{"id":"a09ae2cd-e899-4b1d-9743-fd121076edee","evidenceBadgeEligible":null,"evidenceBadgeLabel":null,"badgeQa":null,"readerEvidenceCopy":null,"evidenceSeal":null,"evidenceSealQa":null,"publishedAtExact":"2026-11-12T20:49:02.877Z","slug":"סרטן-הרחם-רירית-הרחם-תסמינים-ראשונים-אבחון-וטיפול","title":"סרטן הרחם (רירית הרחם): תסמינים ראשונים, אבחון וטיפול","subtitle":null,"excerpt":"דימום אחרי גיל המעבר או רירית מעובה באולטרסאונד? מה ההבדל בין סוגי סרטן הרחם, מה אומרת היפרפלזיה, איך נעשית הדגימה ומה הצעד הבא לפי כל תוצאה.","content":"**בקצרה**\n\n- **מה חשוב להכיר:** סרטן הרחם הוא ברוב המקרים סרטן של רירית הרחם, השכבה הפנימית של הרחם. הסימן השכיח ביותר הוא דימום חריג מהנרתיק, ולכן הוא מתגלה פעמים רבות בשלב מוקדם.\n- **פאפ תקין לא שולל:** בדיקת פאפ לוקחת תאים מצוואר הרחם בלבד, ולא בודקת את רירית הרחם.\n- **מה מאבחן:** אולטרסאונד מכוון את הבירור, אבל רק דגימה של הרירית (ביופסיה) קובעת אם יש היפרפלזיה או סרטן.\n- **מתי פונים מיד:** התמוטטות או אובדן הכרה עם דימום הם מצב חירום: 101. דימום כבד מאוד או דימום עם סחרחורת או קוצר נשימה: פונים בהקדם, לרופאה או לחדר המיון. כל דימום אחרי גיל המעבר, גם כתם קטן, הוא סיבה לקבוע תור בהקדם אצל רופאת הנשים.\n\nהופיע כתם דם, אחרי שנה ויותר בלי וסת. או שבאולטרסאונד הרופאה אמרה \"הרירית קצת עבה, צריך לדגום\", ועכשיו את מחכה לתור לדגימה וחושבת על סרטן הרחם.\n\nסרטן הרחם (Uterine cancer) הוא שם לכמה סוגי גידולים ממאירים שמתפתחים ברקמת הרחם, והסוג השכיח ביותר הוא סרטן רירית הרחם (Endometrial cancer), שמתפתח מהשכבה הפנימית של הרחם ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)). באירופה השכיחות שלו עולה, בגלל הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בשכיחות ההשמנה ([ESGO-ESTRO-ESP, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40744042/)).\n\n## אילו סוגים של סרטן הרחם יש, ומה ההבדל ביניהם?\n\nרוב סרטני הרחם הם סרטן של רירית הרחם, ובתוכם הסוג השכיח הוא קרצינומה אנדומטריואידית (endometrioid carcinoma). סוגים פחות שכיחים מתנהגים אחרת: הם לא קשורים לעודף אסטרוגן, נוטים לגדול מהר יותר ולחזור ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)).\n\nהסוגים העיקריים, במילים פשוטות ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)):\n\n| **סוג** | **מאיפה הוא מתחיל** | **מה מאפיין אותו** |\n|---|---|---|\n| קרצינומה אנדומטריואידית | רירית הרחם | הסוג השכיח; קשור לעודף אסטרוגן; מאובחן לרוב בשלב מוקדם |\n| קרצינומה נסיובית (serous) ותאים בהירים (clear cell) | רירית הרחם | לא קשורים לעודף אסטרוגן; נוטים לגדול מהר יותר ולחזור |\n| קרצינוסרקומה | רירית הרחם | לא קשורה לעודף אסטרוגן; נוטה לגדול מהר יותר ולחזור |\n| סרקומה של הרחם | שריר הרחם או רקמת התמך | נדירה; האבחון והטיפול שונים |\n\nאדנוקרצינומה של הרירית מאובחנת לרוב בשלב מוקדם, ושיעורי הריפוי בה גבוהים ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)). גורמי הסיכון העיקריים הם גיל, השמנה, סוכרת ותסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS). בהשמנה, רקמת השומן מייצרת אסטרוגן, שעלול להגביר את הסיכון. שמירה על משקל תקין ופעילות גופנית יכולות להפחית את הסיכון ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)).