חוקרים בריטיים מדווחים על שיפור של עד 80% בתפקוד הלב במודלים מעבדתיים, לפי הפרסום
חוקרים בריטיים מדווחים על שיפור של עד 80% בתפקוד הלב במודלים מעבדתיים, לפי הפרסום
חוקרים מקינגס קולג' בלונדון מציגים תגלית מבטיחה בתחום אי־ספיקת לב. לפי הדיווח, תרכובת בשם urolithin A, הנוצרת בגוף לאחר צריכת רימונים, אגוזי מלך ופירות יער מסוימים, עשויה לשפר את יכולת הלב להירגע בין פעימות. הממצא מדווח כמתמקד בסוג מסוים של אי־ספיקת לב שבו הלב שומר על יכולת השאיבה אך מתקשה להירגע ולהתמלא בדם, מצב שכאמור מכונה "אי־ספיקת לב עם שמירה על שבר פליטה". בבריטניה, כך נטען בדיווח, סובלים ממצב זה כחצי מיליון איש, והטיפולים הקיימים מוגבלים יחסית. בניסויים מעבדתיים על מודלים של רקמת לב אנושית ציינו החוקרים כי התרכובת הפחיתה היווצרות צלקות, מנעה הגדלה מזיקה של תאי שריר הלב, ושיפרה את יכולת הרקמה להירגע, בשיעורים של עד 80% לעומת קבוצת הביקורת. בישראל מציינים כי אי־ספיקת לב מהווה בעיה רפואית משמעותית, במיוחד בקרב אוכלוסייה מזדקנת ובעלי מחלות רקע כמו סוכרת ויתר לחץ דם, ולכן ממצא זה, אם יאומת, עשוי להיות רלוונטי גם לחולים ישראלים.
אי־ספיקת לב עם שמירה על שבר פליטה (באנגלית HFpEF) היא צורה של אי־ספיקת לב שבה השסתומים והשריר יכולים לשאוב דם מהמסתמים העיקריים, אך הלב נוקשה יותר או מתקשה להתרוקן ולהתמלא מחדש. כתוצאה מזה הלב לא מסוגל למלא את חדרי הדם בכמות מספקת בין פעימות, מה שעלול להוביל לעליית לחץ בתוך הלב וכלי הדם ולתסמינים של כשל לבבי. בצורת המחלה הזו האבחון מבוסס בדרך כלל על סימפטומים קליניים, ממצאים בבדיקות הדמיה של הלב כגון אקו-קרדיוגרפיה ובדיקות תפקוד לב, וכן על קיום גורמי סיכון ותנאים שמחמירים נוקשות של שריר הלב.
המנגנונים המובילים ל-HFpEF כוללים נוקשות של שרירי הלב, שינויים במרקם הרקמה כגון הצטלקות (פיברוזיס), שינויים במבנה התאים (היפרטרופיה) ותהליכים דלקתיים ומטבוליים. הצטלקות בין התאים מפריעה לגמישות השריר ומקשה על הרקמה להתרחב ולהתמלא; הגדלה מזיקה של תאי שריר הלב עלולה לשנות את יחסי הכוח והגמישות; ושינויים במטבוליזם התאי ובמנגנוני הייצור והתחזוקה של מיטוכונדריות תורמים לחוסר תפקוד. כל אלה עשויים להוביל לירידה ביכולת הרקמה להירגע בין פעימות, מה שמשקף את התמונה הקלינית של HFpEF.
urolithin A היא תרכובת מטבולית המופקת בגוף לאחר צריכת מזונות מסוימים כמו רימונים, אגוזי מלך ופירות יער. בתהליך זה חיידקי מערכת העיכול מפרקים פוליפנולים מהצמחים והופכים אותם לתוצרי פירוק פעילים הכוללים את urolithin A. הימצאות או יכולת הייצור של התרכובת תלויה בהרכב החיידקים במעי של כל אדם, ולכן לא כל הצרכנים יקבלו כמות שווה של החומר הפעיל רק מהתזונה.
בדיווח מציינים כי ניסויים מעבדתיים על מודלים של רקמת לב אנושית הראו השפעות מבטיחות: הפחתת היווצרות צלקות, מניעת הגדלה מזיקה של תאי שריר הלב, ושיפור היכולת להירגע עד 80% לעומת קבוצת הביקורת. ניסויים במודלים רקמתיים נותנים אינדיקציה למנגנונים אפשריים ולעוצמת האפקט על פני רקמה אנושית מבודדת, אך הם אינם מחליפים ניסויים קליניים בבני אדם. לפני שהתרכובת תישקף כטיפול רלוונטי למטופלים נדרשים שלבים נוספים של בדיקות בטיחות, יעילות, מינון והתאמה לאוכלוסיות שונות.
כאמור, הטיפולים הקיימים ל-HFpEF מוגבלים יחסית. בניגוד לצורות אחרות של אי־ספיקת לב שבהן קיימים טיפולים תרופתיים ממוקדים עם ראיות רחבות, הטיפול ב-HFpEF מתמקד בדרך כלל בניהול גורמי סיכון (כגון שליטה ביתר לחץ דם וסוכרת), טיפול בתסמינים (הקלה על נפיחות באמצעות משתנים) וניהול מצבים נלווים. חיפוש תרופות או אסטרטגיות חדשות שמטרתן להקטין פיברוזיס, לשפר את הגמישות של הרקמה או לשנות את המבנה התאי הוא נושא מחקר פעיל.
בישראל, שבה שיעור האוכלוסייה המבוגרת עולה ושיעור מחלות הרקע כמו סוכרת ויתר לחץ דם משמעותי, תגלית שמטרתה להפחית צלקות לבביות ולשפר הרפיה בין פעימות עשויה להיות חשובה אם תאומת בשלב הקליני. עם זאת, יש להדגיש כי ממצאים במודלים מעבדתיים אינם מספקים אישור לשימוש קליני מיידי, וצריך לעבור שלבי מחקר נוספים כדי לקבוע האם התועלת נשמרת בבני אדם ובאילו תנאים.
חולים עם קוצר נשימה במאמץ או במנוחה, עייפות חריגה, נפיחות ברגליים, או ירידה ביכולת התפקודית צריכים לפנות לרופא. חשוב לדווח על גורמי סיכון ידועים כגון סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות כליה או היסטוריה של אירועי לב קודמים. רק לאחר אבחון מדויק ובדיקות מתאימות ניתן לדון באסטרטגיות ניהול וטיפול, וכן במעקב אחר מחקרים חדשים או ניסויים קליניים שעשויים להציע טיפולים עתידיים.
המשמעות המעשית של הדיווח ממקינגס קולג' תתבהר ככל שיתקיימו מחקרים קליניים שיבחנו בטיחות ויעילות של urolithin A בבני אדם עם HFpEF. עד אז, ההדגשה נשארת על שליטה בגורמי הסיכון, אבחון מוקדם וניהול תסמינים במסגרת טיפולית מבוססת.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.