{"id":"a6a3b811-2bc3-4e96-b9a7-9832608e46be","evidenceBadgeEligible":null,"evidenceBadgeLabel":null,"badgeQa":null,"readerEvidenceCopy":null,"evidenceSeal":null,"evidenceSealQa":null,"publishedAtExact":"2026-11-09T16:41:34.595Z","slug":"שליה-נעוצה-בירור-ותכנון-המעקב","title":"שליה נעוצה: בירור ותכנון המעקב","subtitle":null,"excerpt":"שליה נעוצה היא מצב נדיר שמופיע בעיקר אחרי ניתוח קיסרי, כשהשליה נמוכה מעל הצלקת. מה כולל הבירור, מה האולטרסאונד לא יכול לקבוע, ואילו אפשרויות ניתוח הצוות המומחה מציג.","content":"**בקצרה**\n\n- **מה חשוב:** שליה נעוצה היא מצב נדיר שבו השליה מחוברת לדופן הרחם עמוק מדי, ולא נפרדת ממנה אחרי הלידה. רוב המקרים מופיעים אחרי ניתוח קיסרי, כשהשליה נמוכה או מכסה את פתח צוואר הרחם, מעל הצלקת.\n\n- **איך מבררים:** אצל נשים בסיכון מחפשים סימנים בסקירת אמצע ההריון, וממצא חשוד נבדק שוב בידי צוות מנוסה. את האבחנה הסופית אפשר לקבוע רק בניתוח.\n\n- **מה זה משנה בלידה:** הלידה בניתוח קיסרי מתוכנן, במרכז עם צוות שמנוסה בשליה נעוצה. הצוות מציג את האפשרויות, מכריתת רחם ועד ניתוחים ששומרים עליו.\n\n- **מתי פונים מיד:** כשיש שליה נעוצה או חשד לה, כל דימום מהנרתיק, צירים או כאב בבטן הם סיבה לפנות מיד למיון יולדות. בדימום חזק, או בדימום עם סחרחורת, חולשה או התעלפות, מתקשרים ל-101 ולא נוהגים בעצמכם.\n\nבדוח הסקירה כתוב \"חשד לשליה נעוצה\", או שהרופאה אמרה שבגלל הניתוח הקיסרי הקודם צריך לבדוק את השליה בעיון. מיד עולות שאלות: האם זה אומר כריתת רחם, ואיפה ללדת?\n\nשליה נעוצה (Placenta Accreta Spectrum, PAS, נקראת גם \"שליה חודרנית\") היא מצב שבו השליה משתרשת בצורה לא תקינה בשריר הרחם, ועשויה לחדור דרך דופן הרחם לאיברים סמוכים, כמו שלפוחית השתן ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/labor/types/caesarean-section/)).\n\n## מהי שליה נעוצה, ומה ההבדל בין אקרטה, אינקרטה ופרקרטה?\n\nבלידה רגילה השליה נפרדת מדופן הרחם אחרי שהתינוק נולד. בשליה נעוצה היא נשארת מחוברת לשריר הרחם, וניסיון להפריד אותה עלול לגרום לדימום חזק ([ACOG, 2018, אושרר ב-2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30461695/); [RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)).\n\nהמנגנון המקובל הוא פגיעה בשכבה הפנימית של הרחם בגלל צלקת, מניתוח קודם או מגרידה ([החברה הישראלית לרפואת האם והעובר, 2018](https://cdn.mednet.co.il/2018/04/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-200418.pdf)). לפי ההנחיה הבריטית, רוב המקרים נוצרים כשהשליה מתפתחת בתוך פגם בצלקת של ניתוח קיסרי. השם \"קשת השליה הנעוצה\" (PAS) מבטא שבאותו רחם יכולים להיות אזורי היצמדות שטחית לצד אזורי חדירה עמוקה ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)).\n\nהטבלה מסבירה את המונחים שעשויים להופיע בדוח או בשיחה עם הצוות ([AJOG Glob Rep, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41503020/); [RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/); [החברה הישראלית לרפואת האם והעובר, 2018](https://cdn.mednet.co.il/2018/04/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-200418.pdf); [RCOG, 2018](https://www.rcog.org.uk/for-the-public/browse-our-patient-information/placenta-praevia-placenta-accreta-and-vasa-praevia/)).\n\n| **מונח** | **מה הוא אומר** |\n|---|---|\n| **שליה נעוצה, שליה חודרנית, PAS** | השם הכללי לכל הדרגות |\n| **אקרטה (Accreta), דרגה 1 בסיווג FIGO** | סיסי השליה מגיעים עד שריר הרחם ונצמדים אליו |\n| **אינקרטה (Increta), דרגה 2** | סיסי השליה חודרים לתוך שריר הרחם |\n| **פרקרטה (Percreta), דרגה 3** | החדירה מגיעה עד המעטפת החיצונית של הרחם (3A), לשלפוחית השתן (3B) או לאיברים אחרים באגן (3C) |\n| **\"חשד לשליה נעוצה\"** | ממצא באולטרסאונד שמעלה אפשרות, לא אבחנה סופית. האבחנה והדרגה נקבעות רק בניתוח |\n\n**כמה זה שכיח.** בסקירה של 29 מחקרים מ-15 מדינות, השכיחות הייתה כאחת מכל 817 לידות ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)). במחקר ארצי מארצות הברית על יותר מ-21 מיליון לידות, השכיחות הייתה דומה, ועלתה בכ-15% בשש שנים ([Obstet Gynecol, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39977860/)).