{"id":"c7383414-cdac-467e-88ba-68cf340479ba","evidenceBadgeEligible":null,"evidenceBadgeLabel":null,"badgeQa":null,"readerEvidenceCopy":null,"evidenceSeal":null,"evidenceSealQa":null,"publishedAtExact":"2026-11-07T08:34:27.301Z","slug":"סטנט-בעורק-הצוואר-איך-מתבצע-ומה-חשוב-לדעת","title":"סטנט בעורק הצוואר: איך מתבצע ומה חשוב לדעת","subtitle":"צנתור עם סטנט פותח עורק צוואר מוצר בלי חתך, ומפחית את הסיכון לשבץ. איך זה נעשה, למי זה מתאים ומה קורה אחר כך.","excerpt":"צנתור עם סטנט פותח עורק צוואר מוצר בלי חתך, ומפחית את הסיכון לשבץ. איך זה נעשה, למי זה מתאים ומה קורה אחר כך.","content":"**בקצרה**\n\n- **מה זה:** סטנט בעורק הצוואר, או תומכן, הוא רשת מתכת זעירה שמכניסים בצנתור לעורק צוואר מוצר, כדי להחזיק אותו פתוח ולהפחית את הסיכון לשבץ מוחי.\n- **איך:** דרך עורק במפשעה או ביד, בלי חתך בצוואר, בדרך כלל בהרדמה מקומית. ההליך עצמו נמשך בדרך כלל פחות משעה.\n- **למי:** בעיקר למי שיש לו היצרות משמעותית שגרמה ל-TIA או לשבץ קל, ובמיוחד כשניתוח מסוכן יותר עבורו.\n- **אחרי:** תרופות נוגדות טסיות, בדיקות דופלר חוזרות, ופנייה מיידית ל-101 בכל סימן של שבץ.\n\nגילו אצלכם היצרות בעורק הצוואר, והרופא הציע לפתוח אותה בצנתור עם סטנט. זה נשמע פשוט יותר מניתוח, בלי חתך ובלי הרדמה כללית, אבל עולות שאלות: איך מגיעים לעורק, מה מרגישים, מה הסיכונים, ומה קורה אחר כך. המדריך עונה עליהן לפי הסדר. סטנט בעורק הצוואר הוא רשת מתכת זעירה שמוחדרת בצנתור לעורק הצוואר המוצר ומחזיקה אותו פתוח, כדי להפחית את הסיכון לשבץ.\n\nסטנט בעורק הצוואר הוא אחת משתי הדרכים לפתוח עורק צוואר מוצר. הדרך השנייה היא ניתוח (אנדארטרקטומיה). ההחלטה ביניהן נעשית בצוות, לפי המצב של כל אדם.\n\n## מהו סטנט בעורק הצוואר?\n\nסטנט בעורק הצוואר (carotid stent, תומכן) הוא צינורית רשת ממתכת שנשארת בתוך העורק לצמיתות. היא מחזיקה את הדופן פתוחה ומצמידה את הפלאק לדופן, כדי שלא יתנתק.\n\nעורקי הצוואר (הקרוטיד) מובילים דם למוח, אחד בכל צד של הצוואר. עם השנים מצטברים בדופן שלהם משקעי שומן, כולסטרול וסידן (פלאק), והעורק מצטר. זו טרשת עורקים. הסכנה העיקרית היא שחלק מהפלאק או קריש דם יתנתקו ויגיעו למוח, ויגרמו לשבץ איסכמי או ל-TIA, אירוע מוחי חולף. על ההיצרות עצמה ראו [היצרות עורקי הצוואר (קרוטיד): מה המשמעות ומה הקשר לשבץ](/articles/היצרות-עורקי-הצוואר-קרוטיד-מה-המשמעות-ומה-הקשר-לשבץ).\n\nהמטרה של הסטנט היא למנוע שבץ בעתיד, ולא לטפל בתסמינים שכבר היו. לכן ההחלטה נשענת על הערכת הסיכון, ולא רק על תמונת הבדיקה. על שבץ, סימניו ואיך מפחיתים את הסיכון, ראו [שבץ מוחי: איך מזהים את הסימנים, למה כל דקה חשובה ואיך מפחיתים את הסיכון](/articles/שבץ-מוחי-המדריך-המרכזי-סוגים-סימנים-אבחון-טיפול-ומניעה).