{"id":"a4e6d744-1415-4a20-9992-bb34a1edd240","evidenceBadgeEligible":null,"evidenceBadgeLabel":null,"badgeQa":null,"readerEvidenceCopy":null,"evidenceSeal":null,"evidenceSealQa":null,"publishedAtExact":"2026-11-09T16:41:09.554Z","slug":"מעקב-היריון-מפת-הבדיקות-והביקורים","title":"מעקב היריון: מפת הבדיקות והביקורים","subtitle":null,"excerpt":"מתי מתחילים מעקב הריון, מי מלווה אותו, מה בודקים בכל ביקור ואילו בדיקות וחיסונים עושים בכל שבוע. כל המועדים לפי משרד הבריאות, כולל חוזר ה-GBS מדצמבר 2025.","content":"**בקצרה**\n\n- **מה חשוב:** מעקב הריון הוא סדרה של ביקורים אצל רופא/ת נשים ואחות, ושל בדיקות דם, שתן ואולטרסאונד לפי שבוע ההריון. את הביקור הראשון קובעים בשבועות 6–9.\n\n- **כמה ביקורים:** בהריון בסיכון נמוך יש כחמישה ביקורים אצל רופא/ת הנשים, וביניהם מפגשים עם אחות ליווי הריון, בדרך כלל פעם בחודש עד חודש וחצי.\n\n- **מה השתנה:** בדיקת GBS (סטרפטוקוקוס B) נעשית עכשיו בשבועות 36–37, במשטח שלוקחים לבד בבית. בחלק מדפי המידע עוד כתוב מועד ישן.\n\n- **מתי פונים מיד:** דימום מהנרתיק, ירידת מים או ירידה בתנועות העובר הם סיבה לפנות מיד למיון יולדות, שמקבל לרוב משבוע 24. בצירים מוקדמים פונים לרופא/ה או למיון יולדות. בפרכוס, בהתעלפות או בקושי חמור לנשום מתקשרים ל-101.\n\nבדיקת ההריון יצאה חיובית, ומיד עולה רשימה ארוכה: תור לרופאת נשים, אחות, בדיקות דם, שקיפות, סקירות וחיסונים. מעקב הריון מסודר עוזר לדעת מה עושים עכשיו ומה יכול לחכות, ולא לפספס בדיקה שיש לה חלון זמן קצר.\n\nמעקב הריון הוא ליווי רפואי סדיר לאורך ההריון, שכולל הדרכה לאורח חיים בריא ובדיקות, ומטרתו להעלות את הסיכוי להריון תקין, לזהות מוקדם בעיות ולטפל בהן מהר ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)).\n\n## מהו מעקב הריון, ומה המטרה שלו?\n\nמעקב הריון נועד לוודא שההריון מתפתח כראוי אצל האם והעובר, ולאתר גורמי סיכון כדי לטפל בהם ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf)). הוא משלב בדיקות קבועות בכל ביקור עם בדיקות שיש להן מועד מוגדר.\n\nהריון נחשב בסיכון נמוך כשאין מידע מוקדם על סיכון לאם או לעובר, וכל עוד לא חל שינוי במהלך התקין ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf)). רוב המדריך מתאר את המסלול הזה. כשמתגלה סיכון, המסלול משתנה, ועל כך בהמשך.\n\n**הצד הרגשי והארגוני.** הריון יכול להיות תקופה עמוסה ומבלבלת, וטבעי לשכוח או לפספס דברים. אחד מתפקידי האחות הוא לעזור בדיוק בזה ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/prenatal-nurse/)). בטיפת חלב, בביקור הקבלה האחות שואלת גם על המצב הרגשי, על תמיכה מהסביבה, על סביבת העבודה ועל אלימות במשפחה ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)). משבוע 26 מוסרים בטיפת חלב שאלון קצר למילוי עצמי לאיתור דיכאון בהריון (שאלון אדינבורו, EPDS) ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)).\n\n## מתי מתחילים מעקב הריון, ומי מלווה אותו?\n\nאת התור הראשון לרופא/ת הנשים קובעים מיד כשמתברר שאתם בהריון, ואת הביקור עצמו עושים בדרך כלל בשבועות 6–9 ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)). מהשבוע השישי אפשר לאשר את ההריון ולקבוע את גילו באולטרסאונד ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/diagnosis/)). נייר העמדה הישראלי ממליץ על פגישה ראשונה בשבועות הראשונים, ולכל המאוחר עד שבוע 10 ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf)).\n\n**עוד לפני ההריון.** חיסונים נגד חצבת, חזרת ואדמת ונגד אבעבועות רוח ניתנים לפני ההריון ולא במהלכו, ולכן כדאי לברר את מצב החיסונים כבר בשלב התכנון ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/vaccines/before-during-pregnancy/)). בביקור הקבלה בטיפת חלב בודקים גם את החסינות לאדמת ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)).\n\nבהריון בסיכון נמוך שלושה גורמים מלווים אתכם:\n\n- **רופא/ת נשים:** מאשר/ת את ההריון וקובע/ת את גילו ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)), בודק/ת את דופק העובר ועובר/ת על תוצאות הבדיקות ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf)).\n\n- **אחות ליווי הריון:** עושה את בדיקות השגרה, מדריכה לקראת בדיקות, מסבירה על סימנים שמחייבים פנייה דחופה ועל מעקב אחר תנועות העובר ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/prenatal-nurse/)). השירות ניתן בקופה או בחלק מטיפות החלב, ולכן כדאי לברר בקופה איך הוא עובד אצלכם ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/prenatal-nurse/)).\n\n- **רופא/ת טיפת חלב:** בתחנות טיפת חלב שמלוות הריון, הרופא/ה מרכז/ת ומנהל/ת את המעקב ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)).\n\n**ליווי הריון בקופות.