מחקרים מגלים שהשחלות נפגעות מדלקת וצלקות לאורך זמן, והן מפתח להבנת תהליכי ההזדקנות בכל הגוף, אך עדיין לא ברור איך בדיוק להאט את התהליך
מחקרים מגלים שהשחלות נפגעות מדלקת וצלקות לאורך זמן, והן מפתח להבנת תהליכי ההזדקנות בכל הגוף, אך עדיין לא ברור איך בדיוק להאט את התהליך
במשך עשרות שנים התמקד המדע בעיקר בתפקידן של השחלות בפוריות. אך מחקרים חדשים חושפים שהשחלות הופכות דלקתיות ומצולקות יותר עם הגיל, ושהן מרכזיות לבריאותה הכללית של האישה לאורך שנות חייה. "כמעט כל מערכת איברים שאפשר לחשוב עליה מושפעת מהשחלות", אומרת פרופ' פרנצ'סקה דאנקן, ביולוגית רבייה מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ומהמכון באק לחקר ההזדקנות. "עבור נשים, אי אפשר לנהל שיחה על תוחלת חיים בריאה מבלי לדבר גם על השחלות, כי הן כל כך מרכזיות לאורך חיים בריא".
דאנקן היא בין קבוצה קטנה של חוקרות וחוקרים חלוציים שחשפו עד כמה השחלות חשובות לבריאות, ושמשתמשים כעת בידע הזה כדי למצוא דרכים לעזור לא רק לנשים, אלא לכולם, לחיות זמן רב יותר ובריאות טובה יותר.
אחד הממצאים המרכזיים של דאנקן הוא שהשחלות הופכות עם הזמן דלקתיות יותר, פיברוטיות (כלומר מצולקות) ונוקשות יותר. הקשיחות הזו משפיעה על איכות הביציות ועלולה להפריע לשחרור הביצית, לדברי דאנקן, וייתכן שהיא מעלה את הסיכון למחלות כולל סרטן השחלה.
איברים אחרים, כמו הלב, הריאות והכבד, גם הם הופכים פיברוטיים יותר עם הזמן. דאנקן מציינת שהשחלה יכולה להציע רמזים להבנת ההזדקנות בכל הגוף. "זו אחת הסיבות שבגללן אני חושבת שחקר השחלה הוא חשוב. על ידי השוואת השחלה למערכות איברים אחרות, נוכל אולי באמת להבין מה קורה ולמצוא מנגנונים משותפים", היא אומרת.
על פי הדיווח, שחלות לאחר גיל המעבר, שבעבר הניחו שהן "פשוט יושבות שם ולא עושות כלום" (כפי שהיא מנסחת זאת), הופכות מצולקות ודלקתיות יותר עם הזמן. דאנקן אומרת שהיא הייתה מופתעת מהגילוי הזה, ומציינת שייתכן ששחלות לאחר גיל המעבר שולחות אותות דלקתיים שעלולים להזיק לבריאות. "אני חושבת שזה תחום חשוב", היא אומרת. "זה מדגיש כמה אנחנו לא יודעים".
המעבדה של דאנקן מפתחת כעת בדיקת אולטרסאונד למדידת קשיחות השחלות, שלדבריה יכולה לשמש כסמן ביולוגי להזדקנות ולבריאות השחלות, וגם כדי לחזות תוצאות של טיפולי פוריות כמו הפריה חוץ גופית.
מוקדם יותר בקריירה שלה, דאנקן גילתה שחלבונים המכונים קוהזינים פוחתים עם הגיל, מה שמוביל לאי-יציבות כרומוזומלית ולבעיות נוספות. על פי מחקר שפורסם ב-2022 בכתב העת Biology of Reproduction, השחלה היא האיבר הראשון שמזדקן בבני אדם, כאשר הירידה התפקודית ניכרת כבר אצל נשים בשנות ה-30 המוקדמות לחייהן. ההזדקנות הרבייתית מאופיינת בירידה בכמות ובאיכות הביציות, מה שקשור לעלייה בבעיות פוריות, הפלות ספונטניות ומומים מולדים. המחקר מדגיש גם שלהזדקנות הרבייתית יש השלכות על הבריאות הכללית בשל ירידה בתפוקה ההורמונלית.
העבודה של דאנקן והקולגות שלה מייצגת שינוי תפיסתי בהבנת תפקיד השחלות. במקום להתמקד רק בפוריות, החוקרים רואים בהן מודל להבנת תהליכי הזדקנות רחבים יותר שמשפיעים על כל הגוף. הקשר בין הזדקנות השחלות לבין בריאות כללית מדגיש את החשיבות של מעקב אחר בריאות השחלות לאורך החיים, גם מעבר לשנות הפוריות.
הממצאים האלה עשויים להוביל לפיתוח טיפולים חדשים שלא רק ישפרו פוריות, אלא גם יאריכו את תקופת הבריאות הטובה של נשים. בעתיד, מדידת קשיחות השחלות עשויה להפוך לבדיקה שגרתית שתעזור לחזות סיכונים בריאותיים ולהתאים טיפולים מונעים. מומלץ להתייעץ עם רופא לפני כל החלטה טיפולית.
המחקר גם מעלה שאלות חשובות על מה קורה בשחלות לאחר גיל המעבר ועל התפקיד שהן ממשיכות למלא בבריאות האישה. ככל שהמדע יתקדם בהבנת המנגנונים המולקולריים שעומדים בבסיס הזדקנות השחלות, כך יהיה אפשר לפתח התערבויות מדויקות יותר.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.