{"id":"b4b2caa9-f5d7-4203-8417-a0df4dc339f8","evidenceBadgeEligible":null,"evidenceBadgeLabel":null,"badgeQa":null,"readerEvidenceCopy":null,"evidenceSeal":null,"evidenceSealQa":null,"publishedAtExact":"2026-11-09T16:41:55.842Z","slug":"תבחין-משולש-לעומת-תבחין-מרובע-מה-נכלל-בסקר","title":"תבחין משולש לעומת תבחין מרובע: מה נכלל בסקר","subtitle":null,"excerpt":"בישראל \"תבחין משולש\" הוא סקר השליש השני, והמרובע מוסיף לו סמן אחד. מה ההבדל האמיתי, מה כל אחד מגלה ומה אף אחד מהם לא יכול להגיד.","content":"**בקצרה**\n\n- **מה חשוב:** בישראל \"תבחין משולש\" הוא השם היומיומי של סקר השליש השני, הידוע גם כ\"חלבון עוברי\". התבחין המרובע הוא אותה בדיקת דם עם סמן רביעי, אינהיבין A.\n- **מה ההבדל בפועל:** הסמן הרביעי משפר מעט את גילוי תסמונת דאון, אך בסקירת Cochrane השיפור לא הוכח כמובהק בהשוואות ישירות. שני התבחינים מעריכים סיכון ואינם מאבחנים.\n- **מה לא משתנה:** מומי תעלת העצבים מזוהים דרך החלבון העוברי (AFP), שנמצא בשניהם. אף אחד מהם לא מחליף סקירת מערכות או בדיקת מי שפיר.\n- **מתי פונים מיד:** תוצאת תבחין אינה מצב חירום. דימום או כאב בטן חזק בהריון הם סיבה לפנות למיון יולדות; במצב חמור מתקשרים ל-101.\n\nבהפניה כתוב \"חלבון עוברי\", במעבדה אומרים \"תבחין משולש\", ובקבוצת ההריון מישהי ממליצה לבקש דווקא \"תבחין מרובע\". אם אתם מנסים להבין אם מדובר בשתי בדיקות שונות, ואם יש טעם לבקש את הרחבה יותר, ההבדל קטן ממה שנדמה.\n\nתבחין משולש (Triple Test, בישראל גם \"סקר שליש שני\" ובפי הקופות גם \"חלבון עוברי\") הוא בדיקת דם של האם שנערכת משבוע 16 עד סוף שבוע 20 להריון ובודקת שלושה מדדים: חלבון עוברי (AFP), הורמון שלייתי (hCG) ואסטריול (E3) ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/); [מכבי](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/second-trimester-screen/)). תבחין מרובע (Quadruple Test) הוא אותה בדיקה בתוספת מדד רביעי, אינהיבין A (Inhibin A) ([מכבי](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/second-trimester-screen/)).\n\n## תבחין משולש או תבחין מרובע: מה באמת ההבדל?\n\nההבדל הוא סמן אחד בדם האם: המרובע מוסיף לשלושת המדדים של המשולש את האינהיבין A. כל השאר, מועד הבדיקה, הדקירה, אופן חישוב הסיכון ומה עושים עם התוצאה, זהה.\n\nבסקירת Cochrane שאיגדה 59 מחקרים, תבחינים כפולים ומשולשים זיהו 6–7 מכל 10 הריונות עם תסמונת דאון ב-5% תוצאות חיוביות-שגויות, ואילו תבחינים שכללו גם אינהיבין הגיעו לכ-8 מתוך 10, אך לא הוכחו כטובים יותר באופן מובהק מהמשולש בהשוואות ישירות ([Cochrane, 2012](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22696388/)). מסקנת הסקירה: שילוב של ארבעה סמנים או יותר, או הוספת אינהיבין, לא הוכחו כשיפור מובהק סטטיסטית לעומת שלושה סמנים ([Cochrane, 2012](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22696388/)).\n\nבישראל דף משרד הבריאות מתאר את סקר השליש השני כבדיקה של שלושה מדדים, בלי להזכיר סמן רביעי ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)). חוזר מנהל רפואה מכנה את הסקר הביוכימי בשליש השני \"תבחין משולש ותבחין מרובע\", וקובע שבמסלול אחרי סיכון בינוני בסקר הראשון בודקים חלבון עוברי ואסטריול \"עם או בלי אינהיבין A\", כלומר הסמן הרביעי הוא אפשרות ולא חובה ([חוזר 25/2013](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr25-2013/he/files_circulars_mr_mr25_2013.pdf)). דף כללית מתאר את בדיקת האינהיבין כבדיקה שנעשית במכונים פרטיים, ומאוחדת כתבה כבר ב-2017 שהיא מתבצעת רק באופן פרטי ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/viewlsts.aspx); [מאוחדת, 2017](https://www.meuhedet.co.il/המגזין/עשרה-דברים-שכדאי-לדעת-על-בדיקת-חלבון-עוברי/)). היכן אפשר לבצע אותה היום, בררו בקופה.