** המבנה משתנה בין הקופות. בכללית, למשל, אחות נפגשת עם הנשים בכל חודש, ואפשר לבקש שחלק מהמפגשים יהיו מקוונים ([כללית, 2026](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/newservice.aspx)). במכבי יש גם ליווי טלפוני של אחות בהריון שאינו בסיכון ([מכבי](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy-and-birth/)), והמעקב יכול להיות אצל רופא/ת הנשים בלבד או בשילוב עם מרפאת האחיות ([מכבי, 2026](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/gynecologist-pregnancy-first-visit/)). בקופות אחרות בררו ישירות מה האפשרויות.\n\n**כשההריון בסיכון גבוה.** [הריון שמוגדר בסיכון גבוה](https://healthc.co.il/articles/הריון-בסיכון-גבוה-הגדרה-מעקב-ובחירת-מומחית) עובר למעקב במסגרת מתאימה בקופה או במרכז רפואי ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)). זה יכול לקרות בכל שלב: כשהריון שהתחיל בטיפת חלב הופך להריון בסיכון, המעקב ממשיך בקופה ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)).\n\n## כמה ביקורים יש במעקב הריון, ומה בודקים בכל ביקור?\n\nבהריון בסיכון נמוך מתוכננים כחמישה ביקורים אצל רופא/ת הנשים ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf)), ובין לבין מפגשים עם אחות ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)). שני המקורות הישראליים המרכזיים נותנים מועדים קרובים אבל לא זהים.\n\nהטבלה משווה בין נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה לבין נוהל משרד הבריאות לטיפות החלב ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf); [משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)).\n\n| **ביקור אצל הרופא/ה המלווה** | **לפי האיגוד הישראלי** | **לפי נוהל טיפת חלב** |\n|---|---|---|\n| **ראשון** | בשליש הראשון, עד שבוע 10 | בשליש הראשון |\n| **שני** | שבועות 17–24 | שבועות 18–20 |\n| **שלישי** | שבועות 24–30 | שבועות 26–28 |\n| **רביעי** | שבועות 30–36 | שבועות 30–36 |\n| **חמישי** | לקראת מועד הלידה | שבועות 37–39 |\n\n**מפגשים עם האחות.** נוהל טיפת חלב ממליץ על ביקור אחות פעם ב-4–6 שבועות ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)). בפועל, האחות קובעת איתכם את התדירות המתאימה ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/prenatal-nurse/)).\n\n**מה בודקים בכל ביקור.** אלה הבדיקות הקבועות לפי משרד הבריאות ונייר העמדה ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/prenatal-nurse/); [האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf); [משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)):\n\n- **משקל, לחץ דם ודופק.** את המדדים האלה יכולה למדוד גם האחות.\n\n- **בדיקת שתן לחלבון.**\n\n- **בדיקת בצקות** בפנים ובידיים, בביקורי האחות בטיפת חלב.\n\n- **דופק לב העובר,** בביקור אצל הרופא/ה.\n\n- **מנח העובר,** בעיקר לקראת הלידה.\n\n- **מעבר על תוצאות הבדיקות** שעשיתם מאז הביקור הקודם.\n\n- **מעקב אחר נטילת חומצה פולית וברזל,** בהתאם לשלב ההריון ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)).\n\nבחלק מביקורי הרופא/ה בהמשך ההריון בודקים גם את גודל הרחם ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)).\n\n**מה להביא.** לביקור הראשון כדאי להכין רשימת תרופות, ניתוחים ומחלות קודמות, מחלות במשפחה ותוצאות בדיקות קודמות ([מכבי, 2026](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/gynecologist-pregnancy-first-visit/)). את מסמכי מעקב ההריון מביאים לכל בדיקה או טיפול רפואי ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf)), ובמיוחד ללידה ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)).\n\n### ומה מקובל בעולם\n\nמספר הביקורים שונה בין מדינות, וברוב המדינות המפותחות לוחות המעקב מבוססים על הסכמת מומחים ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf)). סקירת Cochrane מצאה שבמדינות עשירות לוח ביקורים מצומצם לא שינה בבירור את התמותה סביב הלידה, אבל נשים היו פחות מרוצות ממנו ([Cochrane, 2015](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26184394/)). ארגון הגינקולוגים האמריקאי תומך בהתאמת תדירות הביקורים לכל אישה ובשילוב מפגשים מרחוק ([ACOG, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40245426/)). אם מוצע לכם מעקב משולב, שאלו אילו מפגשים חייבים להיות פרונטליים.\n\n## בדיקות במעקב הריון לפי שבועות: המפה מההתחלה ועד אחרי הלידה\n\nלוח הבדיקות של משרד הבריאות הוא השלד של מעקב ההריון בישראל. כל בדיקה מופיעה כאן בשורה אחת, ולכל אחת יש מדריך נפרד באתר.