\n\n### הסיווג המולקולרי: מה הוא אומר על הטיפול\n\nהיום לא מסתפקים בסוג הגידול תחת המיקרוסקופ. לכל סרטן רירית הרחם עושים גם סיווג מולקולרי לארבע קבוצות, לפי ההנחיה האירופית המעודכנת ([ESGO-ESTRO-ESP, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40744042/)). מומלץ לעשות אותו כבר על דגימת הביופסיה, ולחזור עליו בניתוח רק במצבים מסוימים ([ESGO-ESTRO-ESP, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40744042/)). גם שיטת דירוג השלבים העדכנית (FIGO 2023) מכניסה לחשבון את הסיווג המולקולרי, את סוג הגידול ואת החדירה לכלי לימפה ודם, ולא רק את היקף המחלה ([ESGO-ESTRO-ESP, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40744042/)).\n\nמה כל קבוצה יכולה לשנות בתכנון ([ESGO-ESTRO-ESP, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40744042/); [האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)):\n\n| **קבוצה** | **מה זה אומר** | **מה זה יכול לשנות בהחלטות** |\n|---|---|---|\n| POLE מוטנטי (POLEmut) | מחלה לא אלימה, עם סיכוי נמוך מאוד לחזרה | יכול לעזור להחליט שאין צורך בטיפול נוסף אחרי הניתוח |\n| חסר במנגנון תיקון (MMR-deficient, MMRd) | שינוי במנגנון שמתקן טעויות ב-DNA | עשוי לרמז על תסמונת לינץ' ולהוביל לייעוץ גנטי; רלוונטי לאימונותרפיה, בעיקר במחלה מתקדמת |\n| ללא פרופיל מולקולרי ספציפי (NSMP) | אין אחד מהשינויים האחרים | ההחלטה נשענת על שאר מאפייני הגידול: סוג, דרגה, שלב ונוכחות קולטנים לאסטרוגן בגידול |\n| p53 חריג (p53abn) | סיכון גבוה יותר לחזרה | משפיע על ההחלטה אם להוסיף טיפול משלים |\n\nאצל נשים עם סרטן מוקדם בסיכון בינוני-גבוה אחרי ניתוח, בחירת הטיפול המשלים לפי הפרופיל המולקולרי לא הייתה נחותה מהטיפול הסטנדרטי במניעת חזרה בנרתיק, לפי הגדרת המחקר. זה הממצא של ניסוי אקראי גדול מ-8 מדינות באירופה (PORTEC-4a). כמעט מחצית מהנשים בקבוצה המולקולרית נמצאו עם פרופיל טוב, ונחסך מהן טיפול משלים ([Lancet Oncol, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41449145/)). המעקב בניסוי עדיין נמשך.\n\n## מתי דימום או עיבוי של רירית הרחם הם סימן אזהרה?\n\nדימום חריג הוא התסמין השכיח ביותר של סרטן רירית הרחם. לא כל דימום מעיד על סרטן, אבל כל דימום חריג מחייב בדיקה, ולפעמים מופיעים גם כאבים באזור האגן ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)).\n\n### דימום אחרי גיל המעבר\n\n[דימום וסתי אחרי תחילת גיל המעבר מחייב בירור](https://healthc.co.il/articles/דימום-אחרי-גיל-המעבר-למה-זה-תמיד-סיבה-לבדיקה) רפואי מיידי ([מכבי, 2022](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medicalconditions/menstruation/)). ברוב המקרים הסיבה שפירה. במקרים נדירים, דימום אחרי גיל המעבר, בין וסתות או אחרי יחסי מין הוא סימן מוקדם לשינוי טרום-סרטני או לסרטן בצוואר הרחם או ברירית הרחם ([מכבי, 2026](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medicalconditions/irregular-periods/)). מטרת הבירור היא לשלול בעיקר סרטן של רירית הרחם או של צוואר הרחם, ושגשוג טרום-סרטני של הרירית ([EMAS, 2026](https://emas-online.org/wp-content/uploads/2026/07/Menopause-Essentials-2026-Assessing-perimenopausal-and-postmenopausal-bleeding.pdf)).