המדד שמנסה להסתכל על ההזדקנות עצמה, לא רק על המחלות, אבל עדיין אינו כלי אבחוני שגרתי
המדד שמנסה להסתכל על ההזדקנות עצמה, לא רק על המחלות, אבל עדיין אינו כלי אבחוני שגרתי
רופאים וחוקרי הזדקנות מנסים לקדם מושג חדש יחסית בשם "קיבולת פנימית", שמבקשת לתאר עד כמה אדם מתפקד באמת, ולא רק אילו מחלות אובחנו אצלו. הרעיון, שמקודם בידי ארגון הבריאות העולמי, כבר מעורר עניין גם במחקר קליני ובמעקב אחר מבוגרים, אך עדיין אינו כלי אבחוני שנמצא בשימוש שגרתי. המטרה היא לזהות ירידה בתפקוד מוקדם ככל האפשר, לפני שהיא מתבטאת בנפילות, נכות או הידרדרות בריאותית נוספת.
המונח רלוונטי גם לקוראים בישראל משום שהזדקנות האוכלוסייה, מעקב בקהילה וניסיונות לזהות חולשה בשלב מוקדם הם נושאים שמעסיקים מערכות בריאות רבות, ובהן גם המערכת המקומית. אבל בניגוד לבדיקת לחץ דם או סוכר, כאן מדובר עדיין במסגרת רעיונית ומחקרית, לא במדד רפואי מקובל שנכנס לשימוש יומיומי.
על פי ארגון הבריאות העולמי, "קיבולת פנימית" היא הסכום של כל היכולות הגופניות והנפשיות שאדם יכול להפעיל בכל רגע נתון. במילים פשוטות, זה ניסיון למדוד את מאגר היכולת של הגוף והנפש יחד, ולא רק את רשימת האבחנות הרפואיות.
המושג הוגדר כחלק מיוזמת ההזדקנות הבריאה של ארגון הבריאות העולמי. הרעיון מאחורי היוזמה היה לשנות את נקודת המבט על זקנה, ולהעביר את המוקד ממחלות ושבריריות בלבד אל שמירה על תפקוד לאורך השנים.
ד"ר ג'ון בירד, פרופסור ל"הזדקנות פרודוקטיבית" שסייע לפתח את המושג, הסביר לניו יורק טיימס כי "intrinsic" מתייחס לכל מה שניתן לייחס לאדם עצמו, מבפנים, ואילו "capacity" עוסק באופן שבו הוא מתפקד בפועל. ההבחנה הזו היא לב העניין: לא רק האם יש מחלה, אלא איך האדם חי, נע, חושב ומסתדר.
לדברי המומחים שצוטטו בדיווח, הציון של "קיבולת פנימית" מבוסס על חמישה תחומים: קוגניציה, כלומר זיכרון וחשיבה; תנועה, כלומר כוח וניידות; חישה, בעיקר ראייה ושמיעה; רווחה נפשית; וחיוניות, כלומר רמת אנרגיה כללית ויכולת להתמודד עם לחצים.
הגישה הזו שונה מאוד מרפואה שמחפשת איבר חולה או סמן אחד חריג. היא מנסה לתפוס תמונה רחבה יותר של הזדקנות. אבל נכון לעכשיו, אין מדובר במדד שאפשר למדוד במרפאה בצורה שגרתית וחד-משמעית. בדיוק כאן נמצא הפער בין רעיון מבטיח לבין כלי שעוד לא הבשיל.
המשמעות המעשית, לפי המומחים, היא שאם אפשר לעקוב אחרי השינויים במדד כזה לאורך זמן, רופאים עשויים לזהות מוקדם יותר סימני ירידה ולהבין מה עומד מאחוריהם. זה כבר לא רק סיווג של אדם כ"חולה" או "בריא", אלא ניסיון לתפוס את נקודת המעבר שבה התפקוד מתחיל להיחלש.
על פי מחקר שפורסם בFrontiers in Aging, יש קשר בין קיבולת פנימית לבין הסיכון של מבוגרים לנכות ולתמותה. המחקר שעליו נשען הדיווח אינו מוכיח שירידה במדד הזה גורמת לתוצאים האלה, אלא מצביע על קשר כזה. זה הבדל חשוב, במיוחד כשמדובר ברעיון שנמצא עדיין בשלבי מחקר מוקדמים.
בדיווח צוין גם שהחוקרים והעוסקים בתחום סבורים שהערך האמיתי של המושג עשוי להיות במעקב מתמשך, לא רק במדידה חד-פעמית. אם ניתן לראות שמצבו של אדם משתנה לאורך זמן, ייתכן שאפשר יהיה להתערב מוקדם יותר. עם זאת, גם כאן מדובר בהשערה שעדיין נבדקת, ולא במסקנה סופית.
לפי המומחים, השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם התערבות מוקדמת באמת תוכל לשנות את המסלול הבריאותי של האדם בהמשך. נכון לעכשיו, התשובה לכך עדיין לא הוכחה.
פרטי המימון, ניגודי העניינים והמעמד הרגולטורי של המחקר לא פורסמו במקורות הזמינים.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.