{"id":"710e30d9-9ccf-4c57-aaea-ea79f571c56c","slug":"מחקר-ישראלי-יבחן-אם-בדיקת-דם-יכולה-להחליף-ביופסיה-בגידולי-מוח","title":"מחקר ישראלי יבחן אם בדיקת דם יכולה להחליף ביופסיה בגידולי מוח","excerpt":"המחקר ישלב לראשונה אולטרסאונד ממוקד עם שדות חשמליים, אך עדיין לא ברור אם הסמנים הביולוגיים שיתגלו בדם ישקפו נאמנה את מצב הגידול","content":"אם את חולת גליובלסטומה, הרופאים שלך מתקשים לדעת אם הטיפול עובד מבלי לבצע ניתוח חוזר. פרופ' רחל גרוסמן, מנהלת המרכז לגידולי מוח וסגנית מנהל מחלקת נוירוכירורגיה בקריה הרפואית רמב\"ם וחברת סגל בפקולטה לרפואה ע\"ש רפפורט בטכניון, זכתה במענק מחקר של הקרן הישראלית לחקר הסרטן עבור מחקר חדשני שעשוי לשנות זאת, על פי הדיווח ב-Doctors Only. המחקר מתמקד באחד האתגרים המרכזיים בטיפול בגידולי מוח: כיצד לעקוב באופן זמין ולא פולשני אחר השינויים הביולוגיים והחיסוניים המתרחשים בגידול המוחי במהלך הטיפול.\n\n## מחסום הדם-מוח: המכשול המרכזי במעקב אחר הגידול\n\nגליובלסטומה היא גידול המוח הראשוני הממאיר והאגרסיבי ביותר במבוגרים, המאופיין בחדירה מפושטת ובפרוגנוזה גרועה למרות טיפול רב-תחומי, כך עולה ממחקר שפורסם ב[כתב העת Neurosurgical review](https://doi.org/10.1007/s10143-026-04398-4). כיום, הטיפול הסטנדרטי כולל ניתוח להסרת הגידול, הקרנות וכימותרפיה, ובשנים האחרונות גם טיפול בשדות חשמליים בעוצמה נמוכה, שהוכח כמאריך את הישרדות המטופלים.\n\nאך כאן מתעוררת בעיה מהותית: מחסום הדם-מוח, מערכת ההגנה הטבעית של המוח, מונע מרוב החומרים לעבור מזרם הדם אל רקמת המוח. זה מגן על המוח מפני רעלים וזיהומים, אך גם מקשה מאוד על הרופאים לדעת מה קורה בגידול במהלך הטיפול. בדיקות דם רגילות לא יכולות לזהות סמנים ביולוגיים מהגידול, כי אלה לא עוברים את המחסום. כדי לקבל מידע על מצב הגידול, נדרשת ביופסיה או ניתוח, הליכים פולשניים שאי אפשר לבצע שוב ושוב.\n\nעל פי הדיווח, המחקר של פרופ' גרוסמן מציע פתרון חדשני: לפתוח את מחסום הדם-מוח באופן זמני, מבוקר ובטוח, כדי לאפשר לסמנים ביולוגיים מהגידול לעבור אל זרם הדם, ואז לזהותם באמצעות בדיקת דם פשוטה.\n\n## שילוב טכנולוגיות: אולטרסאונד ממוקד ושדות חשמליים\n\nבמסגרת המחקר ישולב לראשונה טיפול בשדות חשמליים עם טכנולוגיית אולטרסאונד ממוקד מונחה MRI. האולטרסאונד הממוקד מאפשר פתיחה זמנית של מחסום הדם-מוח באזור מדויק של הגידול, מבלי לפגוע ברקמת המוח הסובבת. הפתיחה הזמנית צפויה לאפשר מעבר של סמנים ביולוגיים, ובהם מקטעי DNA של הגידול ואותות חיסוניים, אל זרם הדם, כך שניתן יהיה לזהותם באמצעות בדיקות דם מתקדמות, המכונות \"ביופסיה נוזלית\".\n\nמחקרים קודמים הראו כי טיפול בשדות חשמליים גורם לתגובה של מערכת החיסון באזור הגידול, אך עדיין לא ברור כיצד בדיוק הוא משפיע על המערכת החיסונית וכיצד ניתן למדוד את השפעתו בזמן אמת, על פי הדיווח. המחקר החדש יאפשר לראשונה ניטור סדרתי ולא פולשני של התגובה החיסונית לטיפול בגליובלסטומה.\n\n## מה עשוי המחקר להשיג?\n\nהמחקר, שכותרתו \"פתיחה של מחסום הדם-מוח כפלטפורמה לניטור תגובת מערכת החיסון בגליובלסטומה המטופלת באמצעות שדות חשמליים\", מבטיח כמה יתרונות משמעותיים. ראשית, הוא יסייע בהבנת מנגנוני הפעולה של השדות החשמליים על מערכת החיסון, ידע שחסר כיום. שנית, הוא עשוי לאפשר פיתוח סמנים ביולוגיים להתאמה אישית של הטיפול לכל מטופל, כך שניתן יהיה לדעת אם הטיפול עובד או שיש צורך לשנות אותו, מבלי להמתין לסימנים קליניים או לצילומים. בנוסף, המחקר עשוי להניח בסיס לשילוב עתידי של טיפול בשדות חשמליים עם טיפולים אימונותרפיים.\n\nהזכייה במענק הקרן הישראלית לחקר הסרטן מהווה הכרה בינלאומית בחשיבות המדעית והקלינית של המחקר ובתרומתו הצפויה לקידום תחום גידולי המוח, על פי הדיווח. עם זאת, חשוב לציין כי מדובר במחקר שנמצא בשלב מוקדם. הטכנולוגיה של פתיחת מחסום הדם-מוח באמצעות אולטרסאונד ממוקד עדיין נבחנת במחקרים קליניים בעולם, והשילוב שלה עם טיפול בשדות חשמליים הוא חדשני ולא נבדק קודם. יידרש זמן כדי לקבוע אם הגישה אכן בטוחה ויעילה, ואם הסמנים הביולוגיים שיתגלו בדם אכן משקפים נאמנה את מצב הגידול ואת התגובה לטיפול. מומלץ להתייעץ עם רופא לגבי אפשרויות הטיפול הזמינות כיום.