{"id":"76ffdd41-a39d-445c-ad0f-2201b4ea1721","evidenceBadgeEligible":null,"evidenceBadgeLabel":null,"badgeQa":null,"readerEvidenceCopy":null,"evidenceSeal":null,"evidenceSealQa":null,"publishedAtExact":"2026-11-07T08:34:29.288Z","slug":"צנתור-או-ניתוח-למפרצת-מוחית-coiling-flow-diverter-ו-clipping","title":"צנתור או ניתוח למפרצת מוחית: Coiling, Flow Diverter ו-Clipping","subtitle":"Coiling, Flow Diverter או Clipping? איך כל שיטה סוגרת מפרצת מוחית, מה הראו הניסויים כולל מחקרי 2026, מה משפיע על הבחירה ואילו שאלות כדאי לשאול לפני החלטה.","excerpt":"Coiling, Flow Diverter או Clipping? איך כל שיטה סוגרת מפרצת מוחית, מה הראו הניסויים כולל מחקרי 2026, מה משפיע על הבחירה ואילו שאלות כדאי לשאול לפני החלטה.","content":"**בקצרה**\n\n- **מה חשוב:** אין שיטה אחת שמתאימה לכל מפרצת מוחית. במפרצת שלא נקרעה, ההנחיות האירופיות אינן ממליצות באופן כללי על צנתור על פני ניתוח ([ESO, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36082246/)).\n- **שלוש הדרכים:** ב-Coiling ממלאים את המפרצת בסלילים דרך צנתר. Flow Diverter הוא רשת שמונחת בעורק ומסיטה את הדם מהמפרצת. Clipping הוא ניתוח שבו מניחים מהדק על צוואר המפרצת.\n- **מה כל שיטה נותנת ומה היא עולה:** במפרצות שלא נקרעו, לפי מטה-אנליזה של מחקרים לא אקראיים ברובם, אחרי סלילים יש פחות סיבוכים איסכמיים ואשפוז קצר יותר, אבל יותר טיפולים חוזרים. אחרי ניתוח הסגירה מלאה יותר, אבל האשפוז ארוך יותר ([Medicine, 2020](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32221092/)).\n- **מי מחליט:** צוות של נוירוכירורגיה, נוירורדיולוגיה ונוירולוגיה, יחד אתכם ([ESO, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36082246/)).\n- **מתי פונים מיד:** כאב ראש פתאומי וחזק מאוד, במיוחד עם הקאות, בלבול, פרכוס או ירידה בהכרה, מחייב התקשרות מיידית ל-101 ([שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)).\n\nאמרו לכם שאת המפרצת כדאי לסגור, ופתאום יש שלוש מילים באנגלית, ולפעמים גם שני רופאים עם המלצות שונות. השאלה \"צנתור או ניתוח?\" נשמעת פשוטה, אבל התשובה תלויה במפרצת שלכם, בכם ובצוות שמטפל.\n\nצנתור מפרצת מוחית (טיפול אנדווסקולרי) הוא סגירה של המפרצת מתוך כלי הדם, דרך צנתר שמוחדר לעורק, בלי לפתוח את הגולגולת. ניתוח (Clipping, קליפינג) הוא סגירה של המפרצת מבחוץ, בניתוח פתוח ([NINDS, 2026](https://www.ninds.nih.gov/health-information/disorders/cerebral-aneurysms)). על המפרצת עצמה, הסיבות והתסמינים, ראו [מפרצת מוחית: המדריך המרכזי](/articles/מפרצת-מוחית-המדריך-המרכזי).\n\n## מה המטרה של טיפול במפרצת מוחית, ומתי מטפלים?\n\nהמטרה היא לנתק את המפרצת מזרימת הדם, כדי שלא תיקרע. לא כל מפרצת צריכה טיפול, ומפרצות קטנות מאוד אפשר לפעמים רק לעקוב אחריהן ([NINDS, 2026](https://www.ninds.nih.gov/health-information/disorders/cerebral-aneurysms)).\n\nההנחיות האירופיות מציעות לשקול סגירה מונעת כשהסיכון המוערך לקרע בחמש השנים הבאות גבוה מהסיכון של הטיפול. הן מציינות שכל ההמלצות מבוססות על ראיות ברמה נמוכה מאוד ([ESO, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36082246/)). על הערכת הסיכון לפי גודל המפרצת ראו [גודל מפרצת מוחית והסיכון לקרע](/articles/גודל-מפרצת-מוחית-והסיכון-לקרע-איך-מפרשים-את-המספר), ואם המפרצת קטנה, ראו [מפרצת מוחית קטנה: מתי עוקבים ומתי מטפלים](/articles/מפרצת-מוחית-קטנה-מתי-עוקבים-ומתי-מטפלים).