{"id":"8c821249-70c4-403e-9f80-a8450771a083","evidenceBadgeEligible":null,"evidenceBadgeLabel":null,"badgeQa":null,"readerEvidenceCopy":null,"evidenceSeal":null,"evidenceSealQa":null,"publishedAtExact":"2026-11-06T04:00:00.103Z","slug":"שקיפות-עורפית-המדריך-לבדיקה-ולמועד-הביצוע","title":"שקיפות עורפית: המדריך לבדיקה ולמועד הביצוע","subtitle":"מתי עושים שקיפות עורפית, מה קורה בבדיקה, איך קוראים את התוצאה ומה עושים כשהיא חריגה. כולל טבלת ספי משרד הבריאות והשוואה ל-NIPT ולבדיקות אבחנתיות.","excerpt":"מתי עושים שקיפות עורפית, מה קורה בבדיקה, איך קוראים את התוצאה ומה עושים כשהיא חריגה. כולל טבלת ספי משרד הבריאות והשוואה ל-NIPT ולבדיקות אבחנתיות.","content":"**בקצרה**\n\n- **מה זה:** שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד שבה מודדים את שכבת הנוזל שמתחת לעור בעורף העובר. היא חלק מסקר השליש הראשון.\n- **באיזה שבוע:** משבוע 11 ועד סוף שבוע 13 להריון. אחרי זה הנוזל נספג, והמדידה כבר לא מתאימה להערכת הסיכון.\n- **מה מקבלים:** הערכת סיכון סטטיסטית לתסמונת דאון ולמומים נוספים. זו לא אבחנה.\n- **מתי לא מחכים:** דימום בכמות של וסת או יותר, כאב בטן חזק או עילפון. במצבים כאלה פונים מיד למיון או מתקשרים ל-101.\n\nקבעתם תור לאולטרסאונד הראשון \"האמיתי\". ההריון כבר מרגיש ממשי, אבל במכתב ההפניה מופיעה מילה שעוד לא שמעתם, ובקבוצת הווטסאפ כל אחת מספרת משהו אחר על שקיפות עורפית: מתי עושים אותה, אם היא בטנית, ומה המספר הזה אומר.\nהמדריך עושה סדר: מתי לקבוע את התור, מה קורה בחדר הבדיקה, איך קוראים את התוצאה ומה עושים אם היא חריגה.\n\n## מהי שקיפות עורפית\n\nשקיפות עורפית (Nuchal Translucency, NT) היא שכבת נוזל דקה שמצטברת מתחת לעור בעורף של כל עובר בסוף השליש הראשון. בבדיקת שקיפות עורפית מודדים את עוביה באולטרסאונד כדי להעריך את הסיכון לתסמונת דאון ולמומים נוספים ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nt/)).\nשכבת הנוזל קיימת אצל כל העוברים, והיא תקינה. החשיבות היא בעובי. כשהנוזל עבה מהצפוי לגודל העובר, הסיכון להפרעה כרומוזומלית או למום מבני עולה ([לאומית](https://www.leumit.co.il/pregnancy/during-your-pregnancy/nuchal-translucency/)).\nכמה מושגים שתראו בדוח:\n\n| **מונח** | **מה זה אומר** |\n| --- | --- |\n| NT (שקיפות עורפית) | עובי הנוזל בעורף העובר, במילימטרים |\n| CRL (אורך ראש–עכוז) | אורך העובר מקודקוד הראש ועד קצה הישבן. לפיו קובעים את שבוע ההריון המדויק |\n| סקר שליש ראשון / סקר משולב | שקלול של השקיפות העורפית, בדיקת דם וגיל האם לתוצאה אחת |\n| PAPP-A ו-free β-hCG | שני חלבונים בדם האם שנבדקים בסקר הביוכימי של השליש הראשון |\n| סיכון משוקלל | ההסתברות הסטטיסטית לתסמונת דאון, למשל \"1 ל-2,500\" |\n| בדיקת סקר | בדיקה שמעריכה סיכון. היא לא קובעת אם יש בעיה |\n| בדיקה אבחנתית | סיסי שליה או מי שפיר. בדיקות שבודקות את הכרומוזומים עצמם |\n\n## מתי עושים שקיפות עורפית ולמי היא מתאימה\n\nאת הבדיקה עושים משבוע 11 ועד סוף שבוע 13 להריון. משרד הבריאות ממליץ עליה לכל אישה הרה, בכל הריון ובכל גיל ([מכבי, 2026](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/nuchal_translucency_screening/)).\n\n### שקיפות עורפית: באיזה שבוע בדיוק\n\nהטווח קצר כי אחרי סוף שבוע 13 הנוזל בעורף נספג ונעלם ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nt/)). ההנחיה הבינלאומית מגדירה את החלון לפי אורך העובר, ולא רק לפי התאריך. השקיפות העורפית נמדדת כשאורך העובר בין 45 ל-84 מילימטרים ([ISUOG, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36594739/)).