אלגוריתם זיהה מראש 90% מהתשובות השליליות בבירור לופוס אנטי-קואגולנט, על פי הדיווח, אך עדיין לא ברור אם הוא יעבור באותה דרך במעבדות אחרות ועם ציוד שונה.
אלגוריתם זיהה מראש 90% מהתשובות השליליות בבירור לופוס אנטי-קואגולנט, על פי הדיווח, אך עדיין לא ברור אם הוא יעבור באותה דרך במעבדות אחרות ועם ציוד שונה.
אלגוריתם זיהה מראש 90% מהתשובות השליליות בבירור לופוס אנטי-קואגולנט, על פי הדיווח, אך עדיין לא ברור אם הוא יעבור באותה דרך במעבדות אחרות ועם ציוד שונה.
שבע בדיקות קרישה בממוצע כדי להגיע בסוף לתשובה אחת: שלילי, כך עולה מהדיווח. במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), כמעט תשעה מכל עשרה בירורים לזיהוי לופוס אנטי-קואגולנט הסתיימו ללא זיהוי של הממצא המבוקש, על פי נתוני המחקר, אך כל אחד מהם דרש תהליך מעבדתי מורכב של כשבוע עד לתוצאה. מחקר ישראלי חדש מראה שאפשר לזהות את רוב המקרים השליליים כבר אחרי שתי בדיקות ראשוניות בלבד, באמצעות בינה מלאכותית שמנתחת את המידע הקיים בצורה חכמה יותר.
לופוס אנטי-קואגולנט הוא חלק מרכזי בבירור המעבדתי של תסמונת אנטי-פוספוליפידית, מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון מייצרת נוגדנים עצמיים נגד מרכיבים חשובים בקרומי התאים. הנוגדנים האלה משבשים את פעילותה התקינה של מערכת הקרישה, ועלולים לגרום לנטייה מוגברת להיווצרות קרישי דם. התוצאות יכולות להיות מסכנות חיים: פקקת ורידים, תסחיף ריאתי או שבץ מוחי. אצל נשים, התסמונת עשויה להיות קשורה גם להפלות חוזרות ולסיבוכי היריון כמו רעלת היריון, כך עולה ממחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת BMC Pregnancy and Childbirth.
הבעיה היא שאין בדיקה יחידה שמספקת תשובה פשוטה. בניגוד לבדיקות דם רבות, בירור של לופוס אנטי-קואגולנט מחייב בדרך כלל סדרה של בדיקות קרישה, לעיתים גם בדיקות חוזרות ושילובים שונים ביניהן. כל זה דורש זמן, חומרים ייעודיים וצוות מעבדה מיומן. בינתיים זמן ההמתנה לתוצאה מתארך, והעלויות הישירות והעקיפות של ביצוע פאנל מלא לכל נבדק גדלות.
המחקר שנערך במעבדה ההמטולוגית במרכז הרפואי איכילוב התבסס על 7,454 בירורים של לופוס אנטי-קואגולנט שנאספו לאורך כמה שנים. כשבחנו את התוצאות, התברר שכמעט 90% מהבירורים הסתיימו בתוצאה שלילית, על פי הנתונים שנאספו. במילים אחרות, ברוב הגדול של המקרים בוצע תהליך מעבדתי מורכב שכלל בממוצע כשבע בדיקות קרישה שונות, על פי המחקר, עד שהתברר כי לופוס אנטי-קואגולנט לא נמצא.
השאלה המעשית שעמדה במוקד המחקר הייתה: האם אפשר לזהות חלק גדול מהמקרים השליליים עוד לפני שמסיימים את כל סדרת הבדיקות? החוקרים לא חיפשו מכשיר חדש או בדיקה חדשה, אלא הסתכלו מחדש על מידע שכבר היה בידיהם. הם מצאו שסימן חשוב מסתתר בתוך שתי גרסאות של בדיקת קרישה שכבר נמצאות בשימוש שגרתי במעבדה.
שתי הבדיקות מודדות את זמן הקרישה, אבל עושות זאת בתנאים שונים. ההבדל ביניהן הוא בכמות הפוספוליפידים, אותם מרכיבים שומניים שממלאים תפקיד מרכזי בתהליך הקרישה ומהווים מטרה לנוגדנים הפתולוגיים. באמצעות מודל של בינה מלאכותית, החוקרים מצאו שהיחס בין התוצאות של שתי הבדיקות משקף היטב את מידת השפעתם של הנוגדנים הפתולוגיים על תגובות קרישה התלויות בפוספוליפידים.
במילים פשוטות, בתוך שתי בדיקות הקרישה הראשוניות הסתתרה מעין טביעת אצבע של הדגימה, תבנית שמאפשרת לחזות בדיוק גבוה האם הבירור המלא יסתיים בתוצאה שלילית. האלגוריתם למד לזהות את התבנית הזו מתוך אלפי הבירורים שנאספו, ויכול כעת להפנות את המעבדה לדלג על שישה שלבי בדיקה נוספים ברוב המקרים.
היכולת לזהות מראש כמעט תשעה מכל עשרה מקרים שליליים, על פי המחקר, משמעה חיסכון משמעותי בזמן, בחומרים ובעלויות. במקום להמתין כשבוע עד לתוצאה סופית, על פי הדיווח, רוב הנבדקים יכולים לקבל תשובה שלילית כבר אחרי שתי בדיקות ראשוניות. זה מאפשר למעבדות לרכז את המשאבים והמומחיות במקרים שבהם באמת יש סיכוי גבוה יותר למצוא את הממצא הפתולוגי.
חשוב להדגיש שהמודל לא מחליף את הבירור המלא במקרים חיוביים או חשודים, הוא רק מסנן את המקרים שסביר מאוד שיתבררו כשליליים. במקרים אלה, הדילוג על שלבי הבדיקה הנוספים לא פוגע בדיוק האבחנתי, אלא מייעל את התהליך. מומלץ להתייעץ עם רופא לגבי כל שאלה הנוגעת לבירור מעבדתי או פרשנות תוצאות.
המחקר התבסס על נתונים שנאספו במעבדה אחת, במרכז רפואי אחד. כדי לוודא שהמודל עובד באופן אמין גם בתנאים שונים, יהיה צורך לבחון אותו במעבדות נוספות, עם אוכלוסיות מטופלים שונות וציוד שונה. בנוסף, יש לוודא שהשימוש במודל לא יפספס מקרים חיוביים נדירים שמתנהגים בצורה לא שגרתית.
השלב הבא צפוי להיות בחינה פרוספקטיבית של המודל, כלומר שימוש בזמן אמת במעבדה ומעקב אחר התוצאות. רק אם המודל יוכיח עצמו גם בתנאים אלה, הוא יוכל להשתלב בפרוטוקולים הקליניים השגרתיים. אם הדבר יקרה, מדובר בדוגמה מעשית לאופן שבו בינה מלאכותית יכולה לשפר את היעילות והדיוק של האבחון המעבדתי, לא על ידי החלפת הרופאים והטכנאים, אלא על ידי מתן כלי חכם יותר לניתוח המידע שכבר קיים.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.