{"id":"b4a88f64-6672-4252-ac9e-f437271f8d05","slug":"מחצית-מהרופאים-בארהב-מודים-פחד-מתביעה-גורם-לנו-להזמין-בדיקות-מיותרות","title":"מחצית מהרופאים בארה\"ב מודים: פחד מתביעה גורם לנו להזמין בדיקות מיותרות","excerpt":"בדיקת הדמיה שאינה מומלצת, סקר סרטן שמזיק יותר ממה שעוזר, ובדיקות בתדירות גבוהה מדי, כך נראית התופעה שהרפואה העולמית מנסה לעצור כבר יותר מעשור, אך עדיין לא ברור עד כמה הצליחה להשפיע על התנהגות הרופאים בשטח.","content":"בדיקת PET-CT יקרה לחולה שסיים טיפול בסרטן המעי הגס, CT לכאבי ראש שגרתיים, אקו לב לפני ניתוח קטרקט, כולם דוגמאות לבדיקות שאף הנחיה קלינית לא מומלצת עליהן במצבים אלו. זו רק קצה הקרחון של תופעה שהרפואה העולמית מנסה להתמודד איתה כבר יותר מעשור: בדיקות יתר ואבחון יתר, מצב שבו פעילות רפואית לא רק שאינה מועילה, אלא עלולה להזיק.\n\n## מה זה בדיקות יתר ואבחון יתר\n\nאבחון יתר הוא מצב שבו בדיקה מגלה ממצא רפואי שגם אילו לא היה מאובחן, לא היה גורם לתחלואה או לתמותה. הטיפולים הנובעים מאבחנה כזו מציבים בפני החולה סיכונים ועול שאין להם הצדקה קלינית.\n\nמידה מסוימת של בדיקות יתר קיימת תמיד ברפואה: חוסר ידע, חשש מטעות, ציפיות המטופל, רגישותם הגוברת של אמצעי אבחון חדישים ותרבות רפואית שהצטברה לאורך שנים. אבל בעשורים האחרונים הצטרפה סיבה משמעותית נוספת: החשש מתביעה משפטית. כמחצית מהרופאים בארצות הברית הצביעו על כך כגורם מרכזי לסטייה מהנחיות מקובלות ולביצוע בדיקות בתדירות גבוהה מהמומלצת.\n\n## \"בוחרים בתבונה\", יוזמה עולמית נגד בדיקות מיותרות\n\nבשנת 2012 יצאו המועצה האמריקאית לרפואה פנימית, ארגון הצרכנים Consumer Reports ותשעה איגודים מדעיים אמריקאיים ביוזמה משותפת שנקראה \"בוחרים בתבונה\" (Choosing Wisely). העיקרון פשוט: כל איגוד מדעי מפרסם רשימה של חמש פרוצדורות אבחנתיות או טיפוליות שהוא ממליץ להפחית, בהתבסס על ראיות מצטברות מהספרות המדעית.\n\nהיוזמה גדלה במהירות והיא קיימת כיום ביותר מ-80 מדינות. בארצות הברית לבדה פרסמו יותר מ-80 איגודים מדעיים את רשימותיהם, הכוללות יותר מ-700 המלצות \"לא תעשה\".\n\nישראל הצטרפה למיזם בדצמבר 2017, כשהמכון לאיכות ברפואה של ההסתדרות הרפואית בישראל השיק את הגרסה המקומית. האיגודים הרפואיים השונים פרסמו את הרשימות לפי תחום התמחותם, סך הכול 73 המלצות שניתן לצפות בהן באתר ההסתדרות הרפואית. מאז אפריל 2022 הפרסומים לא חודשו, אולם יש כיום כוונה לשוב ולהרחיב את המיזם.\n\n## דוגמאות מהרשימה הישראלית: מה לא לעשות\n\nבין ההמלצות הבולטות ברשימה הישראלית: אין לבצע CT או MRI לכאבי ראש שגרתיים, כולל מיגרנות, כל עוד הבדיקה הנוירולוגית תקינה ואין \"נורות אזהרה\" קליניות. אין לבצע הדמיות עמוד השדרה בששת השבועות הראשונים להופעת כאב גב תחתון שגרתי, אלא אם מתלווים לו תסמינים חריגים.\n\nכמו כן, אין לבצע אקו לב או CT לב כהכנה שגרתית לפני ניתוחים שאינם בסיכון גבוה, כגון ניתוח קטרקט, כל עוד אין מחלת לב פעילה. אין לבצע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן במטופלים עם תוחלת חיים קצרה או במטופלי דיאליזה כרוניים, כיוון שהסיכונים עולים על התועלת. ואין לבצע בדיקות OCT ושדה ראייה בתדירות גבוהה מהמומלצת בחולי גלאוקומה יציבים.\n\n## האם היוזמה באמת עובדת?\n\nאבל האם פרסום רשימות כאלה באמת משנה משהו בשטח? סקירה שיטתית שפורסמה ב-2021 בכתב העת The Milbank Quarterly בחנה 131 מחקרים שבדקו את ההשפעה של יוזמת \"בוחרים בתבונה\". הממצא המרכזי: הפצת ההנחיות לבדה, פרסום הרשימות באתרים או שליחתן לרופאים, כמעט לא הפחיתה את השימוש בבדיקות מיותרות. רק 13% מהמקרים שבהם הסתפקו בהפצה פסיבית הביאו לשינוי התנהגות בהתאם להנחיות.\n\nלעומת זאת, התערבויות אקטיביות של מערכות הבריאות, כמו תזכורות ממוחשבות לרופאים, הגבלת גישה לבדיקות מסוימות או הדרכות מקצועיות, הביאו לתוצאות הרבה יותר טובות: 65% מהמקרים הראו שינוי בהתאם להנחיות. על פי הסקירה, התערבויות רב-רכיביות המכוונות לרופאים הן כיום היעילות ביותר להפחתת שימוש בבדיקות מיותרות.