\n\nגם לטיפול עצמו יש סיכון. סקירת Cochrane מ-2021 מצאה רק שני ניסויים אקראיים במפרצות שלא נקרעו. בניסוי שהשווה ניתוח לצנתור (136 משתתפים), נזק נוירולוגי חדש סביב הטיפול הופיע ב-24.6% מהמנותחים, לעומת 10.1% מאלה שטופלו בסלילים. הסוקרים קבעו שהראיות אינן מספיקות כדי להעדיף שיטה אחת, ושאיכותן נמוכה מאוד ([Cochrane, 2021](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33971026/)).\n\n### מפרצת שנקרעה: החלטה אחרת ודחופה\n\nמפרצת שנקרעה גורמת ל[דימום תת-עכבישי](/articles/דימום-תת-עכבישי-sah-מהו-מה-הקשר-למפרצת-ומה-עושים), ואותה סוגרים בהקדם כדי למנוע דימום חוזר. ההנחיה האירופית מ-2026 ממליצה על סלילים ולא על ניתוח, כששתי השיטות מתאימות באותה מידה ומצב המטופל טוב ([ESO/EANS/ESMINT, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42095754/)).\n\n## צנתור מפרצת מוחית בסלילים (Coiling): איך זה נעשה?\n\nב-Coiling מחדירים צנתר לעורק, בדרך כלל במפשעה, מובילים אותו עד המפרצת וממלאים אותה בסלילי פלטינה שחוסמים את זרימת הדם לתוכה ([NINDS, 2026](https://www.ninds.nih.gov/health-information/disorders/cerebral-aneurysms)). השלבים העיקריים:\n\n- דוקרים עורק, בדרך כלל במפשעה ולפעמים ביד ([מכבי](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medical_procedures/arteriographyangiography/)).\n- מקדמים את הצנתר בהנחיית שיקוף רנטגן אל העורקים הנבדקים ([מכבי](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medical_procedures/arteriographyangiography/)), ובצנתור מוחי עד כלי הדם של המוח.\n- מכניסים למפרצת סלילי פלטינה רכים. הדם בתוכה נקרש, והיא מתנתקת מהזרימה ([שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)).\n- כשצוואר המפרצת רחב, נעזרים לעיתים בבלון או בסטנט, כדי שהסלילים לא יגלשו לעורק ([שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)).\n\nיש גם התקנים שמוכנסים לתוך המפרצת עצמה, כמו כלוב רשת קטן, בעיקר במפרצות שנמצאות בפיצול של עורקים ([שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)). על ההליך, ההכנה וההחלמה ראו [צנתור מוחי: אבחנתי וטיפולי](/articles/צנתור-מוחי-אבחנתי-וטיפולי-מה-עושים-ומה-ההחלמה).\n\n### מה הראו ניסויי ISAT ו-BRAT במפרצות שנקרעו\n\nהראיות החזקות ביותר לצנתור מגיעות ממפרצות שנקרעו. בניסוי ISAT, עם 2,143 מטופלים שהמפרצת שלהם התאימה לשתי השיטות, 23.7% מקבוצת הסלילים היו תלויים בעזרה או נפטרו אחרי שנה, לעומת 30.6% בקבוצת הניתוח ([Lancet, 2002](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12414200/)). במעקב של 10 שנים ויותר אחרי משתתפי הניסוי בבריטניה, הסיכוי להיות בחיים ועצמאיים היה גבוה יותר בקבוצת הסלילים. דימום חוזר היה שכיח יותר אחרי סלילים, אבל הסיכון היה קטן ([Lancet, 2015](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25465111/)).\n\nניסוי BRAT האמריקאי לא מצא, במפרצות שנקרעו בצורת שק, הבדל מובהק בתפקוד או בתמותה בין השיטות לאורך 10 שנים. טיפול חוזר נדרש ב-20% מהמפרצות שנסגרו בסלילים, לעומת 0.8% מאלה שנסגרו במהדק. ב-BRAT 36% מהמטופלים שהוקצו לסלילים עברו בפועל ניתוח, ולכן קשה להשוות ישירות ([J Neurosurg, 2019](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30849758/)).\n\n### למה מפרצת יכולה לחזור אחרי סלילים\n\nלפעמים מפרצת שטופלה נפתחת שוב חלקית (רה-קנליזציה), ואז צריך טיפול חוזר ([World Neurosurg, 2021](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33497825/)). במחקר רטרוספקטיבי של 4,997 מפרצות שטופלו בצנתור או בניתוח בארבעה בתי חולים, 4.7% טופלו שוב בגלל חזרה בלי דימום, ו-0.6% דיממו אחרי הטיפול. טיפול חוזר היה שכיח יותר אחרי צנתור, אבל שיעור הדימום היה דומה בין השיטות ([World Neurosurg, 2021](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33497825/)).\n\n## מה זה Flow Diverter (מסיט זרימה) ולאילו מפרצות הוא מתאים?