שמירה טובה יותר על בריאות הלב וכלי הדם נקשרה לפחות ירידה קוגניטיבית ולפחות דמנציה בקרב חולי סוכרת, אך לא הוכח אם היא משנה סיכון גנטי תורשתי
שמירה טובה יותר על בריאות הלב וכלי הדם נקשרה לפחות ירידה קוגניטיבית ולפחות דמנציה בקרב חולי סוכרת, אך לא הוכח אם היא משנה סיכון גנטי תורשתי
אצל אנשים עם סוכרת, הלב והמוח עשויים להיות קשורים זה בזה יותר ממה שנהוג לחשוב. מחקר של Wu ועמיתיו, שפורסם בכתב העת Diabetes Care והקיף שתי קבוצות גדולות, UK Biobank ו-All of Us, מצא כי בריאות קרדיווסקולרית טובה יותר נקשרה לסיכון נמוך יותר לירידה קוגניטיבית קלה ולדמנציה בקרב חולי סוכרת. עם זאת, החוקרים לא הוכיחו שמדדי הלב עצמם מונעים דמנציה, וגם לא קבעו אם הם יכולים לפצות על סיכון גנטי תורשתי.
על פי המחקר של Wu, Zu, Lu ואחרים, שנקרא "The Joint Effects of Life's Essential 8 and Genetics on Mild Cognitive Impairment and Dementia Risk in People With Diabetes: Findings From the UK Biobank and All of Us", נבחנו 41,374 משתתפים ללא דמנציה מבריטניה במסגרת UK Biobank, ועוד 9,766 משתתפים מפרויקט אמריקאי רחב היקף בשם All of Us. הניתוח התמקד רק באנשים שאובחנו עם סוכרת.
החוקרים בדקו שני דברים יחד: מצב בריאות הלב וכלי הדם, לפי מדד אמריקאי בשם Life's Essential 8, והסיכון הגנטי לדמנציה. לפי המחקר, המדד כולל שמונה מרכיבים, תזונה, פעילות גופנית, חשיפה לניקוטין, שינה, מדד מסת גוף, שומנים בדם, סוכר בדם ולחץ דם, והוא מדורג מ-0 עד 100.
לפי המחקר, בקבוצת All of Us נעשה שימוש במדד מקוצר יותר של בריאות קרדיווסקולרית, שכלל חמישה מרכיבים בלבד: לחץ דם, כולסטרול, סוכר בדם, BMI וחשיפה לניקוטין. הסיכון הגנטי הוערך באמצעות וריאנטים של APOE ε4 וציוני סיכון פוליגניים למחלת אלצהיימר.
הממצא המרכזי היה קשר בין ציון טוב יותר בבריאות הלב וכלי הדם לבין סיכון נמוך יותר לירידה קוגניטיבית קלה ולדמנציה בקרב חולי סוכרת. על פי הדיווח, החוקרים בחנו גם תוצאות קוגניטיביות נוספות, אך בתקציר שסופק לא פורטו כל הממצאים המספריים.
המשמעות הרחבה של הממצא היא שחולי סוכרת אינם צריכים לחשוב רק על סוכר בדם. על פי המחקר, גם גורמים יומיומיים כמו פעילות גופנית, עישון, שינה, לחץ דם ושומנים בדם עשויים להיות חלק מהתמונה הקוגניטיבית. זה רלוונטי במיוחד משום שסוכרת נפוצה מאוד במדינות מערביות, ולפי המחקר היא מכפילה את הסיכון לדמנציה בהשוואה לאנשים ללא סוכרת; עוד מדווחים החוקרים כי אחד מכל שלושה מבוגרים בני 65 ומעלה חי עם סוכרת. עם זאת, הנתונים הללו מופיעים כרקע בלבד, ולא כממצא חדש.
עם זאת, חשוב להיזהר מהסקת מסקנה מרחיקת לכת. המחקר בדק קשרים סטטיסטיים בקבוצות תצפיתיות, ולא ניסוי שבו שונו מדדי הבריאות באופן מבוקר. לכן הוא לא מוכיח שמדדי לב טובים יותר לבדם ימנעו דמנציה.
אחת השאלות המעניינות במחקר הייתה אם בריאות קרדיווסקולרית טובה יכולה למתן סיכון תורשתי לדמנציה. זהו גם אחד התחומים שעדיין לא נבדקו לעומק מספיק.
החוקרים בחנו את הגנטיקה באמצעות שני כלי מדידה, APOE ε4 וציוני סיכון פוליגניים. מטרת הבדיקה הייתה להבין אם אנשים עם סיכון תורשתי גבוה לדמנציה עדיין יכולים להפיק תועלת מהתנהגויות ובריאות קרדיווסקולרית טובות. מהתקציר שסופק לא עולה תשובה סופית לשאלה עד כמה ההשפעה הזו משמעותית, אם בכלל.
זהו לב העניין עבור הקהילה הרפואית: לא רק האם סוכרת מעלה סיכון לדמנציה, אלא האם יש מרחב תמרון בתוך הסיכון הזה. החוקרים ביקשו גם לברר אילו מרכיבים של בריאות קרדיווסקולרית תורמים הכי הרבה להגנה, אך גם כאן מדובר בשאלה פתוחה יותר מאשר במסקנה סגורה.
המחקר נשען על רקע מוכר: סוכרת נקשרה כבר קודם לסיכון מוגבר לדמנציה. לפי הרקע שצורף למחקר, סוכרת מכפילה את הסיכון לדמנציה בהשוואה לאנשים ללא סוכרת, ולפי החוקרים אחד מכל שלושה מבוגרים בני 65 ומעלה חי עם סוכרת. עם זאת, הנתון האחרון מופיע כרקע בלבד, ולא כממצא חדש.
במילים אחרות, המחקר מוסיף שכבה נוספת להבנה של הסיכון הזה. הוא מרמז שבריאות הלב וכלי הדם אינה רק עניין של התקפי לב ושבץ, אלא עשויה להיות קשורה גם למסלול שמוביל לירידה בזיכרון ולדמנציה. אבל נכון לעכשיו, מדובר ברמז חזק ולא בהוכחה סיבתית.
על פי המחקר, שני מאגרי הנתונים הגדולים, UK Biobank הבריטי ו-All of Us האמריקאי, העניקו לחוקרים בסיס רחב יחסית לבדיקת הקשרים האלה. עדיין, מדובר בתצפית, לא בהתערבות. לכן השלב הבא הוא לבדוק אם שיפור יזום במדדי בריאות קרדיווסקולרית אכן משנה את הסיכון הקוגניטיבי לאורך זמן, ובאילו מרכיבים כדאי להתמקד תחילה.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.