\n\n## מה כל תבחין בודק: ארבעה סמנים מול שלושה\n\nמטרת הסקר לפי משרד הבריאות היא איתור עוברים בסיכון מוגבר לתסמונת דאון, והוא עשוי להצביע גם על סיכון מוגבר למומים בתעלת העצבים, בדופן הבטן ובכליות ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)). מדידת [החלבון העוברי](https://healthc.co.il/articles/חלבון-עוברי-וסקר-שליש-שני-המדריך-לבדיקה) בדם האם מזהה כ-80% ממקרי השדרה השסועה הפתוחה וכ-95% ממקרי האננצפליה ([ACMG, 2020](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31700163/)).\n\n### מה מוסיף האינהיבין A בתבחין המרובע\n\nאינהיבין A הוא הורמון ממקור שלייתי, ורמות גבוהות שלו נחשבות סמן מחשיד לתסמונת דאון ([מכבי](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/second-trimester-screen/)). בבריטניה, למשל, התבחין המרובע מוגדר כשקלול גיל האם עם ארבעה סמנים: AFP, hCG, אינהיבין A ואסטריול ([NHS FASP, 2026](https://www.gov.uk/government/publications/fetal-anomaly-screening-programme-handbook/screening-for-downs-syndrome-edwards-syndrome-and-pataus-syndrome--3)).\n\nבבריטניה התבחין המרובע משמש כתחליף לסקר המשולב אחרי שבוע 14, ובודק תסמונת דאון בלבד ([NHS England, 2026](https://www.gov.uk/government/publications/screening-tests-for-you-and-your-baby/downs-syndrome-edwards-syndrome-and-pataus-syndrome-combined-or-quadruple-test-taken-on-or-after-1-june-2021)). בישראל הסקר כולל גם את מטרת החלבון העוברי, ולפי חוזר משרד הבריאות הדוח מחשב גם סיכון לטריזומיה 18 (תסמונת אדוארדס), עם סף הפניה משלו לייעוץ גנטי ([חוזר 25/2013](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr25-2013/he/files_circulars_mr_mr25_2013.pdf)). לכן גם מי שעשתה [סקר שליש ראשון](https://healthc.co.il/articles/סקר-שליש-ראשון-בדיקות-הדם-ושקלול-התוצאות) מקבלת מהתבחין מידע שלא היה קודם ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)).\n\n## תבחין משולש מול מרובע: מטרה, סמנים, גילוי ומגבלות\n\nהטבלה מרכזת את ההבדלים לפי משרד הבריאות, חוזר 25/2013, מכבי, כללית ו-Cochrane 2012, ונתוני הגילוי בה מתייחסים ל-5% תוצאות חיוביות-שגויות במחקרים, לא לשיעור החיוביות בישראל.\n\n| **מאפיין** | **תבחין משולש** | **תבחין מרובע** |\n|---|---|---|\n| **סמנים בדם האם** | AFP, hCG, אסטריול (E3) | אותם שלושה + אינהיבין A |\n| **מה הוא מעריך** | סיכון לתסמונת דאון; סיכון למומי תעלת העצבים, דופן הבטן וכליות | אותן מטרות; הסמן הרביעי משמש לחישוב הסיכון לתסמונת דאון, לא לאיתור מומי תעלת העצבים |\n| **גילוי תסמונת דאון (Cochrane 2012)** | תבחינים כפולים ומשולשים: 6–7 מתוך 10, ב-5% חיוביים-שגויים | תבחינים הכוללים אינהיבין: 8 מתוך 10 באותו שיעור חיוביים-שגויים; לא הוכח כטוב יותר באופן מובהק מהמשולש בהשוואות ישירות |\n| **גילוי מומי תעלת העצבים** | דרך ה-AFP: כ-80% שדרה שסועה פתוחה, כ-95% אננצפליה | זהה, אותו סמן |\n| **מועד בישראל** | משבוע 16 עד סוף שבוע 20 (משרד