מחקרי UK Biobank מצאו קשר בין טיפוס במדרגות לבין סיכון נמוך יותר למוות ולפרפור פרוזדורים, אבל מדובר בממצאים תצפיתיים ולא בהוכחה לסיבה ותוצאה
מחקרי UK Biobank מצאו קשר בין טיפוס במדרגות לבין סיכון נמוך יותר למוות ולפרפור פרוזדורים, אבל מדובר בממצאים תצפיתיים ולא בהוכחה לסיבה ותוצאה
טיפוס קבוע במדרגות נקשר לפחות מקרי מוות ולפחות פרפור פרוזדורים, הפרעת קצב שכיחה שיכולה להעלות את הסיכון לשבץ ולסיבוכים נוספים. כך עולה משני מחקרים גדולים שנשענו על נתוני UK Biobank ופורסמו בכתבי העת Journal of cachexia, sarcopenia and muscle וNutrition, metabolism, and cardiovascular diseases. עבור קוראים בישראל, שבה מדרגות הן חלק יומיומי מבניינים, תחנות רכבת ומקומות עבודה, מדובר בהרגל זמין במיוחד. עם זאת, המחקרים עצמם מצביעים על קשר בלבד, לא על הוכחה לכך שהמדרגות לבדן משנות את גורל הלב.בר במחקרים תצפיתיים ולא בטיפול.
במחקר שפורסם בNutrition, metabolism, and cardiovascular diseases עקבו החוקרים אחר 451,089 משתתפים מבריטניה, בני 56.5 בממוצע, שלא סבלו ממחלות לב וכלי דם בתחילת המעקב. על פי המחקר של Yang H ועמיתיו, הנתונים נאספו בין 2006 ל-2010 מתוך UK Biobank, והמידע על טיפוס במדרגות הגיע משאלון במחשב מגע. החוקרים בדקו מי פיתח פרפור פרוזדורים עד 1 בפברואר 2022, והאם יש קשר בין ההרגל היומיומי הזה לבין הסיכון למחלה.
לפי הממצאים, טיפוס במדרגות נקשר לירידה בסיכון לפרפור פרוזדורים, אבל המחקר לא הוכיח שהפעולה עצמה מנעה את ההפרעה. החוקרים גם בחנו אם הקשר מושפע ממין, ממבנה גנטי ומהכושר הגופני של המשתתפים, ומצאו שההשפעה אינה זהה אצל כולם. המשמעות היא שהרגל שנראה פשוט מאוד עשוי להשתלב בתוך תמונה רחבה יותר של פעילות גופנית ובריאות לב, אבל לא כפתרון אחיד לכל אדם.
במחקר נוסף, שפורסם בJournal of cachexia, sarcopenia and muscle, נבחנה השאלה אם טיפוס יומיומי במדרגות נקשר גם לסיכון נמוך יותר למוות מכל סיבה, מסרטן וממחלות לב וכלי דם. גם כאן מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי, כלומר במחקר שעוקב אחר אנשים לאורך זמן ומחפש קשרים בין הרגלים לבין תוצאות בריאותיות, ולא בניסוי שמחלק משתתפים לטיפול ולביקורת.
על פי Sanchez-Lastra ועמיתיו, החוקרים השתמשו בנתוני UK Biobank ובדקו את מספר הטיפוסים היומיים במדרגות בבית. המשתתפים סווגו לקבוצות לפי היקף הטיפוס: ללא טיפוס, 1 עד 5, 6 עד 10, 11 עד 15, ו-16 ומעלה ביום. לפי הדיווח, העלייה במספר המדרגות נקשרה לירידה בסיכון לתמותה, כולל תמותה ממחלות לב וכלי דם. עם זאת, גם כאן מדובר בקשר סטטיסטי שנשען על דיווח עצמי ועל התאמות שונות במודל, ולא בהוכחה שכל מי שיעלה במדרגות יחיה בהכרח יותר.