\n\nסטנט בעורק הצוואר במבט אחד:\n\n| **היבט** | **מה חשוב לדעת** |\n| --- | --- |\n| מה ההליך עושה | מרחיב את העורק המוצר בבלון ומשאיר בו סטנט שמחזיק אותו פתוח |\n| למה מבצעים | כדי להפחית את הסיכון לשבץ כשיש היצרות משמעותית, בעיקר אחרי TIA או שבץ קל |\n| הכנה | בדיקות הדמיה של העורק, בדיקות דם ותפקוד כליות, תרופות נוגדות טסיות וצום לפי הוראות הצוות |\n| מגבלות | סיכון מעט גבוה יותר לשבץ סביב ההליך לעומת ניתוח, בעיקר בגיל מבוגר. פחות מתאים בעורק מפותל או עם הרבה סידן |\n| מה קורה אחר כך | השגחה של לילה בדרך כלל, תרופות לאורך זמן ומעקב בדופלר |\n\n## איך מגיעים לעורק הצוואר בצנתור?\n\nברוב המקרים מגיעים לעורק הצוואר דרך עורק במפשעה, בצנתור. אין חתך בצוואר.\n\nהרופא המצנתר מחדיר צנתר, צינורית דקה וגמישה, לעורק במפשעה, ומוביל אותו בתוך כלי הדם עד לעורק הצוואר, בהנחיית צילומי רנטגן וחומר ניגוד. לפעמים משתמשים בעורק בפרק היד, ולעיתים בגישה ישירה דרך בסיס הצוואר. הבחירה תלויה במבנה כלי הדם ובניסיון המרכז ([Society for Vascular Surgery, 2022](https://doi.org/10.1016/j.jvs.2021.04.073)).\n\nאת ההליך מבצע רופא מצנתר: רדיולוג פולשני, נוירולוג או נוירוכירורג מצנתר, או כירורג כלי דם, לפי המרכז. ההחלטה על הטיפול מתקבלת לרוב בצוות שכולל נוירולוג, כירורג כלי דם ומצנתר.\n\n## מה תפקיד הבלון, הסטנט והמסנן בצנתור הקרוטיד?\n\nהבלון פותח את ההיצרות, והסטנט שומר שהעורק יישאר פתוח. מסנן זעיר מגן על המוח בזמן ההליך.\n\nההליך נעשה בדרך כלל בהרדמה מקומית במקום הדקירה, לפעמים עם תרופה מרגיעה. אתם ערים, כך שהצוות יכול לבקש מכם לדבר ולהזיז יד, ולזהות מיד שינוי. אלה השלבים:\n\n1. מחדירים צנתר לעורק ומובילים אותו לעורק הצוואר.\n1. מציבים מעבר להיצרות התקן הגנה (מסנן), שתופס חלקיקים שעלולים להשתחרר.\n1. מנפחים בלון קטן לזמן קצר ומרחיבים את ההיצרות.\n1. פורסים את הסטנט, שנשאר בעורק לצמיתות.\n1. מוציאים את המסנן ואת הצנתר, וסוגרים את מקום הדקירה.\n\nבזמן ניפוח הבלון הדופק ולחץ הדם עלולים לרדת לרגע, כי בדופן העורק יש חיישנים שמווסתים אותם. הצוות מכיר את התגובה הזו ומטפל בה. לפעמים מרגישים לחץ או אי נוחות קצרה בצוואר.\n\n## למי נשקל סטנט בעורק הצוואר?\n\nסטנט נשקל בעיקר למי שיש לו היצרות משמעותית שגרמה לתסמינים, כמו TIA או שבץ קל באותו צד, ובמיוחד כשניתוח מסוכן יותר עבורו ([AHA/ASA, 2021](https://www.ahajournals.org/doi/10.1161/STR.0000000000000375)). על הניתוח עצמו ראו [אנדארטרקטומיה של הקרוטיד: מה הניתוח כולל](/articles/אנדארטרקטומיה-של-הקרוטיד-מה-הניתוח-כולל-ומה-קורה-אחריו).\n\nכשהיצרות התגלתה בלי תסמינים, ההחלטה מורכבת יותר. הטיפול התרופתי היום טוב יותר מבעבר, ולכן ההמלצה מותאמת אישית ([ESVS, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35598721/)). מה אומר האחוז שכתוב בתשובת הבדיקה, ראו [50%, 70% או 90% היצרות בקרוטיד: מה באמת אומר האחוז](/articles/50-70-או-90-היצרות-בקרוטיד-מה-באמת-אומר-האחוז).