\nלכן חשוב שגיל ההריון יהיה מבוסס על אולטרסאונד מוקדם. במכבי ממליצים לוודא את שבוע ההריון בבדיקת אולטרסאונד בשבועות 6–10 ([מכבי, 2026](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/nuchal_translucency_screening/)). פרטים רבים באנטומיה של העובר נראים הכי טוב סביב שבוע 13 ([ISUOG, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36594739/)). אבל אל תדחו את התור לקצה החלון. אם העובר שוכב בתנוחה לא נוחה, צריך זמן לבדיקה חוזרת.\n\n### מתי מוזמנים לשלבים בשליש הראשון\n\nכך נראה בדרך כלל לוח הזמנים של בדיקות השליש הראשון:\n\n| **שבוע הריון** | **מה עושים** | **למה זה חשוב** |\n| --- | --- | --- |\n| 6–10 | אולטרסאונד ראשון (דופק) | מאשר הריון תוך-רחמי ומתארך אותו |\n| 10 ואילך | NIPT, אם בוחרים בה (פרטית) | בדיקת דם לדנ\"א עוברי, משלימה ולא מחליפה |\n| 11 עד סוף 13 | שקיפות עורפית + בדיקת דם לסקר שליש ראשון | הערכת סיכון משוקללת |\n| כשבועיים אחרי בדיקת הדם | תוצאת הסיכון המשוקלל | קובעת אם צריך המשך בירור |\n| 16 עד סוף 20 | חלבון עוברי (תבחין משולש), לפי הצורך | משכלל את הסיכון בחלק מהמקרים |\n\nמקורות הטבלה: ([מכבי, 2026](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/nuchal_translucency_screening/)), ([משרד הבריאות – שקיפות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nt/)), ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)), ([משרד הבריאות – NIPT, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nipt-nips/)).\n\n### בהריון תאומים\n\nבהריון מרובה עוברים, שקיפות עורפית היא בדיקת הסקר היעילה ביותר. היא מחשבת סיכון נפרד לכל עובר ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nt/)). במצב כזה הסיכון מחושב לפי השקיפות בלבד, בלי שקלול בדיקות הדם ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)). באותה בדיקה גם קובעים אם לתאומים יש שליה משותפת. הנתון הזה משפיע על כל תוכנית המעקב בהמשך ([ISUOG, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36594739/)).\n\n## מה בודקים בשקיפות עורפית\n\nבבדיקה מודדים שני דברים עיקריים: את אורך העובר ואת עובי הנוזל בעורף. בנוסף בודקים את הדופק ומחפשים מומים גדולים שכבר אפשר לראות בשלב הזה ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nt/)).\n\n### מה עוד רואים באותו אולטרסאונד\n\nהבדיקה לא אמורה להסתכם במדידה אחת. גם בבדיקה בסיסית בודקים את גולגולת העובר ואת שני חצאי המוח, את הלב והקצב שלו, את הקיבה, את שלפוחית השתן, את דופן הבטן, את ארבע הגפיים ואת השליה ([ISUOG, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36594739/)).\nבמכונים שמבצעים בדיקה מורחבת יותר, אפשר לבדוק גם את עצם האף. היעדר עצם אף או עצם קטנה במיוחד נמצאים אצל כ-50%–60% מהעוברים עם תסמונת דאון, ולכן זה סמן עזר ([ISUOG, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36594739/)). גם עצם אף תקינה היא רק סמן, ולא אבחנה.\nבעולם, באותה בדיקה מעריכים לפעמים גם את הסיכון לרעלת הריון מוקדמת ([ISUOG, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36594739/)). אם זה מעניין אתכם, שאלו במכון אם זה מוצע אצלם.\n\n### בדיקת הדם שמשלימה את השקיפות\n\nשקיפות עורפית היא חצי מסקר השליש הראשון. החצי השני הוא בדיקת דם לאם, שמודדת שני חלבונים מהשליה: PAPP-A ו-hCG ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nt/)). תוכנה מחשבת סיכון אחד מהמדידות, מבדיקת הדם ומגיל האם.