{"id":"28e0370e-e82b-4b4c-9e07-395e46789541","evidenceBadgeEligible":null,"evidenceBadgeLabel":null,"badgeQa":null,"readerEvidenceCopy":null,"evidenceSeal":null,"evidenceSealQa":null,"publishedAtExact":"2026-11-07T08:34:28.430Z","slug":"צנתור-מוחי-אבחנתי-וטיפולי-מה-עושים-ומה-ההחלמה","title":"צנתור מוחי: אבחנתי וטיפולי, מה עושים ומה ההחלמה","subtitle":"צנתור מוחי משמש גם לצילום מפורט של כלי הדם וגם לטיפול מתוכם. איך זה נעשה, מה ההחלמה, מה הסיכונים ומה לבדוק לפני שמחליטים.","excerpt":"צנתור מוחי משמש גם לצילום מפורט של כלי הדם וגם לטיפול מתוכם. איך זה נעשה, מה ההחלמה, מה הסיכונים ומה לבדוק לפני שמחליטים.","content":"**בקצרה**\n\n- **מה זה:** צנתור מוחי הוא הליך שבו צנתר דק מוחדר לעורק, לרוב במפשעה, ומובל אל כלי הדם של המוח. אין בו פתיחה של הגולגולת.\n- **אבחנתי או טיפולי:** בצנתור אבחנתי (אנגיוגרפיה מוחית, DSA) מזריקים חומר ניגוד ומצלמים. בצנתור טיפולי מעבירים דרך הצנתר סלילים, סטנט או מכשיר לשליפת קריש. לפעמים שניהם נעשים באותו הליך.\n- **ההחלמה:** אחרי צנתור אבחנתי שוכבים כמה שעות בהשגחה, ונמנעים ממאמץ כמה ימים. אחרי צנתור טיפולי ההחלמה תלויה במצב שטופל.\n- **הסיכון:** בצנתור אבחנתי הסיכון לשבץ קבוע נמוך מאחוז אחד. הסיבוך השכיח הוא שטף דם במקום הדקירה.\n- **מתי לא מחכים:** סימני שבץ, כאב ראש פתאומי וחזק, או דימום ונפיחות שגדלה במקום הדקירה מחייבים חיוג ל-101.\n\nהמילים \"צנתור מוח\" נשמעות מפחידות, ולפעמים מגיעות בלי הרבה הסבר: אחרי CTA שהראתה מפרצת, אחרי דימום, או בלילה שבו בן משפחה הגיע למיון עם שבץ, והצוות אמר שהוא \"נכנס לצנתור\". עולות שאלות פשוטות: האם זה ניתוח, למה צריך את זה אם כבר עשו CT, וכמה זמן לוקח להתאושש.\n\nצנתור מוחי הוא שם לשני הליכים שונים: בדיקה שמצלמת את כלי הדם מבפנים, וטיפול שנעשה מתוך כלי הדם. כשמבינים מה מתוכנן במקרה שלכם, קל יותר לשאול את השאלות הנכונות לפני שחותמים על הסכמה.\n\n## צנתור מוח (צנתור מוחי): הגדרה ומטרה\n\nצנתור מוחי פירושו הגעה לעורקי המוח באמצעות צנתר שמוחדר לכלי דם במקום אחר בגוף. זה אינו ניתוח פתוח: אין חתך בגולגולת, והגישה היא דרך דקירה בעורק.\n\nבגרסה האבחנתית מזריקים חומר ניגוד דרך הצנתר ומצלמים ברנטגן. ה\"חיסור\" (subtraction) ב-DSA, digital subtraction angiography, מסיר מהתמונה את העצם ורקמות אחרות, כך שנשארים בעיקר כלי הדם. באנגלית נתקלים בשמות cerebral angiography, catheter angiography או neuroendovascular procedure. אנגיוגרפיה מוחית נחשבת עד היום \"תקן הזהב\" של הדמיית כלי הדם במוח, והיא גם השלב הראשון בכל טיפול בצנתור ([Semin Intervent Radiol, 2015](https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC4447869)).\n\nאת ההליכים מבצעים רופאים מתחום הנוירורדיולוגיה הפולשנית, ביחידות ייעודיות בבתי החולים, בחדר צנתורים עם מכשיר שיקוף.\n\n## מה ההבדל בין צנתור מוח אבחנתי לטיפולי?\n\nצנתור אבחנתי מצלם ומודד, וצנתור טיפולי מטפל בבעיה מתוך כלי הדם. הטבלה משווה ביניהם:\n\n| **מאפיין** | **צנתור אבחנתי** | **צנתור טיפולי** |\n| --- | --- | --- |\n| מטרה | מיפוי כלי הדם ותשובה לשאלה רפואית | טיפול במצב בכלי הדם |\n| מה עושים | מזריקים חומר ניגוד ומצלמים ברנטגן מכמה זוויות | מעבירים סלילים, סטנט, מסיט זרימה (flow diverter), חומר סוגר או מכשיר לשליפת קריש |\n| מצבים אופייניים | מפרצת, AVM, היצרות או חסימה, תכנון טיפול | מפרצת, AVM, שבץ איסכמי מחסימה של עורק גדול, היצרות בוורידי המוח |\n| עיתוי | לרוב מתוכנן | מתוכנן, או דחוף כמו בשבץ |\n| משך ואשפוז | בדרך כלל