{"id":"edddb4b8-c86f-4331-86aa-576aef5f90f0","evidenceBadgeEligible":null,"evidenceBadgeLabel":null,"badgeQa":null,"readerEvidenceCopy":null,"evidenceSeal":null,"evidenceSealQa":null,"publishedAtExact":"2026-11-09T16:41:19.723Z","slug":"סקירה-שלישית-מה-בודקים-מתי-ולמי-היא-מוצעת","title":"סקירה שלישית: מה בודקים, מתי ולמי היא מוצעת","subtitle":null,"excerpt":"סקירה שלישית היא בדיקה נוספת ומוגבלת של העובר בשליש השלישי, ולא סקירה מלאה. מתי עושים אותה, מה בודקים בה, במה היא שונה מהערכת משקל ומה עושים אחרי ממצא.","content":"**בקצרה**\n\n- **מה חשוב:** סקירה שלישית היא אולטרסאונד נוסף של העובר בשבועות 30–32, שנעשה לפי צורך או בחירה אישית. היא מוגבלת בהיקפה ואינה סקירה מלאה.\n\n- **במה היא שונה:** בדיקת הערכת המשקל בשליש השלישי היא בדיקת שגרה שמודדת את העובר. הסקירה השלישית בודקת גם רשימה מוגדרת של איברים.\n\n- **מה \"תקין\" אומר:** שלא נראתה בעיה במגבלות הבדיקה. סקירה שלישית לא מחליפה סקירה מאוחרת שלא נעשתה.\n\n- **מתי פונים מיד:** דימום מהנרתיק, ירידת מים או ירידה בתנועות העובר הם סיבה לפנות מיד למיון יולדות. בצירים מוקדמים שלא חולפים פונים לרופא/ת הנשים או למיון יולדות. בפרכוס, בהתעלפות או בקושי חמור לנשום מתקשרים ל-101.\n\nאתם בשבוע 29, [הסקירה המאוחרת](https://healthc.co.il/articles/סקירת-מערכות-מאוחרת-מועד-היקף-והמשך-מעקב) הייתה תקינה, וחברה מספרת שהיא עשתה סקירה שלישית ו\"ראו שם הכול\". בדף הבדיקות של הקופה כתוב בכלל \"הערכת משקל\". עולות שאלות: האם אלה אותה בדיקה, באיזה שבוע עושים אותה, והאם היא באמת נחוצה.\n\nסקירה שלישית, שנקראת גם \"סקירת מערכות שלישית\" או \"סקירת שליש שלישי\", היא בדיקת אולטרסאונד להערכת התפתחות העובר בשליש השלישי, שעשויה לאבחן חלק מהבעיות האנטומיות שמתפתחות בשלבים מתקדמים של ההריון ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)).\n\n## מהי סקירה שלישית, ובמה היא שונה מבדיקת הערכת משקל?\n\nסקירה שלישית היא בדיקה נוספת ואופציונלית של איברי העובר בשליש השלישי. [בדיקת הערכת המשקל](https://healthc.co.il/articles/הערכת-משקל-עובר-מועד-הבדיקה-ומגבלות-הדיוק) (הערכת גודל) היא בדיקה אחרת: בדיקת שגרה שמודדת את העובר ולא סוקרת את איבריו ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)).\n\nנייר העמדה הישראלי המעודכן מגדיר שתי בדיקות נפרדות בשליש השלישי. בדיקת הערכת הגודל מומלצת לכל אישה, גם בהריון בסיכון נמוך, ונועדה לגלות עובר קטן או גדול לגיל ההריון ולהעריך את קצב הגדילה. הבדיקה השנייה, \"הערכת התפתחות העובר בשליש השלישי\", היא זו שמכונה \"הסקירה השלישית\". לפי הנייר, היא אינה סקירה מלאה, והיכולת שלה לראות את איברי העובר מוגבלת מאוד לעומת הסקירה של השליש השני ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)).\n\nבפועל הבודק מדווח על רשימה קצרה ומוגדרת של איברים, ואותה תמצאו בהמשך ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)). הדגש בבדיקה הוא על ההתפתחות והגדילה של העובר ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/)).\n\n**לא תחליף לסקירה המאוחרת.** הסקירה השלישית מיועדת לנשים שכבר עברו סקירת מערכות בשליש השני ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)). לפי חוזר משרד הבריאות, מי שלא עברה סקירה במועד לא מופנית לסקירת מערכות בשליש השלישי. אם בכל זאת נבדקים, הבדיקה מוגבלת לכמה איברים מרכזיים ([משרד הבריאות, 2013](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr04-2013/he/files_circulars_mr_mr04_2013.pdf)).\n\nהטבלה מסדרת את הבדיקות שתפגשו מאמצע ההריון ואת ההבדלים ביניהן ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/); [האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf); [מכבי, 2022](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/labs/thirdtrimesterultrasoundscan/); [כללית, 2022](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/estimation_of_fetal_weight.aspx); [לאומית](https://leumit.co.il/pregnancy/during-your-pregnancy/fetal-weight-assessment/)).