\n\nFlow Diverter הוא סטנט עם רשת צפופה שמונח בעורק עצמו, מול פתח המפרצת, ומפחית את זרימת הדם לתוכה. עם הזמן המפרצת נסגרת ([NINDS, 2026](https://www.ninds.nih.gov/health-information/disorders/cerebral-aneurysms); [שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)). הוא משמש בעיקר למפרצות גדולות או רחבות צוואר ([NINDS, 2026](https://www.ninds.nih.gov/health-information/disorders/cerebral-aneurysms); [שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)).\n\nההנחיות האירופיות מציעות Flow Diverter במפרצת שלא נקרעה רק כשאין אפשרות אחרת בסיכון נמוך ([ESO, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36082246/)). במפרצת שנקרעה, הנחיית 2026 לא מצאה מספיק ראיות כדי להמליץ על התקנים אחרים מלבד סלילים, ומציעה לשמור את מסיט הזרימה כאפשרות אחרונה, כי הוא לא סוגר את המפרצת מיד ([ESO/EANS/ESMINT, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42095754/)). אחרי סטנט או מסיט זרימה נדרש בדרך כלל טיפול בתרופות נוגדות טסיות לתקופה מסוימת ([שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)). הצוות קובע איזו תרופה ולכמה זמן, ואין להפסיק אותה בלי אישור.\n\nבניסוי PUFS טופלו 108 מטופלים עם מפרצות גדולות או ענקיות ורחבות צוואר בעורק התרדמה הפנימי, בלי קבוצת השוואה. אחרי 180 יום 73.6% מהמפרצות נסגרו לגמרי, ו-5.6% מהמטופלים עברו שבץ חמור באותו צד או מוות נוירולוגי ([Radiology, 2013](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23418004/)). בקרב מי שעבר הדמיה אחרי חמש שנים, 95.2% מהמפרצות היו סגורות. לאורך כל תקופת המעקב טופלו שוב 5.7% מהמפרצות ([Neurosurgery, 2017](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28362885/)).\n\n### מה הראו מחקרים מ-2025 ו-2026 על Flow Diverter\n\n- **ניסוי EVIDENCE מצרפת:** 87 מטופלים עם מפרצות רחבות צוואר שלא נקרעו, רובן קטנות מ-10 מ\"מ ובעורק האופתלמי. כישלון טיפול אירע ב-18.6% בקבוצת מסיט הזרימה וב-23.3% בקבוצת הסלילים (עם או בלי סטנט). ההבדל לא היה מובהק, כלומר מסיט הזרימה לא נמצא עדיף ([AJNR, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41093742/)).\n- **ניסוי אקראי מדרום קוריאה:** 160 מטופלים עם מפרצות שלא נקרעו בגודל 7 מ\"מ ומעלה, או מפרצות שחזרו אחרי צנתור קודם. אחרי שנה המפרצת נסגרה לגמרי או כמעט לגמרי ב-96.3% מקבוצת הצנתור הרגיל (סלילים, עם או בלי בלון או סטנט), לעומת 75.0% מקבוצת מסיט הזרימה. שיעור הסיבוכים היה נמוך ודומה ([EClinicalMedicine, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42598553/)).\n- **סקירה שפורסמה בכתב העת של ESO:** 13 מחקרים, כולם בלי קבוצת השוואה, עם 743 מטופלים. סיבוכים בשלושת החודשים הראשונים הופיעו ב-12.7%. הכותבים מצאו שאיכות המחקרים חלשה, ושאין נתונים טובים שתומכים במסיט זרימה כשיש אפשרות טיפול רגילה ([Eur Stroke J, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40923111/)).\n\nאלה ממצאים של מחקרים בודדים, לא המלצה. הם מתיישבים עם ההמלצה האירופית לשקול מסיט זרימה רק כשאין חלופה בסיכון נמוך.\n\n## ניתוח מפרצת מוחית בשיטת Clipping (קליפינג)\n\nב-Clipping נוירוכירורג פותח את הגולגולת ומניח מהדק מתכת זעיר על צוואר המפרצת. המהדק עוצר את זרימת הדם למפרצת ונשאר במקום. מפרצת שנסגרה במהדק במלואה לרוב לא חוזרת ([NINDS, 2026](https://www.ninds.nih.gov/health-information/disorders/cerebral-aneurysms)).\n\nבוחרים בניתוח בין השאר כשצורת המפרצת או מיקומה אינם מתאימים לצנתור, או כשצריך גם לפנות קריש דם גדול ([שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)).