חצי שעה עד שעה ([סורוקה](https://hospitals.clalit.co.il/soroka/he/med-units/medicine-division/Pages/neurology-angiography.aspx)), ולרוב ללא אשפוז ממושך | תלוי בהליך, לרוב עם אשפוז |\n| סיכונים עיקריים | שטף דם במקום הדקירה, ולעיתים נדירות שבץ | תלויים בהליך, ובדרך כלל גבוהים יותר מאבחון בלבד |\n\nהשניים יכולים להתרחש באותו מפגש. אם האנגיוגרפיה מראה בעיה שאפשר לטפל בה, וכך תוכנן מראש, הצוות עובר ישירות לטיפול. לכן כדאי לשאול לפני ההליך אם יש סיכוי למעבר כזה, ולחתום על הסכמה שמכסה אותו.\n\n## אופן ביצוע צנתור מוח ודרך איזה עורק\n\nהצנתר מוחדר בדרך כלל לעורק במפשעה (עורק הירך), ולפעמים לעורק בפרק היד. הרופא מוביל אותו בהנחיית שיקוף רנטגן דרך אבי העורקים אל עורקי הצוואר, ומשם מזריק חומר ניגוד שמצייר את כלי הדם במוח.\n\nאנגיוגרפיה אבחנתית נעשית בדרך כלל כך:\n\n1. מחטאים את אזור הדקירה ומאלחשים את העור בהרדמה מקומית. רוב המטופלים ערים, לעיתים עם טשטוש קל.\n1. מחדירים מחט לעורק, ומציבים שרוולית דקה ששומרת על הגישה פתוחה.\n1. מובילים את הצנתר לעורקי הצוואר בהנחיית שיקוף.\n1. מזריקים חומר ניגוד ומצלמים סדרות תמונות מכמה זוויות. ברגע ההזרקה מרגישים לעיתים חום בראש ובצוואר. צריך לשכב בלי לזוז ובלי לדבר.\n1. מוציאים את הצנתר וסוגרים את מקום הדקירה בלחץ ידני או בהתקן סגירה.\n\nהבדיקה עצמה אינה כואבת. בזמן הדקירה יש אי נוחות של כמה שניות ([סורוקה](https://hospitals.clalit.co.il/soroka/he/med-units/medicine-division/Pages/neurology-angiography.aspx)). בהליך טיפולי, סוג ההרדמה, מקומית עם טשטוש או כללית, תלוי בהליך ובמרכז.\n\n## מה אפשר לראות באנגיוגרפיה מוחית (DSA)?\n\nאנגיוגרפיה מוחית מראה את פנים כלי הדם בפירוט הגבוה ביותר, ואת הדם זורם בהם בזמן אמת. היא עונה על שאלות ש-CTA ו-MRA לא תמיד פותרות:\n\n- גודל המפרצת, צורתה והצוואר שלה, נתונים שקובעים איך אפשר לטפל בה.\n- העורקים המזינים והוורידים המנקזים של AVM, ושל קשר חריג בין עורק לווריד בקרומי המוח (פיסטולה).\n- היצרות או חסימה של עורק, ומקומה המדויק.\n- דלקת בכלי הדם, שגורמת להיצרויות.\n- היצרות בוורידי המוח, שקשורה לעיתים לטנטון פועם או ללחץ תוך-גולגולתי מוגבר. בצנתור אפשר גם למדוד את הפרשי הלחץ בוורידים ([סורוקה](https://hospitals.clalit.co.il/soroka/he/med-units/medicine-division/Pages/neurology-angiography.aspx)).\n- האם נשארה זרימה במפרצת שטופלה בעבר.\n\n### למה צריך צנתור אם כבר עשו CTA או MRA\n\n[CTA](/articles/cta-מוח-וראש-צוואר-מה-הבדיקה-בודקת-ומה-חשוב-לדעת) ו-MRA הן בדיקות לא פולשניות, והן נעשות כמעט תמיד קודם. הן עונות על רוב השאלות, אבל לשתיהן רגישות מוגבלת במפרצות קטנות: במחקר השוואתי, [MRA](/articles/mra-מוחי-במה-שונה-אנגיוגרפיה-בתהודה-מגנטית-mra-מ-mri-רגיל) זיהתה רק כשליש מהמפרצות הקטנות מ-5 מ\"מ ([Radiology, 2001](https://pubs.rsna.org/doi/10.1148/radiology.219.3.r01ma16739)). צנתור אבחנתי נשקל כשהתמונה לא ברורה, כשצריך פירוט מדויק לפני טיפול, או כשהתוצאה שלו תשנה את ההחלטה. אם לא ברור לכם מה הוא יוסיף, זו שאלה לגיטימית לפני שמסכימים. השוואה בין כל הבדיקות ב[דופלר, CTA או MRA: מה ההבדל ואיך בוחרים](/articles/דופלר-cta-או-mra-מה-ההבדל-ואיך-בוחרים).\n\n## מתי צנתור מוח משמש לטיפול במפרצת, AVM או שבץ?\n\nצנתור טיפולי משמש כשאפשר לטפל במצב מתוך כלי הדם עצמו, בלי לפתוח את הגולגולת. המצבים העיקריים הם מפרצת, AVM ושבץ איסכמי, ולכל אחד התקנים ושיקולים אחרים.