\n\n## למי יש סיכון לשליה נעוצה, ומתי מחפשים אותה?\n\nהסיכון העיקרי הוא ניתוח קיסרי קודם, יחד עם [שליה נמוכה או שליית פתח](https://healthc.co.il/articles/שליית-פתח-ושליה-נמוכה-משמעות-הממצא-והמעקב) מעל הצלקת, בעיקר ב[דופן הקדמית](https://healthc.co.il/articles/שליה-קדמית-לעומת-אחורית-משמעות-מיקום-השליה). לפחות 90% מהנשים עם שליה נעוצה בלידה עברו ניתוח קיסרי אחד או יותר, והשליה שלהן הייתה נמוכה או שליית פתח ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)).\n\nאלה גורמי הסיכון שמופיעים בהנחיות ובמשרד הבריאות ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/); [משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/)):\n\n- **ניתוח קיסרי קודם:** הסיכון עולה עם כל ניתוח נוסף ([ACOG, 2018, אושרר ב-2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30461695/)). במחקר אמריקאי ממרכז אחד, על 44,608 ניתוחים קיסריים, העלייה הייתה חדה במיוחד בשליה קדמית נמוכה או שליית פתח קדמית ([Obstet Gynecol, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40245410/)).\n\n- **שליה קדמית נמוכה או שליית פתח אחרי ניתוח ברחם:** זה השילוב שבגללו מחפשים סימנים בסקירה ([ISUOG, 2022](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35592929/)). שליה קדמית שאינה נמוכה היא לא אותו דבר.\n\n- **ניתוחים אחרים ברחם:** גרידה, כריתת שרירן (מיומה), היסטרוסקופיה ניתוחית וצריבה של רירית הרחם. בסקירה של 38 מחקרים תצפיתיים, ניתוחים כאלה נקשרו לסיכון גבוה יותר לשליה נעוצה ([Obstet Gynecol, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39913920/)).\n\n- **הפריה חוץ גופית (IVF):** כנראה בעיקר כי אחרי IVF השליה נמוכה לעיתים קרובות יותר ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)).\n\n- **גיל מבוגר ולידות מרובות:** מופיעים ברשימת משרד הבריאות ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/)). לפי ההנחיה הבריטית, הראיות לקשר לגיל חלשות, וייתכן שהוא נובע מלידות קודמות ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)).\n\n**גם שליה אחורית.** בניתוח משני של מחקר מ-16 בתי חולים באיטליה, על 258 נשים עם שליה אחורית נמוכה או שליית פתח אחורית, 8.1% היו עם שליה נעוצה, בעיקר אחרי ניתוח קיסרי או כריתת שרירן, ורק 62% מהן זוהו לפני הלידה ([AOGS, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40387324/)).\n\n**מתי מחפשים.** ההנחיה הבריטית ממליצה לזהות נשים בסיכון כבר בביקור הראשון במעקב, ולחפש אצלן סימנים לשליה נעוצה ב[סקירת אמצע ההריון](https://healthc.co.il/articles/סקירת-מערכות-מאוחרת-מועד-היקף-והמשך-מעקב) ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)). גם נייר העמדה הישראלי ממליץ לבדוק זאת בסונאר של המחצית השנייה אצל נשים בסיכון גבוה ([החברה הישראלית לרפואת האם והעובר, 2018](https://cdn.mednet.co.il/2018/04/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-200418.pdf)).\n\n## בירור שליה נעוצה: אולטרסאונד ממוקד, MRI והפניה לצוות מומחה\n\nהבירור נשען בעיקר על אולטרסאונד מכוון בידי בודק מנוסה, לרוב גם וגינלי. בממצא מחשיד, ההנחיות ממליצות על הפניה לצוות רב-תחומי במרכז מומחה ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/); [WAPM, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42927239/)).\n\n**מה מחפשים באולטרסאונד.** מומחים בינלאומיים הסכימו על שבעה סימנים: היעלמות הפס הכהה שבין השליה לשריר הרחם, דופן רחם דקה, הפרעה בקו של דופן שלפוחית השתן, בליטה של השליה, ריבוי כלי דם בין הרחם לשלפוחית, חללים בשליה (לקונות) וכלי דם שחוצים בין השליה לסביבתה ([UOG, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36609827/)).\n\n**MRI.** כשיש מומחיות באולטרסאונד, כולל אולטרסאונד וגינלי, ההנחיה הבריטית לא ממליצה על MRI שגרתי ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)). MRI משלים את הבירור כשהאולטרסאונד לא חד-משמעי, כשהשליה אחורית או לא נמוכה, או כשקשה לראות היטב ([WAPM, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42927239/)). גם משרד הבריאות מזכיר MRI בבירור שליה נעוצה ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/)).