בחירת דג אינה מסתכמת בכמות האומגה 3: כך קוראים את סוג הדג, נעזרים בטבלת הכספית ומגוונים בלי להיבהל מטונה.
בחירת דג אינה מסתכמת בכמות האומגה 3: כך קוראים את סוג הדג, נעזרים בטבלת הכספית ומגוונים בלי להיבהל מטונה.
כשעומדים מול מקרר הדגים או מדף השימורים, קל לבחור לפי המילה "אומגה 3" בלבד. אבל בחירה יומיומית טובה מתחילה בשאלה אחרת: איזה מין דג נמצא באריזה, ומה ידוע על רמת הכספית שלו? דגים הם מקור לחלבון ולרכיבי תזונה נוספים, אך לא כל הטונות ולא כל הדגים הגדולים זהים מבחינת החשיפה האפשרית לכספית.
ה-FDA וה-EPA מציגים טבלת בחירה לצרכנים, שמסווגת דגים ל"בחירות הטובות ביותר", "בחירות טובות" ו"דגים שכדאי להימנע מהם" לפי רמות הכספית. ההנחיה נבנתה בעיקר למי שעשויות להיכנס להיריון, לנשים בהיריון או בהנקה ולהורים שמאכילים ילדים; היא אינה מכסה כל שאלה מקומית או מחליפה הנחיות של משרד הבריאות. גם למבוגר בריא שאינו בקבוצות האלה, היא יכולה לשמש מפת התמצאות שימושית.
באריזה כדאי לחפש קודם את שם המין, ולא להסתפק במילה "טונה". בטבלת ה-FDA/EPA, טונה בהירה משומרת - כולל skipjack - נמצאת ברשימת "הבחירות הטובות ביותר". לעומתה, טונה לבנה או אלבקור, טרייה או משומרת, וטונה צהובת-סנפיר נמצאות בקטגוריית "בחירות טובות". טונה bigeye מופיעה ברשימת הדגים בעלי רמות הכספית הגבוהות ביותר. לכן שתי קופסאות שמכונות שתיהן "טונה" אינן בהכרח אותה בחירה.
סלמון וסרדינים מופיעים אף הם ברשימת "הבחירות הטובות ביותר" בטבלה. הם יכולים להשתלב בארוחה כמקור לחלבון, וחלק מהדגים מספקים גם חומצות שומן מסוג DHA ו-EPA. אבל דירוג הכספית אינו ציון תזונתי כולל: הוא לא אומר דבר על כמות המלח במוצר משומר, על הרוטב, על גודל המנה או על העדפות המשפחה. לכן קוראים את חזית האריזה, את שם המין ואת טבלת הערכים - ולא מסיקים ממילה אחת שכל המוצר עדיף.
גיוון הוא הרגל פשוט יותר ממרדף אחר "הדג המושלם". אפשר להחליף בין סלמון, סרדינים, טונה בהירה ודגים אחרים המופיעים ברשימת הבחירות הטובות, במקום לאכול שוב ושוב את אותו מין. כך גם מקטינים את התלות בבחירה אחת וגם מקבלים מגוון טעמים ואפשרויות הכנה. אין צורך להציג את הדג כתרופה או להבטיח תוצאה בריאותית; מדובר בבחירה בתוך דפוס אכילה רגיל.
ב-טבלת ה-FDA/EPA המלאה מופיעות גם כמויות וקבוצות גיל: למשל, ההמלצה לקבוצות שאליהן היא מיועדת היא שתיים עד שלוש מנות בשבוע מדגי "הבחירות הטובות ביותר" בהיריון ובהנקה, ושתי מנות לילדים. אלה אינן מכסות שחייבים להעתיק לכל מבוגר, ומנה אינה "קופסה" אוטומטית; הטבלה מציעה להשתמש בכף היד כמדריך גס לגודל מנה.
לדג שנלכד בידי המשפחה או חברים יש כלל נפרד: בודקים קודם אזהרת אכילה מקומית. אם אין אזהרה, ה-FDA ממליץ לקבוצות שאליהן מיועדת הטבלה להסתפק במנה אחת ולא לאכול דג נוסף באותו שבוע. בהיריון, בהנקה או כשמאכילים ילד, כדאי לבדוק את ההנחיות המקומיות העדכניות ולא להסתמך על זיכרון של רשימה ישנה.
השורה התחתונה פשוטה: מזהים את המין, משתמשים בטבלת הכספית, מגוונים ובודקים את המוצר עצמו. כספית היא שיקול חשוב, אך היא לא סיבה למחוק דגים מהתפריט או להפוך דג אחד ל"מזון-על".
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.