\nהשילוב משפר את הדיוק. סקירה שיטתית של Cochrane מצאה שהסקר המשולב מזהה כ-87% מההריונות עם תסמונת דאון, כששיעור התראות השווא נקבע על 5%. שקיפות עורפית עם גיל האם, בלי בדיקת הדם, מזהה באותם תנאים כ-71% ([Cochrane, 2017](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28295158/)).\n**על סדר הבדיקות יש הנחיות שונות בין הקופות.** בכללית מבקשים לעשות את בדיקת הדם אחרי האולטרסאונד, ובסמוך אליו ככל האפשר ([כללית, 2021](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/down_syndrom.aspx)). במכבי אפשר לעשות אותה מ-3 ימים לפני האולטרסאונד ועד 3 ימים אחריו ([מכבי, 2026](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/nuchal_translucency_screening/)). בררו בקופה שלכם, ואם אפשר, עשו את שתי הבדיקות באותה מעבדה.\n\n## איך עושים שקיפות עורפית: מהלך הבדיקה\n\nהבדיקה אורכת כ-10 דקות, היא לא כואבת, ואחריה חוזרים מיד לשגרה ([כללית, 2021](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/down_syndrom.aspx)), ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nt/)).\n\n1. **מי בודק:** רופא או רופאת נשים מומחים, או רדיולוג. אפשר גם טכנאי או טכנאית שהוסמכו לבדיקה, ואז רופא מפענח את התוצאות ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nt/)).\n2. **על המיטה:** שוכבים על הגב. בבדיקה בטנית מורחים ג'ל שקוף על הבטן ומעבירים עליו את המתמר.\n3. **אורך העובר:** קודם מוצאים את הדופק ומודדים את אורך העובר.\n4. **מדידת הנוזל:** העובר צריך להיות בתנוחה ניטרלית, לא מכופף ולא מתוח לאחור. מודדים שלוש פעמים, והמדידה הגדולה מביניהן נכנסת לחישוב ([ISUOG, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36594739/)). אם העובר לא משתף פעולה, לפעמים מבקשים מכם ללכת קצת ולחזור.\n5. **בסוף הביקור:** מקבלים את מדידת השקיפות ([כללית, 2021](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/down_syndrom.aspx)). את הסיכון המשוקלל, אחרי בדיקת הדם, מקבלים כשבועיים אחר כך ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nt/)).\n\nהמדידה עדינה, וההבדל בין תוצאות הוא בעשיריות מילימטר. לכן חשוב שהבודק יעבור הכשרה ובקרת איכות מתמשכת ([ISUOG, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36594739/)). אפשר לשאול במכון אם הבודקים מוסמכים למדידה.\n\n## שקיפות עורפית בטנית או וגינלית\n\nברוב המקרים הבדיקה בטנית. כשקשה לראות את העובר מבחוץ, עוברים לבדיקה וגינלית ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nt/)).\nזה קורה בעיקר כשההריון בשבוע מוקדם, כשיש עודף משקל, או אחרי כמה ניתוחים קיסריים ([מכבי, 2026](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/nuchal_translucency_screening/)). כשיש שרירנים ברחם או רחם שמוטה לאחור, בדיקה וגינלית עשויה לתת תמונה ברורה יותר ([ISUOG, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36594739/)).\n\n|  | **בדיקה בטנית** | **בדיקה וגינלית** |\n| --- | --- | --- |\n| מתי | ברוב המקרים | כשאין תמונה ברורה מבחוץ |\n| איך | ג'ל ומתמר על הבטן | מתמר דק עם כיסוי חד-פעמי, מוחדר בעדינות |\n| תחושה | ללא כאב | ללא כאב, לפעמים אי-נוחות קלה |\n| הכנה | אין צורך בהכנה מיוחדת | מרוקנים את שלפוחית השתן לפני |\n\nמקורות הטבלה: ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nt/)), ([כללית, 2021](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/down_syndrom.aspx)).\nאם בדיקה וגינלית מעוררת אצלכם קושי או חרדה, אמרו את זה לפני שמתחילים. אפשר לבקש הסבר על כל שלב ולבקש לעצור.