חוקרים באוניברסיטת אלבמה מדווחים על תוצאות ראשוניות בניסוי במודל מעבדתי
חוקרים באוניברסיטת אלבמה מדווחים על תוצאות ראשוניות בניסוי במודל מעבדתי
חוקרים באוניברסיטת אלבמה מדווחים על תוצאות ראשוניות בניסוי במודל מעבדתי
חוקרים מאוניברסיטת אלבמה בארה"ב בחנו שילוב של תרופה מדכאת חיסון קיימת עם חומר המופק ממקורות תזונתיים, במודל מעבדתי של מחלת הזאבת, כך עולה מדיווח שפורסם לאחרונה. המחקר, שנערך על בעלי חיים בלבד, בדק את החומר Urolithin A, המסווג על ידי ה-FDA האמריקאי כבטוח לצריכה ונמכר כתוסף תזונה ללא מרשם. על פי הדיווח, החוקרים בראשות ד"ר רווי קומאר בחנו את התרופה cyclosporine לבדה, את ה-Urolithin A לבדה, ואת השילוב ביניהם. הניסוי נערך על מודל של מכרסמים נקבות בלבד, משום שזאבת שכיחה יותר בנשים. לפי הממצאים שדווחו, השילוב הראה תוצאות טובות יותר מכל אחד מהטיפולים לבדו. החוקרים ציינו בדיווח כי רק כ-30% עד 40% מהאוכלוסייה מייצרים באופן טבעי את החומר הפעיל במערכת העיכול, ולכן במחקר השתמשו בגרסה סינתטית. זאבת היא מחלה אוטואימונית כרונית המטופלת בישראל במסגרת סל הבריאות, והשאלה האם תוספי תזונה עשויים להשפיע על הטיפול רלוונטית גם לחולים בישראל. חשוב להדגיש: מדובר במחקר פרה-קליני בלבד, שטרם נבדק בבני אדם. החוקרים עצמם הזהירו שאסור להחליף תרופות שנקבעו על ידי רופא בתוספי תזונה ללא מרשם.
Urolithin A הוא מטבוליט המתקבל מפירוק תרכובות פוליפנוליות המצויות בפירות מסוימים ובאגרוביות, על ידי חיידקי מעי מסוימים. בחלק מהאנשים חוסר היכולות של המיקרוביום לפרק את התרכובות הללו מוביל לכך שרק כ-30% עד 40% מהאוכלוסייה מייצרים באופן טבעי את החומר הפעיל במערכת העיכול. בעקבות זאת פותחו גרסאות סינתטיות של Urolithin A הנמכרות כתוסף תזונה. ההשפעות המיוחסות ל-Urolithin A כולל תמיכה בתהליכי מיטוכונדריאלית ואוטופאגיה ברמה תאית, תהליכים שיכולים להשפיע על דלקת וחילוף החומרים בתאים. מחקרים פרה-קליניים בחיות מראים אפקטים ביולוגיים במספר מערכות, אך משמעות התוצאות בבני אדם עדיין דורשת בדיקה קלינית מבוקרת.
Cyclosporine היא תרופה מדכאת חיסון שמשמשת להקטנת פעילות מערכת החיסון במצבים אוטואימוניים ובהשתלות. היא פועלת בעיקר על לימפוציטים מסוג T ומונעת הפעלה של מסלולים חיסוניים שמובילים לתגובה דלקתית אינטנסיבית. בזאבת, שבה יש הפעלה לא מתאימה של המערכת החיסונית כנגד רקמות של הגוף, טיפול מדכא חיסון יכול לצמצם נזק אורגני ולהקל תסמינים. עם זאת, מדכאי חיסון כמו cyclosporine נושאים סיכונים של תופעות לוואי, ביניהן סכנת זיהומים, רעילות כלייתית ואינטראקציות עם תרופות אחרות, ולכן השימוש בהם מותאם ומפוקח על ידי רופא.
הדיווח המתמקד בניסוי בעכברים מצביע על כך ששילוב של cyclosporine ו-Urolithin A הוביל לתוצאות טובות יותר בהשוואה לכל אחד מהטיפולים בנפרד במודל של זאבת. עם זאת, תוצאות בעכברים אינן בהכרח משתמעות ישירות לבני אדם. הבדלים בפיזיולוגיה, במטבוליזם ובמיקרוביום מעי עשויים לשנות את הזמינות הביולוגית והאפקט של תרכובות. בנוסף, ניסויים בבעלי חיים לרוב נעשים במינונים ובתנאי ניסוי מבוקרים שאינם משקפים את המורכבות הקלינית בבני אדם, כולל מחלות רקע, טיפולים מקבילים והבדלים פרטניים. החוקרים עצמם הדגישו כי מדובר במחקר פרה-קליני בלבד ושאין להחליף תרופות מרשם בתוספי תזונה.
לפני שיתחיל שימוש בבני אדם בבדיקת שילוב טיפולים כזה יש צורך בשורת שלבים: אישור אתי ומינהלי לניסויים קליניים, בחינת בטיחות תחילה במתנדבים בריאים (שלב I), הערכת מינון ויעילות ראשונית (שלב II), ובהמשך ניסויים גדולים יותר להשוואת תוצאים וחיפוש תופעות לוואי נדירות (שלב III). במהלך שלבים אלה יש לבדוק גם אינטראקציות בין Urolithin A לתרופות שונות, לרבות cyclosporine, ולהעריך האם השילוב משפיע על רמות תרופות בדם, רעילות כלייתית או סיכון לזיהומים.
מטופלים עם זאבת המטופלים במסגרת סל הבריאות בישראל ממשיכים לקבל החלטות טיפוליות בהתאם להמלצות הרופאים והפרוטוקולים הקיימים. חשוב להדגיש כי תוספי תזונה שאינם מרשם עשויים להיראות כבטוחים אך הם לא נבדקים באופן דומה לתרופות מאושרות. החולים צריכים לדווח לרופא או לרוקח על נטילת תוספים, משום שיכולות להיות אינטראקציות או השפעות בלתי צפויות על הטיפול התרופתי. כל החלטה לשינוי בטיפול, הפחתה או השמטה של תרופה מרשם חייבת להתבצע בפיקוח רפואי.
חולה עם זאבת שחווה החמרה בתסמינים כגון חום גבוה, פריחה חדשה, כאבי מפרקים עזים, סימני דלקת בכליות (שינוי בתפקוד כליות, בצקות) או תסמינים סיסטמיים אחרים צריך לפנות בהקדם לרופא. לפני התחלת כל תוסף חדש יש להיוועץ עם הרופא או רוקח, במיוחד כאשר המטופל נוטל מדכאי חיסון כמו cyclosporine. במידה וחולה בוחר לנטול Urolithin A באופן פרטי, מומלץ לעקוב אחר תפקודי דם וכליות ולקיים ניטור רפואי סדיר.
לסיכום, המחקר מעודד מבחינת תובנות פרה-קליניות על אפשרות של גישה משולבת, אך אין הוא מהווה הוכחה לבטיחות או ליעילות בבני אדם. יש צורך בניסויים קליניים מבוקרים לפני כל שינוי בהנחיות הטיפול הקליניות.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.