\n\n| **בדיקה** | **מתי** | **מה בודקים** | **למי** |\n|---|---|---|---|\n| **סקירה מאוחרת** | שבועות 20–24 | סקירה מלאה של איברי העובר | מומלצת לכל הנשים |\n| **בדיקת הערכת משקל (הערכת גודל)** | בשליש השלישי, לרוב בשבועות 30–34 לפי הקופות | מדידות הראש, הבטן ועצם הירך, הערכת משקל, שליה, מי שפיר ומצג. לא כוללת סקירת איברים | בדיקת שגרה לכל אישה בהריון, גם בסיכון נמוך |\n| **סקירה שלישית** | שבועות 30–32 לפי משרד הבריאות, 30–33 לפי האיגוד | אותן מדידות, ורשימה מוגבלת של איברים: מוח, לב, ריאות, קיבה, כליות ושלפוחית השתן | אפשרות נוספת, לפי צורך או בחירה |\n| **סקירה מכוונת** | לפי הצורך | איבר מסוים, בעקבות ממצא או שאלה מוגדרת | למי שנמצא אצלה ממצא או שיש לה גורם סיכון, לפי הפניה |\n\n## מתי עושים סקירה שלישית, ולמה הטווחים שונים?\n\nסקירה שלישית נעשית בדרך כלל משבוע 30 עד סוף שבוע 32 ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/)). אפשר לעשות אותה גם עד שבוע 33, ולמעשה לאורך כל השליש השלישי ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)).\n\nבדפי מידע של קופות ובתי חולים תמצאו טווחים מעט שונים: בהדסה 30–32, בכללית סביב שבוע 32 ובשיבא 30–34 ([הדסה, 2024](https://he.hadassah.org.il/hadassah-tv/step40-third-screening/); [כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/week_32.aspx); [שיבא, 2019](https://www.sheba.co.il/pregnancy/pregnancy/three-reasons-for-third-systems-scan)). גם את בדיקת הערכת המשקל הקופות קובעות לרוב בשבועות 30–34 ([מכבי, 2022](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/labs/thirdtrimesterultrasoundscan/); [לאומית](https://leumit.co.il/pregnancy/during-your-pregnancy/fetal-weight-assessment/)). את המועד המדויק כדאי לברר בקופה ועם הרופא/ה.\n\n**למה לא שבוע אחד לכולן?** המועד הוא פשרה. בשבועות 32–34 עוד קל יחסית לראות את האיברים. בהמשך העובר מתכנס, יש פחות מים יחסית והעצמות מתקשות, ולכן התמונה פחות ברורה. מנגד, זיהוי עובר קטן או גדול מדויק יותר קרוב לשבוע 36. לכן ההנחיה הבינלאומית ממליצה לקבוע את המועד, בין שבוע 32 ל-36, לפי מאפייני האם והעובר, רמת הסיכון בהריון והמטרות המקומיות ([ISUOG, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38166001/)). ניתוח בריטי גדול, שפורסם ב-2025, מצא שבדיקה בשבועות 35–36 ניבאה לידת תינוק קטן טוב יותר מבדיקה בשבועות 31–33 ([UOG, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39586023/)).\n\nהמשמעות המעשית: סקירה שלישית בשבועות 30–33 מכוונת בעיקר לאיברים, ובדיקה קרוב יותר לשבוע 36 טובה יותר בזיהוי עובר קטן או גדול ([ISUOG, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38166001/)). בשתי הבדיקות לא משנים את גיל ההריון ([ISUOG, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38166001/)). גיל ההריון נקבע לפי אורך העובר באולטרסאונד של השליש הראשון ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)).\n\n## איך מתנהלת סקירה שלישית: הכנה, מהלך ותשובה\n\nמהלך הסקירה השלישית דומה לסקירה המאוחרת: לרוב דרך דופן הבטן, עם ג'ל, בחדר מוחשך שבו אפשר לצפות בתמונה ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/)). לרוב הבדיקה לא כואבת, ואפשר לחזור אחריה ישר לשגרה ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/)).\n\n**הכנה.** לפני אולטרסאונד בשליש השלישי אפשר לאכול כרגיל וליטול תרופות מרשם כרגיל ([מכבי, 2022](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/labs/thirdtrimesterultrasoundscan/)). כדאי להביא את הדוחות של הסקירות הקודמות, כדי שהבודק יידע מה כבר נבדק ומה נמצא.\n\n**מה עלול להפריע.** כשהאיבר מוסתר על ידי עצם או אוויר, או כשיש עודף משקל, לפעמים אי אפשר להשלים את הבדיקה ([מכבי, 2022](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/labs/thirdtrimesterultrasoundscan/)). לפעמים כדי לראות את המוח צריך להשלים בדיקה דרך הנרתיק ([ISUOG, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38166001/)). אם הבודק לא הצליח לבדוק איבר מהרשימה, זה נרשם בתשובה. בהריון תאומים הקושי הטכני גדול יותר, ולא תמיד אפשר לבדוק את כל האיברים בכל עובר ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)).\n\n**התשובה.** את התוצאות מקבלים בדרך כלל בסוף הבדיקה. כשנדרשת חוות דעת נוספת, ייתכן שתצטרכו לחכות ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/)). הדוח נמסר לכם בכתב. האחריות הרפואית הכוללת היא של הרופא/ה המטפל/ת, שמפנה לייעוץ ולבדיקות נוספות כשצריך ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)).