שחקנית בריטית חשפה אבחנה סופנית לאחר שגילתה "נקודה קשה" זעירה בשד
שחקנית בריטית חשפה אבחנה סופנית לאחר שגילתה "נקודה קשה" זעירה בשד
לוסי דייויס, שחקנית בריטית בת 53 הידועה מתפקידה בסדרת "The Office", חשפה לאחרונה כי היא חולה בסרטן שד סופני. לפי דיווח באתר הבריטי Daily Mail, דייויס סיפרה שהסימן הראשון שגילתה לא היה גוש קלאסי אלא "נקודה קשה" זעירה בשד, שכמעט התעלמה ממנה. היא כתבה כי האבחנה התקבלה לפני למעלה משנה, והמחלה התפשטה לעצמותיה כולל עמוד השדרה, הירך והצלעות, וכי מצבה מתקדם מכדי לעבור כימותרפיה. דייויס קראה לנשים לא להתעלם מכל שינוי חריג ולבדוק כל ממצא, גם אם הוא נראה זניח.
סרטן שד עלול להיפשט מאזור השד אל איברים רחוקים בגוף בתהליך שנקרא גרורה (מטסטזה). התאים הסרטניים יכולים להיכנס למחזור הדם או ללימפה ולנוע לאתרים אחרים, ובחלק מהמקרים הם "מושכים" אליהם רקמות של עצם. העצמות שבהן מתגלות גרורות משותפות הן עמוד השדרה, האגן, הירכיים והצלעות, כפי שצויין במקרה של דייויס. גרורות לעצם עלולות לגרום לכאב מקומי, שבר פתולוגי, תסמיני דחיסה של חוט השדרה אם הגידול לוחץ על מבנים עצביים, והפרעות במאזן המטבולי של סידן בדם.
למרות שהתופעה המוכרת ביותר היא גילוי גוש בשד, קיימים סימנים נוספים של סרטן שד שמומלץ לשים לב אליהם. בין השאר: שינוי בצורת השד או בגודל, שינוי במרקם העור על פני השד (כמו שקעת עור או "מראה של קליפת כתום"), אדמומיות או חום מקומי שאינם קשורים לזיהום, שינויים בעור הפטמה, כניסה או היפוך של הפטמה, הפרשה מהפטמה שאינה חלבית או מדממת, כאב מקומי שאינו חולף ושינויים בגושים בלוטות לימפה מתחת לבית השחי. חשוב להדגיש כי לא כל שינוי מצביע בהכרח על סרטן, אך כל שינוי חדש או בלתי מוסבר מצריך בדיקה רפואית.
גושים או מרקמים שיכולים להימצא בשד הם לעתים קטנים וקשים להבחנה בתחילה. לעתים נשים מתקשות להבחין בשינויים, במיוחד אם הן לא מבצעות בדיקה עצמית סדירה או לא מגיעות לבדיקות סקר. התמיינות בין ממצא שפיר לממצא חשוד נעשית על ידי בדיקות דימות (ממוגרפיה, אולטרסונוגרפיה) ובדיקות פתולוגיות (ביופסיה). גילוי מוקדם יכול לאפשר טיפולים שמטרתם ריפוי או שליטה טובה יותר במחלה; לעומת זאת, אבחון בשלב שבו כבר קיימות גרורות משמעו טיפול שמטרתו לעיתים יותר לשליטה בתסמינים והארכת חיים תוך שמירה על איכות החיים.
הערכת ממצא בשד מתחילה בבדיקה קלינית על ידי רופא ושיתוף פרטים על הופעתו והשינוי היחסי. ממוגרפיה ואולטרה-סונוגרפיה הן בדיקות דימות עיקריות לשד; לעתים נעשה שימוש בהדמיה מתקדמת יותר כמו MRI שד. אם יש חשד, מבוצעת ביופסיה - לקיחת דגימה מהרקמה ובחינתה תחת מיקרוסקופ על ידי פתולוג. לאחר אבחנה של סרטן שד נערכת הערכת סטייג'ינג שכוללת בדיקות דימות נוספות כדי לאבחן האם המחלה התפשטה, ומה היקפה.
לטיפול בסרטן שד יש מספר גישות בהתאם לסוג התא הסרטני, מצבו של החולה והיקף המחלה. בטיפול בסרטן שד גרורתי מקובל להשתמש בתרופות מערכתיות שיכולות לכלול טיפול הורמונלי, טיפולים ממוקדים לפי תכונות מולקולריות של הגידול, וכימותרפיה. יש גם טיפולים מקומיים לשם הקלת תסמינים, כמו הקרנות לכאב מקומי או ניתוח לתיקון שבר פתולוגי. במקרים שבהם מטופל מסוים אינו מועמד לכימותרפיה מסיבות רפואיות שונות, עשויות להישקל חלופות טיפוליות אחרות או דגש על טיפול תומך ופאליאטיבי.
כאשר מדובר במחלה סופנית או מתקדמת, הטיפול הפאליאטיבי חשוב מאוד. טיפול זה מתמקד בהקלת כאב, בטיפול בתסמינים נוספים (כמו קושי בנשימה, בחילות או דיכאון), בתמיכה תזונתית ובמתן תמיכה נפשית וחברתית לחולה ולמשפחתו. מטרת הטיפול הפאליאטיבי היא לשפר את איכות החיים ולאפשר לחולה לשמור על רמת תפקוד מיטבית ככל הניתן.
כל שינוי חדש או חשוד בשד - גוש, שינוי בעור, הפרשות מהפטמה או כאב ממושך שאינו מוסבר - מצריך פנייה לרופא לבדיקה. נשים עם סיכון גבוה יותר לסרטן שד (עקב היסטוריה משפחתית, גורמי סיכון תורשתיים או פרופיל רפואי אחר) צריכות להיות במעקב הדוק יותר בהתאם להמלצות הרופא. גם כשממצא נראה זניח, פנייה להערכה יכולה לקצר זמן אבחון ולהשפיע על אפשרויות הטיפול.
לוסי דייויס הדגישה את המסר לפיו אין להתעלם משינויים זעירים; מסר זה תואם המלצות קליניות לרגישות לשינויים בשד ולפנייה מהירה להערכה רפואית. שמירה על מודעות עצמית וביצוע בדיקות שגרתיות יכולים לתרום לגילוי מוקדם של מצבים רבי חשיבות.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.