\n\n## הכנה לשקיפות עורפית\n\nאין צורך לצום, ואין הכנה מיוחדת ([כללית, 2021](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/down_syndrom.aspx)). מה שכן כדאי לסדר מראש:\n\n- **הפניה** מרופא או רופאת הנשים ([מכבי, 2026](https://www.maccabi4u.co.il/eligibilites/1650/)).\n- **תאריך** בתוך החלון של שבוע 11 עד סוף שבוע 13, לפי גיל ההריון שנקבע באולטרסאונד המוקדם.\n- **בדיקת הדם** של סקר השליש הראשון: בררו בקופה מתי לעשות אותה, לפני או אחרי.\n- **סיכומים קודמים:** האולטרסאונד הראשון, ואם יש, תוצאות סקר גנטי או בדיקות מהריון קודם.\n- **טופס:** במכבי ממלאים טופס הצהרה ומחתימים עליו את הרופא ([מכבי, 2026](https://www.maccabi4u.co.il/eligibilites/1650/)). בקופות אחרות בררו מראש.\n- **בגדים נוחים:** חולצה שקל להרים, כדי שיהיה נוח לחשוף את הבטן.\n\n**כמה זה עולה:** הבדיקה כלולה בסל הבריאות, בהשתתפות עצמית ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nt/)). העלות משתנה בין הקופות, אז בררו בקופה שלכם.\n\n## תוצאות הבדיקה: איך קוראים אותן ומה המגבלות\n\nהתוצאה היא הערכת סיכון, ולא תשובה של \"כן\" או \"לא\". רוב הנשים שמקבלות תוצאה של \"סיכון מוגבר\" יולדות תינוק בריא. גם תוצאה של סיכון נמוך לא שוללת לגמרי תסמונת דאון ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)).\n\n### מה המספרים אומרים\n\nבישראל, מדידה של שקיפות עורפית של 3 מילימטרים ומעלה נחשבת לשקיפות מוגברת. היא מזכה בייעוץ גנטי ובמימון בדיקה אבחנתית, בלי קשר לשקלול ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)). העובי התקין משתנה לפי גודל העובר. לכן אותו מספר יכול להיות תקין בעובר גדול ופחות תקין בעובר קטן ([מכבי, 2026](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/nuchal_translucency_screening/)).\nהסיכון המשוקלל מוצג כיחס, למשל \"1 ל-2,500\". ככל שהמספר השני גדול יותר, הסיכון נמוך יותר. כך משרד הבריאות מנחה לפעול לפי התוצאה של סקר השליש הראשון ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)):\n\n| **התוצאה** | **מה בדרך כלל קורה בהמשך** |\n| --- | --- |\n| שקיפות עורפית 3 מ\"מ ומעלה | ייעוץ גנטי והמלצה על סיסי שליה או מי שפיר, במימון הקופה |\n| סיכון גבוה מ-1:200 | ייעוץ גנטי ושקילת בדיקה אבחנתית |\n| סיכון בין 1:201 ל-1:3,000 | המלצה על בדיקת סקר נוספת בשליש השני (חלבון עוברי) כדי לקבל סיכון סופי. אם הסיכון הסופי גבוה מ-1:380, מופנים לייעוץ גנטי |\n| סיכון נמוך מ-1:3,000 | אין צורך בהמשך בירור לתסמונת דאון |\n\n### מה הבדיקה לא יודעת לעשות\n\n- **היא לא אבחנה.** רק סיסי שליה או מי שפיר בודקים את הכרומוזומים עצמם ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nt/)).\n- **היא לא מזהה את כל המקרים.** בכל בדיקת סקר יש מקרים שמתפספסים ויש התראות שווא ([Cochrane, 2017](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28295158/)).\n- **היא לא מחליפה את סקירות המערכות.** חלק מהמומים מתפתחים או נראים רק מאוחר יותר בהריון ([ISUOG, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36594739/)).\n\n### שקיפות עורפית, NIPT ובדיקה אבחנתית: מה ההבדל\n\nאלה ההבדלים העיקריים בין שלוש האפשרויות:\n\n|  | **סקר שליש ראשון** | **NIPT (בדיקת דנ\"א עוברי בדם האם)** | **סיסי שליה / מי שפיר** |\n| --- | --- | --- | --- |\n| סוג | בדיקת סקר | בדיקת סקר | בדיקה אבחנתית |\n| מה מקבלים | סיכון משוקלל + הצצה מוקדמת לאנטומיה | סיכון לטריזומיות שכיחות, בדיוק גבוה | תשובה ודאית לגבי הכרומוזומים |\n| מומים מבניים | חלק מהמומים הגדולים נראים | לא מזהה | לא בודקת מבנה |\n| בסל הבריאות | כן, בהשתתפות עצמית | לא, באופן פרטי | כן, כשיש התוויה |\n\nמקורות הטבלה: ([משרד הבריאות – NIPT, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nipt-nips/)), ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)), ([ISUOG, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36594739/)).