\n\n## האם צריך סקירה שלישית, ולמי היא מומלצת?\n\nסקירה שלישית אינה בדיקת שגרה. האיגוד הישראלי ממליץ ליידע כל אישה בהריון על האפשרות לעשות אותה ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)). לפי משרד הבריאות, רוב הנשים עושות סקירה אחת או שתיים, והשלישית נעשית לפי צורך או בחירה אישית ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/)).\n\nגם ב[לוח הבדיקות של משרד הבריאות](https://healthc.co.il/articles/מעקב-היריון-מפת-הבדיקות-והביקורים) כתוב שלפי המלצות האיגוד, כל אישה בהריון יכולה לעשות אולטרסאונד של איברי העובר בשליש השלישי ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/)). בחלק מדפי המידע של הקופות עוד מופיע נוסח ישן, שלפיו הבדיקה אינה נכללת בהמלצות האיגודים ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/week_32.aspx)).\n\nאלה השיקולים שכדאי לעבור עליהם עם הרופא/ה:\n\n- **תוצאות הסקירות הקודמות:** אחרי סקירות קודמות תקינות, הסיכוי לגלות מום משמעותי בסקירה השלישית נמוך ([שיבא, 2019](https://www.sheba.co.il/pregnancy/pregnancy/three-reasons-for-third-systems-scan)).\n\n- **ממצא שכבר ידוע:** כשנמצא ממצא בסקירות קודמות, ההמלצה היא פעמים רבות לעקוב בסקירות מכוונות ולא בסקירה שלישית ([שיבא, 2019](https://www.sheba.co.il/pregnancy/pregnancy/three-reasons-for-third-systems-scan)).\n\n- **מה אפשר להרוויח:** גילוי של חלק מהבעיות שמופיעות מאוחר, כדי להיערך ללידה ולטיפול ביילוד ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/)).\n\n- **מה הבדיקה לא נותנת:** היא מוגבלת ואינה סקירה מלאה ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)).\n\n- **הריון תאומים:** הבדיקה קשה יותר מבחינה טכנית ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)).\n\n### מה ידוע על בדיקות אולטרסאונד שגרתיות בשליש השלישי\n\nבישראל בדיקת הערכת הגודל בשליש השלישי מומלצת לכל אישה, גם בהריון בסיכון נמוך, והיא נפרדת מהסקירה השלישית ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)). בבריטניה ההנחיה היא לא להציע אולטרסאונד שגרתי אחרי שבוע 28 בהריון של עובר אחד ללא סיבוכים ([NICE, 2021](https://www.nice.org.uk/guidance/ng201/chapter/Recommendations)), וגם השוואה מ-2026 של שש הנחיות בנושא הגבלה בגדילת העובר מצאה שהן אינן ממליצות עליו לכל הנשים בהריון בסיכון נמוך ([AJOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41967738/)).\n\nההבדל נובע מכך שהראיות עדיין לא חד-משמעיות. בדיקה שגרתית מאוחרת מגלה יותר ממצאים, אבל רוב הניסויים ישנים ואולי לא משקפים את הטכנולוגיה של היום ([ISUOG, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38166001/)). סקירה של 13 ניסויים לא מצאה שאולטרסאונד שגרתי אחרי שבוע 24 משפר את התוצאות לאם ולתינוק ([Cochrane, 2015](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26121659/)). גם בניסוי איטלקי בנשים בהריון ראשון בסיכון נמוך, שפורסם ב-2026, בדיקה נוספת בשבועות 35–37 זיהתה יותר תינוקות קטנים ושיעור האשפוז בפגייה היה נמוך יותר, אבל במדד המשולב של סיבוכים ביילוד לא נמצא הבדל ([AJOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41276199/)). המחקרים האלה בדקו בדיקות שגרתיות מאוחרות, ולא את הסקירה השלישית כפי שהיא נעשית בישראל.\n\n## מה בודקים בסקירה שלישית: איברים, מדידות וסביבת העובר\n\nבסקירה שלישית מודדים את העובר, בודקים רשימה מוגדרת של איברים, ובודקים גם את השליה ואת מי השפיר. זו רשימת הבדיקה והדיווח בנייר העמדה הישראלי ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)):\n\n- **מדידות:** קוטר הראש, היקף הראש, היקף הבטן ואורך עצם הירך, להערכת הגודל.\n\n- **מוח:** החדר הצדדי במוח והמוח הקטן (צרבלום).\n\n- **לב:** קיום ארבעת חדרי הלב.\n\n- **חזה:** הריאות.\n\n- **בטן ודרכי השתן:** הקיבה, הכליות ושלפוחית השתן.\n\n- **סביבת העובר:** מיקום השליה, כמות מי השפיר, מצג ומנח העובר, דופק וכלי הדם בחבל הטבור.\n\n- **סימנים לשלומות העובר:** תנועות העובר, תנועות נשימה וטונוס.\n\nמטרות הבדיקה הן לבדוק את האיברים ואת גודלם, עם דגש על המוח, השלד, הלב, הכליות, מערכת העיכול ומערכת השתן, ולאתר ממצאים כמו גמדות, הרחבת חדרי המוח, ריבוי מי שפיר ובעיות בשליה ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/)).