מה קרה לבתי החולים במחוז שסגר את תחנות הפחם: אשפוזי החורף צנחו בעשרות אחוזים

במחוז יווני שצמצם זיהום אוויר, אשפוזי החורף בשל בעיות לב ירדו בעשרות אחוזים

במחוז מערב מקדוניה שביוון, שהיה מרכז אירופי לכריית פחם ולתחנות כוח, נסגרו מכרות ותחנות כוח במהלך העשור האחרון. חוקרים מקומיים ניצלו את ההזדמנות כדי לבחון מה קורה לבריאות התושבים כאשר זיהום האוויר יורד, כך עולה מדיווח שפורסם לאחרונה. לפי הדיווח, בבתי החולים המרכזיים באזור, המשרתים למעלה מ-200,000 תושבים, ירדו אשפוזי החורף בשל בעיות לב בין 22% ל-42% בין השנים 2011 ל-2021. זאת לעומת עלייה של כ-2% בבית חולים כפרי סמוך. גם שיעור החולים עם התקפי לב ובעיות קצב חמורות ירד לכדי שליש מרמות 2011, ורמות גופרית דו-חמצנית בחורף ירדו ביותר מ-90%.

זיהום אוויר ומחלות לב

הקשר בין זיהום אוויר למחלות לב וכלי דם נתמך על ידי מנגנונים ביולוגיים מוכרים. זיהום אוויר תעשייתי ותחבורתי כולל חלקיקים מזעריים (PM2.5 ו-PM10), גופרית דו-חמצנית (SO2), תחמוצות חנקן (NOx) וגזים אחרים. חשיפה לאותם מזהמים יכולה לגרום לדלקת מערכתית, חמצון שומנים בדם, עלייה ביכולת הקרישה של הדם ושינויים בתפקוד כלי הדם. תהליכים אלה מגדילים את הסיכון להתקפי לב (אינפקטוס מיוקרד), אירועים איסכמיים אחרים ושערוריות קצב.

חלקיקים זעירים יכולים להגיע אל המערכת הנשימתית העמוקה ואף לחדור למחזור הדם, שם הם מעוררים תגובות דלקתיות מקומיות ומערכתיות. גופרית דו-חמצנית ונוטריינטים גזיים נוספים מעוררים ברונכוקונסטריקציה וחמרת מחלות נשימתיות, אך גם תורמים ללחץ על הלב ולחוסר אספקת חמצן לרקמות. ירידה משמעותית ברמות SO2 כפי שתואר במחוז מערב מקדוניה יכולה להפחית את עוצמת הגירוי הדלקתי והמגיבים הפרו-קרישתיים שבדרך כלל מגבירים אירועי לב בחורף.

הסבר להעדפה בעונת החורף

החורף הוא תקופה בה אירועים לבביים ונשימתיים נפוצים יותר: קור יוצר לחץ כללי על המערכת הקרדיו-וסקולרית, דלקות ויראליות נפוצות יותר, והרמות של חלקיקים מזהמים עשויות לעלות עקב שריפות חימום ותנאי שקע אוויר. לכן תועלות בריאותיות שנובעות מירידה בזיהום עשויות להיות מדודות במיוחד בחורף. הדיווח מצביע על ירידות משמעותיות באשפוזים ובעיות קצב בחורף במחוז שבו ירדו זיהומים תעשייתיים דרמטית, תוצאה שתואמת את ההבנה הפתופיזיולוגית של השפעת מזהמים בעונות הקרות.

דוגמאות מקבילות בעולם

מקרה דומה תועד בארצות הברית: סגירת מפעל לעיבוד פחם ליד פיטסבורג ב-2016 הובילה לירידה מיידית של 42% בביקורי חדר מיון בשל בעיות לב. גם הכנסת אזורי אוויר נקי בבראדפורד שבבריטניה ובלונדון נמצאה קשורה לירידה בביקורי רופא משפחה בשל בעיות לב ונשימה. דוגמאות אלו מדגישות כי צמצום חשיפה למזהמים ברמה האוכלוסייתית יכול להביא לתועלות בריאותיות מהירות ומוחשיות.