\n\n### למה פאפ תקין לא מספיק\n\nאם הופיע דימום חריג, צריך לפנות לבדיקה בהקדם גם אם עשית לאחרונה [בדיקת פאפ](https://healthc.co.il/articles/בדיקת-פאפ-מה-בודקים-ומה-עושים-כשיש-תוצאה-חריגה) והתוצאה הייתה תקינה. בפאפ לוקחים תאים מצוואר הרחם בלבד, ורק לעיתים רחוקות מגלים בה גידול ברחם ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)).\n\n### מה המשמעות של רירית מעובה באולטרסאונד\n\nאולטרסאונד נרתיקי מודד את עובי רירית הרחם ועוזר לרופאה לבחור מאיפה לדגום. הוא לא מאבחן סרטן: רק ביופסיה מאפשרת אבחנה מדויקת ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)). מקומו של האולטרסאונד בבירור דימום אחרי גיל המעבר עודכן ב-2026 גם על ידי האיגוד האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה (ACOG) ([Obstet Gynecol, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41990335/)).\n\nכשהרירית לא נראתה היטב באולטרסאונד, נשים עם דימום אחרי גיל המעבר נדגמו בתדירות נמוכה יותר, במחקר אמריקאי מ-2026 על 3,614 נשים. כותבי המחקר הציעו לשקול דגימה לכל אישה עם דימום כזה, אבל זה ממצא ולא המלצה ([Am J Obstet Gynecol, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41077302/)).\n\nעיבוי רירית הרחם שהתגלה במקרה, בלי דימום, הוא מצב אחר. אין עדיין מספיק ראיות לקבוע מתי עיבוי כזה מחייב דגימה, לפי סקירה שיטתית של 16 מחקרים ([J Gynecol Obstet Hum Reprod, 2024](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39127112/)). לכן ההחלטה נעשית אישית, עם הרופאה.\n\n## היפרפלזיה של רירית הרחם: עם אטיפיה ובלי אטיפיה\n\nהיפרפלזיה היא עיבוי (שגשוג) של רירית הרחם, ויש לה שני סוגים עם משמעות שונה מאוד ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)).\n\n- **היפרפלזיה בלי אטיפיה:** הרירית עבה יותר, אבל התאים תקינים, וסביר מאוד שלא יהפכו לסרטן. במרבית המקרים השגשוג נפסק מעצמו עם הזמן, אבל לפעמים צריך טיפול ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)).\n- **היפרפלזיה אטיפית (Atypical endometrial hyperplasia, AEH):** התאים לא תקינים, ובלי טיפול היא נוטה יותר להפוך לסרטן עם הזמן ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)). היא יכולה להיות שלב מקדים לסרטן רירית הרחם ([Cochrane, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40626388/)).\n\n### מה מגביר את הסיכון להיפרפלזיה\n\nטיפול הורמונלי לגיל המעבר עם אסטרוגן בלבד, בלי פרוגסטרון, כנראה מעלה את הסיכון להיפרפלזיה. לגבי סרטן, היו מעט מקרים בניסויים ולא ניתן היה להסיק מסקנה ([Cochrane, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41128095/)). אם יש לך רחם ואת מקבלת טיפול הורמונלי, ודאי עם הרופאה שהטיפול מתאים.\n\nטמוקסיפן, שניתן בטיפול בסרטן השד, קשור לעלייה מסוימת בסיכון להיפרפלזיה ולסרטן רירית הרחם. אם את נוטלת טמוקסיפן, פני לרופאה בכל דימום לא צפוי מהנרתיק, הפרשה חריגה או דימום אחרי הפסקת הווסת. תופעת הלוואי הזו לא שכיחה, וברוב המקרים יתרונות התרופה גדולים מהסיכון ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)).\n\n## דגימת רירית הרחם בפיפל או בהיסטרוסקופיה, ותוצאות הביופסיה\n\nדגימה של רירית הרחם היא הבדיקה שקובעת את האבחנה. יש שלוש דרכים עיקריות לקחת אותה, והרופאה בוחרת לפי המצב.\n\n- **פיפל (ביופסיה בשאיבה):** צינורית דקה נכנסת דרך צוואר הרחם ושואבת דגימה. ברוב המקרים הבדיקה נעשית במרפאה בלי הרדמה. את עלולה להרגיש התכווצויות כמו בווסת, שחולפות תוך כמה דקות ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)).