\nNIPT מזהה יותר מ-98% מהעוברים עם תסמונת דאון. גם אחרי תוצאה חריגה צריך לאשר את הממצא בבדיקה אבחנתית ([משרד הבריאות – NIPT, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nipt-nips/)). ההנחיה הבינלאומית לא ממליצה לעשות NIPT כתחליף לאולטרסאונד של שבועות 11–14, כי בדיקת הדם לא רואה מומים מבניים ([ISUOG, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36594739/)).\n\n## המשך בירור ושאלות לרופאה\n\nאם השקיפות מוגברת או שהסיכון המשוקלל גבוה, השלב הבא הוא ייעוץ גנטי. שם מסבירים את האפשרויות, ואתם מחליטים אם לעשות בדיקה אבחנתית ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)). ההחלטה אם להיבדק, ובאיזו בדיקה, היא שלכם ([ACOG, 2020](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32976375/)).\n\n### מה קורה כשהשקיפות מוגברת\n\n- **בדיקה אבחנתית:** סיסי שליה אפשר לעשות כבר בשליש הראשון. מי שפיר עושים בהמשך. בדגימות האלה נעשית היום גם בדיקת צ'יפ גנטי (CMA), שמזהה חסרים זעירים בכרומוזומים ([כללית, 2021](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/down_syndrom.aspx)).\n- **מעבר לתסמונת דאון:** כשהשקיפות מוגברת (ברוב המחקרים 3.5 מ\"מ ומעלה) ומספר הכרומוזומים תקין, צ'יפ גנטי מוצא שינוי משמעותי אצל כ-5% מהעוברים ([UOG, 2015](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25900824/)).\n- **הלב:** שקיפות מוגברת קיימת אצל עד 40% מהעוברים עם מום לב משמעותי ([ISUOG, 2023](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36594739/)). לכן הרופא עשוי להמליץ על בדיקות נוספות של הלב והאיברים בהמשך ההריון.\n- **סיבה לאופטימיות:** במחקר הולנדי על עוברים עם שקיפות מוגברת וכרומוזומים תקינים, כשסקירת המערכות המפורטת סביב שבועות 20–24 הייתה תקינה, הסיכוי לתינוק בריא היה כ-98% ([UOG, 2007](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17559183/)).\n\n### הצד הרגשי\n\nההמתנה לתוצאות, ועוד יותר תוצאה חריגה, היא אחד הרגעים המלחיצים בהריון. בדיקות הסקר וההחלטות שבאות אחריהן מעוררות אצל הורים רבים חרדה משמעותית ([Cochrane, 2017](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28295158/)).\nכדאי להגיע לייעוץ הגנטי עם בן או בת הזוג, ולבקש את התוצאות בכתב. מותר לשאול את אותה שאלה פעמיים. אם החרדה לא נותנת לכם לישון או לתפקד, ספרו לרופא, לרופאה או לאחות ליווי ההריון. בררו בקופה אילו שירותי תמיכה רגשית קיימים.\n\n### מתי לפנות לעזרה, ולאן\n\n**מצב חירום: מתקשרים ל-101 או נוסעים מיד למיון**\n\n- דימום נרתיקי בכמות של וסת או יותר ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/))\n- כאב בטן חזק, או סחרחורת ועילפון\n- נפילה או חבלה בבטן\n\nמיון יולדות מקבל ברוב בתי החולים נשים רק מסביבות שבוע 24 ([משרד הבריאות, 2024](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/)). לפני כן, בררו עם הרופא או בבית החולים לאיזה מיון לפנות. במצב חירום מתקשרים ל-101.\n**היום: פונים לרופא או לרופאת הנשים, או למוקד הרפואה הדחופה של הקופה**\n\n- כתמים או דימום קל\n- כאבי בטן תחתונה מתונים שלא חולפים\n- חום עם כאבי בטן\n\n**לקבוע תור**\n\n- עוד לא קבעתם שקיפות עורפית, ושבוע 13 מתקרב\n- קיבלתם תוצאה עם סיכון מוגבר: לתאם ייעוץ גנטי\n- אתם שוקלים NIPT או בדיקה אבחנתית ורוצים להבין את ההבדלים\n\n### שאלות שכדאי לשאול את הרופא\n\n1. מה הייתה מדידת השקיפות, ומה אורך העובר שלפיו היא חושבה?