\n\n### מפרצת\n\nדרך הצנתר ממלאים את המפרצת בסלילים, לפעמים בעזרת סטנט, או מציבים מסיט זרימה (flow diverter) שמפנה את הדם מהמפרצת. במפרצות שנקרעו, ניסוי גדול מצא שאחרי שנה מצבם של מטופלים שטופלו בסלילים היה טוב יותר משל מטופלים שעברו ניתוח פתוח ([ISAT, Lancet 2002](https://doi.org/10.1016/S0140-6736%2802%2911314-6)). במפרצת שלא נקרעה ההחלטה מורכבת יותר: ההנחיות האירופיות אינן מעדיפות באופן כללי טיפול בצנתור על פני ניתוח, וההחלטה מתקבלת בצוות רב-תחומי ([ESO, 2022](https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC9446328)). חלק מהמפרצות הקטנות נשארות במעקב בלבד. על ההבדלים בין סלילים, מסיט זרימה וניתוח ראו [צנתור או ניתוח למפרצת מוחית: Coiling, Flow Diverter ו-Clipping](/articles/צנתור-או-ניתוח-למפרצת-מוחית-coiling-flow-diverter-ו-clipping). על מפרצות עצמן ראו [מפרצת מוחית: המדריך המרכזי](/articles/מפרצת-מוחית-המדריך-המרכזי).\n\n### AVM\n\nבמום עורקי-ורידי ([AVM](/articles/avm-במוח-מום-עורקי-ורידי-אבחון-ואפשרויות-טיפול)) מזריקים דרך הצנתר חומר סוגר (מעין דבק) אל כלי הדם החריגים. לרוב זה שלב לפני ניתוח או הקרנה ממוקדת (רדיוכירורגיה), ולעיתים טיפול בפני עצמו, אחרי דימום או כדי למנוע דימום. ב-AVM שלא דימם, ניסוי ARUBA מצא תוצאות טובות יותר בטיפול תרופתי ומעקב מאשר בהתערבות, בטווח של כשלוש שנים ([ARUBA, Lancet 2014](https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC4119885/)). לכן ההחלטה אישית מאוד.\n\n### שבץ איסכמי חריף\n\nבשבץ שנגרם מחסימה של עורק גדול, הצנתר משמש לשליפת הקריש (טרומבקטומיה). קודם מבצעים CT ובדיקת כלי דם, CTA או MRA, כדי לאתר את החסימה. בבית החולים מחליטים על טיפול לפתיחת החסימה, בתרופה ממיסת קרישים, בצנתור או בשניהם, לפי זמן ההגעה וממצאי ההדמיה. גם כשאזור הפגיעה במוח גדול, ניסויים אקראיים מצאו שצנתור לשליפת קריש שיפר את התפקוד אחרי שלושה חודשים ([NEJM, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36762865/); [Lancet, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37837989/)). ההחלטה מתקבלת בבית החולים לפי ההדמיה. כל דקה מעכבת את הטיפול, ולכן מחייגים מיד ל-101 ולא מגיעים לבד. אחרי שבץ, ההחלמה כוללת לרוב שיקום: ראו [שיקום לאחר אירוע מוחי: מה צפוי בדרך להחלמה ואילו מקצועות משתתפים](/articles/שיקום-לאחר-אירוע-מוחי-מה-צפוי-בדרך-להחלמה-ואילו-מקצועות-משתתפים).\n\n### מצבים נוספים\n\nבהיצרות בוורידי המוח, שגורמת לטנטון פועם או ללחץ תוך-גולגולתי מוגבר, אפשר להציב בצנתור סטנט שמשפר את ניקוז הדם ([סורוקה](https://hospitals.clalit.co.il/soroka/he/med-units/medicine-division/Pages/neurology-angiography.aspx)). גם פיסטולה עורקית-ורידית בקרומי המוח מטופלת לעיתים בצנתור.\n\n## הכנה לצנתור מוח והחלמה אחרי צנתור אבחנתי או טיפולי\n\nההכנה כוללת בדרך כלל בדיקות דם, ובהן תפקודי כליות וקרישה, סקירה של כל התרופות, וצום של כמה שעות לפני ההליך ([מכבי](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medical_procedures/arteriographyangiography/)). ההנחיות המדויקות משתנות בין מרכזים, ולכן פעלו לפי מה שנמסר לכם.\n\nלפני ההליך, ספרו לצוות על:\n\n- תרופות לדילול הדם ונוגדי טסיות. אל תפסיקו אותן בעצמכם, הרופא יחליט אם ומתי.\n- מחלת כליות, סוכרת ותרופות לסוכרת.\n- תגובה קודמת לחומר ניגוד.\n- הפרעה בקרישת הדם.\n- הריון או אפשרות להריון. בגיל הפוריות מבקשים בדיקת הריון.\n\n### אחרי צנתור אבחנתי\n\n- שוכבים כמה שעות בהשגחה, בלי לכופף את הרגל שדרכה הוכנס הצנתר. הצוות בודק את מקום הדקירה, את הדופק ברגל ואת המצב הנוירולוגי.\n- מקבלים נוזלים לווריד, כדי לעזור לכליות לפנות את חומר הניגוד.