\n\nהטבלה מבוססת על דפי משרד הבריאות העדכניים, על חוזרי המשרד ועל ניירות העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, ובשורות המועדים בפועל גם על דפי הקופות ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/); [משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/); [משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/); [משרד הבריאות, 2025](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz01-2025/he/files_circulars_bz_bz01-2025.pdf); [משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf); [משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/vaccines/during-pregnancy/pertussis/); [משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/vaccines/before-during-pregnancy/); [האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf); [האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf); [לאומית](https://leumit.co.il/pregnancy/during-your-pregnancy/the-tests-are-recommended-during-pregnancy/); [מכבי, 2022](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/labs/thirdtrimesterultrasoundscan/)).\n\n| **מתי (שבועות)** | **בדיקה** | **מה בודקים ולמה** |\n|---|---|---|\n| **לפני ההריון או בתחילתו** | בדיקות סקר גנטיות בדם, בירור מצב החיסונים (חצבת-חזרת-אדמת, אבעבועות רוח) ובדיקת חסינות לאדמת | נשאות למחלות תורשתיות קשות, והשלמת חיסונים שניתנים רק לפני ההריון |\n| **6–9** | ביקור ראשון אצל רופא/ת נשים, ואולטרסאונד (עד סוף שבוע 12) | מיקום ההריון, גיל ההריון, דופק העובר ומספר העוברים, וגורמי סיכון אצל האם |\n| **עד 12** | ספירת דם, סוג דם ו-Rh, סוכר בצום, שתן כללית ותרבית. משבוע 9 גם עגבת, דלקת כבד B ו-HIV | אנמיה, נשאות לתלסמיה, אי התאמה בסוג הדם, סוכרת שהייתה לפני ההריון, זיהום סמוי וזיהומים שעלולים לעבור לעובר |\n| **מ-10 והלאה** | NIPT (בדיקת DNA עוברי מדם האם) | סקר להפרעות גנטיות, כולל תסמונת דאון. לא מחליפה מי שפיר |\n| **11 עד סוף 13** | שקיפות עורפית ובדיקת דם (סקר שליש ראשון). למי שמחליטה: סיסי שליה | הערכת הסיכון לתסמונת דאון. סיסי שליה היא בדיקה אבחנתית |\n| לרוב 14–16 (החלון הרשמי: 12 עד סוף 16) | סקירת מערכות מוקדמת | איתור מומים מבניים מוקדם. לא מחליפה את הסקירה המאוחרת |\n| 16 עד סוף 20 | סקר שליש שני (חלבון עוברי, תבחין משולש) | סיכון לתסמונת דאון ולמומים מסוימים. עושים אותו לפני מי שפיר, אם מתכננים |\n| **16 עד סוף 22** | מי שפיר, למי שמחליטה | בדיקה אבחנתית של המטען הגנטי |\n| **20 עד סוף 24** | סקירת מערכות מאוחרת | איתור מומים מבניים והערכת גדילה |\n| **24 עד סוף 28** | העמסת סוכר, ספירת דם, תרבית שתן. עם Rh שלילי: בדיקת נוגדנים חוזרת לקראת שבוע 28, ואנטי D לפי התוצאה | סוכרת הריון, אנמיה וזיהום סמוי בשתן, ומניעת רגישות לגורם ה-Rh |\n| **27–36** | חיסון נגד שעלת (Tdap) | הגנה על התינוק בחודשים הראשונים |\n| בשליש השלישי, לרוב 30–34 לפי הקופות | אולטרסאונד להערכת גדילה (הערכת משקל), לכל אישה | גודל העובר, כמות מי השפיר, מצג ומיקום השליה |\n| **30 עד סוף 32** | סקירה שלישית, לפי צורך או בחירה | בדיקה מוגבלת של חלק מהאיברים, לא סקירה מלאה |\n| **36 עד סוף 37** | משטח GBS מהנרתיק ומפי הטבעת | נשאות לסטרפטוקוקוס B, כדי לתת אנטיביוטיקה בלידה במידת הצורך |\n| **אחרי התאריך המשוער** | מוניטור ואולטרסאונד | שלום העובר והחלטה על מועד הלידה |\n| **עד 6 שבועות אחרי הלידה** | בדיקה אצל רופא/ה ומעקב אחות | התאוששות, ספירת דם, מצב רגשי ותכנון משפחה |\n\n### השליש הראשון: אישור ההריון והבדיקות הראשונות\n\nבשבועות הראשונים מאשרים את ההריון באולטרסאונד, ושולחים לבדיקות הדם והשתן הבסיסיות. עם Rh שלילי עושים גם בדיקת נוגדנים ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)). במקביל מגיע תור [השקיפות העורפית](https://healthc.co.il/articles/שקיפות-עורפית-המדריך-לבדיקה-ולמועד-הביצוע) ובדיקת הדם של סקר השליש הראשון, ו[בהריון של יותר מעובר אחד](https://healthc.co.il/articles/היריון-תאומים-ומרובה-עוברים-מפת-המעקב-והבדיקות) ממליצים לעשות רק שקיפות עורפית ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)). NIPT אפשר לעשות משבוע 10, ומומלץ מוקדם ככל האפשר אחרי השקיפות ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)).\n\nמומלץ לכל אישה, בכל גיל, לעשות בדיקת סקר למומים כרומוזומליים, ורצוי שההחלטה על בדיקה פולשנית תתבסס על תוצאות הסקר ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)).\n\n**חומצה פולית וברזל.** מומלץ ליטול חומצה פולית כבר מתכנון ההריון ובשליש הראשון, ותוסף ברזל מומלץ לכל אישה בהריון ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf); [משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)). על התכשיר המתאים ועל מועד ההתחלה שאלו את הרופא/ה או את האחות.\n\n### השליש השני: סקירות, סקר ביוכימי והעמסת סוכר\n\nאת [סקירת המערכות המוקדמת](https://healthc.co.il/articles/סקירת-מערכות-מוקדמת-מתי-עושים-ומה-בודקים) עושים בדרך כלל בשבועות 14–16, ובחלק מהמכונים עד שבוע 17 ([לאומית](https://leumit.co.il/pregnancy/during-your-pregnancy/the-tests-are-recommended-during-pregnancy/); [כללית, 2025](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/systems_inspection.aspx)). החלון הרשמי של משרד הבריאות הוא משבוע 12 עד סוף שבוע 16 ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/)), ונייר העמדה של האיגוד כותב שבועות 12–17 ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)). הסקירה המוקדמת לא מבטלת את ההמלצה לסקירה המאוחרת ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)). לפי נייר העמדה על אולטרסאונד, ארבע בדיקות אולטרסאונד מומלצות לכל אישה כשגרה: בדיקת השליש הראשון, שקיפות עורפית, סקירת מערכות בשבועות 20–24 והערכת גודל בשליש השלישי ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)).