\n\n**המוח.** חלק מהבעיות במערכת העצבים מתפתחות או נעשות גלויות רק אחרי הסקירה המאוחרת ([ISUOG, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38166001/)). בבדיקת מבנה מורחבת בשליש השלישי אפשר לבדוק, נוסף על חדרי המוח, גם את הסימטריה בין שני חצאי המוח ואת המרקם של קליפת המוח (הקורטקס) ושל הקפלים שבה. קליפה חלקה מדי, או קפלים רבים וקטנים מדי או מעטים וגסים מדי, הם ממצא חריג שמוביל לבירור ([ISUOG, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38166001/)). ברשימת הדיווח הישראלית המוח נבדק דרך החדר הצדדי והמוח הקטן ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)), ולכן כדאי לשאול את הבודק מה נבדק במוח בבדיקה שלכם.\n\n**הלב.** בסקירה בודקים את המבנה הבסיסי של הלב. לפי ההנחיה הבינלאומית, חוסר סימטריה קל בין חלקי הלב יכול להיות תקין בשליש השלישי, ורק כשהוא בולט מפנים לאקו לב עובר ([ISUOG, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38166001/)).\n\n**השליה.** מיקום השליה הוא חלק קבוע מבדיקת השליש השלישי. כשבסקירה המאוחרת נמצאה [שליה נמוכה](https://healthc.co.il/articles/שליית-פתח-ושליה-נמוכה-משמעות-הממצא-והמעקב), בודקים אותה שוב בשליש השלישי ([ISUOG, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38166001/)).\n\n### מה אפשר לגלות רק בשליש השלישי\n\nיש שתי סיבות לכך שמום לא נראה בסקירה המאוחרת. לפעמים הוא היה שם אבל לא נראה, למשל בגלל מנח העובר. ולפעמים הוא מתפתח או נעשה גלוי רק אחר כך, בעיקר בדרכי השתן, במוח ובלב ([ISUOG, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38166001/)).\n\nמומים שמתפתחים רק בשליש השלישי, אחרי סקירה מאוחרת תקינה, הם למשל דימום במוח העובר והידרוצפלוס (הרחבת חדרי המוח בגלל חסימה בניקוז הנוזל). מצבים שהיו קיימים קודם אבל קל יותר לזהות אותם מאוחר הם למשל סוגים מסוימים של גמדות, או חסימה בוושט (אטרזיה של הוושט) ([שיבא, 2019](https://www.sheba.co.il/pregnancy/pregnancy/three-reasons-for-third-systems-scan)). גם בקע סרעפתי וממצאים במוח מתגלים לפעמים רק בשלב הזה ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/week_32.aspx)).\n\n**כמה זה שכיח.** בסקירה של 13 מחקרים עם יותר מ-140,000 נשים, מומים אובחנו בשליש השלישי אצל כ-4 מכל 1,000 נשים (3.7). רובם היו בדרכי השתן והמין (55%), אחריהם במוח (18%) ובלב (14%). כ-60% מהמקרים של הרחבת אגן הכליה מתגלים בשליש השלישי, וכ-20% מהמקרים של בקע סרעפתי מתגלים רק אז ([ISUOG, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38166001/)).\n\nבמחקר בריטי על כ-104,000 הריונות עם בדיקה שגרתית בשבוע 36, אצל כ-0.8% התגלה ממצא לראשונה בבדיקה הזו. השכיחים היו ממצאים בכליות ובדרכי השתן, חור במחיצה בין חדרי הלב (VSD) והרחבה קלה של חדרי המוח, ובין הממצאים שהתגלו רק בשליש השלישי היו גם אכונדרופלזיה (סוג של גמדות) וראש קטן (מיקרוצפליה) ([UOG, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40131231/)). זו בדיקה בשבוע 36 בבריטניה, ולא הסקירה הישראלית בשבועות 30–33.\n\n## מה סקירה שלישית לא יכולה לראות, ועד כמה מדויקת הערכת המשקל?\n\nהסקירה השלישית רואה פחות מהסקירה המאוחרת, ותוצאה תקינה בה אינה ערובה. בשליש השלישי יש פחות מי שפיר יחסית, העובר קבוע יותר בתנוחה שלו, והעצמות יוצרות צללים חזקים, ולכן אי אפשר לראות את כל האיברים כמו באמצע ההריון ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)).\n\nסקירת מערכות לא מאבחנת את כל המומים, וממצא תקין אינו ערובה מוחלטת לבריאות העובר ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/)). איבר שמסומן בדוח כ\"תקין\" פירושו שלא נראה בו מום במגבלות הבדיקה, ולא שנשללו בו כל המומים. יש מומים שאפשר לאבחן לראשונה רק אחרי הלידה ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)). באותו מחקר בריטי, אצל כ-0.4% מההריונות מום התגלה לראשונה רק אחרי הלידה, למשל חך שסוע בלבד, חסימה בפי הטבעת, חור במחיצה בין עליות הלב (ASD) וחסימה בוושט ([UOG, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40131231/)).