\n\nמטה-אנליזה של 25 מחקרים במפרצות שלא נקרעו, רובם לא אקראיים, השוותה בין ניתוח לסלילים. אחרי ניתוח הסגירה המלאה הייתה שכיחה יותר, והטיפול החוזר בטווח הקצר נדיר יותר (8.3% לעומת 19.0% אחרי סלילים). אחרי סלילים היו פחות סיבוכים איסכמיים (4.0% לעומת 9.1%), והאשפוז היה קצר בכארבעה ימים. בתמותה, בדימום ובנכות לא נמצא הבדל מובהק ([Medicine, 2020](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32221092/)). ההבדלים בין המחקרים היו גדולים, ולכן אלה מגמות ולא הכרעה.\n\n## השוואת שלוש שיטות הטיפול במפרצת: Coiling, Flow Diverter ו-Clipping\n\nהטבלה מסכמת מה ידוע על כל שיטה. היא אינה מדרגת את השיטות, כי כל אחת מחליפה סוג סיכון אחד באחר.\n\n| **שיטה** | **דרך הגישה** | **איך נסגרת המפרצת** | **שימושים עיקריים** | **מה ידוע מהמחקר** | **מגבלות ומעקב** |\n| --- | --- | --- | --- | --- | --- |\n| Coiling (סלילים) | צנתר דרך עורק, לרוב במפשעה ([NINDS, 2026](https://www.ninds.nih.gov/health-information/disorders/cerebral-aneurysms)) | סלילי פלטינה ממלאים את המפרצת מבפנים ([NINDS, 2026](https://www.ninds.nih.gov/health-information/disorders/cerebral-aneurysms)) | מפרצות שנקרעו ושלא נקרעו, ובצוואר רחב בעזרת בלון או סטנט ([שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)) | במפרצות שנקרעו, פחות תלות ומוות אחרי שנה ([Lancet, 2002](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12414200/)) | טיפול חוזר בטווח הקצר ב-19.0% לעומת 8.3% בניתוח, במפרצות שלא נקרעו ([Medicine, 2020](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32221092/)); דימות מעקב אחרי הסגירה ([ESO, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36082246/)) |\n| Flow Diverter (מסיט זרימה) | צנתר דרך עורק ([NINDS, 2026](https://www.ninds.nih.gov/health-information/disorders/cerebral-aneurysms)) | רשת בעורק מפחיתה את הזרימה למפרצת, והיא נסגרת בהדרגה ([שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)) | מפרצות גדולות או רחבות צוואר ([NINDS, 2026](https://www.ninds.nih.gov/health-information/disorders/cerebral-aneurysms); [שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)); לפי ESO, רק כשאין חלופה בסיכון נמוך ([ESO, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36082246/)) | סגירה מלאה ב-73.6% אחרי 180 יום במפרצות גדולות, בניסוי ללא קבוצת השוואה ([Radiology, 2013](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23418004/)); בשני ניסויים אקראיים מ-2026 לא נמצא עדיף על צנתור רגיל ([AJNR, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41093742/); [EClinicalMedicine, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42598553/)) | תרופות נוגדות טסיות לתקופה ([שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)); רוב המחקרים בלי קבוצת השוואה ([Eur Stroke J, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40923111/)) |\n| Clipping (מהדק) | ניתוח עם פתיחת הגולגולת ([NINDS, 2026](https://www.ninds.nih.gov/health-information/disorders/cerebral-aneurysms)) | מהדק מתכת על צוואר המפרצת ([NINDS, 2026](https://www.ninds.nih.gov/health-information/disorders/cerebral-aneurysms)) | כשהצורה או המיקום לא מתאימים לצנתור, או כשצריך לפנות קריש ([שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)) | יותר סגירה מלאה ופחות טיפול חוזר ([Medicine, 2020](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32221092/)); טיפול חוזר ב-0.8% ב-BRAT, במפרצות שנקרעו ([J Neurosurg, 2019](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30849758/)) | סיבוכים איסכמיים ב-9.1% לעומת 4.0% ואשפוז ארוך יותר ([Medicine, 2020](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32221092/)) |\n\n## מה קובע אם יבחרו בצנתור או בניתוח למפרצת?