\n2. האם בבדיקה נראו גם עצם האף והאיברים העיקריים, או רק השקיפות?\n3. מתי ואיפה עושים את בדיקת הדם, ומתי תגיע התוצאה המשוקללת?\n4. מה הסיכון המשוקלל שלי, ומה הוא אומר במספרים פשוטים?\n5. האם במצב שלי כדאי לשקול NIPT, סיסי שליה או מי שפיר, ומה היתרונות והמגבלות של כל אחת?\n6. אם השקיפות מוגברת, אילו בדיקות מעקב מומלצות, ובאיזה שבוע?\n\n**הבהרה רפואית:** המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.","categoryId":"cat-206","healthWorld":"בדיקות ואבחון","author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":11,"imageUrl":"/objects/uploads/4569a4c6-bb5b-4307-97dd-8f01b72b1d6c","imageAlt":"זוג בחדר אולטרסאונד בתחילת ההריון, הבודקת מעבירה מתמר על הבטן","featured":false,"publishedAt":"2026-11-06","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":"שקיפות עורפית: באיזה שבוע, איך מתבצעת ומה אומרות התוצאות","metaDescription":"שקיפות עורפית: באיזה שבוע עושים, האם היא בטנית או וגינלית, איך מתכוננים ומה אומרות התוצאות. מדריך לבדיקה ולסקר השליש הראשון.","canonicalOverride":null,"articleType":"evergreen","noindex":false,"hideFromHome":false,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":false,"reviewerSlug":null,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"sources":[{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36594739/","type":null,"title":"ISUOG (2023): Practice Guidelines (updated): performance of 11–14-week ultrasound scan"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32976375/","type":null,"title":"ACOG (2020): Screening for Fetal Chromosomal Abnormalities, Practice Bulletin 226"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28295158/","type":null,"title":"Cochrane (2017): First trimester ultrasound tests alone or in combination with serum tests for Down's syndrome screening"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25900824/","type":null,"title":"Ultrasound Obstet Gynecol (2015): Genomic microarray in fetuses with increased NT and normal karyotype"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17559183/","type":null,"title":"Ultrasound Obstet Gynecol (2007): Increased NT and normal karyotype: time for parental reassurance"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nt/","type":null,"title":"משרד הבריאות (2026): שקיפות עורפית"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/","type":null,"title":"משרד הבריאות (2026): בדיקות סקר לגילוי תסמונת דאון ומומים נוספים"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nipt-nips/","type":null,"title":"משרד הבריאות (2026): בדיקת NIPT/NIPS"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/obstetric-er/","type":null,"title":"משרד הבריאות (2024): פנייה למיון יולדות"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/nuchal_translucency_screening/","type":null,"title":"מכבי (2026): שקיפות עורפית וסקר ביוכימי ראשון"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/eligibilites/1650/","type":null,"title":"מכבי (2026): בדיקת שקיפות עורפית, תנאי הזכאות"},{"url":"https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/down_syndrom.aspx","type":null,"title":"כללית (2021): שקיפות עורפית וסקר ביוכימי ראשון"},{"url":"https://www.leumit.co.il/pregnancy/during-your-pregnancy/nuchal-translucency/","type":null,"title":"לאומית: שקיפות עורפית"}],"faq":[{"answer":"משבוע 11 ועד סוף שבוע 13 להריון. אחרי זה הנוזל בעורף נספג, והמדידה כבר לא מתאימה להערכת הסיכון. כדאי לקבוע תור מוקדם בתוך החלון, כדי שיהיה זמן לבדיקה חוזרת אם צריך.","question":"באיזה שבוע עושים שקיפות עורפית?"