\n\n**הפניה לצוות מומחה.** לפי ההנחיה הבריטית, בדיקה ולידה במרכז מומחה עם צוות רב-תחומי נקשרו לפחות ניתוחים דחופים, פחות עירויי דם גדולים ופחות ניתוחים חוזרים ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)). במחקר אוכלוסייה מקנדה, על 778 כריתות רחם בגלל שליה נעוצה, סיבוכים חמורים היו פחות שכיחים במרכזים שמבצעים יותר ניתוחים כאלה ([IJGO, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41636305/)). במחקר ממרכז אחד בישראל, על 417 נשים, פרוטוקול של צוות רב-תחומי נקשר לפחות סיבוכים, אבל זו השוואה של לפני ואחרי, לא ניסוי מבוקר ([Arch Gynecol Obstet, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41652031/)).\n\nהמעקב עובר לרוב ל[מרפאת הריון בסיכון גבוה](https://healthc.co.il/articles/הריון-בסיכון-גבוה-הגדרה-מעקב-ובחירת-מומחית), עם מעקב אולטרסאונד ([שיבא, 2019](https://www.sheba.co.il/pregnancy/pregnant/retained-placenta-pregnancy-risk)). שווה לשאול את הצוות אילו מרכזים מטפלים בשליה נעוצה באופן קבוע.\n\n**עד הלידה.** הסיכון לדימום בהריון דומה לזה של שליית פתח, ויש גם סיכון קטן לקרע ברחם ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)). הסיכון לדימום עולה ככל שההריון מתקדם, ודימום הוא הגורם החזק ביותר ללידה דחופה ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)). בניתוח תיאורי מ-69 בתי חולים בהולנד, יותר ממחצית הנשים בסיכון ילדו לפני המועד שתוכנן, בעיקר בגלל דימום ([IJGO, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42734315/)). לכן ההנחיה הבריטית ממליצה על תוכנית חירום כתובה, שתהיה בתיק ההריון למקרה שתצטרכו ללדת בבית חולים אחר ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)). כשצפויה [לידה מוקדמת](https://healthc.co.il/articles/לידה-מוקדמת-וצוואר-רחם-מקוצר-בירור-ומעקב), הצוות שוקל זריקות סטרואידים להבשלת ריאות העובר ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/); [WAPM, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42927239/)).\n\n### דימום או כאב כשיש חשד לשליה נעוצה: מתי לא מחכים\n\nכשמופיע אחד מהסימנים האלה, לא מחכים לבדיקה הבאה:\n\n- **מתקשרים ל-101:** כשידוע על שליה נעוצה או חשד לה, ויש דימום חזק מהנרתיק שלא נפסק (דם שזורם או קרישים גדולים), או דימום עם סחרחורת, חולשה או התעלפות. וגם בפרכוס או בקושי חמור לנשום. אל תנהגו בעצמכם למיון. ברוב המקרים השליה הנעוצה היא גם שליה נמוכה או שליית פתח, ואז דימום יכול להתחיל פתאום ולהיות חזק, ולפעמים צריך ניתוח קיסרי דחוף ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/); [RCOG, 2018](https://www.rcog.org.uk/for-the-public/browse-our-patient-information/placenta-praevia-placenta-accreta-and-vasa-praevia/)).\n\n- **פונים מיד למיון יולדות:** דימום נרתיקי, כאבי ראש, טשטוש ראייה או כאבים בחלק העליון של הבטן, ירידה בתנועות העובר, ירידת מים, חבלה או צירים מוקדמים ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/)). כששליה נמוכה ידועה, פונים גם בדימום קטן, בצירים או בכאב ([RCOG, 2018](https://www.rcog.org.uk/for-the-public/browse-our-patient-information/placenta-praevia-placenta-accreta-and-vasa-praevia/)). מיון יולדות מקבל לרוב משבוע 24, ולכן לפני כן בררו מראש לאן פונים ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/)). אמרו מיד בהגעה שיש חשד לשליה נעוצה, והראו את תוכנית החירום.\n\n- **פונים היום לרופא/ת הנשים או למרפאת הריון בסיכון:** בדוח נכתב \"חשד לשליה נעוצה\", ועוד לא נקבע לכם תור אצל צוות מומחה.\n\n- **קובעים תור:** הריון חדש אחרי ניתוח קיסרי או ניתוח אחר ברחם. ספרו על כך בביקור הראשון, ושאלו מתי ייבדקו מיקום השליה וסימנים לשליה נעוצה ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)).\n\n## איך מתכננים לידה וניתוח כשיש שליה נעוצה?