\n- **היסטרוסקופיה:** מצלמה דקה מאפשרת לראות את חלל הרחם ולקחת דגימות מהמקום החשוד. [היסטרוסקופיה](https://healthc.co.il/articles/היסטרוסקופיה-אבחנתית-וניתוחית-מתי-עושים-איך-מתכוננים-ומה-מרגישים) אבחנתית נעשית בלי הרדמה, והיסטרוסקופיה ניתוחית לרוב בהרדמה כללית ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)).\n- **גרידה לאבחון (D&C):** נעשית בהרדמה מלאה, ולוקחים בה דגימות מצוואר הרחם ומחלל הרחם ([מכבי, 2022](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medical_procedures/dilationandcurettage/)).\n\n### כמה ודאית התשובה\n\nגם אבחנה פתולוגית של הרירית יכולה להשתנות במבט שני. כשפתולוג מרכזי בדק מחדש דגימות מניסוי אקראי באוסטרליה, הוא הסכים עם האבחנה המקורית בכשלושה רבעים מהמקרים בלבד. במרבית המקרים שבהם חלק, האבחנה עברה לדרגה חמורה יותר, ולכן יש ערך באישור האבחנה אצל פתולוג המתמחה בגינקולוגיה ([Am J Surg Pathol, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41286566/)). המחקר בדק נשים שעברו טיפול משמר, ולא כל ביופסיה.\n\n### תוצאות הביופסיה: מה הצעד הבא\n\nהטבלה מתארת את המסלול המקובל לפי הממצא. הרופאה מתאימה אותו למצב שלך ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/); [EMAS, 2026](https://emas-online.org/wp-content/uploads/2026/07/Menopause-Essentials-2026-Assessing-perimenopausal-and-postmenopausal-bleeding.pdf); [ESGO-ESTRO-ESP, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40744042/); [Cochrane, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40626388/)):\n\n| **הממצא** | **מה זה אומר** | **המשך הבירור עם הרופאה** |\n|---|---|---|\n| רירית תקינה, בלי היפרפלזיה | לא נמצא שגשוג או סרטן בדגימה | מעקב אצל הרופאה; אם הדימום חוזר או נמשך, חוזרים להערכה מחודשת |\n| דגימה לא מספקת או לא חד-משמעית | אין מספיק רקמה לאבחנה | המשך בירור לפי החלטת הרופאה, למשל דגימה חוזרת או היסטרוסקופיה עם דגימה מהמקום החשוד |\n| היפרפלזיה בלי אטיפיה | שגשוג עם תאים תקינים | מעקב או טיפול, לפי החלטת הרופאה |\n| היפרפלזיה אטיפית | שגשוג עם תאים לא תקינים, שלב מקדים אפשרי | הפניה לדיון בטיפול: טיפול ומעקב צמוד בדגימות, או כריתת רחם למי שסיימה את תוכניות הפריון; למי שמתכננת הריון נשקל טיפול משמר פוריות |\n| סרטן רירית הרחם | גידול ממאיר ברירית | הפניה לגינקו־אונקולוג/ית, בדיקה מולקולרית על הדגימה, הדמיה ותכנון בצוות רב-תחומי |\n\n## איך מתכננים טיפול בסרטן רירית הרחם?\n\n[תכנון הטיפול נעשה בצוות רב-תחומי](https://healthc.co.il/articles/גינקואונקולוגית-מתי-פונים-ומה-קורה-בייעוץ), בדרך כלל בוועדת גידולים, והטיפול עצמו נעשה במרכז עם צוות המתמחה בסרטן גינקולוגי, במיוחד במחלה בסיכון גבוה או מתקדמת ([ESGO-ESTRO-ESP, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40744042/)). הרופא המטפל הוא גינקו־אונקולוג/ית: רופא/ת נשים שמתמחה בסרטן גינקולוגי ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)).\n\n### הניתוח ובלוטת הזקיף\n\nניתוח הוא הטיפול העיקרי ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)). בשלב מוקדם, הניתוח הסטנדרטי הוא [כריתת רחם מלאה](https://healthc.co.il/articles/כריתת-רחם-סוגי-הניתוח-החלמה-ומה-משתנה-בגוף) עם החצוצרות והשחלות ודגימת בלוטות לימפה, וגישה זעיר-פולשנית (לפרוסקופית או רובוטית) היא הגישה המועדפת ([ESGO-ESTRO-ESP, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40744042/)). אצל חלק מהצעירות לפני גיל המעבר, עם מחלה מוקדמת מאוד ופרופיל מולקולרי טוב, אפשר לשקול להשאיר את השחלות. זה לא מתאים לנשים עם סיכון תורשתי, כמו [נשאיות BRCA](https://healthc.co.il/articles/נשאות-BRCA-וסיכון-גינקולוגי-מה-לשאול-בייעוץ) או לינץ' ([ESGO-ESTRO-ESP, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40744042/)).