\n\nהמחקר צפוי להתנהל בשיתוף פעולה בין המרכז לגידולי מוח ברמב\"ם, הפקולטה לרפואה בטכניון וחוקרים נוספים בארץ ובעולם. התוצאות הראשונות צפויות להתפרסם בשנים הקרובות.\n\n## העמקה מדעית\n\nהמחקר מבוסס על שילוב של שתי טכנולוגיות: טיפול בשדות חשמליים לסירוגין (Tumor Treating Fields, TTFields) ופתיחה זמנית של מחסום הדם-מוח באמצעות אולטרסאונד ממוקד מונחה MRI (MRgFUS). השדות החשמליים פועלים על תאי הגידול המתחלקים ומשבשים את חלוקת התא, ומחקרים קודמים הראו כי הם גורמים גם לתגובה חיסונית מקומית באזור הגידול.\n\nהפתיחה הזמנית של מחסום הדם-מוח תאפשר מעבר של סמנים ביולוגיים, כולל circulating tumor DNA (ctDNA), אקסוזומים ואותות חיסוניים כמו ציטוקינים, אל זרם הדם. זיהוי הסמנים הללו באמצעות ביופסיה נוזלית (liquid biopsy) עשוי לספק מידע בזמן אמת על המוטציות הגנטיות של הגידול, על התגובה החיסונית ועל התקדמות המחלה, מבלי להזדקק לביופסיה פולשנית.\n\nהמחקר עשוי לסייע בפיתוח biomarkers להתאמה אישית של טיפול אימונותרפי ולזיהוי מוקדם של התנגדות לטיפול. עם זאת, יש לציין כי הבטיחות ארוכת הטווח של פתיחה חוזרת של מחסום הדם-מוח עדיין נבחנת, והיכולת של הסמנים הביולוגיים לחזות תוצאות קליניות טרם הוכחה במחקרים קליניים גדולים.\n\n---\n\n## מקורות מאומתים\n\n- [Mueed A et al., Neurosurgical review (2026)](https://doi.org/10.1007/s10143-026-04398-4), PMID 42493686, DOI 10.1007/s10143-026-04398-4","categoryId":"cat-201","healthWorld":null,"author":"מערכת קוד הבריאות","readTime":4,"imageUrl":"/objects/uploads/0eede898-82ce-4dba-ac68-eec381f496ba","imageAlt":"מחקר ישראלי יבחן אם בדיקת דם יכולה להחליף ביופסיה בגידולי מוח","featured":false,"publishedAt":"2026-08-16","tags":[],"status":"published","seoMetaSweepAt":null,"headlineAutoExhaustedAt":null,"metaTitle":"מחקר ישראלי יבחן אם בדיקת דם יכולה להחליף ביופסיה בגידולי","metaDescription":"המחקר ישלב לראשונה אולטרסאונד ממוקד עם שדות חשמליים, אך עדיין לא ברור אם הסמנים הביולוגיים שיתגלו בדם ישקפו נאמנה את מצב הגידול","canonicalOverride":null,"articleType":"news","noindex":false,"hideFromHome":false,"includeInSitemap":true,"includeInNewsSitemap":true,"reviewerName":null,"reviewerTitle":null,"reviewerCredentials":null,"reviewerUrl":null,"reviewedAt":null,"sources":[{"url":"https://doctorsonly.co.il/2026/08/380811/","title":"פרופ' רחל גרוסמן מרמב\"ם זכתה במענק ICRF לחקר גליובלסטומה"}],"faq":[],"shortAnswer":null,"keyTakeaways":[],"medicalDisclaimerEnabled":true,"pillarPage":null,"relatedArticles":[],"relatedEvergreenArticle":null,"ctaType":"none","ctaLabel":null,"ctaUrl":null,"ctaDescription":null,"imageCredit":null,"imageWidth":1536,"imageHeight":1024,"videos":[],"newsSection":"חדשות הבריאות","newsSourceName":"מערכת קוד הבריאות","originalSourceUrl":null,"doi":null,"pmid":null,"sourcePublishedAt":null,"newsSitemapExpiresAt":"2026-08-18T00:00:00.000Z","isBreakingNews":false,"correctionNote":null,"correctionDate":null,"notificationTopics":["medical-news"],"createdAt":"2026-08-14T08:11:42.591Z","updatedAt":"2026-08-16T04:00:02.930Z","dateModified":"2026-08-14T08:12:38.691Z","summary":"המחקר ישלב לראשונה אולטרסאונד ממוקד עם שדות חשמליים, אך עדיין לא ברור אם הסמנים הביולוגיים שיתגלו בדם ישקפו נאמנה את מצב הגידול","readingTime":4,"featuredImage":"/objects/uploads/0eede898-82ce-4dba-ac68-eec381f496ba","authorSlug":"מערכת-קוד-הבריאות","publishTime":"2026-08-16T04:00:00.000Z","url":"/news/מחקר-ישראלי-יבחן-אם-בדיקת-דם-יכולה-להחליף-ביופסיה-בגידולי-מוח","category":{"id":"cat-201","name":"חדשות הבריאות","slug":"health-news","icon":"Newspaper","color":"text-slate-600"}}