\n\nהלידה היא בניתוח קיסרי ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/labor/types/caesarean-section/)), ומתוכננת מראש. ההנחיות ממליצות שתתקיים לפני תחילת צירים או דימום, בבית חולים עם צוות מנוסה, גישה מיידית לדם וטיפול נמרץ לאם ולתינוק ([ACOG, 2018, אושרר ב-2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30461695/); [RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)). המועד נקבע לכל אישה לפי הדימומים, מיקום השליה ונתוני ההריון ([WAPM, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42927239/); [RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)).\n\n**מי בצוות.** בדרך כלל מנתח/ת מנוסה בניתוחים מורכבים, צוות הרדמה וטיפול נמרץ, רופא/ת ילודים, בנק הדם, ולפי הצורך גם אורולוג/ית ([החברה הישראלית לרפואת האם והעובר, 2018](https://cdn.mednet.co.il/2018/04/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-200418.pdf)).\n\n**על מה מדברים לפני הניתוח.** ההנחיה הבריטית ממליצה לדבר מראש על דימום חזק שדורש מנות דם, פגיעה בשלפוחית או בדרכי השתן, כריתת רחם דחופה ואשפוז בטיפול נמרץ ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)). את סוג ההרדמה בוחרים יחד: אפשר לנתח בהרדמה אזורית, אבל לפעמים צריך לעבור להרדמה כללית ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)). אם לא תסכימו לקבל דם, אמרו זאת מוקדם, כדי שהצוות יתכנן חלופות ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)).\n\n**מה לא עושים.** בחשד ממשי לשליה נעוצה, המנתחים נמנעים מלנסות להפריד את השליה מדופן הרחם ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/); [ACOG, 2018, אושרר ב-2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30461695/)).\n\n### כריתת רחם או שימור הרחם: האפשרויות בשליה נעוצה\n\nאלה הדרכים העיקריות שהצוות עשוי להציג. ההנחיות לא מסכימות איזו מהן עדיפה, והבחירה תלויה בממצאים, ברצון בהריון נוסף ובניסיון הצוות ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/); [ACOG, 2018, אושרר ב-2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30461695/); [RCOG, 2018](https://www.rcog.org.uk/for-the-public/browse-our-patient-information/placenta-praevia-placenta-accreta-and-vasa-praevia/); [JAMA Netw Open, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40679824/)).\n\n| **אפשרות** | **מה עושים** | **מה חשוב לדעת** |\n|---|---|---|\n| **כריתת רחם בזמן הניתוח הקיסרי** | אחרי לידת התינוק מוציאים את הרחם יחד עם השליה, בלי לנסות להפריד אותה | ההנחיה האמריקאית רואה בה את הגישה המקובלת ביותר. אחריה אין הריונות נוספים |\n| **כריתה חלקית של דופן הרחם ושחזור** | מסירים את האזור שהשליה נעוצה בו ותופרים את הרחם | שומרת על הרחם. אפשרית בעיקר כשהאזור קטן ומוגבל, ובמיוחד כשהוא לא בחלק התחתון של הרחם. רק בידי מנתחים מומחים |\n| **השארת השליה ברחם** | מיילדים את התינוק ומשאירים את השליה, שנספגת לאט. לפעמים מתכננים כריתת רחם בהמשך | נשקלת כשכריתת רחם לא מקובלת על האישה או לא מתאימה. צריך מעקב צמוד, יש סיכון לדימום ולזיהום, וחלק מהנשים יזדקקו בכל זאת לכריתה |\n\nההנחיה הבריטית מעדיפה, כשאפשר, ניתוח ששומר על הרחם, אבל רק בידי מנתחים מומחים ואחרי הסבר על הסיכונים. זו המלצה שמבוססת על דעת מומחים, והבחירה נשארת לצוות המטפל ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)). נייר העמדה הישראלי מ-2018 רואה בכריתת הרחם בזמן הניתוח הקיסרי את הדרך הבטוחה ביותר לבריאות האישה, אבל ממליץ לשוחח עם האישה על המשמעות שיש עבורה לשמירה על הרחם. לגבי השארת השליה ברחם, הוא מציין שזה לא מבטיח שהפוריות תישמר ([החברה הישראלית לרפואת האם והעובר, 2018](https://cdn.mednet.co.il/2018/04/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-200418.pdf)). בסקירה של 14 הנחיות מרחבי העולם הייתה הסכמה מלאה על הצורך בצוות מומחה, אבל בנושאי הניתוח עצמו ובייעוץ לגבי פוריות ההסכמה הייתה נמוכה, בעיקר כי אין מספיק ראיות ([JAMA Netw Open, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40679824/)).