\n\nאת [סקר השליש השני](https://healthc.co.il/articles/חלבון-עוברי-וסקר-שליש-שני-המדריך-לבדיקה) (חלבון עוברי) עושים משבוע 16 עד סוף שבוע 20 ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)). אם מתכננים בדיקת מי שפיר, עושים את הסקר לפניה ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)). את [הסקירה המאוחרת](https://healthc.co.il/articles/סקירת-מערכות-מאוחרת-מועד-היקף-והמשך-מעקב) עושים משבוע 20 עד סוף שבוע 24, והמועד המומלץ ביותר הוא עד סוף שבוע 23 ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/); [האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)).\n\nבשבועות 24–28 כל הנשים נשלחות לבדיקת העמסת סוכר של 50 גרם, בלי צורך בצום ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2023](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne219_GestationalDiabetes.pdf)). אצל כ-40% מהנשים שמפתחות סוכרת הריונית אין סימנים מוקדמים, ולכן חשוב לעשות את הבדיקה בזמן ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/gestational-diabetes/)). על שלבי הבדיקה, הערכים והמעקב אחרי אבחנה תמצאו במדריך על [סוכרת הריון](https://healthc.co.il/articles/סוכרת-הריון-ערכים-תפריט-מעקב-ומה-חשוב-לדעת-בהריון).\n\n**Rh שלילי.** אם סוג הדם שלכם Rh שלילי, לקראת שבוע 28 שולחים אתכם לבדיקת נוגדנים חוזרת (בדיקת קומבס), ולפי התוצאה מקבלים זריקת אנטי D. אם שבוע 28 כבר עבר, עושים את הבדיקה ואת הזריקה בהקדם ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf); [האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf)).\n\n### השליש השלישי: גדילה, GBS ומה קורה אחרי התאריך\n\nבשליש השלישי מומלץ לכל אישה אולטרסאונד להערכת גודל העובר, גם בהריון בסיכון נמוך. בבדיקה בודקים גם את כמות מי השפיר, את המצג ואת מיקום השליה ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)). בקופות היא נקבעת לרוב בשבועות 30–34 ([מכבי, 2022](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/labs/thirdtrimesterultrasoundscan/); [לאומית](https://leumit.co.il/pregnancy/during-your-pregnancy/the-tests-are-recommended-during-pregnancy/)). זו בדיקה אחרת מ[הסקירה השלישית](https://healthc.co.il/articles/סקירה-שלישית-מה-בודקים-מתי-ולמי-היא-מוצעת), שהיא בדיקה נוספת ומוגבלת ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)). בבריטניה, לעומת זאת, לא מציעים אולטרסאונד שגרתי אחרי שבוע 28 בהריון של עובר אחד ללא סיבוכים ([NICE, 2021](https://www.nice.org.uk/guidance/ng201/chapter/Recommendations)).\n\n**להכיר את התנועות של העובר.** בהריון ראשון מתחילים להרגיש תנועות בסביבות שבוע 20, ובהריונות הבאים לרוב מוקדם יותר ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)). משבוע 26–28 מומלץ לעקוב אחר התנועות ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/)). הכוונה היא להכיר את הדפוס הרגיל של העובר שלכם ולשים לב לשינויים, ולא לספור תנועות כל יום ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf); [RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42046127/)). בירידה בתנועות, בשינוי בדפוס או בהיעדר תנועות פונים מיד להערכה רפואית, בלי לדחות, גם כשהשליה קדמית ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/); [RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42046127/)).\n\n**בדיקת GBS.** לפי חוזר משרד הבריאות מדצמבר 2025, מומלץ לכל הנשים ההרות להיבדק בשבועות 36+0 עד 37+6, בתרבית מהנרתיק ומפי הטבעת ([משרד הבריאות, 2025](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz01-2025/he/files_circulars_bz_bz01-2025.pdf)). אפשר לקחת את המשטח לבד, לפי הפניה מהרופא/ה או מהאחות, ולהעביר למעבדת הקופה תוך 24 שעות. את התשובה מביאים לחדר הלידה ([משרד הבריאות, 2025](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz01-2025/he/files_circulars_bz_bz01-2025.pdf)). אם התשובה חיובית, הטיפול ניתן בלידה עצמה ולא במהלך ההריון ([משרד הבריאות, 2025](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz01-2025/he/files_circulars_bz_bz01-2025.pdf)). מי שהיה לה בהריון הזה חיידק GBS בתרבית שתן, או שתינוק קודם שלה חלה בחיידק, יכולה לוותר על בדיקת הסקר, כי בכל מקרה תקבל אנטיביוטיקה מונעת בלידה ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/gbs/)).\n\n**אחרי התאריך המשוער.