\n\nמחקר גדול שפורסם ב-NEJM ב-2025 (CREST-2) בדק אנשים עם היצרות חמורה בעורק הצוואר שלא גרמה לתסמינים. כולם קיבלו טיפול תרופתי מוקפד ואיזון של גורמי הסיכון, וחלקם עברו בנוסף [סטנט או ניתוח](/articles/סטנט-או-ניתוח-קרוטיד-איך-בוחרים-בין-האפשרויות). בתוך ארבע שנים, בקבוצה שעברה סטנט היו פחות אירועים של שבץ או מוות סביב ההליך ושל שבץ באותו צד בהמשך (2.8% לעומת 6.0% בטיפול התרופתי בלבד), ואילו לניתוח לא נמצא יתרון מובהק ([NEJM, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41269206/)). פתיחת העורק לא שיפרה את הזיכרון והחשיבה בתוך ארבע שנים ([JAMA, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42747844/)).\n\nמחקר אירופי קטן יותר (ECST-2) לא מצא תועלת בהוספת ניתוח או סטנט לטיפול תרופתי מיטבי אצל מטופלים שהסיכון שלהם לשבץ הוערך כנמוך עד בינוני ([Lancet Neurology, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40252662/)). ההנחיות המקצועיות שפורסמו עד היום קדמו למחקרים האלה, ולכן ההחלטה נשארת אישית ומתקבלת בצוות.\n\nרופאים נוטים להעדיף סטנט על פני ניתוח במצבים כמו:\n\n- הצוואר עבר בעבר ניתוח או הקרנות.\n- ההיצרות גבוהה בצוואר וקשה להגיע אליה בניתוח.\n- יש מחלת לב או ריאות קשה שמעלה את הסיכון בהרדמה ובניתוח.\n- ההיצרות חזרה אחרי ניתוח קודם.\n- יש פגיעה בעצב בצד השני של הצוואר.\n\nמצד שני, בגיל מבוגר יותר, ובעורק מפותל או עם הרבה סידן, ניתוח מתאים לרוב יותר ([ESVS, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35598721/)).\n\n**סטנט או ניתוח?** בניסוי הגדול שהשווה בין השיטות ([CREST, 2010](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20505173/)) הסיכון הכולל היה דומה. אחרי סטנט היו יותר שבצים סביב ההליך, ברובם קלים, ואחרי ניתוח יותר התקפי לב ופגיעות בעצבי הצוואר. אצל צעירים יותר התוצאות נטו מעט לטובת סטנט, ואצל מבוגרים יותר לטובת ניתוח ([NEJM, 2010](https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa0912321)). גם אצל אנשים בלי תסמינים, שהעורק שלהם מתאים לשתי השיטות, התוצאות היו דומות ([ACST-2, The Lancet 2021](https://doi.org/10.1016/S0140-6736%2821%2901910-3)).\n\n### איך מתכוננים?\n\nלפני ההליך עושים בדיקות הדמיה של העורק, בדרך כלל דופלר ואחריו CT או MRI של כלי הדם, כדי לראות את ההיצרות ואת הדרך אליה. בודקים גם את תפקוד הכליות, כי חומר הניגוד עלול להעמיס עליהן. על בדיקת הדופלר ראו [דופלר עורקי צוואר (דופלקס קרוטיד): איך הבדיקה עובדת ומה היא בודקת](/articles/דופלר-עורקי-צוואר-דופלקס-קרוטיד-איך-הבדיקה-עובדת-ומה-היא-בודקת).\n\n**תרופות נוגדות טסיות** הן חלק מרכזי בהכנה. בדרך כלל נותנים שתי תרופות מסוג זה יחד, כמה ימים לפני ההליך ולתקופה אחריו, כדי שלא ייווצר קריש על הסטנט החדש ([AHA/ASA, 2021](https://www.ahajournals.org/doi/10.1161/STR.0000000000000375)). הן מגבירות מעט את הנטייה לדמם.