\n\n### איך לקרוא את הערכת המשקל\n\nהערכת משקל באולטרסאונד היא חישוב לפי מדידות, ולא שקילה. כ-95% מהעוברים יימצאו בטווח שבין 20% מתחת למשקל המוערך ל-20% מעליו ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf)). הטעות גדולה יותר דווקא אצל עוברים קטנים או גדולים ([ISUOG, 2019](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31169958/)). במחקר רישום משוודיה מ-2025, הדיוק היה הנמוך ביותר בעוברים שהוערכו כקטנים מאוד (מתחת לאחוזון 3): אצלם רק כשני שלישים מההערכות היו בטווח של 10% מהמשקל בלידה ([UOG, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41134311/)).\n\n**גודל אינו קצב גדילה.** בדיקה אחת מראה את גודל העובר ברגע מסוים. כדי להעריך גדילה צריך לפחות שתי בדיקות במרווח זמן ([ISUOG, 2019](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31169958/)). בגלל טעות המדידה, שתי הערכות בהפרש קצר יכולות להיראות שונות גם כשהעובר גדל כרגיל.\n\n**\"עובר קטן\".** ברוב המקרים הסיבה היא טעות בחישוב גיל ההריון, גורם משפחתי או גנטי, או גורם סביבתי כמו עישון, ולא בהכרח בעיה רפואית ([כללית, 2022](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/estimation_of_fetal_weight.aspx)). עובר שנמדד קטן מוגדר כעובר בסיכון ל[הגבלה בגדילה](https://healthc.co.il/articles/עיכוב-גדילה-תוך-רחמי-FGR-IUGR-בירור-ומעקב), ולכן הוא נכנס למעקב ([ISUOG, 2019](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31169958/)).\n\n**\"עובר גדול\".** כשההערכה גדולה לגיל ההריון, בדרך כלל ממליצים על בדיקה לשלילת סוכרת הריון ועל הערכת משקל נוספת לקראת הלידה ([כללית, 2022](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/estimation_of_fetal_weight.aspx)). ההערכה הזו לא מדויקת: במחקר ממרכז אחד בלונדון מ-2026, בדיקה שגרתית בשבועות 35–37 זיהתה רק כשליש מהתינוקות הגדולים, ונשים שקיבלו תווית של \"תינוק גדול\" עברו יותר ניתוחים קיסריים במהלך הלידה, בלי תועלת ליילוד ([AJOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41985778/)).\n\n**תוצאה תקינה ותנועות העובר.** בדיקה תקינה לא מבטיחה שהכול יישאר תקין עד הלידה. במחקר בריטי מ-2026, מוות של עובר ברחם היה נדיר, ורוב המקרים קרו בהריונות שבהם העובר נמדד בגודל תקין, בעיקר כי אלה היו רוב ההריונות ([BJOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41796020/)). לכן גם אחרי בדיקה תקינה ממשיכים לשים לב לדפוס התנועות של התינוק. שינוי בדפוס, הפחתה בתנועות או היעדר תנועות הם סיבה לגשת מיד להערכה ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/); [RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42046127/)).\n\n## ממצא בסקירה השלישית: מה קורה אחר כך\n\nאחרי סקירות קודמות תקינות, הסיכוי לגלות בסקירה השלישית מום משמעותי חדש נמוך ([שיבא, 2019](https://www.sheba.co.il/pregnancy/pregnancy/three-reasons-for-third-systems-scan)). כשמתגלה ממצא, הרופא/ה המטפל/ת מפנה להמשך בירור, והמטרה היא לתכנן את המשך ההריון, את הלידה ואת הטיפול ביילוד ([האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026](https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf); [ISUOG, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38166001/)).\n\nאחרי ממצא, הצעדים האפשריים הם ([ISUOG, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38166001/); [שיבא, 2019](https://www.sheba.co.il/pregnancy/pregnancy/three-reasons-for-third-systems-scan); [משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/)):\n\n- **סקירה מכוונת או אקו לב עובר,** לפי האיבר שבו נמצא הממצא.\n\n- **ייעוץ ובירור גנטי:** דיקור מי שפיר עם צ'יפ גנטי (CMA) גם בשליש השלישי, או הרחבה לריצוף אקסום אם דיקור כבר נעשה.\n\n- **תכנון מקום הלידה:** למשל, כשמתגלה חסימה במערכת העיכול או בוושט, הלידה נעשית בבית חולים שיכול לטפל ביילוד מיד אחריה.\n\n- **תכנון אופן הלידה:** דימום במוח העובר מחייב לפעמים ניתוח קיסרי.\n\n- **טיפול בתוך הרחם, לעיתים רחוקות:** למשל צנתור של היצרות במסתם אבי העורקים.\n\n- **היערכות ליילוד:** לפעמים שוקלים, עם אנשי מקצוע שונים, להקדים את הלידה ולהכין טיפול מיד אחריה.\n\n- **הכנה ומעקב:** זמן וייעוץ להורים לקראת הלידה, ותוכנית מעקב ליילוד.\n\n**בירור גנטי בשליש השלישי.