** עוברים למעקב צמוד עם אולטרסאונד ומוניטור, בקופה או בבית החולים, כדי לוודא שההריון ממשיך תקין ולהחליט על מועד הלידה ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)).\n\n**אחרי הלידה.** מעקב ההריון נמשך עד שישה שבועות אחרי הלידה. כשישה שבועות אחרי הלידה עושים בדיקה אצל רופא/ה, שכוללת גם ספירת דם ושיחה על תכנון משפחה, והאחות מתייחסת גם למצב הרגשי, כולל איתור דיכאון אחרי לידה ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)).\n\n## חיסונים במעקב ההריון: שעלת, שפעת, קורונה ו-RSV\n\nמשרד הבריאות ממליץ על שלושה חיסונים במהלך ההריון: שעלת, שפעת וקורונה. לפי המשרד, החיסונים בהריון יעילים ובטוחים לאם ולעובר ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/vaccines/before-during-pregnancy/)). את החיסונים שמתאימים לכם כדאי לברר עם הרופא/ה או בטיפת חלב.\n\n- **שעלת (Tdap):** בכל הריון, בין שבוע 27 לשבוע 36. הנוגדנים עוברים לעובר דרך השליה, ורמתם אצל האם יורדת תוך כמה חודשים, ולכן חיסון אחד לא מגן על העובר בהריון הבא ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/vaccines/during-pregnancy/pertussis/)). מחקר גדול מקליפורניה מ-2026 מצא שהחיסון בהריון היה יעיל ב-96% נגד שעלת בחודשיים הראשונים לחיים ([AJOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41276201/)).\n\n- **שפעת:** בעונת השפעת, במהלך ההריון, ורק בחיסון המומת שניתן בזריקה. סיבוכי שפעת שכיחים יותר בשליש השני ואחרי הלידה ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/vaccines/during-pregnancy/flu/)). במחקר מקליפורניה, חיסון האם היה קשור לירידה של כ-44% בשפעת אצל התינוק בחצי השנה הראשונה ([Obstet Gynecol, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40570349/)).\n\n- **קורונה:** מומלץ חיסון עדכני לפני ההריון או במהלכו, בכל הריון ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/vaccines/during-pregnancy/covid/)). מחקר ארצי בצרפת על יותר מחצי מיליון תינוקות לא מצא קשר בין חיסון mRNA בשליש הראשון לבין מומים מולדים משמעותיים ([JAMA Netw Open, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41091463/)).\n\n- **RSV:** בישראל ההגנה השגרתית מפני RSV ניתנת לתינוקות בעונת ה-RSV הראשונה שלהם, בחיסון סביל שמכיל נוגדן לנגיף: בבית החולים אחרי הלידה, או בטיפת חלב לפני תחילת העונה ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/raising-children/immunization-schedule/children-vaccines/rsv-vaccine-beyfortus/)). קיים גם חיסון RSV לנשים בהריון, וסקירת Cochrane מצאה שהוא מפחית מחלה קשה בדרכי הנשימה אצל התינוק ([Cochrane, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41016728/)). במחקר בטיחות אמריקאי מ-2026 על כ-14,000 נשים שחוסנו בשבועות 32–36, לא נמצא סיכון מוגבר ללידה מוקדמת, למוות ברחם או לתינוק קטן לגיל ההריון, אבל נמצאה עלייה קטנה ביתר לחץ דם בהריון ([Obstet Gynecol, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42314184/)). אם אתם שוקלים חיסון RSV בהריון, התייעצו עם הרופא/ה.\n\n## מה מעקב הריון לא יכול להבטיח, ולמה המועדים משתנים בין המקורות?\n\nמעקב הריון מעלה את הסיכוי לגלות בעיה מוקדם, אבל לא מבטיח שהכול תקין. רוב הבדיקות בלוח הן בדיקות סקר, ולא אבחנה.\n\n**סקר או אבחנה.** בדיקות סקר, כמו בדיקות דם ואולטרסאונד, נועדו לגילוי מוקדם ומבוססות על נתונים סטטיסטיים. בדיקות אבחנתיות, כמו סיסי שליה ומי שפיר, נועדו לאבחן את מצב העובר ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)). תוצאת סקר חריגה היא סיבה לבירור, ולא אבחנה.\n\n**הלוח הוא כללי.** לוח משרד הבריאות מתייחס לבדיקות העיקריות לנשים ללא גורמי סיכון. ייתכן שיומלצו לכם בדיקות נוספות לפי הנתונים שלכם, והרשימה משתנה מעת לעת ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)). יש גם בדיקות הריון רבות שאין לגביהן המלצה של גופים מקצועיים, ולכן הן לא מופיעות בלוח ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)).\n\n**המועדים לא אחידים.** בדפי מידע שונים תמצאו חלונות זמן שונים לאותה בדיקה. הדוגמה הבולטת היא GBS: משרד הבריאות עבר לשבועות 36–37 בחוזר מדצמבר 2025 ([משרד הבריאות, 2025](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz01-2025/he/files_circulars_bz_bz01-2025.pdf)), ובחלק מדפי המידע של הקופות עוד מופיע מועד ישן ([מכבי, 2025](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/gbs/); [כללית, 2024](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/gbs_during_pregnancy.aspx)). גם סקר השליש השני מופיע בלוח הבדיקות מ-2024 ובנייר העמדה של האיגוד עד סוף שבוע 19, ובדף העדכני של המשרד עד סוף שבוע 20 ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/); [האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf); [משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)). כשיש פער בין המקורות, מצוין גם החלון של משרד הבריאות. כשיש ספק, השבוע שנקבע לכם עם הרופא/ה הוא שקובע.