שינה ארוכה ועמוקה יותר נקשרה לפחות סימני הזדקנות, אבל אי סדירות בלילות קיבלה את הציון הגרוע ביותר
שינה ארוכה ועמוקה יותר נקשרה לפחות סימני הזדקנות, אבל אי סדירות בלילות קיבלה את הציון הגרוע ביותר
שינה ארוכה ועמוקה יותר נקשרה לפחות סימני הזדקנות, אבל אי סדירות בלילות קיבלה את הציון הגרוע ביותר
אצל עשרות אלפי מבוגרים, לא רק השאלה אם ישנו מספיק זמן אלא גם איך ישנו, נקשרה לסימנים של הזדקנות בריאה יותר. במחקר שהתבסס על נתוני UK Biobank ובחן 93,249 בני אדם מבריטניה, שינה ארוכה יותר, שינה עמוקה יותר ושנת REM רבה יותר נקשרו לסיכון נמוך יותר בכמה מדדי הזדקנות, בעוד ששינה לא סדירה נקשרה לסיכון גבוה יותר. הממצאים פורסמו בכתב העת Aging Cell, והם חשובים גם לקוראים בישראל, משום ששימוש במעקבי שינה ובשעוני כושר הפך שכיח כאן כמו במקומות אחרים, אך המחקר מזכיר שלא רק כמות השינה קובעת.
המחקר, שהתבסס על נתוני UK Biobank, כלל 93,249 מבוגרים, שעל פרק כף ידם הוצמד מד תאוצה למשך שבעה ימים. כך יכלו החוקרים להעריך לא רק את משך השינה הכולל, אלא גם כמה זמן בילה כל משתתף בשינה עמוקה, בשינת REM, בשינה קלה, כמה פעמים התעורר בלילה, ועד כמה משך השינה השתנה מלילה ללילה, כך עולה מהמחקר.
החוקרים השוו את דפוסי השינה האלה לתשעה סמני היכר של הזדקנות, כלומר תהליכים ביולוגיים שמלווים את ההזדקנות, ובהם יכולת התיקון של התאים, ניהול אנרגיה ושמירה על חלבונים תקינים. נוסף על כך, אצל תת-קבוצה מהמשתתפים נבחנו גם חלבונים בדם, כדי לאתר אילו מולקולות קשורות גם לשינה וגם להזדקנות.
הממצא הבולט במחקר היה עקבי למדי: מי שישנו יותר, ובפרט מי שישנו יותר בשינה עמוקה או בשינת REM, נטו להראות סיכון נמוך יותר בכמה מסימני ההזדקנות שנבדקו. לפי החוקרים, תוספת של שעה אחת למשך השינה הכולל נקשרה לסיכון נמוך יותר לבעיות הקשורות לתפקוד תאי גזע וליכולת הגוף לווסת אנרגיה וחומרי מזון.
שינת REM, השלב בשינה שבו מופיעות בין השאר תנועות עיניים מהירות, בלטה במיוחד. במחקר היא נקשרה בעוצמה הגדולה ביותר מבין מרכיבי השינה לסיכון נמוך יותר להתשה של תאי גזע, אחד מסימני ההיכר של הזדקנות. גם שינה עמוקה, השלב שבו הגוף והמוח נמצאים במנוחה עמוקה יותר, נקשרה לתמונה ביולוגית חיובית יותר.
החוקרים מצאו גם את הצד השני של המשוואה. יותר זמן ערות אחרי ההירדמות, וגם שונות גבוהה יותר במשך השינה מלילה ללילה, נקשרו לסיכון גבוה יותר בכמה מסימני ההזדקנות. במילים פשוטות, לא רק שינה קצרה מדי נראתה פחות טובה, אלא גם לילות לא עקביים.
לא כל סוג שינה קיבל אותו משקל. לפי המחקר, שינה קלה לא נקשרה באופן מובהק לאף אחד מתשעת המדדים של הזדקנות שנבדקו. זה חשוב, משום שהוא מחדד שלא כל חלקי השינה נראים שווים מבחינת הקשר הביולוגי להזדקנות.
מעבר לסימני ההזדקנות, החוקרים בחנו גם מחלות מסוימות. הם דיווחו כי שינה כוללת ארוכה יותר, יותר שינה עמוקה ויותר שינת REM נקשרו לסיכון נמוך יותר למצבים מטבוליים, מחזוריים ונוירודגנרטיביים. אחד הנתונים הבולטים בדיווח היה שלפי המחקר, כל שעה נוספת של שינה נקשרה לסיכון נמוך ב-24% לפרקינסון.
עם זאת, מדובר בקשר סטטיסטי ולא בהוכחה ששינה ארוכה יותר מונעת מחלות כאלה. המחקר בדק אסוציאציות בין מדדי שינה לבין תוצאות בריאותיות, ולא הראה שבאמצעות שינוי שינה בלבד אפשר לשנות את הסיכון בפועל.
במשך שנים, השיח הציבורי על שינה נשען בעיקר על השאלה אם ישנו שבע עד תשע שעות. המחקר הנוכחי מציע להרחיב את השאלה: עד כמה השינה עקבית. על פי החוקרים, אי סדירות בשינה נשארה קשורה לסיכונים בריאותיים גם לאחר שהתחשבו בגיל, משקל, פעילות גופנית ועישון.
זו נקודה רלוונטית במיוחד בעולם שבו רבים עוקבים אחרי השינה שלהם באמצעות צמידים ושעונים חכמים, גם בישראל. הממצאים מרמזים שהמכשירים האלה עשויים למדוד לא רק משך, אלא גם יציבות, ולחשוף דפוסי שינה שנראים רגילים על הנייר אבל פחות טובים מבחינה ביולוגית.
החוקרים הזכירו גם שאי סדירות בשינה נקשרה בעבר לתוצאות בריאותיות אחרות, כולל בריאות העיניים. כלומר, התמונה המצטיירת רחבה יותר ממדד בודד של שעות שינה.
המחקר מוסיף משקל לרעיון ששינה היא לא רק עניין של כמות, אלא גם של איכות, עומק ועקביות. הוא מבוסס על מדידה אובייקטיבית של שינה באמצעות מד תאוצה, ולא רק על דיווח עצמי, ולכן יש לו יתרון מסוים על פני מחקרים רבים אחרים בתחום. הוא גם נשען על מדגם גדול יחסית, של יותר מ-93 אלף מבוגרים.
אבל יש גם מגבלות ברורות. מדובר במחקר תצפיתי, ולכן אי אפשר להסיק ממנו סיבתיות. ייתכן, למשל, שבריאות כללית טובה יותר מובילה גם לשינה טובה יותר וגם לסיכון נמוך יותר להזדקנות מואצת, ולא להפך. בנוסף, חלק מנתוני הדם והחלבונים נאספו רק מתת-קבוצה של המשתתפים, כך שלא כל הממצאים נשענים על כל המדגם.
לפי הדיווח, החוקרים השתמשו בנתוני חלבונים כדי לנסות להבין אילו מנגנונים ביולוגיים עשויים לחבר בין שינה להזדקנות, אבל גם כאן מדובר בקישור ביולוגי ולא בהוכחת מסלול פעולה מלא. זהו כיוון חשוב למחקר נוסף, לא מסקנה סופית.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.