** כשנמצאת הגבלה בגדילה יחד עם מום או ריבוי מי שפיר, ההנחיה האמריקאית ממליצה להציע בדיקה אבחנתית, כולל צ'יפ גנטי, בלי קשר לשבוע ההריון ([SMFM, 2020](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32407785/)). במחקר ישראלי מבילינסון על 482 עוברים, שעברו דיקור מי שפיר משבוע 28 בגלל ממצא שלא נראה קודם, הצ'יפ הגנטי מצא שינוי משמעותי אצל 6.2%. כשהיו שני מומים או יותר, השיעור היה 16.4% ([Am J Perinatol, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38688298/)). זה מחקר ממרכז אחד, אבל הוא מראה שגם בשלב הזה הבירור יכול למצוא סיבה.\n\n**ממצא במי השפיר.** [ריבוי מי שפיר](https://healthc.co.il/articles/ריבוי-ומיעוט-מי-שפיר-מדדים-והמשך-בירור) קשור לפעמים לסוכרת אצל האם או למום בעובר, אבל ברוב המקרים (50%–60%) לא נמצאת סיבה, ולפעמים הוא חולף. לכן מחפשים סיבה בבדיקה מכוונת. גם מיעוט מי שפיר מוביל לבדיקה ממוקדת של האיברים והגדילה ([ISUOG, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38166001/)).\n\nלפעמים הרופא/ה יפנו אתכם למיון יולדות בעקבות ממצא בבדיקה ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/)). ההמתנה לבירור מלחיצה, ולכן מותר לבקש הסבר מפורט, לרשום שאלות ולהגיע עם מלווה. הצוות ידון איתכם בכל האפשרויות.\n\n### מתי לא מחכים לסקירה השלישית\n\nאלה הסימנים שבהם לא מחכים לבדיקה המתוכננת:\n\n- **מתקשרים ל-101:** פרכוס, התעלפות או קושי חמור לנשום.\n\n- **פונים מיד למיון יולדות:** דימום מהנרתיק, כאבי ראש, טשטוש ראייה, כאבים בחלק העליון של הבטן, ירידה בתנועות העובר או שינוי בדפוס התנועות, ירידת מים, חבלה, או צירים, התכווצויות או לחצים לפני שבוע 37 שלא חולפים (לרופא/ת הנשים או למיון יולדות). גם כשאתם מרגישים לא בטוחים או לחוצים, אפשר לפנות למיון היולדות הקרוב ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/)).\n\n- **פונים היום לרופא/ת הנשים:** שינוי שמדאיג אתכם, או ממצא בבדיקה שהצוות ביקש לדווח עליו.\n\n- **קובעים תור:** לסקירה השלישית אם בחרתם בה, ולבדיקת הערכת המשקל או לסקירה המכוונת שהרופא/ה המליצו עליה.\n\n## מה לברר עם רופא/ת הנשים לפני שמחליטים על סקירה שלישית\n\n- האם יש אצלי סיבה רפואית לבדיקה, או שזו בחירה שלי?\n\n- אחרי הסקירות שכבר עשיתי, מה סקירה שלישית יכולה להוסיף במקרה שלי?\n\n- באיזה שבוע כדאי לי לקבוע אותה, ואיך היא משתלבת עם בדיקת הערכת המשקל?\n\n- אם כבר נמצא אצלי ממצא, האם עדיף מעקב בסקירה מכוונת?\n\n- אם הערכת המשקל תצא קטנה או גדולה, מה זה ישנה בתוכנית המעקב והלידה?\n\n- אם יימצא ממצא, לאן אופנה להמשך בירור ולייעוץ גנטי?\n\n**הבהרה רפואית:** המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.","categoryId":"cat-206","healthWorld":"בריאות האישה","hubSlot":null,"section":null,"proSlot":null,"hubRole":null,"hubOrder":null,"placements":[],"topics":[],"reportType":null,"author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":13,"imageUrl":"/objects/uploads/d624f09f-c5b9-4790-aa82-bd4083e83683","imageAlt":"אישה בשנות הארבעים עם שיער בלונדיני קצר, בשבוע 32 להריון, מחייכת בבדיקת אולטרסאונד, והבודקת מחזיקה את המתמר על הבטן","featured":false,"publishedAt":"2026-11-09","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":"סקירה שלישית: מה בודקים, מתי ולמי היא מוצעת","metaDescription":"סקירה שלישית בשבועות 30–32: מה בודקים, במה היא שונה מבדיקת הערכת משקל, למי היא מוצעת, מה היא לא יכולה לגלות ומה עושים אחרי ממצא.","canonicalOverride":null,"articleType":"evergreen","noindex":false,"hideFromHome":true,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":false,"reviewerSlug":null,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"reviewedRevision":null,"previousReviewedAt":null,"medicalReviewStatus":"pending","medicalReviewerSlug":null,"editorSlugs":["מור-לוי"],"aboutName":null,"aboutType":"MedicalTest","sources":[{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/anatomy-scan/","title":"משרד הבריאות (2026): סקירת מערכות"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening/","title":"משרד הבריאות (2024): בדיקות מומלצות בהריון"},{"url":"https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr04-2013/he/files_circulars_mr_mr04_2013.pdf","title":"משרד הבריאות (2013): חוזר המינהל הרפואי 4/2013, בדיקות על-שמע (אולטרה-סאונד) בהריון"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/","title":"משרד הבריאות (2024): פנייה למיון