\n\nהבחירה תלויה בשילוב של המפרצת, המטופל והמרכז. במחקר ISUIA, גיל המטופל ניבא היטב את תוצאות הניתוח, וגודל המפרצת ומיקומה ניבאו את התוצאות בשתי השיטות ([Lancet, 2003](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12867109/)). הגורמים שהצוות בוחן:\n\n- גודל המפרצת ומיקומה.\n- צורת המפרצת ורוחב הצוואר שלה, שקובעים אם צריך בלון, סטנט או ניתוח ([שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)).\n- גיל ומחלות רקע.\n- האם המפרצת נקרעה ([ESO/EANS/ESMINT, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42095754/)).\n- האם תוכלו ליטול תרופות נוגדות טסיות אם יושתל סטנט או מסיט זרימה.\n- הניסיון של המרכז ושל הרופא בשיטה המוצעת.\n\nההנחיות האירופיות מציעות להעריך את המטופל בצוות של נוירוכירורגיה, נוירורדיולוגיה ונוירולוגיה, במרכז שמייעץ ליותר מ-100 מטופלים עם מפרצות שלא נקרעו בשנה. הן מציעות גם לבצע את הטיפול רק במרכז שבו כל מנתח או מצנתר מבצע את הטיפול המוצע ביותר מ-30 מטופלים בשנה, ולהחליט יחד עם המטופל. אלה הצהרות של הסכמת מומחים ([ESO, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36082246/)).\n\nבישראל ההפניה ליחידה נוירווסקולרית נעשית דרך הנוירוכירורג או הרופא המטפל. כדאי שההחלטה תתקבל במרכז שמבצע את שתי השיטות, ואם יש ספק אפשר לבקש [חוות דעת שנייה](/articles/מתי-חוות-דעת-שנייה-יכולה-להיות-רלוונטית-במחלות-כלי-הדם-של-המוח). אם המפרצת התגלתה במקרה ואתם רק בתחילת הדרך, ראו [מפרצת שהתגלתה במקרה: מה עושים עכשיו](/articles/מפרצת-שהתגלתה-במקרה-מה-עושים-עכשיו).\n\n## החלמה ומעקב הדמיה אחרי צנתור או ניתוח מפרצת\n\nאחרי צנתור האשפוז קצר יותר בדרך כלל, ואחרי ניתוח ההחלמה ארוכה יותר. במטה-אנליזה האשפוז אחרי סלילים היה קצר בכארבעה ימים ([Medicine, 2020](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32221092/)). בניסוי האקראי במפרצות שלא נקרעו, אשפוז של יותר מחמישה ימים היה ב-46.2% מהמנותחים, לעומת 8.7% מאלה שטופלו בסלילים ([Cochrane, 2021](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33971026/)). הצוות מתאים את ההוראות לחזרה לפעילות, לעבודה ולנהיגה.\n\nאחרי סגירה של מפרצת ההנחיות מציעות מעקב הדמיה, כדי לזהות חזרה ([ESO, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36082246/)). המעקב חשוב במיוחד אחרי סלילים, שאחריהם טיפול חוזר שכיח יותר. אחרי מסיט זרימה הסגירה הדרגתית, ולכן התמונה המלאה מתבררת רק בבדיקות המעקב ([Neurosurgery, 2017](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28362885/)). לוח הזמנים נקבע אישית.\n\nרבים שואלים מה יקרה לכאבי הראש. במטה-אנליזה מ-2026 של מטופלים שעברו צנתור במפרצת שלא נקרעה, כ-30% ממי שלא סבלו קודם מכאבי ראש פיתחו כאב ראש חדש, ו-71.4% ממי שסבלו מכאבי ראש לפני הטיפול דיווחו על שיפור. הנתונים הגיעו ממחקרים שונים מאוד זה מזה ([AJNR, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42805796/)).\n\n## סימנים אחרי טיפול במפרצת שמחייבים 101 או פנייה דחופה\n\nאחרי טיפול במפרצת יש סימנים שמחייבים 101, סימנים שמחייבים פנייה דחופה, ושאלות שאפשר לברר בתור רגיל. רשימת התסמינים כאן מבוססת על דפי המידע של שיבא ומכבי.\n\n**מתקשרים מיד ל-101:**\n\n- כאב ראש פתאומי וחזק מאוד, שמגיע לשיא תוך שניות עד דקה ([שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)).\n- בחילה והקאות, צוואר נוקשה, ראייה כפולה או מטושטשת, פרכוס, בלבול או ירידה בהכרה ([שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)).