\n\n- ספרו לצוות על כל התרופות, ובעיקר על נוגדי קרישה ותרופות לסוכרת.\n- ספרו על אלרגיה לחומר ניגוד או ליוד, ועל מחלת כליות.\n- צומו לפי הוראות הצוות.\n- אל תפסיקו נוגדי טסיות בלי אישור מפורש של הרופא.\n- ארגנו מישהו שיסיע אתכם הביתה ויהיה איתכם ביום הראשון.\n\n## ההחלמה אחרי השתלת סטנט בעורק הצוואר\n\nאחרי ההליך נשארים בהשגחה, בדרך כלל לילה אחד, ורוב האנשים חוזרים לפעילות קלה תוך ימים ספורים ([המרכז הרפואי כרמל](https://hospitals.clalit.co.il/carmel/he/Documents/%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%98%d7%99%d7%a1.pdf)).\n\nבשעות הראשונות שוכבים כמה שעות, כדי שמקום הדקירה במפשעה ייסגר היטב. הצוות בודק את לחץ הדם, הדופק, מקום הדקירה והמצב הנוירולוגי. שינויים זמניים בלחץ הדם שכיחים ומטופלים במקום. בשחרור מקבלים מכתב לרופא המשפחה, מרשמים ומועד לביקורת.\n\n**בבית:**\n\n- חבורה קלה במקום הדקירה שכיחה וחולפת.\n- הימנעו ממאמץ גופני כבד והרמת משאות בימים הראשונים, לפי הוראות הצוות.\n- לא לנהוג עד שהרופא מאשר. חזרה לעבודה לפי סוג העבודה והמצב האישי.\n- המשיכו את כל התרופות כפי שנקבעו.\n\nהתרופות לאורך זמן:\n\n| **סוג התרופה** | **מה היא עושה ומה חשוב לדעת** |\n| --- | --- |\n| נוגדי טסיות | מונעים קריש בתוך הסטנט ומפחיתים שבץ. לרוב שתיים יחד לתקופה, ואחר כך אחת לאורך זמן. מגבירים מעט את הנטייה לדמם |\n| סטטינים | מורידים כולסטרול ומאטים את טרשת העורקים. אם מופיעים כאבי שרירים, מספרים לרופא |\n| תרופות ללחץ דם | לחץ דם מאוזן מפחית את הסיכון לשבץ. היעד נקבע אישית |\n\n**הסיכונים:** הסיכון העיקרי הוא שבץ, בעיקר סביב ההליך, כשחלקיקי פלאק משתחררים. סיכונים נוספים הם דימום או שטף דם במקום הדקירה, ירידה חולפת בלחץ הדם ובדופק, ולעיתים רחוקות פגיעה בכליות מחומר הניגוד ([NEJM, 2010](https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa0912321)).\n\n**הצד הרגשי והמשפחה.** טבעי לחשוש מהליך בעורק שמוביל דם למוח, ולהיות דרוכים לכל תחושה אחריו. שאלו את הצוות כל מה שמטריד אתכם, והביאו בן משפחה לשיחות. בני המשפחה יכולים לעזור בתרופות ובביקורות, וכדאי שיכירו את סימני השבץ.\n\n**בישראל** הצנתור נעשה ביחידות צנתורים בבתי החולים, בהפניה מנוירולוג או מכירורג כלי דם. שמרו את מכתב השחרור והביאו אותו לכל ביקור.\n\n## מעקב דופלר והיצרות חוזרת בתוך הסטנט\n\nאחרי סטנט עושים בדיקות דופלר חוזרות, כדי לוודא שהסטנט פתוח ולאתר היצרות חוזרת בזמן.\n\n**היצרות חוזרת (restenosis)** היא צמיחה של רקמה חדשה בתוך הסטנט או בקצותיו, שמצרה אותו שוב. היא אינה שכיחה, ובמעקב של שנתיים בניסוי CREST שיעורה היה דומה בסטנט ובניתוח ([Lancet Neurology, 2012](https://doi.org/10.1016/S1474-4422%2812%2970159-X)). לא כל היצרות חוזרת מסוכנת, ובדרך כלל היא לא גורמת לתסמינים. אם נמצאת היצרות משמעותית, אפשר לשקול טיפול נוסף, כמו בלון או ניתוח.