פרופ' אורי אלון ממכון ויצמן מציג חישוב חדש שמצביע על תפקיד גנטי גדול יותר מהידוע
פרופ' אורי אלון ממכון ויצמן מציג חישוב חדש שמצביע על תפקיד גנטי גדול יותר מהידוע
פרופ' אורי אלון, מנהל מכון שגול לחקר אריכות ימים במכון ויצמן למדע בישראל, ועמיתיו פרסמו בינואר 2026 גישה חדשה לחישוב התרומה הגנטית לאורך החיים, כך עולה מדיווח שפורסם לאחרונה. לפי הדיווח, החוקרים בחנו מה קורה כאשר מסירים מהחישוב מקרי מוות מתאונות, זיהומים וגורמים נוספים שאינם קשורים למחלות הזדקנות. בתנאים אלה, נמצא שגנטיקה אחראית לכ-50% מאורך החיים, שיעור גבוה משמעותית מהאומדנים המקובלים של 20-30%.
מונח התרומה הגנטית או הירשותיות (heritability) מתייחס לחלק מהשונות בתכונה מסוימת באוכלוסייה שניתן להסביר על ידי הבדלים גנטיים בין אנשים. כאשר מחקרים אומדים את התרומה הגנטית לאורך החיים הם מנסים להעריך עד כמה הגנים מסבירים הבדלים באורך החיים בין פרטים, לעומת גורמים סביבתיים והתנהגותיים. החישוב תלוי בשיטה ובקבוצת האוכלוסייה הנבדקת; למשל, אם מסירים מקרי מוות שאינם קשורים למחלות הזדקנות ההערכה יכולה להשתנות, כפי שהראו פרופ' אלון ועמיתיו.
הממצא כי גנטיקה אחראית לכ-50% מאורך החיים בתנאים בהם הוצאו מקרי מוות לא קשורים להזדקנות מצביע על כך שההשפעה הגנטית עשויה להיות גדולה יותר כאשר מתמקדים בתהליכים הביולוגיים של הזדקנות. החוקרים טוענים שממצא זה עשוי לסייע בזיהוי גנים וחלבונים ספציפיים שניתן יהיה לכוון אליהם בטיפולים שמטרתם להאט את תהליכי ההזדקנות. זיהוי כזה יכול להוביל לפיתוח תרופות או גישות ביולוגיות שמוודאות תפקוד תאי תקין, תיקון נזקי DNA, שיפור מנגנוני תיקון חלבונים או ויסות מסלולים מטבוליים הקשורים לאריכות ימים.
בהקשר של הזדקנות קיימים מספר מסלולים ביולוגיים מוכרים המשפיעים על הישרדות תאים ואורח החיים: תיקון נזקי DNA, טלומרים, מטבוליזם של אנרגיה, דלקת כרונית במוח ובגוף, ותפקוד מיטוכונדריאלי. גנים המשפיעים על מסלולים אלה יכולים להשפיע על קצב ההזדקנות ועל הסבירות לפתח מחלות כרוניות כמו מחלות לב, סרטן, סוכרת ומחלות נוירודגנרטיביות. זיהוי חלבונים מרכזיים במסלולים אלה יכול לאפשר התערבויות שמטרתן להפחית נזק מצטבר ולשפר שימור רקמות.
על אף שהממצא מעלה כי הגנטיקה עשויה להסביר חלק גדול מאורך החיים כאשר מנטרלים מקרי מוות חיצוניים, חשוב להדגיש את דבריו של אלון: "אתה צריך את זה כדי שהגנים שלנו יפעלו". כלומר, פעילות גופנית, תזונה נכונה ושינה ממשיכים להיות מרכיבים חיוניים לשמירה על בריאות ותפקוד מיטבי של המערכת הביולוגית. אורח חיים בריא יכול להפחית סיכון למחלות כרוניות, לשפר איכות חיים ולממש פוטנציאל גנטי חיובי. לדוגמה, פעילות גופנית מסייעת בשימור מסת שריר, תפקוד לב-ריאה ורגולציה מטבולית; תזונה מאוזנת משפיעה על דלקת ומטבוליזם; שינה תקינה תורמת לתהליכי תיקון מוחי ומערכת חיסונית תקינה.
גורמי סיכון ידועים שמשפיעים על תחלואה ותמותה כוללים עישון, ישיבה ממושכת, תזונה עשירה בשומן רווי וסוכרים, יתר לחץ דם, השמנת יתר, סוכרת בלתי מאוזנת וחסר בפעילות גופנית. מניעה מבוססת ראיות כוללת הפסקת עישון, שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית סדירה, תזונה עשירה בירקות, פירות, דגנים מלאים וחלבונים בריאים, בדיקות בריאות תקופתיות וניהול מצבים כרוניים בהתאם להמלצות רפואיות. צעדים אלה יכולים להשפיע הן על איכות החיים והן על משך החיים, גם כאשר קיימת רקע גנטי משפיע.
בהקשר הישראלי, מכון ויצמן מוביל מחקרים רבים בתחום ההזדקנות, והשאלה כיצד גנטיקה משפיעה על אורך החיים רלוונטית גם לאוכלוסייה המקומית, במיוחד לאור הגיוון הגנטי בישראל. בישראל קיימים קבוצות אתניות ומוצא שונות עם תמהיל גנטי מגוון, דבר שיכול להשפיע על דפוסי מחלות ותמותה ועל זיהוי גנים הקשורים לאורח חיים ולמחלות. מחקרים מקומיים שימושיים להתאמת המלצות בריאותיות ולפיתוח טיפול מדויק אוכלוסייתי.
מומלץ לפנות לרופא כאשר יש סימנים למחלות כרוניות בלתי נשלטות (כגון סוכרת או יתר לחץ דם), עלייה פתאומית במשקל או ירידה משמעותית ללא הסבר, קושי בתפקוד יומיומי, בעיות נשימה, כאבים ממושכים או תסמינים חשודים אחרים. גם דיון באורח חיים וברצון לבצע בדיקות גנטיות מנחה יכול להתבצע במסגרת ביקור רפואי, כדי להבהיר מה ניתן לצפות מתוצאות כאלו וכיצד יש לפרשן בהקשר של גורמי סיכון סביבתיים והתנהגותיים.
המחקר של פרופ' אורי אלון ועמיתיו מדגיש את המורכבות שביחס בין גנטיקה לאורח החיים. גם אם גנטיקה משחקת תפקיד גדול יותר מהמוכר, פעילות גופנית, תזונה נכונה ושינה ממשיכות להיות מרכיבים מרכזיים שמאפשרים לגנים "לפועל" ולמנוע מחלות. שילוב של הבנה גנטית עם שינויי אורח חיים מותאמים וניהול רפואי נכון מהווה את הגישה הסבירה לשיפור הבריאות ואולי גם לאריכות ימים.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.