\n- אפשר לאכול ולשתות אחרי ההליך.\n- רוב המטופלים משתחררים באותו יום או למחרת, לפי המרכז.\n- נמנעים ממאמץ גופני ומהרמת משקל כבד כיומיים ([סורוקה](https://hospitals.clalit.co.il/soroka/he/med-units/medicine-division/Pages/neurology-angiography.aspx)).\n- רגישות קלה ואדמומיות במפשעה יכולות להימשך עד כשבועיים.\n\n### אחרי צנתור טיפולי\n\nההחלמה תלויה במצב שטופל. אחרי טיפול מתוכנן במפרצת נשארים לרוב באשפוז קצר ומקבלים תרופות לפי סוג ההתקן, ובהמשך דימות מעקב. אחרי טרומבקטומיה בשבץ, משך האשפוז והשיקום נקבעים בעיקר לפי חומרת השבץ. אחרי דימום מוחי, האשפוז ארוך יותר והמעקב צמוד.\n\n## מה הסיכונים של צנתור מוח, ואיזה מעקב נדרש?\n\nהסיכונים של צנתור מוחי אבחנתי נמוכים, אבל קיימים. בסקירה של כ-20,000 מטופלים, שבץ עם נכות קבועה אחרי אנגיוגרפיה אבחנתית אירע ב-0.14% מהמקרים ([Radiology, 2007](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17517935/)).\n\n| **סיבוך** | **מה חשוב לדעת** |\n| --- | --- |\n| שטף דם (המטומה) במקום הדקירה | הסיבוך השכיח ביותר. לרוב חולף לבד, ולעיתים נדירות נדרש טיפול |\n| סיבוך נוירולוגי חולף | חולשה או הפרעה בדיבור שחולפות, לרוב בשעות הראשונות |\n| שבץ קבוע | נדיר, פחות מאחוז אחד. הסיכון גבוה יותר אצל מטופלים עם טרשת עורקים מתקדמת או דימום תת-עכבישי |\n| תגובה לחומר ניגוד או להרדמה המקומית | לרוב קלה, והצוות ערוך לטפל בה |\n| פגיעה בכליות | קשורה לחומר הניגוד. הנוזלים אחרי ההליך נועדו להקטין אותה |\n| זיהום | נדיר, כמו בכל הליך פולשני |\n\nהשיעורים משתנים בין מרכזים ובין מטופלים. להליכים טיפוליים יש סיכונים אחרים, שתלויים במצב ובהתקן, ובדרך כלל הם גבוהים מאלה של אבחון בלבד. כדאי לבקש מהצוות את הנתונים של המרכז שלו, ולשאול כמה הליכים כאלה הוא מבצע.\n\nהמעקב אחרי טיפול כולל בדרך כלל דימות. אחרי מפרצת שנסגרה בסלילים משתמשים לעיתים קרובות ב-MRA, שאין בה קרינה, אבל היא עלולה לפספס זרימה שיורית קטנה, ולכן לפעמים חוזרים לצנתור אבחנתי ([AJNR, 2014](https://www.ajnr.org/highwire/citation/13609/medlars)).\n\n## הבדיקות שנעשות לפני החלטה על צנתור מוח\n\nכדאי לעבור על ההחלטה שלב אחר שלב, כי התשובה בכל שלב קובעת את הבא. רשימת הבדיקה הזו יכולה לעזור בפגישה עם הצוות:\n\n1. **האם זה מצב חירום?** תסמיני שבץ פתאומיים או כאב ראש פתאומי וחזק מאוד: מחייגים ל-101. ההחלטה על צנתור מתקבלת בבית החולים, והזמן חשוב.\n1. **מה כבר נבדק?** אם CT, CTA, MRI או MRA ענו על השאלה, שאלו מה הצנתור יוסיף והאם הוא ישנה את הטיפול.\n1. **אבחון או טיפול?** אם מתוכנן טיפול, שאלו איזה התקן או טכניקה, ומה החלופות: ניתוח, הקרנה או מעקב.\n1. **מה הסיכון בלי טיפול, לעומת הסיכון של הטיפול?** במפרצת שלא נקרעה ובמום שלא דימם, השאלה הזו מרכזית במיוחד.\n1. **האם יש גורמים אישיים שמשנים את התוכנית?** תפקוד כליות, תגובה קודמת לחומר ניגוד, תרופות לדילול הדם, הריון ומצב כלי הדם.\n1. **מי מבצע ואיפה?** שאלו על הניסיון של הצוות ושל היחידה בהליך המוצע.\n1. **מה אחר כך?** החלמה, תרופות, חזרה לעבודה ולפעילות, ודימות מעקב.\n\nאם אין תשובה ברורה לאחד השלבים, בקשו הסבר לפני שאתם חותמים. במקרים מורכבים, חוות דעת נוספת היא אפשרות לגיטימית.\n\n**איך מגיעים להליך מתוכנן.** צנתור מוחי מתבצע בבתי חולים שיש בהם יחידה לנוירורדיולוגיה פולשנית. הליך מתוכנן נעשה בהפניה מהרופא המטפל, דרך הקופה. בצנתור דחוף בשבץ או בדימום, ההליך נעשה במסגרת האשפוז.\n\n\n## איפה מבצעים צנתור מוח בישראל?