סטארט-אפ ישראלי מפתח מפגשים קבוצתיים וירטואליים עם אווטארים, שמאפשרים אנונימיות מלאה למשתתפים
סטארט-אפ ישראלי מפתח מפגשים קבוצתיים וירטואליים עם אווטארים, שמאפשרים אנונימיות מלאה למשתתפים
על פי דיווח ב-ynet, סטארט-אפ ישראלי בשם ניאו (Neao) פיתח פלטפורמה המבוססת על טכנולוגיית מציאות מדומה ובינה מלאכותית לטיפול קבוצתי בחרדה ו-PTSD. במסגרת הפרויקט, שמתבצע בשיתוף עיריית שדרות, בית החולים שיבא וקרנות הביטוח הלאומי, משתתפים חובשים משקפי VR ונכנסים לחדר וירטואלי כאווטארים אנונימיים.
הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) היא תגובה נפשית לטראומה חמורה שעשויה לכלול אירועים כגון פגיעה אלימה, תאונות קשות, לחימה, או חוויות מאיימות חיים אחרות. התסמינים המאפיינים כוללים זיכרונות חודרים ולא רצוניים של האירוע (פלשבקים), סיוטים, היפרארגזיה (עוררות יתר עם קושי להירדם או להתרכז), הימנעות ממקומות וממצבים המעוררים זיכרון של הטראומה, ושינויים במצב הרוח ובהתנהגות כגון דיכאון, כעס או ניתוק רגשי. הפרעה שאינה מטופלת עלולה להשפיע משמעותית על תפקוד יומיומי, עבודתיות ומערכות יחסים.
קיימות מספר גישות טיפוליות מוכרות ל-PTSD, ביניהן טיפולים פסיכולוגיים מבוססי ראיות כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עם רכיב חשיפה, טיפול ב-EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing), וטיפולים קבוצתיים. בנוסף, תרופות מסוימות עשויות לסייע בתסמינים כגון דיכאון או חרדה. מטרה טיפולית מרכזית היא להפחית את העוצמה והתדירות של הזיכרונות החודרים ולשפר את התפקוד והתמודדות המטופל עם טריגרים.
טכנולוגיית מציאות מדומה (VR) מאפשרת יצירת סביבות מבוקרות ומאפשרת חשיפה הדרגתית לגורמי גירוי טראומטיים או מעוררי חרדה. היתרון המרכזי הוא השליטה המדויקת בעוצמת הגירוי, השימוש בהדרכה מקצועית בזמן אמת, והיכולת לחזור על חשיפה בסביבה בטוחה. במקרים של PTSD, VR יכולה לשמש ככלי ליישום עקרונות חשיפה בהתאמה אישית לסוג הטראומה, כאשר המטפל מנווט את התרחיש בהתאם לצרכי המטופל.
הפרויקט של ניאו מתמקד בטיפול קבוצתי שבו המשתתפים בוחרים כינוי ואווטאר אנונימי ומתכנסים למפגשים שבועיים בהנחיית איש מקצוע. למודל כזה יש מספר יתרונות תיאורטיים: אנונימיות עשויה להוריד מחסומים לשיתוף רגשי ולמנוע חשש מסטיגמטיזציה, וזאת במיוחד עבור אוכלוסיות המתקשות לצאת מהבית או שמעדיפות לשמור על פרטיותן, כדיווח לגבי נשות מילואימניקים ונפגעי טראומה. קבוצות מאפשרות תמיכה חברתית, החלפת אסטרטגיות התמודדות והפחתת תחושת הבדידות, והסביבה הווירטואלית יכולה להנגיש טיפול לאלה שלא יכולים להגיע פיזית למרחבים קליניים.
למרות הפוטנציאל, יש גם מגבלות וסיכונים שחשוב להתייחס אליהם. חשיפה לא מבוקרת עלולה לגרום להחמרת תסמינים אצל חלק מהמשתתפים; לכן הדיווח כי המנחה מכירה את הזהות האמיתית של המשתתפים ומנחה את המפגשים הוא מרכיב חיוני לבטיחות הטיפול. תופעות לוואי עלולות לכלול בחילה או דיזוריינטציה ("סימפטומים של סימולטור" או cybersickness), עייפות ראיה, או תגובות רגשיות חריפות בזמן או לאחר הסשן. כמו כן, יש שיקולים אתיים ופרטיות טכנולוגית: יש להבטיח הגנה על מידע אישי ונתונים שנוצרים במהלך שימוש בבינה מלאכותית ובפלטפורמות מקוונות.
טיפול ב-VR יכול להתאים כמענים משלימים לטיפולים מבוססי ראיות, ובעת הזו מוצג כחלק מיוזמה רחבה יותר לשילוב טכנולוגיה במערך בריאות הנפש בישראל. הוא עשוי להתאים במיוחד לאנשים המתקשים להגיע פיזית למרכזים טיפוליים, לאלו המעוניינים באנונימיות, ולמשתמשים שיכולים ליהנות מתמיכה קבוצתית. יחד עם זאת, במקרים של סיכון גבוה לפגיעה עצמית, הפרעה פסיכוטית פעילה, או חוסר יכולת לוויסות רגשי, טיפול זה אינו תרופת פלא וייתכן שיהיה צורך בהתאמות או בבחירה בטיפול פרונטלי מסורתי.
מי ששוקל להצטרף לפרויקט כזה צריך לוודא מספר דברים: שהמפגשים מנוהלים על-ידי אנשי מקצוע מיומנים בטיפול בטראומה; שיש נהלים ברורים למצבים של החמרה רגשית; שהפרטיות והגנת המידע עומדים בתקנים מקובלים; ושהמשתתפים מקבלים הסבר על תופעות לוואי אפשריות ועל דרכי יציאה מהמערכת במקרה של קושי. חשוב גם קיום הערכה מקדימה של תואם ההשתתפות לפורמט הקבוצתי והווירטואלי.
אם מופיעים סימפטומים של PTSD כמו פלשבקים תכופים, סיוטים, הימנעות קיצונית, מחשבות אובדניות, או קושי תפקודי משמעותי בעבודה ובחיי היום-יום, יש לפנות לקבלת הערכה מקצועית אצל רופא משפחה או פסיכיאטר ולהשיג המלצות לטיפול מתאים. גם מי ששוקל להצטרף לטיפול בוירטואלי כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כדי לוודא התאמה ובטיחות.
הפרויקט הישראלי של ניאו, בשיתוף עיריית שדרות, בית החולים שיבא וקרנות הביטוח הלאומי, מציג גישה חדשנית לשילוב טכנולוגיה ובינה מלאכותית בטיפול בחרדה ו-PTSD. המטרה היא להרחיב את הגישה לטיפול, במיוחד לאוכלוסיות שנזקקות לאלטרנטיבות פרקטיות לאמצעים המסורתיים, אך יש לערוך בחינות זהירות של יעילות, בטיחות ואתיקה לפני הרחבה מערכתית.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.