\n\nבדיקת הדופלר הראשונה נעשית בדרך כלל זמן קצר אחרי ההליך, ואחר כך במרווחים קבועים שנקבעים לפי המצב והמרכז. אל תדלגו על הבדיקות גם כשאתם מרגישים טוב. על קריאת התשובה ראו [פענוח דופלר עורקי צוואר: איך להבין את התוצאה](/articles/פענוח-דופלר-עורקי-צוואר-איך-להבין-את-התוצאה).\n\nהסטנט מטפל בעורק אחד. שבץ יכול להיגרם גם מסיבות אחרות, כמו פרפור פרוזדורים או היצרות בעורקים אחרים, ולכן הפסקת עישון, פעילות גופנית ואיזון לחץ דם, כולסטרול וסוכר נשארים חיוניים. על התקופה הראשונה אחרי TIA או שבץ ראו [מניעת שבץ חוזר: מה חשוב בשלושת החודשים הראשונים אחרי TIA או שבץ](/articles/מניעת-שבץ-חוזר-מה-חשוב-בשלושת-החודשים-הראשונים-אחרי-tia-או-שבץ).\n\n### מתי פונים לעזרה\n\n**חירום: התקשרו ל-101 (מד\"א) מיד אם:**\n\n- יש חולשה או נימול בפנים, בזרוע או ברגל, בעיקר בצד אחד.\n- יש קושי פתאומי לדבר או להבין.\n- יש ירידה פתאומית בראייה בעין אחת או בשתיהן.\n- יש סחרחורת חזקה, אובדן שיווי משקל או כאב ראש פתאומי וחזק.\n- מקום הדקירה מתנפח מהר או מדמם ולא מפסיק בלחיצה.\n\nגם אם הסימנים חלפו אחרי דקות, מתקשרים ל-101.\n\n**פנו למחלקה שביצעה את ההליך או לרופא עוד היום אם:**\n\n- יש חום, אודם או הפרשה ממקום הדקירה.\n- יש כאב שהולך ומחמיר במפשעה או ברגל, או שהרגל קרה או חיוורת.\n\n**קבעו תור והמשיכו במעקב:**\n\n- לבדיקות הדופלר שנקבעו ולביקורת במרפאה.\n- לרופא המשפחה, לאיזון לחץ הדם, הכולסטרול והסוכר.\n\n## שאלות לרופא המצנתר לפני השתלת סטנט בקרוטיד\n\n- למה סטנט ולא ניתוח, במקרה שלי?\n- מאיזה עורק תיכנסו, ובאיזו הרדמה?\n- מה שיעור הסיבוכים במרכז הזה?\n- אילו תרופות אקח לפני ואחרי, ולכמה זמן?\n- מה לעשות עם נוגדי הקרישה או התרופות לסוכרת שלי?\n- מתי אחזור לעבודה ולנהיגה?\n- מתי תהיה בדיקת הדופלר הראשונה?\n\n**הבהרה רפואית:** המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.","categoryId":"","healthWorld":"מוח ונפש","hubSlot":null,"section":null,"proSlot":null,"hubRole":null,"hubOrder":null,"placements":[],"topics":[],"reportType":null,"author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":9,"imageUrl":"/objects/uploads/6011b9de-5854-4618-878a-012dffe9194d","imageAlt":"רופאה בחדר צנתורים מול מסכי שיקוף שמראים עורק צוואר, ומכשיר רנטגן קשתי מעל מיטת הטיפול","featured":false,"publishedAt":"2026-11-07","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":null,"metaDescription":"סטנט בעורק הצוואר: איך מגיעים לעורק בצנתור, מה עושים הבלון והסטנט, למי ההליך מתאים, מה קורה אחריו ואיך עוקבים אחרי היצרות