\n- סימני שבץ פתאומיים, כמו חולשה או קושי בדיבור. אירוע מוחי הוא סיבוך אפשרי של צנתור ([מכבי](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medical_procedures/arteriographyangiography/)). על סימני שבץ ראו [שבץ מוחי: איך מזהים את הסימנים](/articles/שבץ-מוחי-המדריך-המרכזי-סוגים-סימנים-אבחון-טיפול-ומניעה).\n\n**פונים בדחיפות לרופא המצנתר, למוקד החירום או לחדר המיון:**\n\n- חום, לחץ או כאב בחזה, קשיי נשימה, או החמרה פתאומית במצב הכללי ([מכבי](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medical_procedures/arteriographyangiography/)).\n- דימום באזור הדקירה ([מכבי](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medical_procedures/arteriographyangiography/)).\n- צניחת עפעף, אישון מורחב בעין אחת או ירידה בראייה ([שיבא, 2026](https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm)).\n\n**קובעים תור במרפאה המטפלת:**\n\n- לא קיבלתם מועד לבדיקת הדמיה במעקב.\n- יש לכם שאלות על התרופות נוגדות הטסיות, על נהיגה או על חזרה לעבודה.\n\nאל תפסיקו תרופות נוגדות טסיות אחרי סטנט או מסיט זרימה בלי אישור הרופא.\n\n## שאלות למצנתר המוח ולנוירוכירורג לפני בחירת שיטה לסגירת מפרצת\n\n- מה הסיכון שהמפרצת שלי תיקרע בחמש השנים הקרובות, ואיך הוא משתווה לסיכון הטיפול?\n- אילו שיטות מתאימות לצורה ולמיקום של המפרצת שלי, ולמה השיטות האחרות פחות מתאימות?\n- האם גם נוירוכירורג וגם מצנתר מוח בחנו את המקרה?\n- כמה טיפולים כאלה מבצעים במרכז ואצל הרופא שיבצע אותו בשנה?\n- מה הסיכוי שאצטרך טיפול חוזר, ואיזה מעקב הדמיה אצטרך?\n- האם אצטרך תרופות נוגדות טסיות, לכמה זמן, ומה קורה אם אצטרך ניתוח אחר בתקופה הזו?\n- כמה זמן יימשכו האשפוז וההחלמה, ומתי אוכל לחזור לעבודה ולנהיגה?\n\n**הבהרה רפואית:** המידע כאן כללי ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. ההחלטה על צנתור או ניתוח של מפרצת מוחית מתקבלת עם צוות שמכיר את המקרה. במצב חירום התקשרו ל-101.","categoryId":"","healthWorld":"מוח ונפש","hubSlot":null,"section":null,"proSlot":null,"hubRole":null,"hubOrder":null,"placements":[],"topics":[],"reportType":null,"author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":10,"imageUrl":"/objects/uploads/53eb3205-1968-4dde-864a-03caa6d3300e","imageAlt":"מצנתר מוח מצביע על מפרצת בצילום אנגיוגרפיה של כלי הדם במוח ומסביר לבת משפחה בחדר הצנתורים","featured":false,"publishedAt":"2026-11-07","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":null,"metaDescription":"צנתור מפרצת מוחית או ניתוח? השוואה בין Coiling, Flow Diverter ו-Clipping: איך כל שיטה עובדת, מה הראו המחקרים, מי מחליט ומה לשאול את הצוות.","canonicalOverride":null,"articleType":"evergreen","noindex":false,"hideFromHome":true,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":false,"reviewerSlug":null,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"reviewedRevision":null,"previousReviewedAt":null,"medicalReviewStatus":"pending","medicalReviewerSlug":null,"editorSlugs":["מור-לוי"],"aboutName":"Endovascular coiling, flow diverter and surgical clipping (צנתור וניתוח למפרצת מוחית)","aboutType":"MedicalProcedure","sources":[{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36082246/","title":"ESO (2022), European Stroke Organisation guidelines on management of unruptured intracranial aneurysms, Eur Stroke J"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42095754/","title":"ESO/EANS/ESMINT (2026), Guideline on aneurysmal subarachnoid haemorrhage, Eur Stroke