\n\nבלוטת הזקיף (Sentinel lymph node) היא הבלוטה הראשונה שאליה מתנקז הגידול. בודקים אותה אצל כל אישה שהגידול שלה נראה מוגבל לרחם, לפי ההנחיה האירופית ([ESGO-ESTRO-ESP, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40744042/)). כריתה נרחבת של בלוטות כנראה לא משפרת הישרדות בסרטן מוקדם, ומגדילה מאוד את הסיכון לבצקת לימפטית (לימפאדמה) ברגליים ([Cochrane, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40492478/)). גם בסיכון גבוה נמצאו תוצאות דומות למיפוי זקיף ולכריתה נרחבת, אבל רק במחקרי תצפית, ואין עדיין ניסוי אקראי בקבוצה הזו ([Int J Gynecol Cancer, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40460726/)).\n\nהשלב המדויק נקבע רק אחרי הניתוח, לפי בדיקת הרחם והבלוטות ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)). לפי השלב והסיווג המולקולרי, הצוות מחליט אם להוסיף טיפול משלים, כמו הקרנות, כימותרפיה, אימונותרפיה או טיפול הורמונלי ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)).\n\n### סרטן רירית הרחם בגיל צעיר ושימור פוריות\n\nכשאישה בגיל הפוריות שרוצה הריון מאובחנת בשלב מוקדם ובדרגת התמיינות טובה, אפשר לשקול טיפול הורמונלי משמר פוריות במקום כריתת רחם, עם מעקב צמוד בדגימות. בסיום תקופת הפוריות מקובל להציע כריתת רחם ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)). הראיות כאן חלשות, ועדיין אי אפשר לקבוע איזה טיפול הורמונלי עדיף, בגלל ודאות נמוכה ([Cochrane, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40626388/)). רוב הנשים שהגיבו לטיפול שמרו על התגובה, אבל אצל כרבע מהן המחלה חזרה. זה עלה במעקב המשך על חלק מהמשתתפות בניסוי קטן באוסטרליה, בנשים עם היפרפלזיה אטיפית או סרטן מוקדם ([Int J Gynecol Cancer, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42167104/)).\n\n### מעקב ובדיקה לתורשה\n\nאחרי הטיפול יש ביקורות קבועות. מטרתן תמיכה נפשית וחברתית וגילוי בעיות בריאות, ואין עדות שהן לבדן משפרות הישרדות. לכן כדאי להכיר את הסימנים שמחייבים פנייה בין הביקורות ([ESGO-ESTRO-ESP, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40744042/)).\n\nבדיקת חלבוני MMR בגידול מומלצת לכל אישה עם סרטן רירית הרחם, גם כסינון ל[תסמונת לינץ'](https://healthc.co.il/articles/תסמונת-לינץ-סיכון-גינקולוגי-וייעוץ) ([ESGO-ESTRO-ESP, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40744042/)). בלינץ' הסיכון לסרטן הרחם משתנה לפי הגן הפגוע ([J Natl Cancer Inst, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41389835/)). אם עולה חשד, הצעד הבא הוא ייעוץ גנטי. על הבדיקות והשירותים בקופה שלך, בררי בקופה.\n\n## דימום מהרחם, ומתי פונים ל-101, למיון או לרופאת נשים\n\nהדחיפות נקבעת לפי עוצמת הדימום והתסמינים שמגיעים איתו. ארבע רמות:\n\n- **מצב חירום, 101 (מד\"א):** התמוטטות פתאומית, אובדן הכרה או הכרה מעורפלת, למשל עם דימום כבד מאוד. במצבים כאלה מזמינים אמבולנס ([מכבי, ללא תאריך](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/emergencies/emergency_situations/sos_situations/when_er/)).