מחקר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מצא שבקרב מי שרמת הקסיליטול בדם שלהם הייתה הגבוהה ביותר, הסיכון לאירוע קרדיו-וסקולרי חמור היה גבוה יותר, אך החוקרים מדגישים שלא הוכחה סיבתיות
מחקר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מצא שבקרב מי שרמת הקסיליטול בדם שלהם הייתה הגבוהה ביותר, הסיכון לאירוע קרדיו-וסקולרי חמור היה גבוה יותר, אך החוקרים מדגישים שלא הוכחה סיבתיות
ממתיק נפוץ שמופיע גם במוצרים שנמכרים בישראל, כמו ריבות, מסטיקים, משקאות ותכשירי היגיינת פה, נקשר במחקר לסיכון גבוה יותר להתקף לב ולשבץ. על פי המחקר שפורסם ב-European Heart Journal (2024), אנשים שבדם שלהם נמצאו הרמות הגבוהות ביותר של קסיליטול היו בסיכון גבוה ב-57% לאירוע קרדיו-וסקולרי חמור בתוך שש שנים, לעומת מי שרמותיהם היו הנמוכות ביותר. הממצאים פורסמו בכתב העת European Heart Journal והוצגו גם בכינוס השנתי של האיגוד האירופי לקרדיולוגיה במינכן. לקישור למחקר: https://doi.org/10.1093/eurheartj/ehae244
על פי המחקר, הקסיליטול הוא תחליף סוכר שנמצא בשימוש נרחב במזונות ללא סוכר, במשקאות, במסטיקים ובמשחת שיניים. החוקרים ציינו כי ממתיקים דלי קלוריות רבים הם אלכוהולי סוכר שמיוצרים גם באופן אנדוגני, אך ברמות הנמוכות מפי 1,000 לעומת הרמות לאחר צריכה כתחליף סוכר.
במסגרת הניתוח נבדקו נתונים של 17,710 בני אדם. החוקרים השוו בין הרבעון שבו נמדדו ריכוזי הקסיליטול הגבוהים ביותר בדם לבין הרבעון שבו נמדדו הריכוזים הנמוכים ביותר. לאורך מעקב של שש שנים, הקבוצה עם הרמות הגבוהות יותר נרשמה כבעלת סיכון גבוה ב-57% לאירוע קרדיו-וסקולרי גדול, כמו התקף לב, שבץ או מוות ממחלה קרדיו-וסקולרית.
החוקרים גם בחנו את הסיכון לאורך 30 שנה, ושם הפער עמד על 18%. לדבריהם, הקשר נשמר גם לאחר שהתחשבו בגיל ובמין, וגם לאחר שנלקחו בחשבון גורמי סיכון אחרים, ובהם מדד מסת הגוף, לחץ דם גבוה וסוכרת.
למרות הכותרת המדאיגה, החוקרים עצמם מדגישים כי הממצאים אינם מוכיחים שצריכת קסיליטול היא שגורמת ישירות להתקפי לב או לשבץ. זהו הבדל חשוב, משום שהמחקר לא בדק תזונה בפועל לאורך זמן כגורם יחיד, אלא מצא קשר בין רמות הקסיליטול בדם לבין הסיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים.
המשמעות היא שהנתונים מעלים דגל אזהרה, אבל עדיין לא מספקים הוכחה חד-משמעית לכך שהממתיק עצמו הוא האשם. ייתכן, לפי אופי המחקר, שיש גם גורמים נוספים שלא נמדדו במדויק. לכן החוקרים קוראים למחקרים נוספים.
ד"ר מרקו ויטקובסקי, מבית החולים האוניברסיטאי שאריטה, הסביר כי במחקרים קודמים הקבוצה שלו הראתה שקסיליטול עשוי לחזק את היכולת של טסיות הדם ליצור קרישים. במחקר קודם נוסף, לדבריו, נמצא קשר בין רמות גבוהות של קסיליטול בדם לבין אירועים קרדיו-וסקולריים אצל אנשים בסיכון גבוה. במחקר הנוכחי, כך אמר, הם ביקשו לבדוק אם הקשר הזה מופיע גם במדגם גדול יותר של האוכלוסייה הכללית, ובמעקב ארוך יותר.
הממצא נוגע לשאלה רחבה יותר שמעסיקה חוקרים ורופאים בשנים האחרונות, מה באמת אנחנו יודעים על הבטיחות הלבבית של ממתיקים דלי קלוריות. קסיליטול, כמו ממתיקים אחרים, משווק לעיתים כתחליף "בריא יותר" לסוכר. אבל לדברי ויטקובסקי, אנשים רבים צורכים ממתיקים מלאכותיים מתוך הנחה שהם בטוחים יותר מסוכר, ובדרך כלל גם רשויות רגולטוריות רואות בהם חומרים בטוחים.
דווקא משום כך, הקשר שנמצא כאן מחדד פער בין האופן שבו תחליפי סוכר נתפסים בציבור לבין מה שמדעי הלב עדיין לא יודעים עליהם. החוקרים אמרו כי הממצאים לאורך זמן באוכלוסייה הכללית מדגישים עד כמה מעט ידוע על הבטיחות הקרדיו-וסקולרית של קסיליטול, וכי יש צורך במחקרים נוספים, במיוחד לנוכח העלייה בכמות הקסיליטול במוצרים מסחריים.
עבור הקוראים בישראל, זה רלוונטי מפני שמוצרים עם ממתיקים מלאכותיים אינם נדירים על מדפי הסופרמרקט, וגם כאן קסיליטול מופיע במזונות "ללא סוכר" ובמוצרי לעיסה והיגיינת פה. עם זאת, המחקר לא בחן צריכה מקומית בישראל ולא קבע הנחיה חדשה לשימוש בממתיק.
המחקר מוסיף נתון מטריד לשיחה המדעית סביב תחליפי סוכר, אבל הוא עדיין רחוק מלהיות תשובה סופית. הוא לא הוכיח שקסיליטול גורם לאירועי לב וכלי דם, והוא גם לא קבע מהו הסף שבו הסיכון משתנה, אם אכן יש כזה. הוא כן מצביע על כך שרמות גבוהות שלו בדם אינן תופעה תמימה מבחינת הלב וכלי הדם.
במונחים עיתונאיים, מדובר בממצא שמזמין זהירות נוספת ולא בהוכחה לשינוי מדיניות מיידי. במונחים מדעיים, זהו עוד שלב בהבנה של הקשר האפשרי בין תחליפי סוכר לבין סיכון קרדיו-וסקולרי, אך לא סוף הסיפור.
החוקרים אמרו כי דרושים מחקרים נוספים, בייחוד לנוכח העובדה שכמות הקסיליטול במוצרים ממשיכה לעלות. השאלה הבאה, לפי הממצאים, היא האם החשיפה במזון ובמוצרים יומיומיים אכן משפיעה על הסיכון, ואם כן, באילו תנאים ובאילו רמות.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.