הבריאות) | אותו מועד; החוזר דן במשולש ובמרובע באותו סעיף |\n| **סף להמשך בירור** | סיכון גבוה מ-1:380: ייעוץ גנטי ושקילת דיקור מי שפיר | אותו סף; החוזר קובע אותו במפורש ל\"תבחין המשולש או התבחין המרובע\" |\n| **היכן מתואר** | דף משרד הבריאות ודפי כל הקופות | חוזר המשרד (משולש ומרובע); דפי מכבי ולאומית מתארים אותו; כללית ומאוחדת: רק באופן פרטי |\n\nהסף של 1:380 ומה שקורה מעליו ומתחתיו מופיעים בדף משרד הבריאות: סיכון גבוה מ-1:380 מוביל להפניה לייעוץ גנטי ולשקילת [דיקור מי שפיר](https://healthc.co.il/articles/בדיקת-מי-שפיר-מה-בודקים-ואיך-מתבצע-הדיקור), וסיכון נמוך מ-1:380 נחשב תוצאה מספקת ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)).\n\n## מה אף תבחין סרום לא יכול לגלות?\n\nלא המשולש ולא המרובע מאבחנים: התוצאה היא הערכת סיכון בלבד, ולא תשובה של \"יש\" או \"אין\". כללית: תוצאת התבחין המשולש, או המרובע אם נבדקה גם רמת האינהיבין, משמשת אך ורק להערכת סיכון ([כללית, 2023](https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/viewlsts.aspx)).\n\nהמשמעות המעשית: תוצאה \"תקינה\" מורידה את הסיכון אך לא שוללת תסמונת דאון, שהרי גם התבחינים עם אינהיבין, הטובים ביותר במחקרים, מזהים כ-8 מכל 10 מקרים ב-5% תוצאות חיוביות-שגויות, כלומר מפספסים כ-2 מכל 10 ([Cochrane, 2012](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22696388/)). ותוצאה \"חריגה\" ברוב המקרים אינה תסמונת, אלא [סיבה לבירור נוסף](https://healthc.co.il/articles/חלבון-עוברי-פירוש-תוצאות-והמשך-בירור), כפי שמפורט במסלול הייעוץ הגנטי של משרד הבריאות ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)).\n\nשני התבחינים גם אינם סקירת מערכות. מומים מבניים שאינם משפיעים על החלבון העוברי אינם נבדקים בדם, ולכן הסקר הביוכימי מצטרף ל[סקירות האולטרסאונד](https://healthc.co.il/articles/מעקב-היריון-מפת-הבדיקות-והביקורים) ולא מחליף אותן.\n\n## איך התבחין משתלב בין סקר שליש ראשון ל-NIPT?\n\nבישראל התבחין המשולש, או המרובע, הוא החלק השני של סקר משולב שמתחיל ב[שקיפות עורפית](https://healthc.co.il/articles/שקיפות-עורפית-המדריך-לבדיקה-ולמועד-הביצוע) ובסקר הביוכימי של השליש הראשון, וכל התוצאות משוקללות יחד עם גיל האישה לתוצאה אחת ([מכבי](https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/second-trimester-screen/)). חוזר משרד הבריאות מפרט שלנשים עם סיכון בינוני בסקר הראשון מומלץ לבצע בשליש השני בדיקות חלבון עוברי ואסטריול, עם או בלי אינהיבין A ([חוזר 25/2013](https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr25-2013/he/files_circulars_mr_mr25_2013.pdf)).\n\nסקירת Cochrane נפרדת בחנה אסטרטגיה משולבת של שני השלישים (שקיפות עורפית ו-PAPP-A בשליש הראשון, וארבעה סמנים כולל אינהיבין A בשליש השני), ומצאה שהיא מזהה כ-9 מכל 10 הריונות עם תסמונת דאון ב-5% חיוביים-שגויים, אך הראיות מוגבלות במספר המחקרים ולכן אין המלצה על אסטרטגיה אחת ([Cochrane, 2017](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28295159/)). במספרים האלה, שקלול שני השלישים יחד מגיע לגילוי גבוה יותר מכל תבחין של השליש השני לבדו, ולכן המסלול הישראלי מתבסס על השילוב ולא על תבחין בודד.