\n\nהראיות עצמן חלשות. מטה-אנליזה מ-2026, של ניסוי מבוקר אחד ו-11 מחקרים לא אקראיים על 1,586 נשים, השוותה כריתה חלקית של דופן הרחם ושחזור לעומת כריתת רחם. היא מצאה שהכריתה החלקית אולי לא מוסיפה נזק, אבל רמת הוודאות נמוכה, ורוב הנשים במחקרים היו עם שליה נעוצה בחלק העליון של הרחם ([Rev Bras Ginecol Obstet, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42923933/)). לפעמים ההחלטה הסופית מתקבלת רק בחדר הניתוח ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)).\n\nיש מרכזים שמשתמשים גם בצנתרים עם בלונים בכלי הדם של האגן, כדי להפחית דימום. לפי ההנחיה הבריטית, אין מספיק ראיות לשימוש שגרתי בהם ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)).\n\n### הצד הרגשי של שליה נעוצה, לפני הלידה ואחריה\n\nהאבחנה, הניתוח ולפעמים אובדן הרחם יכולים להיות חוויה טראומטית, גם לבן או לבת הזוג ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)). נשים תיארו אבל על האפשרות להרות שוב ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)).\n\nהנתונים על דיכאון וטראומה לא אחידים. בסקר בבית חולים אמריקאי אחד, 21% מ-61 נשים שעברו כריתת רחם דיווחו על תסמינים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, בלי קבוצת השוואה ([Am J Perinatol, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41862222/)). במחקר רטרוספקטיבי ממערכת בתי חולים אחת בארצות הברית, תסמיני דיכאון אחרי לידה היו שכיחים יותר בשליה נעוצה, ונמצאו אצל כאחת מכל חמש נשים ([Placenta, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42800414/)). במחקר שלישי, ממרכז אמריקאי אחד, ציוני שאלון הדיכאון של נשים עם חשד לשליה נעוצה לא היו גבוהים יותר, אבל רק לכמחצית מהן היה ציון ([Pregnancy, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42596996/)).\n\nההנחיה הבריטית ממליצה ליידע על תמיכה נפשית לפני הלידה ואחריה, ולשתף את בן או בת הזוג בהחלטה על ההרדמה ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)). בסקר מקוון בינלאומי של 155 נשים אחרי שליה נעוצה, פחות ממחצית קיבלו הצעה להפניה לתמיכה נפשית ([IJGO, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40590446/)). לכן כדאי לבקש אותה בעצמכם, ולבקש אחרי הלידה שיחת סיכום עם הצוות ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)).\n\n### הריון נוסף אחרי שליה נעוצה\n\nאחרי שימור הרחם, הסיכון שהמצב יחזור בהריון הבא גבוה, ולכן ההנחיה הבריטית ממליצה לדבר על אמצעי מניעה ועל תכנון ההריון הבא ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)). במחקר קטן ממרכז אחד בישראל, על 32 נשים שהרו שוב אחרי ניתוח משמר רחם, סיבוכים היו שכיחים יותר מאשר בקבוצת השוואה ([Am J Perinatol, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38857622/)).\n\n## חשד לשליה נעוצה: מה הממצא לא קובע עד הניתוח\n\nממצא באולטרסאונד מעלה חשד, אבל את האבחנה ואת עומק החדירה אפשר לקבוע רק בזמן הניתוח ובבדיקת הרקמה ([RCOG, 2018](https://www.rcog.org.uk/for-the-public/browse-our-patient-information/placenta-praevia-placenta-accreta-and-vasa-praevia/); [RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)).\n\n**אפשר לפספס.** בידי בודקים מיומנים, אולטרסאונד בשליש השני מזהה יותר מ-90% מהמקרים ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)). במחקרי אוכלוסייה, לעומת זאת, מחצית עד שני שלישים מהמקרים לא אובחנו לפני הלידה, אבל חלק מהמקרים האלה כנראה לא היו שליה נעוצה של ממש ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)). ההנחיה האמריקאית מדגישה שאולטרסאונד תקין לא שולל שליה נעוצה, ושגורמי הסיכון חשובים באותה מידה ([ACOG, 2018, אושרר ב-2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30461695/)).\n\n**אפשר גם לחשוד בלי שיש.** במחקר רב-מרכזי מ-2025 על 78 נשים בחשד גבוה, הבדיקה בשליש השלישי זיהתה 84% מהמקרים, אבל רבים מהסימנים הופיעו גם בשליית פתח בלי שליה נעוצה ([AOGS, 2025](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39356049/)). גם צלקת דקה או פתוחה ברחם יכולה להיראות כמו שליה נעוצה ([RCOG, 2026](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/)).\n\n## מה לשאול את רופא/ת האם-העובר לפני תכנון ניתוח בשליה נעוצה\n\nהשאלות האלה עוזרות להבין מי יטפל בכם ואילו החלטות לפניכם:\n\n- מה בדיוק נראה אצלי באולטרסאונד, ועד כמה החשד חזק?