},{"answer":"ברוב המקרים היא בטנית. כשקשה לראות את העובר, למשל בשבוע מוקדם, בעודף משקל או אחרי ניתוחים קיסריים, עוברים לבדיקה וגינלית. שתי הדרכים לא כואבות. בבדיקה הווגינלית יש לפעמים אי-נוחות קלה.","question":"האם שקיפות עורפית היא בדיקה בטנית או וגינלית?"},{"answer":"לא צריך לצום. ברוב המכונים אין צורך בשלפוחית מלאה. אם הבדיקה וגינלית, מבקשים לרוקן את השלפוחית לפני.","question":"צריך לצום או להגיע עם שלפוחית מלאה?"},{"answer":"בישראל, מדידה של 3 מילימטרים ומעלה נחשבת לשקיפות מוגברת ומזכה בייעוץ גנטי. מתחת לזה, מה שקובע הוא הסיכון המשוקלל. הוא מחושב מהמדידה, מאורך העובר, מבדיקת הדם ומגיל האם.","question":"מה זה שקיפות עורפית תקינה?"},{"answer":"כן, ברוב המקרים. NIPT לא רואה מומים מבניים, ואולטרסאונד של שבועות 11–14 בודק גם את האנטומיה של העובר. ההנחיה הבינלאומית לא ממליצה להחליף אותו ב-NIPT.","question":"אם עשיתי NIPT, אני עדיין צריכה שקיפות עורפית?"},{"answer":"לפעמים רואים סימנים לכך, אבל בשלב הזה ההערכה לא ודאית, ומטרת הבדיקה היא אחרת. את מין העובר קובעים בוודאות רבה יותר בהמשך ההריון.","question":"אפשר לדעת בשקיפות עורפית אם זה בן או בת?"},{"answer":"לא. זו בדיקת סקר, ורוב הנשים עם תוצאה כזו יולדות תינוק בריא. השלב הבא הוא ייעוץ גנטי, ושם תחליטו אם לעשות בדיקה אבחנתית.","question":"קיבלתי סיכון מוגבר. זה אומר שלעובר יש תסמונת דאון?"}],"shortAnswer":"שקיפות עורפית היא בדיקת אולטרסאונד שמודדת את שכבת הנוזל בעורף העובר, ונעשית משבוע 11 ועד סוף שבוע 13 להריון. יחד עם בדיקת דם וגיל האם היא נותנת הערכת סיכון לתסמונת דאון ולמומים נוספים. זו בדיקת סקר ולא אבחנה: תוצאה של סיכון מוגבר מובילה לייעוץ גנטי, ורק סיסי שליה או מי שפיר נותנים תשובה ודאית.","keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":null,"relatedArticles":[],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":"קוד הבריאות · המחשת AI","imageWidth":1536,"imageHeight":1024,"videos":[],"newsSection":null,"newsSourceName":null,"originalSourceUrl":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nt/","doi":"10.1002/uog.26106","pmid":"36594739","sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":null,"isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":[],"createdAt":"2026-11-05T20:52:34.995Z","updatedAt":"2026-11-05T20:55:05.354Z","dateModified":"2026-11-05T20:55:05.354Z","updateReason":null,"preserveHeroImage":true,"preserveEditorialContent":true,"summary":"מתי עושים שקיפות עורפית, מה קורה בבדיקה, איך קוראים את התוצאה ומה עושים כשהיא חריגה. כולל טבלת ספי משרד הבריאות והשוואה ל-NIPT ולבדיקות אבחנתיות.","readingTime":11,"featuredImage":"/objects/uploads/4569a4c6-bb5b-4307-97dd-8f01b72b1d6c","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-11-06T04:00:00.103Z","url":"/articles/שקיפות-עורפית-המדריך-לבדיקה-ולמועד-הביצוע","category":{"id":"cat-206","name":"לחיות בריא","slug":"healthy-living","icon":"HeartPulse","color":"text-rose-500"}}