יולדות"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42046127/","title":"RCOG (2026): Reduced Fetal Movements Green-Top Guideline No. 57"},{"url":"https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne172_UltrasoundinPregnancy.pdf","title":"האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה והחברה הישראלית לאולטרה-סאונד במיילדות וגינקולוגיה (2026): נייר עמדה 8, מהדורה 4, הנחיות לביצוע אולטרה-סאונד בהיריון"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38166001/","title":"ISUOG (2024): ISUOG Practice Guidelines: performance of third-trimester obstetric ultrasound scan"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31169958/","title":"ISUOG (2019): ISUOG Practice Guidelines: ultrasound assessment of fetal biometry and growth"},{"url":"https://www.nice.org.uk/guidance/ng201/chapter/Recommendations","title":"NICE (2021): Antenatal care (NG201), Recommendations"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32407785/","title":"SMFM (2020): Society for Maternal-Fetal Medicine Consult Series #52: Diagnosis and management of fetal growth restriction: (Replaces Clinical Guideline Number 3, April 2012)"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41967738/","title":"AJOG (2026): Di Mascio et al., Consensus and controversies of international guidelines for the diagnosis, surveillance, and management of fetal growth restriction: an updated comparison"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26121659/","title":"Cochrane (2015): Bricker et al., Routine ultrasound in late pregnancy (after 24 weeks' gestation)"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41276199/","title":"AJOG (2026): Familiari et al., Single versus longitudinal scans in the third trimester: a multicenter randomized clinical trial on screening for late-onset intrauterine fetal growth restriction (The RCT on Evaluation of LAte Iugr Screening study)"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40131231/","title":"UOG (2025): Syngelaki et al., Routine 36-week scan: diagnosis of fetal abnormalities"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39586023/","title":"UOG (2025): Adjahou et al., Routine 36-week scan: prediction of small-for-gestational-age neonate"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41134311/","title":"UOG (2025): Granfors et al., Impact of fetal and maternal characteristics on the accuracy and precision of sonographic fetal weight estimation: population-based study"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41985778/","title":"AJOG (2026): Lopian et al., Screening for large-for-gestational-age neonates at term: evidence of a labeling effect and increased intervention without neonatal benefit"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41796020/","title":"BJOG (2026): D'Alberti et al., Fetal Growth Restriction at a Universal Late Third-Trimester Scan and Relationship With Adverse Outcome: Retrospective Cohort Study"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38688298/","title":"Am J Perinatol (2024): Elron et al., The Diagnostic Yield of Chromosomal Microarray Analysis in Third-Trimester Fetal Abnormalities"},{"url":"https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/week_32.aspx","title":"כללית (2023): שבוע 32 להיריון"},{"url":"https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/estimation_of_fetal_weight.aspx","title":"כללית (2022): בדיקה להערכת משקל עובר (הערכת גדילת עובר)"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/labs/thirdtrimesterultrasoundscan/","title":"מכבי (2022): אולטרסאונד למעקב גדילת עובר"},{"url":"https://leumit.co.il/pregnancy/during-your-pregnancy/fetal-weight-assessment/","title":"לאומית: הערכת משקל העובר"},{"url":"https://www.sheba.co.il/pregnancy/pregnancy/three-reasons-for-third-systems-scan","title":"שיבא (2019): שלוש סיבות לבצע סקירת מערכות שלישית"},{"url":"https://he.hadassah.org.il/hadassah-tv/step40-third-screening/","title":"הדסה (2024): סקירה שלישית, 40 צעדים"}],"faq":[{"answer":"לא. סקירה שלישית מיועדת למי שכבר עברה סקירת מערכות בשליש השני, והיא לא מחליפה אותה (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026). לפי חוזר משרד הבריאות, בשליש השלישי לא מפנים לסקירת מערכות, ואם בכל זאת נבדקים, הבדיקה מוגבלת לחדרי המוח, לארבעת חדרי הלב, לקיבה, לכליות ולשלפוחית השתן (משרד הבריאות, 2013).","question":"פספסתי את הסקירה המאוחרת. אפשר לעשות במקומה סקירה שלישית?"