\n\nצנתור מוח לטיפול בשבץ מתבצע בבתי חולים מצנתרים, שמשרד הבריאות הגדיר ואישר לכך. יש בהם חדר צנתורים מותאם, מצנתר מוח שעבר תת-התמחות בתחום וצוות תומך ([מבקר המדינה, 2024](https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2024/2024.07-75A/2024.07-75A-206-Stroke.pdf)).\n\nלפי חוזר משרד הבריאות לטיפול בשבץ משנת 2011, יש שתי רמות של מרכזים. לפי נתוני משרד הבריאות נכון לספטמבר 2023, פעלו 11 בתי חולים מצנתרים מתוך 25 בתי החולים הכלליים ([מבקר המדינה, 2024](https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2024/2024.07-75A/2024.07-75A-206-Stroke.pdf)):\n\n| **סוג המרכז** | **מה אפשר לקבל בו** |\n| --- | --- |\n| מרכז לשבץ: כל בית חולים כללי עם מחלקה לרפואה דחופה (מיון) | טיפול תרופתי ממיס קרישים |\n| מרכז-על לשבץ (בית חולים מצנתר) | גם טיפול תרופתי ממיס קרישים וגם צנתור מוחי |\n\nהגדרות המרכזים לפי [מבקר המדינה, 2024](https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2024/2024.07-75A/2024.07-75A-206-Stroke.pdf) ו[מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2020](https://fs.knesset.gov.il/25/Committees/25_cs_bg_5494851.pdf). רשימת בתי החולים המצנתרים משתנה עם השנים: ב-2020 דווח על תשעה מרכזים כאלה, ולכן הרשימה לא מופיעה כאן.\n\n### בשבץ חריף: מזמינים אמבולנס, לא נוסעים לבד\n\nבחשש לשבץ מחייגים ל-101 (מד\"א) ומזמינים אמבולנס בדחיפות ([מכבי, נצפה 2026](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/emergencies/emergency_situations/firstaid/stroke/)). מד\"א הגדיר שבץ כאירוע דחוף לפינוי ([מבקר המדינה, 2024](https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2024/2024.07-75A/2024.07-75A-206-Stroke.pdf)).\n\nנוהל של מד\"א מ-2019 קובע מתי אפשר לפנות ישירות לבית חולים מצנתר. אחד התנאים הוא שההפרש בזמן הפינוי בינו לבין בית החולים הקרוב אינו עולה על 30 דקות ([מבקר המדינה, 2024](https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2024/2024.07-75A/2024.07-75A-206-Stroke.pdf)). כשנדרש צנתור ואין מצנתר זמין, מעבירים את המטופל לבית חולים אחר שיש בו מצנתר זמין ([מבקר המדינה, 2024](https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2024/2024.07-75A/2024.07-75A-206-Stroke.pdf)).\n\nרוב החולים בשבץ איסכמי לא עוברים צנתור. ב-2022 עברו צנתור מוחי 7.8% מהחולים בשבץ איסכמי שדווחו לרישום הלאומי. בנתונים חסר דיווח מארבעה בתי חולים ([משרד הבריאות, 2024](https://www.gov.il/BlobFolder/reports/stroke-in-israel-2022/he/files_publications_units_ICDC_troke-in-israel-2022.pdf)). את ההחלטה על צנתור מקבלים הרופאים המצנתרים, בין היתר לפי ההדמיה ([מבקר המדינה, 2024](https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2024/2024.07-75A/2024.07-75A-206-Stroke.pdf)).\n\n### בצנתור מתוכנן\n\nכשמתוכנן צנתור אבחנתי או טיפולי, למשל במפרצת או ב-AVM, בררו עם הרופא המפנה ועם הקופה איך מתבצעים ההפניה והתיאום. שאלו גם לאיזה מרכז מפנים ולמה, ומי ימשיך את המעקב אחרי ההליך.\n\n## אילו סימנים אחרי צנתור מוח מחייבים פנייה ל-101?\n\n**חירום: התקשרו מיד ל-101 אם מופיעים, גם אחרי ההליך:**\n\n- חולשה או חוסר תחושה פתאומיים בפנים, בזרוע או ברגל.\n- קושי פתאומי לדבר או להבין דיבור.\n- אובדן ראייה פתאומי או ראייה כפולה.\n- כאב ראש פתאומי וחזק מאוד.\n- דימום ממקום הדקירה שלא נעצר בלחץ, נפיחות שגדלה במהירות, או רגל קרה, חיוורת או חסרת תחושה.\n- קוצר נשימה או כאב בחזה.\n\nאל תנהגו בעצמכם, ורשמו מתי התחילו הסימנים. על זיהוי סימני שבץ ראו [שבץ מוחי: איך מזהים את הסימנים, למה כל דקה חשובה ואיך מפחיתים את הסיכון](/articles/שבץ-מוחי-המדריך-המרכזי-סוגים-סימנים-אבחון-טיפול-ומניעה).