\n- **חדר מיון, מיד:** דימום חמור שלא נעצר ([מכבי, ללא תאריך](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/emergencies/emergency_situations/sos_situations/when_er/)).\n- **פונים בהקדם, לרופאה או לחדר המיון:** דימום כבד מאוד, או דימום עם סחרחורת, חולשה, קוצר נשימה או דופק מהיר ([מכבי, 2026](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/women-health/perimenopause_bleeding/)).\n- **קובעים תור בהקדם אצל רופאת הנשים בקופה:** כל דימום אחרי 12 חודשים בלי וסת, גם כתם קטן וגם בלי כאב ([מכבי, 2026](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/women-health/perimenopause_bleeding/)). גם דימום כבד מהרגיל, דימום שנמשך יותר משבוע, דימום בין וסתות או אחרי יחסי מין הם סיבה לבדיקה ולא להמתנה ([מכבי, 2026](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/women-health/perimenopause_bleeding/)). אם את נוטלת טמוקסיפן, כל דימום לא צפוי מחייב פנייה ([האגודה למלחמה בסרטן, 2026](https://www.cancer.org.il/articles/5826/)).\n\n## מה לשאול את הגינקו־אונקולוגית לפני טיפול בסרטן הרחם?\n\nשאלות שיעזרו לך להבין את התוכנית ולהחליט:\n\n1. מה סוג הגידול שלי ומה הסיווג המולקולרי שלו, ומה זה משנה בתוכנית?\n2. האם האבחנה אושרה אצל פתולוג המתמחה בגינקולוגיה?\n3. איזה ניתוח מתוכנן, בגישה זעיר-פולשנית או פתוחה, והאם תיבדק בלוטת זקיף?\n4. האם נשקל אצלי שימור שחלות או שימור פוריות, ומה הסיכון בכך?\n5. האם הגידול נבדק לחלבוני MMR, והאם אני צריכה ייעוץ גנטי?\n\nהבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרי ל-101.","categoryId":"cat-206","healthWorld":"בריאות האישה","hubSlot":null,"section":null,"proSlot":null,"hubRole":null,"hubOrder":null,"placements":[],"topics":[],"reportType":null,"author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":10,"imageUrl":"/objects/uploads/edc3e671-255e-4fe3-a199-22a8cba3e158","imageAlt":"אישה מבוגרת ובתה יושבות יד ביד בחדר ייעוץ, ורופאה מחזיקה טאבלט","featured":false,"publishedAt":"2026-11-12","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":"סרטן הרחם: תסמינים ראשונים, אבחון וטיפול","metaDescription":"סרטן הרחם ורירית הרחם: אילו סוגי גידולים יש, מתי דימום ועיבוי רירית הם סימן אזהרה, מה היפרפלזיה, איך דוגמים ומה הצעד הבא.","canonicalOverride":null,"articleType":"evergreen","noindex":false,"hideFromHome":true,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":false,"reviewerSlug":null,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"reviewedRevision":null,"previousReviewedAt":null,"medicalReviewStatus":"pending","medicalReviewerSlug":null,"editorSlugs":["מור-לוי"],"aboutName":"סרטן הרחם (רירית הרחם): תסמינים ראשונים, אבחון וטיפול","aboutType":"MedicalCondition","sources":[{"url":"https://www.cancer.org.il/articles/5826/","title":"האגודה למלחמה בסרטן (2026): סרטן הרחם"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40744042/","title":"ESGO-ESTRO-ESP (2025): Guidelines for the management of patients with endometrial carcinoma, Lancet Oncol"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41449145/","title":"Lancet Oncol (2026): PORTEC-4a, molecular profile-based adjuvant treatment, randomised trial"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medicalconditions/menstruation/","title":"מכבי שירותי בריאות (2022): מחזור חודשי"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medicalconditions/irregular-periods/","title":"מכבי שירותי בריאות (2026): מחזור לא סדיר"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/women-health/perimenopause_bleeding/","title":"מכבי שירותי בריאות (2026): פרימנופאוזה ודימום"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medical_procedures/dilationandcurettage/","title":"מכבי שירותי בריאות (2022): גרידה לאבחון דמם נרתיקי"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/emergencies/emergency_situations/sos_situations/when_er/","title":"מכבי שירותי בריאות (ללא תאריך): מתי לפנות למיון?"},{"url":"https://emas-online.org/wp-content/uploads/2026/07/Menopause-Essentials-2026-Assessing-perimenopausal-and-postmenopausal-bleeding.pdf","title":"EMAS (2026): Menopause Essentials, Assessing perimenopausal and postmenopausal bleeding"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41990335/","title":"Obstet Gynecol (2026): ACOG Clinical Practice Update, transvaginal ultrasonography in postmenopausal bleeding"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41077302/","title":"Am J Obstet Gynecol (2026): Endometrial sampling after postmenopausal bleeding, multi-institution cohort"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39127112/","title":"J Gynecol Obstet Hum Reprod (2024): Endometrial thickness in asymptomatic postmenopausal women, systematic review"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40626388/","title":"Cochrane (2025): Fertility-sparing treatments for endometrial cancer and atypical hyperplasia"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41128095/","title":"Cochrane (2025): Hormone therapy and endometrial hyperplasia in postmenopausal women"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40492478/","title":"Cochrane (2025): Lymphadenectomy and sentinel node biopsy in endometrial cancer"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40460726/","title":"Int J Gynecol Cancer (2025): Sentinel node mapping in high-intermediate and high-risk endometrial cancer, meta-analysis"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42167104/","title":"Int J Gynecol Cancer (2026): feMMe trial, long-term follow-up"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41286566/","title":"Am J Surg Pathol (2026): Central pathology review in the feMMe trial"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41389835/","title":"J Natl Cancer Inst (2026): Cancer risks in Lynch syndrome by gene, meta-analysis"}],"faq":[{"answer":"התסמין השכיח ביותר הוא דימום חריג מהנרתיק, ולפעמים גם כאבים באזור האגן (האגודה למלחמה בסרטן, 2026). לא כל דימום מעיד על סרטן, אבל כל דימום אחרי גיל המעבר מחייב בירור (מכבי, 2022).","question":"מהם התסמינים של סרטן רירית הרחם?"