\n\n## מה זה אומר עבור המטופלים\n\nהממצאים מצביעים על כך שפרסום הנחיות לבדו אינו מספיק. כדי להפחית את השימוש בבדיקות מיותרות, נדרשות מערכות בריאות לפעול באופן אקטיבי: להטמיע את ההנחיות במערכות ממוחשבות, להדריך רופאים ולפעמים אף להגביל גישה לבדיקות שאינן מומלצות.\n\nעבור מטופלים, המסר ברור: יותר בדיקות לא בהכרח אומר יותר בריאות. לפעמים, הבדיקה שלא נעשתה היא הבדיקה הטובה ביותר. מומלץ להתייעץ עם רופא ולשאול האם הבדיקה שהוא ממליץ עליה נמצאת בהנחיות הקליניות, ומה היא אמורה לשנות בטיפול. אם התשובה אינה ברורה, אולי עדיף לוותר.\n\n## העמקה מדעית\n\nהסקירה השיטתית שפורסמה ב-2021 בכתב העת The Milbank Quarterly כללה 131 מחקרים שבחנו את ההשפעה של יוזמת Choosing Wisely על השימוש בשירותים רפואיים בעלי ערך נמוך (low-value medical services). החוקרים מצאו שהתערבויות פסיביות, הפצת הנחיות בלבד, הביאו לשינוי התנהגות התואם את ההנחיות רק ב-13% מהמקרים. לעומת זאת, התערבויות אקטיביות, כולל תזכורות ממוחשבות, הגבלות גישה, הדרכות והטמעה מערכתית, הביאו לתוצאות מתאימות להנחיות ב-65% מהמקרים.\n\nעל פי הסקירה, התערבויות רב-רכיביות המכוונות לרופאים (multicomponent interventions targeting clinicians) הן כיום היעילות ביותר להפחתת שימוש בשירותים בעלי ערך נמוך. הממצאים מצביעים על כך שכדי להשיג שינוי משמעותי בפרקטיקה הקלינית, נדרשת התערבות מערכתית אקטיבית ולא רק הפצת מידע.\n\n---\n\n## מקורות מאומתים\n\n- [Cliff BQ et al., The Milbank quarterly (2021)](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34402553/), PMID 34402553","categoryId":"cat-201","healthWorld":null,"author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":3,"imageUrl":"/objects/uploads/1f95f11b-84c8-4315-b31f-dc9cd801eb03","imageAlt":"תמונת המחשה בנושא מחצית מהרופאים בארה\"ב מודים: פחד מתביעה גורם לנו להזמין בדיקות מיותרות","featured":false,"publishedAt":"2026-08-21","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":"מחצית מהרופאים בארה\"ב מודים: פחד מתביעה גורם לנו להזמין בדיקות מיותרות | קוד הבריאות","metaDescription":"בדיקת הדמיה שאינה מומלצת, סקר סרטן שמזיק יותר ממה שעוזר, ובדיקות בתדירות גבוהה מדי, כך נראית התופעה שהרפואה העולמית מנסה לעצור כבר יותר מעשור, אך עדיין לא ברור עד כמה הצליחה להשפיע על התנהגות הרופאים בשטח.","canonicalOverride":null,"articleType":"news","noindex":false,"hideFromHome":false,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":true,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"sources":[],"faq":[],"shortAnswer":null,"keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":null,"relatedArticles":[],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":null,"imageWidth":null,"imageHeight":null,"videos":[],"newsSection":"חדשות הבריאות","newsSourceName":"מערכת קוד הבריאות","originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":"2026-08-23T00:00:00.000Z","isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":["medical-news"],"createdAt":"2026-08-20T22:03:19.718Z","updatedAt":"2026-08-21T13:00:36.868Z","dateModified":"2026-08-20T22:04:13.715Z","summary":"בדיקת הדמיה שאינה מומלצת, סקר סרטן שמזיק יותר ממה שעוזר, ובדיקות בתדירות גבוהה מדי, כך נראית התופעה שהרפואה העולמית מנסה לעצור כבר יותר מעשור, אך עדיין לא ברור עד כמה הצליחה להשפיע על התנהגות הרופאים בשטח.","readingTime":3,"featuredImage":"/objects/uploads/1f95f11b-84c8-4315-b31f-dc9cd801eb03","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-08-21T13:00:00.000Z","url":"/news/מחצית-מהרופאים-בארהב-מודים-פחד-מתביעה-גורם-לנו-להזמין-בדיקות-מיותרות","category":{"id":"cat-201","name":"חדשות הבריאות","slug":"health-news","icon":"Newspaper","color":"text-slate-600"}}