\n\n**פנו לרופא המשפחה, למוקד של הקופה או למרכז שביצע את ההליך עוד היום אם:**\n\n- יש חום אחרי ההליך ([מכבי](https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medical_procedures/arteriographyangiography/)).\n- חבורה חדשה שגדלה, או כאב שמחמיר במקום הדקירה.\n- הופיעה פריחה או גרד אחרי חומר הניגוד.\n\n**קבעו תור למרפאה המטפלת אם:**\n\n- לא קיבלתם מועד לדימות מעקב או לשיחה על התוצאות.\n- יש לכם שאלות על חזרה לעבודה, לנהיגה או לפעילות גופנית.\n\n## שאלות למצנתר המוח לפני צנתור אבחנתי או טיפולי\n\n- האם מתוכנן צנתור אבחנתי בלבד, או שאולי נעבור לטיפול באותו הליך?\n- מה הצנתור יוסיף על הבדיקות שכבר עשיתי?\n- מה החלופות, ומה הסיכון אם לא נטפל עכשיו?\n- מה הסיכונים במקרה שלי, ומה הניסיון של היחידה בהליך הזה?\n- מה לעשות עם התרופות שלי לפני ואחרי?\n- מתי אוכל לחזור לעבודה, לנהיגה ולפעילות גופנית, ואיזה מעקב יהיה?\n\n**הבהרה רפואית:** המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.","categoryId":"","healthWorld":"מוח ונפש","hubSlot":null,"section":null,"proSlot":null,"hubRole":null,"hubOrder":null,"placements":[],"topics":[],"reportType":null,"author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":12,"imageUrl":"/objects/uploads/e4f69a94-921e-4010-a815-cdfbf7152756","imageAlt":"מטופלת נחה במיטה במחלקה אחרי צנתור מוחי ושותה מים, ובנה יושב לצדה ומחזיק את ידה","featured":false,"publishedAt":"2026-11-07","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":null,"metaDescription":"צנתור מוחי: מה ההבדל בין צנתור מוח אבחנתי לטיפולי, איך מתבצע ההליך, מתי משתמשים בו במפרצת, AVM ושבץ, מה ההחלמה ומהם הסיכונים.","canonicalOverride":null,"articleType":"evergreen","noindex":false,"hideFromHome":true,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":false,"reviewerSlug":null,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"reviewedRevision":null,"previousReviewedAt":null,"medicalReviewStatus":"pending","medicalReviewerSlug":null,"editorSlugs":["מור-לוי"],"aboutName":"Cerebral angiography and neuroendovascular catheterization (צנתור מוחי)","aboutType":"MedicalProcedure","sources":[{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17517935/","title":"Kaufmann TJ et al., Radiology, 2007, Complications of diagnostic cerebral angiography: evaluation of 19,826 consecutive patients"},{"url":"https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC4447869","title":"Seminars in Interventional Radiology, 2015, Complications of diagnostic angiography"},{"url":"https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10449942","title":"Spectrum of complications and complication rates after diagnostic catheter angiography in neuroradiology"},{"url":"https://www.ajnr.org/content/21/1/44.full.txt","title":"AJNR, Editorial discussing Cloft et al., risk of cerebral angiography in patients with SAH, aneurysm and AVM"},{"url":"https://pubs.rsna.org/doi/10.1148/radiology.219.3.r01ma16739","title":"White PM et al., Radiology, 2001, Intracranial aneurysms: CT angiography and MR angiography for detection"},{"url":"https://www.ajnr.org/highwire/citation/13609/medlars","title":"van Amerongen MJ et al., AJNR, 2014, MRA versus DSA