J"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33971026/","title":"Cochrane (2021), Treatments for unruptured intracranial aneurysms"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12414200/","title":"ISAT, Lancet (2002), Clipping versus coiling in 2143 patients with ruptured intracranial aneurysms"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25465111/","title":"ISAT UK cohort, Lancet (2015), Durability of coiling versus clipping: 18-year follow-up"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30849758/","title":"BRAT, J Neurosurg (2019), Ten-year analysis of saccular aneurysms in the Barrow Ruptured Aneurysm Trial"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12867109/","title":"ISUIA, Lancet (2003), Unruptured intracranial aneurysms: natural history and risks of surgical and endovascular treatment"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32221092/","title":"Medicine (2020), Endovascular coiling versus surgical clipping for unruptured cerebral aneurysms: meta-analysis"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33497825/","title":"World Neurosurg (2021), Rate of rebleed and retreatment of previously treated intracranial aneurysms"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23418004/","title":"PUFS, Radiology (2013), Pipeline for uncoilable or failed aneurysms"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28362885/","title":"PUFS, Neurosurgery (2017), Five-year results of the Pipeline for Uncoilable or Failed Aneurysms trial"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41093742/","title":"EVIDENCE, AJNR (2026), Flow diversion versus coiling with or without stenting for unruptured wide-neck aneurysms: randomized comparison"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42598553/","title":"EClinicalMedicine (2026), Flow diverter versus conventional endovascular therapy for unruptured aneurysms: randomised trial in South Korea"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40923111/","title":"Eur Stroke J (2025), Flow diverter treatment for saccular unruptured intracranial aneurysms: systematic review"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42805796/","title":"AJNR (2026), Headache outcomes after flow diversion or coiling of unruptured intracranial aneurysms: meta-analysis"},{"url":"https://www.ninds.nih.gov/health-information/disorders/cerebral-aneurysms","title":"NINDS (2026), Cerebral Aneurysms"},{"url":"https://www.sheba.co.il/neuroscience/conditions/brain-aneurysm","title":"שיבא (2026), מפרצת מוחית"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medical_procedures/arteriographyangiography/","title":"מכבי, צנתור אבחנתי לכלי הדם (אנגיוגרפיה)"}],"faq":[{"answer":"ב-Coiling ממלאים את המפרצת מבפנים בסלילי פלטינה דרך צנתר, בלי לפתוח את הגולגולת. ב-Clipping נוירוכירורג פותח את הגולגולת ומניח מהדק על צוואר המפרצת. במטה-אנליזה של מפרצות שלא נקרעו, אחרי סלילים היו פחות סיבוכים איסכמיים ואשפוז קצר יותר, ואחרי ניתוח הסגירה הייתה מלאה יותר והטיפול החוזר נדיר יותר.","question":"מה ההבדל בין Coiling ל-Clipping במפרצת מוחית?"