חוקרים זיהו מסלול תקשורת חדש בין המוח לכבד שעשוי לסייע בטיפול בדלקת כבד שומנית
חוקרים זיהו מסלול תקשורת חדש בין המוח לכבד שעשוי לסייע בטיפול בדלקת כבד שומנית
חוקרים מאוניברסיטת מקמסטר בקנדה מדווחים על תפקיד חדש להורמון GDF15, הידוע בעיקר כמדכא תיאבון ומסייע להרזיה. לפי הדיווח, ההורמון עשוי להגן על הכבד מפני דלקת ולהאט התפתחות של צלקות בכבד, גם כאשר לא חלה ירידה במשקל, כך עולה מהמחקר שפורסם בכתב העת Cell Metabolism.
GDF15 הוא חלבון שמזוהה כהורמון בעל השפעה על מערכת האנרגיה ותיאבון. במחקרים קודמים הוא נקשר ליכולת להפחית צריכת מזון ובהקשרים שונים לתרום לירידה במשקל. במחקר המדווח צויין תפקיד נוסף: הפעלת מסלול תקשורת ביולוגי מהמוח אל האיברים ההיקפיים דרך מערכת העצבים. לפי הממצא, אותות אלו מובילים לשחרור גלוקוקורטיקואידים, קבוצה של הורמוני סטרואיד המווסתים בין השאר את פעילות המערכת החיסונית ואת תגובת הגוף ללחץ.
גלוקוקורטיקואידים ידועים ביכולתם לדכא תהליכים דלקתיים ברקמות שונות. במחקר העכברים תואר מנגנון שבו ההורמון מפעיל איתות עצבי שמסתיים בהעלאת רמות הורמונים אלה, והם בתורם מפחיתים דלקת בכבד. חשיבות הממצא היא בכך שההשפעה המגינה על הכבד בוצעה גם במצבים שבהם לא נצפתה ירידה במשקל, כלומר ההשפעה אינה תלויה בהפחתת משקל ובהפחתת שומן בכבד בלבד.
דלקת כבד שומנית (non-alcoholic steatohepatitis - NASH) היא שלב מתקדם של מחלת כבד שומנית שבו לצד הצטברות שומן קיימת גם דלקת ונזק לתאי כבד. דלקת ממושכת עלולה להוביל להופעת צלקות בכבד (פיברוזיס) ובהמשך להתקדמות לכבד קשה (סירוזיס) ושיבושים בתפקוד הכבד. הממצא שמציע שהשפעה אנטי-דלקתית על הכבד אפשרית גם ללא ירידה במשקל מציב שאלה קלינית חשובה: האם ניתן לפתח גישות טיפוליות שפועלות ישירות על הדלקת והסיבוכים ההמשך, בנוסף לטיפול המסורתי שמתמקד בהפחתת משקל ושיפור גורמי הסיכון המטבוליים.
המאמר מצביע על פוטנציאל טיפולי חדש: הפעלת מסלולים הורמונליים או עצביים שיכולים להפחית דלקת כבדית. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי ממצאי המחקר מתבססים על מודלים של עכברים, והעברה לאדם דורשת הערכה רחבה, כולל בחינת בטיחות, יעילות ותופעות לוואי פוטנציאליות.
בפציעת כבד שומנית ממושכת מתרחשים שינויים מטבוליים, תהליכי חמצון נוקלאוטידים והפעלת מערכת החיסון הכבדה ברקמה. תאים לעיתים משנים את תגובתם, כולל הפעלת תאי כבד מסוג קאפרוציטים (Kupffer) ותאי סטרומה שמעודדים יצירת רקמת פיברוזיס. גלוקוקורטיקואידים יכולים לעכב ייצור של ציטוקינים פר-דלקתיים ולהקטין גיוס של תאים דלקתיים, כך שמנגנון זה מסביר את ההשפעה המתוארת במחקר. עם זאת, גלוקוקורטיקואידים משפיעים גם על מטבוליזם גלוקוז ושומנים, ועלולים בשימוש כרוני להביא להשפעות שליליות כמו עמידות לאינסולין והיפרגליקמיה, ולכן איזון ומודולציה מדויקים נדרשים.
דלקת כבד שומנית קשורה בדרך כלל להשמנה, סוכרת סוג 2, תסמונת מטבולית וצריכת אלכוהול מופרזת, אם כי קיימת גם דלקת כבד שומנית לא אלכוהולית. בגוף האוכלוסייה יש המונים עם הצטברות שומן בכבד ללא תסמינים מוחשיים בשלב מוקדם; עם זאת, חלקם עשויים להתקדם לשלבים חמורים יותר. בישראל המחלה קיימת ונחשבת לאחת הסיבות לעלייה בביקושים לטיפולים ולמעקב בכבד.
האבחנה של דלקת כבד שומנית כוללת מעבר בין הערכה קלינית, בדיקות דם להערכת תפקודי כבד, הדמיה (אולטרסון, הדמיה מתקדמת למדידת שומן ופיברוזיס) ולעיתים ביופסיית כבד. הטיפול המומלץ כיום מתמקד בעיקר בשינוי באורח החיים: הפחתת משקל, פעילות גופנית, שינוי תזונתי וטיפול במחלות רקע כמו סוכרת ויתר לחץ דם. ישנם ניסיונות פיתוח תרופות שמטרתן להפחית שומן בכבד, להפחית דלקת או למנוע פיברוזיס; הממצא הנוכחי עשוי להעשיר את הווקטור המחקרי בכיוון של טיפולים נוירו-הורמונליים.
יש לפנות לרופא לבירור כאשר מופיעים תסמינים כמו עייפות ממושכת, כאב או אי-נוחות בחלק הימני העליון של הבטן, גיהוק רב, ירידה בתיאבון או סימנים המעידים על תפקוד כבד לקוי (צהבת, נפיחות בטן, שינויים ברמת היערנות). חשוב גם להתייעץ באופן שגרתי אם קיימים גורמי סיכון כמו השמנה, סוכרת או תסמונת מטבולית כדי לבצע בדיקות סקר מתאימות ולהתחיל טיפול מונע.
הממצא על GDF15 מביא תקווה למחקרים עתידיים שיבחנו האם ניתן לתרגם את המנגנון להיגיינה טיפולית בבני אדם, ולפתח אסטרטגיות שמשלבות הפחתת שומן בכבד יחד עם טיפול ישיר בדלקת ובמניעת פיברוזיס. עם זאת, דרושות עוד עבודות תרגום ובדיקות קליניות לפני שניתן יהיה להמליץ על יישום טיפולי מבוסס על נתון זה.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.