},{"answer":"לא. ברוב המקרים הסיבה שפירה, ורק במקרים נדירים הדימום הוא סימן לשינוי טרום-סרטני או לסרטן (מכבי, 2026). בגלל האפשרות הזו, כל דימום כזה נבדק, לרוב באולטרסאונד נרתיקי ובדגימה של הרירית (EMAS, 2026).","question":"האם דימום אחרי גיל המעבר תמיד אומר סרטן?"},{"answer":"סרטן רירית הרחם מתחיל בשכבה הפנימית של גוף הרחם, וסרטן צוואר הרחם מתחיל בצוואר, בחלק התחתון שמתחבר לנרתיק (האגודה למלחמה בסרטן, 2026). בדיקת פאפ מיועדת לצוואר הרחם, ורק לעיתים רחוקות מגלה גידול ברירית.","question":"מה ההבדל בין סרטן הרחם לסרטן צוואר הרחם?"},{"answer":"בהיפרפלזיה בלי אטיפיה סביר מאוד שהתאים לא יהפכו לסרטן, ובמרבית המקרים השגשוג נפסק מעצמו (האגודה למלחמה בסרטן, 2026). היפרפלזיה אטיפית יכולה להיות שלב מקדים לסרטן (Cochrane, 2025), ולכן מטפלים בה ועוקבים אחריה, ולפעמים כורתים את הרחם (האגודה למלחמה בסרטן, 2026).","question":"האם היפרפלזיה של רירית הרחם הופכת לסרטן?"},{"answer":"בדיקת פיפל נעשית ברוב המקרים במרפאה בלי הרדמה. רוב הנשים מרגישות התכווצויות כמו בווסת, שחולפות תוך כמה דקות (האגודה למלחמה בסרטן, 2026).","question":"האם בדיקת פיפל כואבת?"},{"answer":"ניתוח הוא הטיפול העיקרי, ובשלב מוקדם הוא כולל כריתת רחם (ESGO-ESTRO-ESP, 2025). אצל צעירות שמתכננות הריון, עם מחלה מוקדמת ודרגה טובה, אפשר לשקול טיפול הורמונלי משמר פוריות במעקב צמוד, אבל הראיות לכך עדיין חלשות (Cochrane, 2025).","question":"האם תמיד כורתים את הרחם בסרטן רירית הרחם?"}],"shortAnswer":"סרטן הרחם הוא ברוב המקרים סרטן של רירית הרחם, והסימן השכיח שלו הוא דימום חריג, בעיקר אחרי גיל המעבר. אולטרסאונד מכוון את הבירור, אבל רק ביופסיה מהרירית קובעת אם יש היפרפלזיה או סרטן. בדיקת פאפ לא בודקת את הרירית. הטיפול העיקרי הוא ניתוח, והתכנון נעשה לפי סוג הגידול וסיווגו המולקולרי.","keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":"3df06762-2881-4992-b667-7fecc7fbdfec","relatedArticles":["41f59274-54c6-430f-8376-f5c07993e604","f4eddaa0-d3b7-4163-971e-ca05a18a488b","eb32aa17-f253-49f3-9d3e-8cb93af0af49","3df06762-2881-4992-b667-7fecc7fbdfec","4494e43f-1ddb-4c55-9d26-5bc6a4f21e9c","1c9f7091-19bf-4717-9b03-b6fb15d91e43"],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":"קוד הבריאות · המחשת AI","imageWidth":1536,"imageHeight":1024,"videos":[],"newsSection":null,"newsSourceName":null,"originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":null,"isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":[],"createdAt":"2026-11-12T20:49:01.878Z","updatedAt":"2026-11-12T20:50:07.910Z","dateModified":"2026-11-12T20:49:02.877Z","updateReason":null,"readerLayout":"guide","preserveHeroImage":true,"preserveEditorialContent":true,"summary":"דימום אחרי גיל המעבר או רירית מעובה באולטרסאונד? מה ההבדל בין סוגי סרטן הרחם, מה אומרת היפרפלזיה, איך נעשית הדגימה ומה הצעד הבא לפי כל תוצאה.","report_type":null,"hub_role":null,"hub_order":null,"readingTime":10,"featuredImage":"/objects/uploads/edc3e671-255e-4fe3-a199-22a8cba3e158","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-11-12T20:49:02.877Z","url":"/articles/סרטן-הרחם-רירית-הרחם-תסמינים-ראשונים-אבחון-וטיפול","category":{"id":"cat-206","name":"לחיות בריא","slug":"healthy-living","icon":"HeartPulse","color":"text-rose-500"}}