},{"answer":"Flow Diverter הוא סטנט עם רשת צפופה שמונח בעורק מול פתח המפרצת ומפחית את הזרימה לתוכה, והמפרצת נסגרת בהדרגה. ההנחיות האירופיות מציעות אותו במפרצת שלא נקרעה רק כשאין חלופה בסיכון נמוך. בשני ניסויים אקראיים מ-2026 במפרצות שלא נקרעו, הוא לא נמצא עדיף על צנתור בסלילים (עם או בלי סטנט), ובאחד מהם הסגירה אחרי שנה הייתה שכיחה יותר בסלילים.","question":"מה זה Flow Diverter, ולמה לא מציעים אותו לכל מפרצת?"},{"answer":"אין תשובה אחת. סקירת Cochrane מצאה רק שני ניסויים אקראיים קטנים, והסיקה שאין מספיק ראיות כדי להעדיף שיטה. בניסוי אחד מהם, נזק נוירולוגי חדש סביב הטיפול היה שכיח יותר אחרי ניתוח. בפועל ההשוואה נעשית לפי המפרצת שלכם ולפי ניסיון המרכז.","question":"איזו שיטה בטוחה יותר במפרצת שלא נקרעה?"},{"answer":"כן. לפעמים מפרצת שנסגרה בסלילים נפתחת שוב חלקית וצריך להשלים את הטיפול. במחקר של כ-5,000 מפרצות שטופלו בצנתור או בניתוח, 4.7% טופלו שוב בגלל חזרה, ושיעור זה היה גבוה יותר אחרי צנתור. דימום אחרי הטיפול היה נדיר (0.6%) ודומה בין השיטות. לכן עושים מעקב הדמיה אחרי הסגירה.","question":"האם מפרצת יכולה לחזור אחרי צנתור?"},{"answer":"לא תמיד. במטה-אנליזה מ-2026, כ-7 מכל 10 מטופלים שסבלו מכאבי ראש לפני צנתור דיווחו על שיפור, אבל כשליש ממי שלא סבלו מהם פיתחו כאב ראש חדש. כדאי לדבר על זה עם הצוות לפני ההחלטה.","question":"האם כאבי הראש יעברו אחרי סגירת המפרצת?"},{"answer":"אחרי השתלת סטנט או מסיט זרימה נדרש בדרך כלל טיפול בתרופות נוגדות טסיות לתקופה מסוימת. הצוות קובע איזו תרופה ולכמה זמן. אין להפסיק אותן בלי אישור הרופא, גם לפני טיפול שיניים או ניתוח אחר.","question":"למה צריך תרופות נוגדות טסיות אחרי Flow Diverter או סטנט?"},{"answer":"זה קורה לפעמים, למשל כשמרכזים שונים מתמחים בשיטות שונות. ההנחיות האירופיות מציעות הערכה בצוות שכולל נוירוכירורג, נוירורדיולוג ונוירולוג, והחלטה משותפת עם המטופל. שאלו כל רופא למה בחר בשיטה, וכמה טיפולים כאלה הוא מבצע בשנה.","question":"מה עושים כששני רופאים ממליצים על שיטות שונות?"}],"shortAnswer":"צנתור מפרצת מוחית סוגר את המפרצת מתוך כלי הדם, בסלילים (Coiling) או ברשת שמסיטה את הזרימה (Flow Diverter). ניתוח (Clipping) סוגר אותה במהדק דרך פתח בגולגולת. במפרצות שלא נקרעו, אחרי סלילים האשפוז קצר יותר אבל טיפולים חוזרים שכיחים יותר, ואחרי ניתוח הסגירה מלאה יותר. במפרצת שלא נקרעה אין שיטה עדיפה לכולם, וההחלטה מתקבלת בצוות רב-תחומי.","keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":"464e3040-2860-4cb4-94f2-7997701b90ca","relatedArticles":["713303de-ebfa-4d04-b03b-222c0b73bfdd","ff2e6c9a-cbb7-44a2-86c1-c8cfe3a3fd8f","c46c92e4-470e-46c2-84ff-e1452f354c0b","28e0370e-e82b-4b4c-9e07-395e46789541"],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":"קוד הבריאות · המחשת AI","imageWidth":1536,"imageHeight":1024,"videos":[],"newsSection":null,"newsSourceName":null,"originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":null,"isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":[],"createdAt":"2026-11-06T11:41:50.737Z","updatedAt":"2026-11-07T14:14:12.630Z","dateModified":"2026-11-07T13:11:14.526Z","updateReason":null,"readerLayout":"guide","preserveHeroImage":true,"preserveEditorialContent":true,"summary":"Coiling, Flow Diverter או Clipping? איך כל שיטה סוגרת מפרצת מוחית, מה הראו הניסויים כולל מחקרי 2026, מה משפיע על הבחירה ואילו שאלות כדאי לשאול לפני החלטה.","report_type":null,"hub_role":null,"hub_order":null,"readingTime":10,"featuredImage":"/objects/uploads/53eb3205-1968-4dde-864a-03caa6d3300e","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-11-07T08:34:29.288Z","url":"/articles/צנתור-או-ניתוח-למפרצת-מוחית-coiling-flow-diverter-ו-clipping","category":null}