for follow-up of coiled intracranial aneurysms"},{"url":"https://doi.org/10.1016/S0140-6736%2802%2911314-6","title":"ISAT Collaborative Group, The Lancet, 2002, Neurosurgical clipping versus endovascular coiling in 2143 patients with ruptured intracranial aneurysms"},{"url":"https://doi.org/10.1016/S0140-6736%2803%2913860-3","title":"ISUIA (Wiebers et al.), The Lancet, 2003, Unruptured intracranial aneurysms: natural history, clinical outcome, and risks of treatment"},{"url":"https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC9446328","title":"ESO, 2022, ESO guidelines on management of unruptured intracranial aneurysms"},{"url":"https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC4119885/","title":"Mohr JP et al. (ARUBA), The Lancet, 2014, Medical management with or without interventional therapy for unruptured brain AVM"},{"url":"https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC9520913/","title":"Gawish A et al., Radiation Oncology, 2022, Linac-based stereotactic radiosurgery for brain AVM"},{"url":"https://practicalneurology.com/news/guidelines-for-the-management-of-acute-ischemic-stroke-published/2485579/","title":"AHA/ASA, 2026, Guideline for the Early Management of Patients With Acute Ischemic Stroke (summary)"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36762865/","title":"Sarraj A et al. (SELECT2), NEJM, 2023, Trial of Endovascular Thrombectomy for Large Ischemic Strokes"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37837989/","title":"TENSION, Lancet, 2023, Endovascular thrombectomy for acute ischaemic stroke with established large infarct"},{"url":"https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/brain-avm/diagnosis-treatment/drc-20350265","title":"Mayo Clinic, Brain AVM: diagnosis and treatment"},{"url":"https://hospitals.clalit.co.il/soroka/he/med-units/medicine-division/Pages/neurology-angiography.aspx","title":"המרכז הרפואי סורוקה (כללית), צנתור מוח: בדיקת אנגיוגרפיה מוחית אבחנתית"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/medical_procedures/arteriographyangiography/","title":"מכבי שירותי בריאות, צנתור אבחנתי לכלי הדם, אנגיוגרפיה"},{"url":"https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2024/2024.07-75A/2024.07-75A-206-Stroke.pdf","title":"מבקר המדינה (2024): שבץ מוחי, טיפול ושיקום, דוח 75א"},{"url":"https://fs.knesset.gov.il/25/Committees/25_cs_bg_5494851.pdf","title":"הכנסת, מרכז המחקר והמידע (2020): המרכזים לטיפול בשבץ מוחי בישראל ופריסתם הגיאוגרפית"},{"url":"https://www.gov.il/BlobFolder/reports/stroke-in-israel-2022/he/files_publications_units_ICDC_troke-in-israel-2022.pdf","title":"משרד הבריאות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות (2024): שבץ מוחי בישראל, נתוני הרישום הלאומי לשנת 2022"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/healthguide/emergencies/emergency_situations/firstaid/stroke/","title":"מכבי שירותי בריאות (נצפה 2026): עזרה ראשונה, אירוע מוחי"}],"faq":[{"answer":"צנתור מוח הוא הליך שבו מובילים צנתר דק דרך עורק, לרוב במפשעה, אל כלי הדם של המוח. הוא משמש לצילום מפורט של כלי הדם (אנגיוגרפיה מוחית, DSA) או לטיפול בהם. הרופאים בוחרים לפי השאלה הרפואית.","question":"מה זה צנתור מוח?"