פחד או מתח גם כאשר האדם אינו נמצא עוד בסכנה, וכן קשיי שינה ותפקוד"},{"url":"https://www.nimh.nih.gov/health/topics/post-traumatic-stress-disorder-ptsd?utm_source=chatgpt.com","title":"National Institute of Mental Health"},{"url":"https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/mental-health-in-emergencies","title":"WHO מציין ששגרה, תמיכה חברתית והתמודדות בריאה הן חלק מהתמיכה הנפשית בזמן מצבי חירום"},{"url":"https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/mental-health-in-emergencies?utm_source=chatgpt.com","title":"World Health Organization"}],"faq":[],"shortAnswer":null,"keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":null,"relatedArticles":[],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":null,"imageWidth":null,"imageHeight":null,"videos":[],"newsSection":"חדשות הבריאות","newsSourceName":"מערכת קוד הבריאות","originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":null,"isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":[],"createdAt":"2026-09-07T12:11:10.968Z","updatedAt":"2026-09-07T12:42:14.080Z","dateModified":"2026-09-07T12:12:23.333Z","summary":"שעת השינה אמורה להיות הרגע שבו הגוף מתחיל להאט. אבל עבור אנשים שחיים בתקופה של סכסוך מתמשך, דווקא הרגע שבו הבית משתתק והיום מסתיים יכול להיות הזמן שבו החרדה מתחזקת. במהלך היום יש עבודה, משפחה, סידורים, הודעות וחדשות שמעסיקות את המוח. בלילה, כאשר ההסחות נעלמות, מחשבות ופחדים שנדחקו הצידה במשך היום יכולים פתאום להפוך לקולניים יותר.","readingTime":10,"featuredImage":"/objects/uploads/60c02677-cdc8-42dc-8640-77ce1c0ff993","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-09-07T12:42:14.080Z","url":"/articles/כיצד-להקל-על-חרדה-לילית-בזמן-סכסוך-מתמשך","category":{"id":"cat-206","name":"לחיות בריא","slug":"healthy-living","icon":"HeartPulse","color":"text-rose-500"}}