\n\n- לאיזה מרכז אתם מפנים אותי, וכמה ניתוחים כאלה מבצעים שם?\n\n- אילו אפשרויות ניתוח מתאימות לי, ומה הסיכוי שבסוף תידרש כריתת רחם?\n\n- אני רוצה אולי עוד הריון. האם שימור הרחם אפשרי אצלי, ומה המחיר הרפואי?\n\n- איך נקבע מועד הניתוח, ומה כתוב בתוכנית החירום שלי אם אתחיל לדמם לפני כן?\n\n- האם יש אצלכם תמיכה נפשית או עובדת סוציאלית, לפני הלידה ואחריה?\n\n**הבהרה רפואית:** המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.","categoryId":"cat-206","healthWorld":"בריאות האישה","hubSlot":null,"section":null,"proSlot":null,"hubRole":null,"hubOrder":null,"placements":[],"topics":[],"reportType":null,"author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":11,"imageUrl":"/objects/uploads/37cb0436-7044-4ae2-8f5b-7bad39bb8c5f","imageAlt":"אישה דרוזית עם מנדיל לבן בשליש השלישי הולכת עם בעלה במסדרון בית החולים אל חדר ייעוץ","featured":false,"publishedAt":"2026-11-09","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":"שליה נעוצה: סיכון, בירור ותכנון הלידה","metaDescription":"שליה נעוצה: למי יש סיכון, איך מבררים באולטרסאונד וב-MRI, מה הממצא לא יכול לקבוע ואיך מתכננים את הלידה עם צוות מומחה בישראל.","canonicalOverride":null,"articleType":"evergreen","noindex":false,"hideFromHome":true,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":false,"reviewerSlug":null,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"reviewedRevision":null,"previousReviewedAt":null,"medicalReviewStatus":"pending","medicalReviewerSlug":null,"editorSlugs":["מור-לוי"],"aboutName":null,"aboutType":"MedicalTest","sources":[{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42374711/","title":"RCOG (2026): Placenta Praevia and Placenta Accreta Spectrum: Diagnosis and Management: Green-Top Guideline No. 27a"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30461695/","title":"ACOG / SMFM (2018, אושרר ב-2025): Obstetric Care Consensus No. 7: Placenta Accreta Spectrum"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42927239/","title":"WAPM / Perinatal Medicine Foundation (2026): Antenatal diagnosis and classification for placenta accreta (adherence) spectrum: Clinical practice guideline and recommendations by the World Association of Perinatal Medicine and the Perinatal Medicine Foundation"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35592929/","title":"ISUOG (2022): ISUOG Practice Guidelines (updated): performance of the routine mid-trimester fetal ultrasound scan"},{"url":"https://cdn.mednet.co.il/2018/04/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-200418.pdf","title":"החברה הישראלית לרפואת האם והעובר והחברה הישראלית לאולטרה סאונד (2018): נייר עמדה 15, דמומים במחצית השנייה להריון"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/labor/types/caesarean-section/","title":"משרד הבריאות (2024): ניתוח קיסרי – סיבות, הכנה ותהליך"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/","title":"משרד הבריאות (2024): פנייה למיון יולדות"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/raising-children/after-childbirth/postpartum/recovery-after-caesarean-section/","title":"משרד הבריאות (2024): התאוששות מניתוח קיסרי"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36609827/","title":"UOG (2023): Modified Delphi study of ultrasound signs associated with placenta accreta spectrum"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40679824/","title":"JAMA Netw Open (2025): Guidelines on Placenta Accreta Spectrum Disorders: A Systematic Review"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40245410/","title":"Obstet Gynecol (2025): Contemporary Placenta Accreta Spectrum Disorder Incidence and Risk Factors"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39913920/","title":"Obstet