גורמי סיכון מקבוצות בסיכון מוגבר

לא כל האוכלוסייה חשופה בסיכון שווה. קבוצות בסיכון מוגבר כוללות חולים עם מחלות לב קיימות, תת-פקע של כלי דם, אי ספיקת לב, מחלות ריאתי כרוניות כמו COPD ואסטמה, חולי סוכרת, קשישים ותינוקות. גם מעשנים וכאלה עם חשיפה תעסוקתית למזהמים נמצאים בסיכון מוגבר. בבחינת השפעות בריאותיות של הפחתת זיהום יש לשים לב להתפלגות הגיל ומחלות רקע באוכלוסייה, שכן אלה משפיעים על מידת הירידה באשפוזים ובביקורים אצל רופאים.

דרכי מניעה והפחתת סיכון ברמה אישית ורמת מדיניות

ברמה ציבורית, מעבר לאנרגיה נקייה וסגירת מקורות זיהום תעשייתיים ומטעני דלק מאופרת מהווים את ההשפעה המשמעותית ביותר על רמות זיהום האוויר. רגולציה על פליטות, אזורי אוויר נקי, ביצוע מדיניות תחבורה נקייה ועידוד אנרגיות מתחדשות יכולים להוביל לירידות משמעותיות בתחלואה ומוות הקשורים לזיהום.

ברמה אישית ניתן להפחית חשיפה באמצעות מעקב אחר נתוני איכות האוויר המקומיים והימנעות מפעילות גופנית מאומצת בחוץ כאשר הרמות גבוהות, שימוש במערכות סינון אוויר בבית (מכשירי מסננים עם יכולת ללכוד PM2.5), ובמקרים ספציפיים שימוש במסכות מתאימות בזמן חשיפה גבוהה. אנשים בסיכון צריכים לשמור על טיפול מתמשך במחלותיהם הכרוניות, לעקוב אחר תוכנית טיפולית ולהתייעץ עם הרופא לגבי חיסונים ושינויים תרופתיים בזמן אירועי זיהום חריפים.

סימפטומים וטיפולים שכדאי להכיר

תסמינים שעשויים להעיד על אירוע לבבי שבגינו יש לפנות לעזרה רפואית מיידית כוללים כאב או לחץ בחזה שמש radiate לזרוע, לסנטר, לקיבה או לגב; קוצר נשימה פתאומי וחמור; הזעה קרה; בחילה או הקאה; תחושת סחרחורת או עילפון. בעיות קצב חמורות עשויות להתבטא בפרפלקציות לב, פעימות מהירות מאוד, התעלפות או קוצר נשימה ללא סיבה ברורה.

טיפול באירועים כאלה נעשה בבית חולים וכולל מיון מהיר, בדיקות דם לאנזימי לב, אק"ג, טיפול תרופתי נוגד קרישה ותרופות לשיפור אספקת הדם ללב, ולעתים התערבות כירורגית או צנתור כלילתי. טיפול בהחמרות נשימתיות כולל חמצון, מרחיבי סימפונות ולעתים אנטיביוטיקה או סטרואידים לפי הצורך.

מתי לפנות לרופא

יש לפנות מיד לחדר מיון במקרה של חשד להתקף לב, קוצר נשימה חמור או תסמינים ניווניים של דיכוי הכרה. יש לפנות לרופא המשפחה או למרפאה אם מופיעים תסמינים נשימתיים חדשים שמטרידים, החמרה בתסמינים כרוניים, או אם חשופים לזיהום ממושך ויש שינוי במצב הבריאותי. בנוסף, מי שבקבוצות סיכון צריך להתייעץ עם רופא לגבי אמצעי מניעה אישיים ותוכניות חירום להתמודדות עם עליות זמניות בזיהום האוויר.

ממצאי המחקר במחוז מערב מקדוניה והדוגמאות הבינלאומיות המובאות בדיווח מדגישים את ההשפעה הברורה של מדיניות סביבתית על בריאות הציבור. בישראל, שבה זיהום אוויר הוא נושא מרכזי בערים גדולות, תוצאות אלה עשויות להיות רלוונטיות לדיון הציבורי על מעבר לאנרגיה נקייה וצמצום מקורות פליטה מזהמים.

כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.