בדיקת הדמיה שאינה מומלצת, סקר סרטן שמזיק יותר ממה שעוזר, ובדיקות בתדירות גבוהה מדי, כך נראית התופעה שהרפואה העולמית מנסה לעצור כבר יותר מעשור, אך עדיין לא ברור עד כמה הצליחה להשפיע על התנהגות הרופאים בשטח.
בדיקת הדמיה שאינה מומלצת, סקר סרטן שמזיק יותר ממה שעוזר, ובדיקות בתדירות גבוהה מדי, כך נראית התופעה שהרפואה העולמית מנסה לעצור כבר יותר מעשור, אך עדיין לא ברור עד כמה הצליחה להשפיע על התנהגות הרופאים בשטח.
בדיקת PET-CT יקרה לחולה שסיים טיפול בסרטן המעי הגס, CT לכאבי ראש שגרתיים, אקו לב לפני ניתוח קטרקט, כולם דוגמאות לבדיקות שאף הנחיה קלינית לא מומלצת עליהן במצבים אלו. זו רק קצה הקרחון של תופעה שהרפואה העולמית מנסה להתמודד איתה כבר יותר מעשור: בדיקות יתר ואבחון יתר, מצב שבו פעילות רפואית לא רק שאינה מועילה, אלא עלולה להזיק.
אבחון יתר הוא מצב שבו בדיקה מגלה ממצא רפואי שגם אילו לא היה מאובחן, לא היה גורם לתחלואה או לתמותה. הטיפולים הנובעים מאבחנה כזו מציבים בפני החולה סיכונים ועול שאין להם הצדקה קלינית.
מידה מסוימת של בדיקות יתר קיימת תמיד ברפואה: חוסר ידע, חשש מטעות, ציפיות המטופל, רגישותם הגוברת של אמצעי אבחון חדישים ותרבות רפואית שהצטברה לאורך שנים. אבל בעשורים האחרונים הצטרפה סיבה משמעותית נוספת: החשש מתביעה משפטית. כמחצית מהרופאים בארצות הברית הצביעו על כך כגורם מרכזי לסטייה מהנחיות מקובלות ולביצוע בדיקות בתדירות גבוהה מהמומלצת.
בשנת 2012 יצאו המועצה האמריקאית לרפואה פנימית, ארגון הצרכנים Consumer Reports ותשעה איגודים מדעיים אמריקאיים ביוזמה משותפת שנקראה "בוחרים בתבונה" (Choosing Wisely). העיקרון פשוט: כל איגוד מדעי מפרסם רשימה של חמש פרוצדורות אבחנתיות או טיפוליות שהוא ממליץ להפחית, בהתבסס על ראיות מצטברות מהספרות המדעית.
היוזמה גדלה במהירות והיא קיימת כיום ביותר מ-80 מדינות. בארצות הברית לבדה פרסמו יותר מ-80 איגודים מדעיים את רשימותיהם, הכוללות יותר מ-700 המלצות "לא תעשה".
ישראל הצטרפה למיזם בדצמבר 2017, כשהמכון לאיכות ברפואה של ההסתדרות הרפואית בישראל השיק את הגרסה המקומית. האיגודים הרפואיים השונים פרסמו את הרשימות לפי תחום התמחותם, סך הכול 73 המלצות שניתן לצפות בהן באתר ההסתדרות הרפואית. מאז אפריל 2022 הפרסומים לא חודשו, אולם יש כיום כוונה לשוב ולהרחיב את המיזם.
בין ההמלצות הבולטות ברשימה הישראלית: אין לבצע CT או MRI לכאבי ראש שגרתיים, כולל מיגרנות, כל עוד הבדיקה הנוירולוגית תקינה ואין "נורות אזהרה" קליניות. אין לבצע הדמיות עמוד השדרה בששת השבועות הראשונים להופעת כאב גב תחתון שגרתי, אלא אם מתלווים לו תסמינים חריגים.
כמו כן, אין לבצע אקו לב או CT לב כהכנה שגרתית לפני ניתוחים שאינם בסיכון גבוה, כגון ניתוח קטרקט, כל עוד אין מחלת לב פעילה. אין לבצע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן במטופלים עם תוחלת חיים קצרה או במטופלי דיאליזה כרוניים, כיוון שהסיכונים עולים על התועלת. ואין לבצע בדיקות OCT ושדה ראייה בתדירות גבוהה מהמומלצת בחולי גלאוקומה יציבים.
אבל האם פרסום רשימות כאלה באמת משנה משהו בשטח? סקירה שיטתית שפורסמה ב-2021 בכתב העת The Milbank Quarterly בחנה 131 מחקרים שבדקו את ההשפעה של יוזמת "בוחרים בתבונה". הממצא המרכזי: הפצת ההנחיות לבדה, פרסום הרשימות באתרים או שליחתן לרופאים, כמעט לא הפחיתה את השימוש בבדיקות מיותרות. רק 13% מהמקרים שבהם הסתפקו בהפצה פסיבית הביאו לשינוי התנהגות בהתאם להנחיות.
לעומת זאת, התערבויות אקטיביות של מערכות הבריאות, כמו תזכורות ממוחשבות לרופאים, הגבלת גישה לבדיקות מסוימות או הדרכות מקצועיות, הביאו לתוצאות הרבה יותר טובות: 65% מהמקרים הראו שינוי בהתאם להנחיות. על פי הסקירה, התערבויות רב-רכיביות המכוונות לרופאים הן כיום היעילות ביותר להפחתת שימוש בבדיקות מיותרות.
הממצאים מצביעים על כך שפרסום הנחיות לבדו אינו מספיק. כדי להפחית את השימוש בבדיקות מיותרות, נדרשות מערכות בריאות לפעול באופן אקטיבי: להטמיע את ההנחיות במערכות ממוחשבות, להדריך רופאים ולפעמים אף להגביל גישה לבדיקות שאינן מומלצות.
עבור מטופלים, המסר ברור: יותר בדיקות לא בהכרח אומר יותר בריאות. לפעמים, הבדיקה שלא נעשתה היא הבדיקה הטובה ביותר. מומלץ להתייעץ עם רופא ולשאול האם הבדיקה שהוא ממליץ עליה נמצאת בהנחיות הקליניות, ומה היא אמורה לשנות בטיפול. אם התשובה אינה ברורה, אולי עדיף לוותר.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.