חוזרת.","canonicalOverride":null,"articleType":"evergreen","noindex":false,"hideFromHome":true,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":false,"reviewerSlug":null,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"reviewedRevision":null,"previousReviewedAt":null,"medicalReviewStatus":"pending","medicalReviewerSlug":null,"editorSlugs":["מור-לוי"],"aboutName":"Carotid artery stenting (סטנט בעורק הצוואר)","aboutType":"MedicalProcedure","sources":[{"url":"https://www.ahajournals.org/doi/10.1161/STR.0000000000000375","title":"AHA/ASA: 2021 Guideline for the Prevention of Stroke in Patients With Stroke and TIA"},{"url":"https://doi.org/10.1016/j.jvs.2021.04.073","title":"Society for Vascular Surgery: Clinical practice guidelines for management of extracranial cerebrovascular disease, 2022"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35598721/","title":"ESVS: 2023 Guidelines on the Management of Atherosclerotic Carotid and Vertebral Artery Disease"},{"url":"https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa0912321","title":"CREST: Stenting versus Endarterectomy for Treatment of Carotid-Artery Stenosis, NEJM 2010"},{"url":"https://doi.org/10.1016/S1474-4422%2812%2970159-X","title":"CREST: Restenosis after carotid artery stenting and endarterectomy, Lancet Neurology 2012"},{"url":"https://doi.org/10.1016/S0140-6736%2821%2901910-3","title":"ACST-2: Second asymptomatic carotid surgery trial, The Lancet 2021"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41269206/","title":"CREST-2: Medical Management and Revascularization for Asymptomatic Carotid Stenosis, NEJM 2025"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40252662/","title":"ECST-2: Optimised medical therapy alone versus optimised medical therapy plus revascularisation, Lancet Neurology 2025"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42747844/","title":"CREST-2, קוגניציה: Revascularization of Asymptomatic Carotid Artery Stenosis: Cognitive Results, JAMA 2026"},{"url":"https://medlineplus.gov/carotidarterydisease.html","title":"MedlinePlus (NIH): Carotid Artery Disease"},{"url":"https://hospitals.clalit.co.il/carmel/he/Documents/%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%98%d7%99%d7%a1.pdf","title":"המרכז הרפואי כרמל, מחלקת כלי דם: עלון מידע, ניתוח קרוטיד או צנתור בעורק התרדמה"}],"faq":[{"answer":"לא. זה צנתור: מחדירים צינורית דקה דרך עורק במפשעה או ביד, בלי חתך בצוואר. עם זאת, זו התערבות רפואית עם סיכונים משלה.","question":"האם סטנט בעורק הצוואר הוא ניתוח?"},{"answer":"ההליך עצמו נמשך בדרך כלל פחות משעה. ההכנה וההשגחה אחריו מאריכות את השהות, ורוב האנשים נשארים לילה אחד.","question":"כמה זמן נמשך ההליך?"