\n\n**הבחירה שלכם.** לפי נוהל טיפת חלב, אתם רשאים לקבל את המלצות הצוות או לסרב להן, אחרי הסבר ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)). משרד הבריאות מעודד לשאול את הצוות על המטרה והמשמעות של כל בדיקה ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)).\n\n## התחלה מאוחרת, בדיקה שהוחמצה ושינוי במסלול מעקב ההריון\n\nהתחלתם מעקב מאוחר? לפי נוהל טיפת חלב, מפנים לכל הבדיקות בלי קשר לשבוע ההריון, חוץ מבדיקות סקר שאפשר לעשות רק בחלון מוגבל, כמו סקר השליש הראשון ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)). גם את העמסת הסוכר עושים אם המועד המומלץ כבר עבר ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)). אם נרשמתם מוקדם, הביקור הבא אצל האחות נקבע כחודש אחר כך, בלי לחכות לשבוע 16 ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)).\n\nאם במהלך ההריון הוא מוגדר כהריון בסיכון גבוה, המעקב עובר למסגרת מתאימה בקופה או במרכז רפואי ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)). לקראת הלידה, בטיפת חלב מדריכים גם מתי לפנות לחדר לידה ואיזה מידע למסור שם, למשל נשאות GBS ([משרד הבריאות, 2014](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf)).\n\n### מתי לא מחכים לביקור הבא במעקב\n\nאלה הסימנים שבהם לא מחכים לביקור הבא:\n\n- **מתקשרים ל-101:** פרכוס, התעלפות או קושי חמור לנשום.\n\n- **פונים מיד למיון יולדות:** דימום נרתיקי, כאבי ראש, טשטוש ראייה, כאבים ברום הבטן (בחלק העליון של הבטן), ירידה בתנועות עובר או שינוי בדפוס התנועות, ירידת מים, חבלה, צירים מוקדמים, או הפניה מרופא/ת נשים. בצירים, התכווצויות או לחצים לפני שבוע 37 שלא חולפים, פונים לרופא/ה המטפל/ת בקופה או למיון יולדות. גם כשאתם מרגישים לא בטוחים, לחוצים או שהשעה מאוחרת, אפשר לפנות למיון היולדות הקרוב. מיון יולדות מקבל בדרך כלל משבוע 24, והשבוע משתנה בין בתי החולים, ולכן כדאי לברר מראש לאן פונים לפני שבוע 24 ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/)).\n\n- **פונים היום לרופא/ת הנשים:** שינוי שמדאיג אתכם, או תוצאת בדיקה שהצוות ביקש לדווח עליה.\n\n- **קובעים תור:** לבדיקה הבאה בלוח, ולביקור אצל רופא/ת הנשים אם עבר זמן רב מהביקור הקודם.\n\n## מה לברר עם רופא/ת הנשים כשבונים את תוכנית מעקב ההריון\n\n- לפי גיל ההריון שנקבע אצלי, באילו שבועות בדיוק עליי לקבוע את השקיפות, הסקירות ובדיקות הדם?\n\n- האם יש אצלי גורם שמשנה את המסלול, ומתי צריך הפניה למרפאה להריון בסיכון?\n\n- אילו בדיקות סקר מתאימות לי, ומתי כדאי לשקול בדיקה אבחנתית?\n\n- כמה ביקורים מתוכננים לי אצלך ואצל האחות, והאם אפשר לקיים חלק מהם מרחוק?\n\n- אילו חיסונים מומלצים לי בהריון הזה, ובאיזה שבוע?\n\n- אם סוג הדם שלי Rh שלילי, מתי אקבל הפניה לבדיקת נוגדנים ולאנטי D?\n\n- מתי לקחת את משטח ה-GBS, ולאן להביא אותו?\n\n**הבהרה רפואית:** המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.","categoryId":"cat-206","healthWorld":"בריאות האישה","hubSlot":null,"section":null,"proSlot":null,"hubRole":null,"hubOrder":null,"placements":[],"topics":[],"reportType":null,"author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":15,"imageUrl":"/objects/uploads/f5322ae0-b8f2-410e-89a8-57c2fdf5dcdd","imageAlt":"אישה ממוצא אתיופי בחודש החמישי להריון צוחקת עם רופא משפחה מבוגר בחדר מרפאה מואר, והוא כותב בפנקס מעקב ההריון","featured":false,"publishedAt":"2026-11-09","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":"מעקב היריון: מפת הבדיקות והביקורים לפי שבועות","metaDescription":"מעקב הריון: מתי מתחילים, כמה ביקורים יש אצל רופא/ת נשים ואחות, ואילו בדיקות וחיסונים עושים בכל שלב. כולל מועד ה-GBS המעודכן.","canonicalOverride":null,"articleType":"evergreen","noindex":false,"hideFromHome":true,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":false,"reviewerSlug":null,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"reviewedRevision":null,"previousReviewedAt":null,"medicalReviewStatus":"pending","medicalReviewerSlug":null,"editorSlugs":["מור-לוי"],"aboutName":null,"aboutType":"MedicalTest","sources":[{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/","title":"משרד הבריאות (2024): בדיקות מומלצות בהריון"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/","title":"משרד הבריאות (2026): בדיקות סקר לגילוי תסמונת דאון"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/","title":"משרד הבריאות (2026): סקירת מערכות"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/prenatal-nurse/","title":"משרד הבריאות (2024): אחות ליווי הריון"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/diagnosis/","title":"משרד הבריאות (2024): אבחון הריון, בדיקת דם והורמון