},{"answer":"לא במובן הרגיל. אין חתך בגולגולת, והגישה היא דרך דקירה בעורק בהרדמה מקומית, לעיתים עם טשטוש. בהליכים טיפוליים מסוימים נותנים הרדמה כללית, אבל גם אז אין ניתוח פתוח.","question":"האם צנתור מוחי הוא ניתוח?"},{"answer":"העור מאולחש לפני הדקירה, ולכן רוב האנשים מרגישים לחץ ואי נוחות קצרה, ולא כאב חד. בזמן הזרקת חומר הניגוד יש לעיתים תחושת חום בראש. ספרו לצוות על כל אי נוחות.","question":"האם צנתור מוחי כואב?"},{"answer":"CTA ו-MRA עונות על רוב השאלות, אבל הן פחות רגישות במפרצות קטנות ופחות מפורטות. צנתור נשקל כשהתמונה לא ברורה, לפני טיפול, או כשמתכננים לטפל באותו הליך.","question":"למה צריך צנתור אם כבר עשו CTA או MRA?"},{"answer":"שוכבים כמה שעות בהשגחה, ובדרך כלל משתחררים באותו יום או למחרת. ממאמץ גופני והרמת משקל נמנעים כיומיים, ורגישות במפשעה יכולה להימשך עד כשבועיים. אחרי צנתור טיפולי ההחלמה תלויה במצב שטופל.","question":"כמה זמן ההחלמה אחרי צנתור מוח אבחנתי?"},{"answer":"בצנתור אבחנתי הסיבוך השכיח הוא שטף דם במקום הדקירה, ושבץ קבוע נדיר, פחות מאחוז אחד. יש גם סיכון לתגובה לחומר ניגוד ולפגיעה בכליות. בצנתור טיפולי הסיכונים תלויים בהליך, ובדרך כלל גבוהים יותר.","question":"מהם הסיכונים של צנתור מוח?"},{"answer":"בשבץ שנגרם מחסימה של עורק גדול, הצנתר משמש לשליפת הקריש. בבית החולים מחליטים על הטיפול לפי זמן ההגעה וההדמיה, ולכן חשוב לחייג מיד ל-101 ולא לחכות.","question":"מתי צנתור מוח משמש באירוע מוחי?"},{"answer":"צנתור מתוכנן נעשה בהפניה מהרופא המטפל, בדרך כלל נוירולוג או נוירוכירורג, ומתבצע ביחידה לנוירורדיולוגיה פולשנית בבית חולים. במצב דחוף, כמו שבץ או דימום, ההליך נעשה במסגרת האשפוז.","question":"איך מגיעים לצנתור מוח מתוכנן?"}],"shortAnswer":"צנתור מוחי הוא הליך שבו צנתר מוחדר לעורק, לרוב במפשעה, ומובל לכלי הדם של המוח בלי לפתוח את הגולגולת. בצנתור אבחנתי מצלמים את כלי הדם בפירוט, ובצנתור טיפולי סוגרים מפרצת, מטפלים ב-AVM או שולפים קריש בשבץ. אחרי צנתור אבחנתי שוכבים כמה שעות בהשגחה, והסיכון לשבץ קבוע נמוך מאחוז.","keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":"11c7fc27-85a7-4396-8eae-e01567ac4bc6","relatedArticles":["ef58f691-65ee-4d45-91cf-e650beeb1b70","fc8f31c3-e19d-4109-84b4-fcc8b44f4882","28153d2f-e2ee-4f8a-af9a-a2f01baded06","e4a06e2b-40ad-4d49-a379-96cf5a826e8b","b9725cb9-052e-4f8c-8e09-378af52a479e","464e3040-2860-4cb4-94f2-7997701b90ca"],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":"קוד הבריאות · המחשת AI","imageWidth":1536,"imageHeight":1024,"videos":[],"newsSection":null,"newsSourceName":null,"originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":null,"isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":[],"createdAt":"2026-11-06T04:44:39.082Z","updatedAt":"2026-11-07T14:14:20.457Z","dateModified":"2026-11-07T13:17:39.028Z","updateReason":null,"readerLayout":"guide","preserveHeroImage":true,"preserveEditorialContent":true,"summary":"צנתור מוחי משמש גם לצילום מפורט של כלי הדם וגם לטיפול מתוכם. איך זה נעשה, מה ההחלמה, מה הסיכונים ומה לבדוק לפני שמחליטים.","report_type":null,"hub_role":null,"hub_order":null,"readingTime":12,"featuredImage":"/objects/uploads/e4f69a94-921e-4010-a815-cdfbf7152756","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-11-07T08:34:28.430Z","url":"/articles/צנתור-מוחי-אבחנתי-וטיפולי-מה-עושים-ומה-ההחלמה","category":null}