\n\nלצד הסקר הביוכימי קיימת [בדיקת NIPT](https://healthc.co.il/articles/בדיקת-NIPT-מה-בודקים-ומה-מגבלות-הבדיקה), שרגישותה לטריזומיה 21 עולה על 98%, אך היא אינה מזהה מומים מבניים מולדים ([משרד הבריאות – NIPT, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nipt-nips/)). לפי ההנחיה האמריקאית העדכנית, סקר הסרום בשליש הראשון והשני נשאר רלוונטי כשהמטופלת מעדיפה אותו אחרי ייעוץ, או כשבדיקת ה-cfDNA אינה זמינה ([ACOG, 2026](https://www.acog.org/clinical/clinical-guidance/practice-advisory/articles/2026/01/screening-for-fetal-chromosomal-abnormalities)). באותה הנחיה התבחין המרובע מופיע בטבלת שיטות הסקר עם שיעור גילוי של 81% ב-5% חיוביים-שגויים, ואילו התבחין המשולש אינו מופיע בה ([ACOG, 2026](https://www.acog.org/clinical/clinical-guidance/practice-advisory/articles/2026/01/screening-for-fetal-chromosomal-abnormalities)).\n\n## תוצאת תבחין חריגה: מתי פונים ולאן?\n\nתוצאת תבחין, משולש או מרובע, אינה מצב חירום, ואת ההמשך מתכננים עם רופא/ת הנשים. שלוש רמות:\n\n- **101 או מיון יולדות:** לא בגלל התוצאה. דימום מהנרתיק, כאב בטן חזק או ירידת מים הם סיבה לפנות למיון יולדות; אם אינכם יכולים להגיע בבטחה, מתקשרים ל-101.\n- **פונים בימים הקרובים:** סיכון גבוה מ-1:380 בדוח, או חלבון עוברי חריג. פונים לרופא/ת הנשים או למוקד הקופה כדי לקבוע ייעוץ גנטי, כפי שמשרד הבריאות מתאר, ושם מחליטים על המשך הבירור ([משרד הבריאות, 2026](https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/)).\n- **קובעים תור רגיל:** כשרוצים להחליט בין משולש, מרובע או NIPT, או כשהתוצאה תקינה ורק נותרו שאלות. השיחה הזאת שייכת לביקור הריון שגרתי או לייעוץ גנטי מתוכנן.\n\n## מה לשאול את רופא/ת הנשים לפני בחירת תבחין\n\n- האם במסלול שלי, אחרי הסקר של השליש הראשון, יש ערך להוספת אינהיבין A, או שהסיכון המשוקלל כבר מספיק מדויק?\n- איפה אפשר לבצע את התבחין המרובע, ואיך תוצאתו תשוקלל עם הסקר הראשון שעשיתי?\n- אם עשיתי NIPT, האם עדיין כדאי לבדוק חלבון עוברי בשביל מומי תעלת העצבים?\n- מה הסף שממנו תפנו אותי לייעוץ גנטי, ומה הצעדים הבאים אם אגיע אליו?\n- אילו מומים התבחין אינו בודק, ואיזו סקירת מערכות מכסה אותם?\n\nהבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.","categoryId":"cat-206","healthWorld":"בריאות האישה","hubSlot":null,"section":null,"proSlot":null,"hubRole":null,"hubOrder":null,"placements":[],"topics":[],"reportType":null,"author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":7,"imageUrl":"/objects/uploads/b9afb5b4-6db0-4286-b562-cb60fa271243","imageAlt":"קולאז' נייר: שתי מבחנות זו לצד זו, באחת שלושה פסים צבעוניים ובשנייה ארבעה, וצללית של אישה בהריון ביניהן","featured":false,"publishedAt":"2026-11-09","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":"תבחין משולש לעומת תבחין מרובע: מה נכלל בסקר","metaDescription":"תבחין משולש לעומת תבחין מרובע: מה כל סקר בודק, מה מוסיף אינהיבין A, כמה זה משפר לפי Cochrane, ומה אף תבחין לא מגלה. השוואה לפי משרד הבריאות.","canonicalOverride":null,"articleType":"evergreen","noindex":false,"hideFromHome":true,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":false,"reviewerSlug":null,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"reviewedRevision":null,"previousReviewedAt":null,"medicalReviewStatus":"pending","medicalReviewerSlug":null,"editorSlugs":["מור-לוי"],"aboutName":null,"aboutType":"MedicalTest","sources":[{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/screening-test/","title":"משרד