העניין במדרגות נובע מהעובדה שמדובר בפעילות פשוטה, יומיומית וזולה, שאין לה כמעט חסמי כניסה. בניגוד לחדר כושר או לתוכנית אימונים מסודרת, מדרגות קיימות כמעט בכל מקום. זה גם מה שהופך את הממצא לרלוונטי במיוחד בחיי היום יום בישראל: במגדלים, בבנייני משרדים, בקניונים, בתחנות רכבת ובמרחבים ציבוריים, מדרגות הן אפשרות מוכרת ונגישה.
על פי הדיווח, שני המחקרים נשענו על אותה נקודת מוצא, פעילות גופנית לא חייבת להיות מאומצת או מאורגנת כדי להיקשר עם יתרון בריאותי. אלא שהחוקרים עצמם מצביעים על מגבלה ברורה, שמוכרת היטב במחקרי עוקבה, אי אפשר לדעת אם דווקא המדרגות הן הסיבה לשיפור, או שמא מי שעולה במדרגות הוא גם אדם בריא יותר, פעיל יותר או כזה שיש לו כושר בסיסי טוב יותר מלכתחילה.
המחקרים מחזקים את ההבנה שפעילות גופנית יומיומית, גם קצרה ופשוטה, עשויה להיות קשורה לתוצאות בריאותיות טובות יותר. אבל הם לא קובעים את אותו דבר בצורה סיבתית. הנתונים לא מראים שמדרגות החליפו טיפול רפואי, לא בדקו תועלת מול תרופות, וגם לא בחנו אם שינוי הרגלים בפועל מוריד תחלואה או תמותה לאורך שנים.
העובדה שהנתונים מגיעים מ-UK Biobank מוסיפה היקף וכוח סטטיסטי, אבל גם מעלה שאלה של הכללה. מדובר באוכלוסייה שנוטה להיות בריאה ומזוהה יותר מאוכלוסיית הרקע הכללית, כך שהממצאים עשויים לא לשקף בדיוק את כל הציבור. בנוסף, בשני המחקרים המידע על טיפוס במדרגות מבוסס על דיווח עצמי, ולא על מדידה ישירה של מספר הצעדים או הקומות.
לצד זאת, חשוב לשים לב שהחוקרים לא טענו לממצא דרמטי או מפתיע במיוחד במובן של "תרופת קסם". הם בדקו הרגל יומיומי מאוד, כזה שיכול להשתלב בקלות בשגרה, ומצאו שהוא קשור לתוצאות בריאותיות טובות יותר. במובן הזה, כוחו של הממצא הוא דווקא בפשטותו.
המחקרים הנוכחיים מחזקים את התמונה המצטברת שלפיה פעילות גופנית קלה ונגישה היא חלק חשוב בבריאות הלב, אבל הם גם משאירים שאלות פתוחות. האם העלייה במדרגות עצמה היא הגורם המשפיע, או שהיא רק סמן לאורח חיים פעיל יותר? האם הקשר זהה אצל גברים ונשים, או אצל אנשים עם כושר גופני נמוך לעומת גבוה? ובאיזו מידה ניתן להחיל את הממצאים על אוכלוסיות אחרות מעבר לבריטניה?
במחקר על פרפור פרוזדורים, החוקרים כבר מציינים שהקשר מושפע ממין, מהנטייה הגנטית ומהכושר הקרדיו-נשימתי. כלומר, גם כשמדובר בהרגל פשוט, האפקט אינו אחיד. במחקר על התמותה, השאלה הבאה היא אם קשר כזה יישמר גם במחקרים אחרים, באוכלוסיות שונות, או במחקרים שימדדו פעילות בצורה מדויקת יותר.
עד אז, המסקנה העיתונאית זהירה אך ברורה: מדרגות הן לא רק פתרון נוח כשמעלית אינה זמינה, אלא הרגל שנקשר במחקרים גדולים לפחות לסיכון נמוך יותר למוות ולפרפור פרוזדורים. מה שעדיין לא הוכח הוא שהן לבדן גרמו לכך.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.