},{"answer":"בדרך כלל לא. ההליך נעשה בהרדמה מקומית, ולפעמים מרגישים לחץ קצר בזמן ניפוח הבלון. אחרי ההליך יכול להיות כאב קל במקום הדקירה.","question":"האם זה כואב?"},{"answer":"בדרך כלל לא. ההליך נעשה בהרדמה מקומית ואתם ערים, כדי שהצוות יוכל לזהות מיד שינוי. לפעמים מוסיפים תרופה מרגיעה.","question":"צריך הרדמה כללית?"},{"answer":"תרופות נוגדות טסיות, לרוב שתיים יחד לתקופה ואחר כך אחת לאורך זמן, וגם סטטינים ותרופות ללחץ דם לפי הצורך. לא מפסיקים אף אחת מהן בלי אישור הרופא.","question":"אילו תרופות נוטלים אחרי סטנט?"},{"answer":"כן, אבל זה לא שכיח. בדיקות דופלר חוזרות מאתרות היצרות חוזרת מוקדם, ואם היא משמעותית אפשר לטפל בה שוב.","question":"האם ההיצרות יכולה לחזור?"},{"answer":"רוב הסטנטים בעורק הצוואר מתאימים ל-MRI בתנאים מסוימים. ספרו על הסטנט לפני כל בדיקה, והביאו את פרטי הסטנט שקיבלתם בשחרור.","question":"האם אפשר לעבור MRI עם סטנט?"},{"answer":"לא. הוא מפחית את הסיכון אבל לא מבטל אותו. שבץ יכול להיגרם גם מסיבות אחרות, ולכן התרופות ואורח החיים נשארים חשובים.","question":"האם סטנט מבטיח שלא יהיה שבץ?"}],"shortAnswer":"סטנט בעורק הצוואר הוא רשת מתכת זעירה שמכניסים בצנתור, בדרך כלל דרך המפשעה, כדי להחזיק פתוח עורק צוואר מוצר ולהפחית את הסיכון לשבץ. ההליך נעשה בהרדמה מקומית ונמשך בדרך כלל פחות משעה. אחריו נוטלים נוגדי טסיות ועוברים בדיקות דופלר חוזרות.","keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":"28153d2f-e2ee-4f8a-af9a-a2f01baded06","relatedArticles":["086852e2-5528-42ae-ab6c-c479de5f9bbd","00e07cf8-db7b-4032-acd4-8d458c9727d7","db316377-c26c-4d93-8530-53ecbb7a094d","209470f8-6c5b-4e5e-a55e-29f9f2a98c69","e4a06e2b-40ad-4d49-a379-96cf5a826e8b","d654fda6-fc95-4872-9f59-ca3e2d6e6fbb"],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":"קוד הבריאות · המחשת AI","imageWidth":1536,"imageHeight":1024,"videos":[],"newsSection":null,"newsSourceName":null,"originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":null,"isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":[],"createdAt":"2026-11-06T04:43:31.219Z","updatedAt":"2026-11-07T14:14:02.251Z","dateModified":"2026-11-07T08:34:27.301Z","updateReason":null,"readerLayout":"guide","preserveHeroImage":true,"preserveEditorialContent":true,"summary":"צנתור עם סטנט פותח עורק צוואר מוצר בלי חתך, ומפחית את הסיכון לשבץ. איך זה נעשה, למי זה מתאים ומה קורה אחר כך.","report_type":null,"hub_role":null,"hub_order":null,"readingTime":9,"featuredImage":"/objects/uploads/6011b9de-5854-4618-878a-012dffe9194d","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-11-07T08:34:27.301Z","url":"/articles/סטנט-בעורק-הצוואר-איך-מתבצע-ומה-חשוב-לדעת","category":null}