חוקרים זיהו הבדלים בתאי חיסון שעשויים לקשר לשכיחות גבוהה של מחלות אוטואימוניות בנשים, כך עולה מדיווח חדש
חוקרים זיהו הבדלים בתאי חיסון שעשויים לקשר לשכיחות גבוהה של מחלות אוטואימוניות בנשים, כך עולה מדיווח חדש
מערכת החיסון של נשים עשויה להיות מכוונת גנטית לתגובות דלקתיות חזקות יותר מזו של גברים, מה שעלול להסביר מדוע נשים נוטות יותר לפתח מחלות אוטואימוניות, כך נטען בדיווח שפורסם על ידי מכון גרוון למחקר רפואי באוסטרליה. לפי הדיווח, חוקרים זיהו יותר מאלף "מתגים גנטיים" שמתנהגים באופן שונה בתאי חיסון של נשים לעומת גברים. ההבדלים האלה מתבטאים בפעילות מוגברת של מסלולים הקשורים לדלקת אצל נשים, מה שעשוי להוות הסבר ביולוגי חדש לפערים בשכיחות מחלות אוטואימוניות בין המינים.
מחלות אוטואימוניות הן קבוצת מחלות שבהן מערכת החיסון תוקפת בטעות רקמות בריאות של הגוף במקום מזהמים חיצוניים. התקפות אלה יכולות להיות ממוקדות באיבר אחד, כמו בלוטת התריס או מפרקים, או להוות מחלה מערכתית שמשפיעה על מספר מערכות, כמו זאבת (לופוס). התוצאה יכולה להיות דלקת, נזק תאי ושינוי בתפקוד האיבר הפגוע. הדיווח ממכון גרוון מזכיר כי זאבת פוגעת בנשים בתדירות גבוהה משמעותית לעומת גברים, והחוקריים הציעו הסבר גנטי שיכול לשפוך אור על ההבדל הזה.
החוקרים זיהו יותר מאלף "מתגים גנטיים" שבהם המבנה או הפעילות שונה בין תאי החיסון של נשים אל מול גברים. מושג ה"מתגים הגנטיים" מתייחס לאלמנטים שמווסתים ביטוי של גנים - כגון אזורי שליטה בדנ״א, חלבונים שמשפיעים על פתיחת/סגירת גנים או ריאקטיביות של כרומטין. כאשר מתגים אלה פועלים בצורה שונה, הם יכולים להוביל לשינויים ברמת הביטוי של גנים המעורבים במסלולי דלקת ובתגובה החיסונית.
פעילות מוגברת של מסלולים דלקתיים אצל נשים יכולה להניב תגובות חיסוניות עזות יותר - דבר שמגן באופן חלקי מפני זיהומים אך גם מגביר את הסיכון שתגובה זו תפגע ברקמות בריאות. חשוב להדגיש שהממצאים לא מבטלים גורמים נוספים המוכרים כמשפיעים על סיכון לאוטואימוניות, כגון הורמונים, השפעות סביבתיות ואינטראקציות בין גנים וסביבה.
החוקרים מדגישים את החשיבות של הכללת שני המינים במחקרים רפואיים, שכן מחקרים רבים נשענו היסטורית על קבוצות מחקר גבריות. הבנה של הבדלים ביולוגיים בין נשים לגברים בכיוונון הגנטי של התגובה החיסונית עשויה להשפיע על הדרך שבה מפתחים טיפולים, תרופות ומדדים דיאגנוסטיים. הבחנה זו יכולה להוביל לטיפול מותאם יותר למין המטופל ולמניעת תופעות לוואי לא רצויות.
מלבד הבסיס הגנטי המוצע על ידי הדיווח, קיימים גורמי סיכון מוכרים למחלות אוטואימוניות:
הדיווח מהמכון האוסטרלי מציע שככל הנראה יש שילוב בין גורמים אלה לבין המתגים הגנטיים שזוהו, מה שתורם להסבר מורכב של השונות בין המינים.
התסמינים של מחלות אוטואימוניות משתנים לפי המחלה המוצקה והאיבר המעורב, אך יש סימנים כלליים שמחייבים בירור רפואי:
האבחנה מתבססת על היסטוריה קלינית, בדיקה גופנית, בדיקות דם לזיהוי סמנים דלקתיים ונוגדנים ספציפיים, ולעיתים הדמיות או ביופסיות. הטיפול מכוון לשליטה בדלקת, הקלה בסימפטומים ולמניעת נזק רקמתי ארוך טווח. כלים טיפוליים מקובלים כוללים תרופות מדכאות חיסון, נוגדי דלקת, טיפול תומך לתסמינים ספציפיים ולעיתים טיפולים ביולוגיים המכוונים מולקולות ספציפיות במערכת החיסון.
המודעות לכך שיש הבדלים ביולוגיים בין נשים לגברים עשויה להניע מחקרים נוספים לבחון התאמות במינון, בכיוון הטיפולי או בבחירת טיפול ביולוגי מתאים יותר, אך הדיווח מדגיש בעיקר את הצורך בהכללה שווה של המינים במחקר.
בישראל, כפי שנזכר בדיווח, מחלות אוטואימוניות כגון זאבת, דלקת מפרקים שגרונית ומחלות בלוטת התריס מוכרות כשכיחות יותר בקרב נשים. הממצאים המדווחים ממכון גרוון עשויים להציע כיוון חדש להבנת התופעה ולהשפיע על מחקר עתידי, אבחון מותאם וטיפולים ממוקדים יותר. עם זאת, מדובר בחלק מתמונה רחבה הכוללת גורמים גנטיים, הורמונליים וסביבתיים, ולכן המשך מחקר והכללה שיטתית של שני המינים במחקרים יהיו חשובים להמשך ההבהרה והיישום הקליני.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.