הבריאות (2026): בדיקות הסקר בהריון, התבחין המשולש (סקר שליש שני)"},{"url":"https://me.health.gov.il/parenting/family-planning/pregnancy-monitoring/tests-during/nipt-nips/","title":"משרד הבריאות – NIPT (2026): בדיקת NIPT/NIPS"},{"url":"https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mr25-2013/he/files_circulars_mr_mr25_2013.pdf","title":"חוזר מנהל רפואה 25/2013 (2013): סקר ביוכימי בשליש הראשון והשני להריון"},{"url":"https://www.gov.il/BlobFolder/policy/igud-nips/he/files_regulation_genetics_igud-NIPS.pdf","title":"איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל (2018): נייר עמדה, בדיקת דנ\"א עוברי בדם האם לאיתור הפרעות מספריות בכרומוזומים (NIPS)"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22696388/","title":"Cochrane (2012): First and second trimester serum tests for Down's syndrome screening"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28295159/","title":"Cochrane (2017): First and second trimester serum tests with and without first trimester ultrasound tests for Down's syndrome screening"},{"url":"https://www.acog.org/clinical/clinical-guidance/practice-advisory/articles/2026/01/screening-for-fetal-chromosomal-abnormalities","title":"ACOG (2026): Practice Advisory, Screening for Fetal Chromosomal Abnormalities"},{"url":"https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31700163/","title":"ACMG (2020): Maternal serum screening for neural tube defects"},{"url":"https://www.gov.uk/government/publications/fetal-anomaly-screening-programme-handbook/screening-for-downs-syndrome-edwards-syndrome-and-pataus-syndrome--3","title":"NHS FASP (2026): Fetal anomaly screening programme handbook, screening for Down's, Edwards' and Patau's syndromes"},{"url":"https://www.gov.uk/government/publications/screening-tests-for-you-and-your-baby/downs-syndrome-edwards-syndrome-and-pataus-syndrome-combined-or-quadruple-test-taken-on-or-after-1-june-2021","title":"NHS England (2026): Screening tests for you and your baby, combined or quadruple test"},{"url":"https://www.maccabi4u.co.il/maccabi_circles/pregnancy-and-birth/pregnancy_birth/tests/second-trimester-screen/","title":"מכבי (ללא תאריך): סקר שליש שני, התבחין המשולש והמרובע"},{"url":"https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/pregnacy/Pages/viewlsts.aspx","title":"כללית (2023): בדיקת התבחין המשולש (חלבון עוברי)"},{"url":"https://www.meuhedet.co.il/המגזין/עשרה-דברים-שכדאי-לדעת-על-בדיקת-חלבון-עוברי/","title":"מאוחדת (2017): עשרה דברים שכדאי לדעת על בדיקת חלבון עוברי"}],"faq":[{"answer":"כמעט. שניהם בדיקת דם אחת של האם באותו שלב בהריון, ושניהם מחשבים סיכון לתסמונת דאון ומודדים חלבון עוברי. המרובע מוסיף מדד רביעי, אינהיבין A.","question":"האם תבחין משולש ותבחין מרובע הם אותה בדיקה?"},{"answer":"הסמן הנוסף הוא אינהיבין A, הורמון ממקור שלייתי. רמות גבוהות שלו נחשבות סמן מחשיד לתסמונת דאון, ולכן הוא נכנס לחישוב הסיכון. איתור מומי תעלת העצבים נשען על החלבון העוברי, לא עליו.","question":"איזה סמן נוסף בתבחין המרובע ומה הוא מודד?"