HCG"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/gbs/","title":"משרד הבריאות (2024): סטרפטוקוקוס B בהריון"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/healthy-pregnancy/risks-complications/gestational-diabetes/","title":"משרד הבריאות (2026): סוכרת הריונית"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/vaccines/before-during-pregnancy/","title":"משרד הבריאות (2024): חיסונים בהריון ולפניו"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/vaccines/during-pregnancy/pertussis/","title":"משרד הבריאות (2024): חיסון שעלת בהריון"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/vaccines/during-pregnancy/flu/","title":"משרד הבריאות (2024): חיסון שפעת בהריון"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/vaccines/during-pregnancy/covid/","title":"משרד הבריאות (2024): חיסון קורונה בהריון"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/raising-children/immunization-schedule/children-vaccines/rsv-vaccine-beyfortus/","title":"משרד הבריאות (2026): חיסון נגד RSV"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/","title":"משרד הבריאות (2024): מיון יולדות, מתי לפנות?"},{"url":"https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz24-2014/he/files_circulars_bz_bz24_2014.pdf","title":"משרד הבריאות (2014): חוזר בריאות הציבור 24/2014, נוהל טיפול באישה הרה בתחנות טיפת חלב"},{"url":"https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz01-2025/he/files_circulars_bz_bz01-2025.pdf","title":"משרד הבריאות (2025): חוזר בריאות הציבור 1/2025, נוהל מניעת אלח דם מוקדם בחיידק GBS ביילוד"},{"url":"https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne187_Maakav.pdf","title":"האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה והחברה הישראלית לרפואת האם והעובר (2024): נייר עמדה 6, ניהול מעקב אישה הרה בהריון בסיכון נמוך"},{"url":"https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne219_GestationalDiabetes.pdf","title":"האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה והחברה הישראלית לרפואת האם והעובר (2023): נייר עמדה 16, סוכרת היריונית"},{"url":"https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf","title":"האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה והחברה הישראלית לאולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה (2026): נייר עמדה 8, מהדורה 4, הנחיות לביצוע אולטרה-סאונד בהיריון"},{"url":"https://www.nice.org.uk/guidance/ng201/chapter/Recommendations","title":"NICE (2021): Antenatal care, NG201, Recommendations"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42046127/","title":"RCOG (2026): Reduced Fetal Movements Green-Top Guideline No. 57"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40245426/","title":"ACOG (2025): Tailored Prenatal Care Delivery for Pregnant Individuals: ACOG Clinical Consensus No. 8."},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26184394/","title":"Cochrane (2015): Alternative versus standard packages of antenatal care for low-risk pregnancy."},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41276201/","title":"AJOG (2026): Effectiveness of 5-pertussis-component tetanus, diphtheria, and acellular pertussis (Tdap(5)) vaccination in pregnancy at preventing infant pertussis."},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40570349/","title":"Obstet Gynecol (2025): Influenza Vaccination During Pregnancy and Infant Influenza in the First 6 Months of Life."},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41091463/","title":"JAMA Netw Open (2025): First-Trimester mRNA COVID-19 Vaccination and Risk of Major Congenital Anomalies."},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41016728/","title":"Cochrane (2025): Efficacy and safety of respiratory syncytial virus vaccines."},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42314184/","title":"Obstet Gynecol (2026): Association of Respiratory Syncytial Virus Vaccination During Pregnancy With Adverse Obstetric and Neonatal Outcomes."