Gynecol (2025): Risk of Placenta Accreta Spectrum Disorder After Prior Non-Cesarean Delivery Uterine Surgery: A Systematic Review and Meta-analysis"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39977860/","title":"Obstet Gynecol (2025): Nationwide Assessment of Gestational Age Distribution at Delivery for Patients With Placenta Accreta Spectrum Disorder"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40387324/","title":"AOGS (2025): Risk factors, prenatal diagnosis, and outcome of posterior placenta accreta spectrum disorders in patients with placenta previa or low-lying placenta: A multicenter study"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39356049/","title":"AOGS (2025): Prenatal detection of placenta accreta spectrum using a sonographic checklist"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39004930/","title":"AOGS (2025): Prevalence of fetal anomalies, stillbirth, neonatal morbidity, or mortality in pregnancies complicated by placenta accreta spectrum disorders"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41503020/","title":"AJOG Glob Rep (2026): Agreement of intraoperative clinical grading by the FIGO criteria with antenatal ultrasound diagnosis of placenta accreta spectrum and correlation with clinical outcomes"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41636305/","title":"IJGO (2026): Hysterectomy for placenta accreta spectrum disorder: Impact of institutional surgical volume on patient outcomes"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41652031/","title":"Arch Gynecol Obstet (2026): Multidisciplinary protocol and outcomes in placenta accreta spectrum: a 12 year cohort study"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42734315/","title":"IJGO (2026): Timing of cesarean section in women with risk factors for placenta accreta spectrum disorder and maternal outcomes: A descriptive study"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42923933/","title":"Rev Bras Ginecol Obstet (2026): Conservative surgery vs hysterectomy for placenta accreta spectrum disorders: a systematic review and meta-analysis"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41862222/","title":"Am J Perinatol (2026): Post-Traumatic Stress Disorder, Anxiety, and Depression in Patients after Undergoing Cesarean Hysterectomy for Placenta Accreta Spectrum Disorder"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42800414/","title":"Placenta (2026): Association between placenta accreta spectrum and postpartum depression: a retrospective case-control study"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42596996/","title":"Pregnancy (2026): Postpartum follow-up and Edinburgh Postnatal Depression Scale scores in prenatally suspected placenta accreta spectrum"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40590446/","title":"IJGO (2026): Patient centered care for placenta accreta spectrum: Exploring implementation of recommendations based on reported patient and healthcare provider experiences"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38857622/","title":"Am J Perinatol (2025): Pregnancy Outcomes after Uterine Preservation Surgery for Placenta Accreta Spectrum: A Retrospective Cohort Study"},{"url":"https://www.rcog.org.uk/for-the-public/browse-our-patient-information/placenta-praevia-placenta-accreta-and-vasa-praevia/","title":"RCOG (2018): Placenta praevia, placenta accreta and vasa praevia (מידע למטופלות)"},{"url":"https://www.sheba.co.il/pregnancy/pregnant/retained-placenta-pregnancy-risk","title":"המרכז הרפואי שיבא (2019): חיבור חזק לרחם – שליה נעוצה"}],"faq":[{"answer":"רוב הסיבוכים של שליה נעוצה הם של האם, לא של העובר (החברה הישראלית לרפואת האם והעובר, 2018). לתינוק הסיכון העיקרי הוא לידה מוקדמת: במחקר ארצי מארצות הברית, יותר ממחצית הנשים עם שליה נעוצה ילדו לפני שבוע 37 (Obstet Gynecol, 2025). במחקר של 23 מרכזים מומחים, בלי קבוצת השוואה, החוקרים תיארו את התוצאות כמרגיעות, אבל בכ-15% מההריונות הייתה לתינוק תחלואה משמעותית (AOGS, 2025).","question":"האם שליה נעוצה מסוכנת לתינוק?"