},{"answer":"זו בדיקת אולטרסאונד רגילה, לרוב דרך הבטן. היא לרוב לא כואבת, ואפשר לחזור אחריה מיד לשגרה (משרד הבריאות, 2026). בתיאור סרטון ההסבר של הדסה מציינת מנהלת היחידה לרפואת האם והעובר שהבדיקה אינה כרוכה בסיכונים (הדסה, 2024).","question":"האם סקירה שלישית מסוכנת לעובר?"},{"answer":"כן, אבל בהיקף מוגבל. ברשימת הדיווח הישראלית הבודק מדווח על החדר הצדדי במוח ועל המוח הקטן (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026). בבדיקת מבנה מורחבת אפשר להעריך גם את קליפת המוח ואת הקפלים שבה, כי חלק מהבעיות במוח נעשות גלויות רק בשליש השלישי. לפעמים צריך להשלים בדיקה דרך הנרתיק כדי לראות את מבנה המוח (ISUOG, 2024).","question":"האם רואים את המוח בסקירה שלישית?"},{"answer":"תלוי במצב שלכם. בסקירה השלישית ממילא מודדים את העובר (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026), אבל זיהוי עובר קטן או גדול מדויק יותר בבדיקה קרוב יותר לשבוע 36 (ISUOG, 2024). אם יש צורך בבדיקה נוספת, הרופא/ה יקבעו מתי.","question":"אם הסקירה השלישית תקינה, צריך עוד בדיקת משקל?"},{"answer":"בדרך כלל בסוף הבדיקה (מכבי, 2022). כשנדרשת חוות דעת נוספת, ייתכן שתצטרכו לחכות (משרד הבריאות, 2026).","question":"מתי מקבלים את התשובה?"},{"answer":"לא באופן ישיר. היא בודקת מבנה וגדילה. כשמתגלה בה ממצא, לפעמים צריך להרחיב את הבירור הגנטי, בדיקור מי שפיר או בריצוף גנטי (שיבא, 2019).","question":"האם סקירה שלישית מגלה תסמונות גנטיות?"},{"answer":"בתאומים הבדיקה קשה יותר מבחינה טכנית, ולא תמיד אפשר לבדוק את כל האיברים שברשימה בכל אחד מהעוברים (האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, 2026). על תוכנית המעקב בתאומים כדאי לשאול את הרופא/ה המטפל/ת.","question":"מה קורה בהריון תאומים?"}],"shortAnswer":"סקירה שלישית היא אולטרסאונד נוסף ואופציונלי בשבועות 30–32, שבודק את גודל העובר ורשימה מוגבלת של איברים: מוח, לב, ריאות, קיבה, כליות ושלפוחית השתן. היא אינה סקירה מלאה ואינה מחליפה סקירה מאוחרת. היא שונה מבדיקת הערכת המשקל, שהיא בדיקת שגרה. ההחלטה עליה נעשית עם רופא/ת הנשים.","keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":"a4e6d744-1415-4a20-9992-bb34a1edd240","relatedArticles":["2291e794-16a7-42e8-acd6-f30bc9b31b2f","321b6232-2a2c-496f-8fa0-11de838af18a","a4e6d744-1415-4a20-9992-bb34a1edd240","ef36d246-a286-45d8-a69e-9b86fccc77d6","2150c5c5-d2f6-4731-aca3-1bd9318a5a6c","03ee2433-890b-4038-a81a-3dfa57474e21"],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":"קוד הבריאות · המחשת AI","imageWidth":1536,"imageHeight":1024,"videos":[],"newsSection":null,"newsSourceName":null,"originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":null,"isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":[],"createdAt":"2026-11-09T16:41:18.623Z","updatedAt":"2026-11-09T19:05:05.477Z","dateModified":"2026-11-09T16:41:19.723Z","updateReason":null,"readerLayout":"guide","preserveHeroImage":true,"preserveEditorialContent":true,"summary":"סקירה שלישית היא בדיקה נוספת ומוגבלת של העובר בשליש השלישי, ולא סקירה מלאה. מתי עושים אותה, מה בודקים בה, במה היא שונה מהערכת משקל ומה עושים אחרי ממצא.","report_type":null,"hub_role":null,"hub_order":null,"readingTime":13,"featuredImage":"/objects/uploads/d624f09f-c5b9-4790-aa82-bd4083e83683","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-11-09T16:41:19.723Z","url":"/articles/סקירה-שלישית-מה-בודקים-מתי-ולמי-היא-מוצעת","category":{"id":"cat-206","name":"לחיות בריא","slug":"healthy-living","icon":"HeartPulse","color":"text-rose-500"}}