},{"url":"https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/newservice.aspx","title":"כללית (2026): היריון בליווי אישי - אחות ליווי היריון"},{"url":"https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/gbs_during_pregnancy.aspx","title":"כללית (2024): GBS בהיריון"},{"url":"https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/systems_inspection.aspx","title":"כללית (2025): סקירת מערכות מוקדמת (סקירה ראשונה)"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/gynecologist-pregnancy-first-visit/","title":"מכבי (2026): בדיקת רופא/ת נשים ראשונה בהריון"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy-and-birth/","title":"מכבי: הריון ולידה, המדריך המלא לכל שלבי ההריון"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/gbs/","title":"מכבי (2025): בדיקת GBS בהריון"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/labs/thirdtrimesterultrasoundscan/","title":"מכבי (2022): אולטרסאונד למעקב גדילת עובר"},{"url":"https://leumit.co.il/pregnancy/during-your-pregnancy/the-tests-are-recommended-during-pregnancy/","title":"לאומית: הבדיקות המומלצות במהלך ההריון"}],"faq":[{"answer":"כבר כשמתברר שאתם בהריון. הביקור הראשון אצל רופא/ת הנשים נעשה בדרך כלל בשבועות 6–9 (משרד הבריאות, 2024). גם את התור הראשון לאחות ליווי הריון כדאי לקבוע מוקדם (משרד הבריאות, 2024).","question":"מתי לקבוע תור ראשון אחרי בדיקת הריון חיובית?"},{"answer":"בהריון בסיכון נמוך, האחות עושה את בדיקות השגרה, אבל יש גם ביקורים אצל רופא/ת נשים שבודק/ת את דופק העובר ועובר/ת על התוצאות (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024). בחלק מהקופות אפשר לקיים חלק ממפגשי האחות באופן מקוון (כללית, 2026). בררו בקופה מה אפשרי אצלכם.","question":"אפשר לעשות מעקב הריון רק אצל אחות, או מרחוק?"},{"answer":"לא. אתם רשאים לקבל את ההמלצות או לסרב להן, אחרי שקיבלתם הסבר (משרד הבריאות, 2014). כדאי לשאול על המטרה של כל בדיקה ועל מה שהתשובה יכולה לשנות, לפני שמחליטים.","question":"האם הבדיקות בהריון הן חובה?"},{"answer":"לפי החוזר העדכני, בשבועות 36–37 (משרד הבריאות, 2025). לא חייבים להיבדק אצל הרופא: מקבלים הפניה מהרופא/ה או מהאחות, לוקחים מטוש מהקופה, עושים משטח לבד בבית לפי ההוראות ומעבירים למעבדת הקופה תוך 24 שעות (משרד הבריאות, 2024).","question":"מתי עושים בדיקת GBS, וצריך להגיע בשבילה למרפאה?"},{"answer":"קובעים תור כמה שיותר מהר. הצוות יפנה אתכם לכל הבדיקות שעוד אפשר לעשות, אבל חלק מבדיקות הסקר, כמו סקר השליש הראשון, אפשריות רק עד שבוע מסוים (משרד הבריאות, 2014).","question":"מה עושים אם מתחילים מעקב הריון מאוחר?"},{"answer":"ההמלצה השגרתית בישראל היא להגן על התינוק עצמו, ולא לחסן בהריון: התינוקות מקבלים נוגדן נגד הנגיף, בבית החולים אחרי הלידה או בטיפת חלב לפני עונת ה-RSV (משרד הבריאות, 2026). יש גם חיסון לנשים בהריון שמפחית מחלה קשה אצל התינוק (Cochrane, 2025). נתוני הבטיחות הראשונים ממנו מעודדים, עם עלייה קטנה ביתר לחץ דם בהריון (Obstet Gynecol, 2026). אם אתם שוקלים אותו, התייעצו עם הרופא/ה.","question":"האם יש חיסון RSV בהריון בישראל?"},{"answer":"כי הוא מרכז את כל התוצאות. נייר העמדה הישראלי ממליץ להביא את מסמכי ההריון לכל פנייה רפואית (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2024), ובמיוחד כשמגיעים ללידה (משרד הבריאות, 2014).","question":"למה צריך את כרטיס מעקב ההריון?"}],"shortAnswer":"מעקב הריון הוא ליווי סדיר אצל רופא/ת נשים ואחות ליווי הריון, בקופה או בטיפת חלב. מתחילים בשבועות 6–9. בהריון בסיכון נמוך יש כחמישה ביקורים אצל הרופא/ה ומפגשי אחות כל 4–6 שבועות. בכל ביקור בודקים משקל, לחץ דם ושתן, ולאורך ההריון עושים בדיקות דם, אולטרסאונד וסקירות, העמסת סוכר, משטח GBS בשבועות 36–37 וחיסונים.","keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":null,"relatedArticles":["7153c91b-ffff-476a-889a-d54e5ec4760e","8c821249-70c4-403e-9f80-a8450771a083","fb2043b5-18e9-4025-8e4a-4539ad418219","2c6eeda4-2021-4b35-8299-b4f3d3722de9","4c3e6844-7dc0-4fef-a0f6-55cf2149b4af","2291e794-16a7-42e8-acd6-f30bc9b31b2f"],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":"קוד הבריאות · המחשת AI","imageWidth":1536,"imageHeight":1024,"videos":[],"newsSection":null,"newsSourceName":null,"originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":null,"isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":[],"createdAt":"2026-11-09T16:41:06.680Z","updatedAt":"2026-11-09T19:01:04.181Z","dateModified":"2026-11-09T16:41:09.554Z","updateReason":null,"readerLayout":"guide","preserveHeroImage":true,"preserveEditorialContent":true,"summary":"מתי מתחילים מעקב הריון, מי מלווה אותו, מה בודקים בכל ביקור ואילו בדיקות וחיסונים עושים בכל שבוע. כל המועדים לפי משרד הבריאות, כולל חוזר ה-GBS מדצמבר 2025.","report_type":null,"hub_role":null,"hub_order":null,"readingTime":15,"featuredImage":"/objects/uploads/f5322ae0-b8f2-410e-89a8-57c2fdf5dcdd","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-11-09T16:41:09.554Z","url":"/articles/מעקב-היריון-מפת-הבדיקות-והביקורים","category":{"id":"cat-206","name":"לחיות בריא","slug":"healthy-living","icon":"HeartPulse","color":"text-rose-500"}}