},{"answer":"לא תמיד. כריתת רחם היא הגישה השכיחה, אבל יש גם ניתוחים ששומרים על הרחם, בעיקר במרכזים מנוסים (RCOG, 2026). לפעמים ההחלטה הסופית מתקבלת רק בניתוח, ולכן כדאי לדבר מראש על כל האפשרויות.","question":"האם כל שליה נעוצה מסתיימת בכריתת רחם?"},{"answer":"כשיש שליה נעוצה, הלידה בניתוח קיסרי (משרד הבריאות, 2024). ניסיון להוציא את השליה בדרך הרגילה עלול לגרום לדימום חזק, ולכן ההנחיות ממליצות על ניתוח מתוכנן לפני שמתחילים צירים (ACOG, 2018, אושרר ב-2025).","question":"אפשר ללדת לידה רגילה עם שליה נעוצה?"},{"answer":"כן. ניתוח קיסרי מעלה את הסיכון לשליה נעוצה ולשליית פתח בהריונות הבאים. המצבים האלה נדירים, אבל משמעותיים (משרד הבריאות, 2024). ההנחיה הבריטית ממליצה להסביר את זה לנשים שמבקשות ניתוח קיסרי בלי סיבה רפואית (RCOG, 2026).","question":"האם ניתוח קיסרי מעלה את הסיכון לשליה נעוצה בהריון הבא?"},{"answer":"לרוב החשד עולה בבדיקת אולטרסאונד במחצית השנייה של ההריון. נשים עם שליה נעוצה נמצאות בסיכון גבוה יותר לדימום בהריון (החברה הישראלית לרפואת האם והעובר, 2018). דימום, צירים או כאב הם סיבה לפנות מיד.","question":"האם שליה נעוצה גורמת לכאב או לתסמינים בהריון?"},{"answer":"החיפוש המכוון נעשה בעיקר בסקירת אמצע ההריון ובבדיקות ההמשך (RCOG, 2026). הנחיה בינלאומית מ-2026 מייעצת לנשים אחרי ניתוח קיסרי לעשות אולטרסאונד וגינלי מוקדם, כדי לראות איפה ההריון השתרש. השתרשות נמוכה ליד הצלקת היא סיבה למעקב צמוד (WAPM, 2026).","question":"מתי אפשר לראות שליה נעוצה באולטרסאונד?"},{"answer":"אחרי כריתת רחם לא. אחרי ניתוח ששמר על הרחם אפשר, אבל הסיכון שהמצב יחזור גבוה, וההריון מנוהל בסיכון גבוה (RCOG, 2026). כדאי לתכנן אותו מראש עם הצוות שטיפל בכם.","question":"אחרי שליה נעוצה אפשר להיכנס שוב להריון?"}],"shortAnswer":"שליה נעוצה היא מצב נדיר שבו השליה מחוברת לדופן הרחם עמוק מדי ולא נפרדת ממנה אחרי הלידה. היא מופיעה בעיקר אחרי ניתוח קיסרי, כשהשליה נמוכה מעל הצלקת. מחפשים אותה באולטרסאונד מכוון, והאבחנה הסופית נקבעת רק בניתוח. הלידה בניתוח קיסרי מתוכנן, עם צוות מנוסה שמציג את האפשרויות.","keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":"7153c91b-ffff-476a-889a-d54e5ec4760e","relatedArticles":["ef36d246-a286-45d8-a69e-9b86fccc77d6","7ed24988-d05e-4b7c-bf36-4a2baeb444fd","2291e794-16a7-42e8-acd6-f30bc9b31b2f","7153c91b-ffff-476a-889a-d54e5ec4760e","dc72e96d-3850-4b7a-87fb-534cfaf67092"],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":"קוד הבריאות · המחשת AI","imageWidth":1536,"imageHeight":1024,"videos":[],"newsSection":null,"newsSourceName":null,"originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":null,"isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":[],"createdAt":"2026-11-09T16:41:33.580Z","updatedAt":"2026-11-09T19:12:56.783Z","dateModified":"2026-11-09T16:41:34.595Z","updateReason":null,"readerLayout":"guide","preserveHeroImage":true,"preserveEditorialContent":true,"summary":"שליה נעוצה היא מצב נדיר שמופיע בעיקר אחרי ניתוח קיסרי, כשהשליה נמוכה מעל הצלקת. מה כולל הבירור, מה האולטרסאונד לא יכול לקבוע, ואילו אפשרויות ניתוח הצוות המומחה מציג.","report_type":null,"hub_role":null,"hub_order":null,"readingTime":11,"featuredImage":"/objects/uploads/37cb0436-7044-4ae2-8f5b-7bad39bb8c5f","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-11-09T16:41:34.595Z","url":"/articles/שליה-נעוצה-בירור-ותכנון-המעקב","category":{"id":"cat-206","name":"לחיות בריא","slug":"healthy-living","icon":"HeartPulse","color":"text-rose-500"}}