},{"answer":"במחקרים המרובע מזהה מעט יותר מקרים של תסמונת דאון מהמשולש, כ-8 מתוך 10 לעומת 6–7 מתוך 10 באותו שיעור של תוצאות חיוביות-שגויות. עם זאת, בסקירת Cochrane ההפרש לא הוכח כמובהק בהשוואות ישירות.","question":"מי מדויק יותר, ובכמה?"},{"answer":"בישראל כן, בדיבור היומיומי. \"חלבון עוברי\" הוא שם אחד הסמנים (AFP), ו\"תבחין משולש\" הוא שם הבדיקה כולה, שמודדת אותו יחד עם hCG ואסטריול. לפי חוזר משרד הבריאות, אחרי סקר שליש ראשון בסיכון נמוך מאוד נבדק בשליש השני רק החלבון העוברי, בלי חישוב נוסף של הסיכון לתסמונת דאון, ואז השם מדויק יותר מתמיד (חוזר 25/2013).","question":"האם \"חלבון עוברי\" ו\"תבחין משולש\" הם אותו דבר?"},{"answer":"לא. מומי תעלת העצבים, כמו שדרה שסועה, מזוהים דרך רמת החלבון העוברי, שנמדדת באותו אופן בשני התבחינים.","question":"האם התבחין המרובע מזהה מומי עמוד שדרה טוב יותר?"},{"answer":"NIPT רגיש מאוד לטריזומיה 21, אך אינו בודק מומי תעלת העצבים. נייר עמדה של איגוד הגנטיקאים הרפואיים מ-2018 קובע שאחרי תוצאת NIPS תקינה אין צורך בסקר הביוכימי להערכת הסיכון להפרעות כרומוזומליות, ומביע את העמדה שכאשר NIPS יהפוך לסקר הראשוני אפשר יהיה לוותר גם על החלבון העוברי, כי אולטרסאונד יעיל יותר לאיתור מומים פתוחים (איגוד הגנטיקאים, 2018). דף משרד הבריאות עדיין מפרט את התבחין המשולש כבדיקת הסקר, ולכן בררו עם רופא/ת הנשים מה מומלץ במסלול שלכם.","question":"עשיתי NIPT, האם אני עדיין צריכה תבחין משולש?"}],"shortAnswer":"תבחין משולש הוא השם הישראלי לסקר השליש השני, בדיקת דם של האם שמודדת חלבון עוברי, hCG ואסטריול. תבחין מרובע הוא אותה בדיקה עם סמן רביעי, אינהיבין A, שמשפר מעט את גילוי תסמונת דאון בלי שהשיפור הוכח כמובהק. שניהם מעריכים סיכון בלבד, ומומי תעלת העצבים מזוהים בשניהם דרך החלבון העוברי.","keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":"a4e6d744-1415-4a20-9992-bb34a1edd240","relatedArticles":["4c3e6844-7dc0-4fef-a0f6-55cf2149b4af","54e6e420-00cf-4fad-9f88-33ee1fef6d90","41259570-a174-469c-81d2-101bddaa64c1","23d5453a-aaac-40f6-ac66-fe44eb5e204b","a4e6d744-1415-4a20-9992-bb34a1edd240","8c821249-70c4-403e-9f80-a8450771a083"],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":"קוד הבריאות · המחשת AI","imageWidth":1536,"imageHeight":1024,"videos":[],"newsSection":null,"newsSourceName":null,"originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":null,"isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":[],"createdAt":"2026-11-09T16:41:54.670Z","updatedAt":"2026-11-09T19:16:15.297Z","dateModified":"2026-11-09T16:41:55.842Z","updateReason":null,"readerLayout":"guide","preserveHeroImage":true,"preserveEditorialContent":true,"summary":"בישראל \"תבחין משולש\" הוא סקר השליש השני, והמרובע מוסיף לו סמן אחד. מה ההבדל האמיתי, מה כל אחד מגלה ומה אף אחד מהם לא יכול להגיד.","report_type":null,"hub_role":null,"hub_order":null,"readingTime":7,"featuredImage":"/objects/uploads/b9afb5b4-6db0-4286-b562-cb60fa271243","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-11-09T16:41:55.842Z","url":"/articles/תבחין-משולש-לעומת-תבחין-מרובע-מה-נכלל-בסקר","category":{"id":"cat-206","name":"לחיות בריא","slug":"healthy-living","icon":"HeartPulse","color":"text-rose-500"}}