חזרה לעמוד הראשי
חדשות הבריאות
10,000 אנשים מעל גיל 95: המחקר הישראלי שמחפש את סוד ההזדקנות האיטית

גנטיקאי ניר ברזילאי חוקר אנשים מעל גיל 95 ומוביל יוזמה למציאת גנים המאטים הזדקנות, כך עולה מדיווח חדש

מערכת קוד הבריאותפורסם 26.8.20261 דקות קריאה
תמונת המחשה בנושא 10,000 אנשים מעל גיל 95: המחקר הישראלי שמחפש את סוד ההזדקנות האיטית
תמונת המחשה בנושא 10,000 אנשים מעל גיל 95: המחקר הישראלי שמחפש את סוד ההזדקנות האיטית · צילום: קוד הבריאות
חדשות הבריאות

10,000 אנשים מעל גיל 95: המחקר הישראלי שמחפש את סוד ההזדקנות האיטית

גנטיקאי ניר ברזילאי חוקר אנשים מעל גיל 95 ומוביל יוזמה למציאת גנים המאטים הזדקנות, כך עולה מדיווח חדש

מאת מערכת קוד הבריאות · פורסם 26.8.2026 · 1 דקות קריאה
תמונת המחשה בנושא 10,000 אנשים מעל גיל 95: המחקר הישראלי שמחפש את סוד ההזדקנות האיטית
תמונת המחשה בנושא 10,000 אנשים מעל גיל 95: המחקר הישראלי שמחפש את סוד ההזדקנות האיטית צילום: קוד הבריאות
הבהרה רפואית: המידע באתר זה נועד למטרות חינוכיות ועיתונאיות בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי מקצועי. בכל שאלה רפואית, פנו לרופא המשפחה שלכם.

ניר ברזילאי, גנטיקאי המוביל גישה חדשה ברפואה, בוחן לא רק טיפול במחלות בודדות אלא האם ניתן לפתח תרופות שישפרו את משך השנים החיים הבריאות. לפי הדיווח, ברזילאי חוקר כבר עשרות שנים אנשים שחיו מעל גיל 100 ואת הגורמים הגנטיים והביולוגיים שעוזרים להם להתנגד למחלות ולדחות את ההזדקנות. כיום הוא מוביל יוזמה בשם SuperAgers Initiative שמטרתה לגייס 10,000 אנשים מעל גיל 95 ובני משפחותיהם למחקר, במסגרת ניסיון לזהות דפוסים גנטיים וביולוגיים שיכולים להנחות פיתוח תרופות ואסטרטגיות מניעה. "אנשים לא מגיעים מעל גיל 100 בלי הסבר גנטי כלשהו", אמר, ובמקביל מוביל פרויקט למציאת סמנים ביולוגיים אמינים שיבחנו האם תרופות ושיפורים באורח חיים מאטים את ההזדקנות. ברזילאי מעדיף את המונח "גרוסיאנס" על פני "אריכות חיים", לנוכח ההייפ ומידע מוטעה סביב הנושא. בישראל תחום מחקרי ההזדקנות זוכה להתעניינות גוברת, אך מבחינה קלינית הוא עדיין בחיתוליו.

מהי ההזדקנות הביולוגית

הזדקנות אינה רק הליך כרונולוגי אלא תהליך ביולוגי מורכב המשפיע על תפקוד התאים והמערכות השונות בגוף. עם השנים מצטברים נזקי דנ"א, פוחתת היכולת לתקן פגיעות מולקולריות, משתנים מסלולי מטבוליזם וחלה דלדול של פונקציות של מערכת החיסון והרקמות. תופעות אלה יחד מגבירות את הסיכון למחלות כרוניות רבות כמו מחלות לב, סוכרת, סרטן וניוון עצבי. גישות מחקר מודרניות מנסות לא רק לטפל בתחלואות בודדות אלא להתמקד בתהליכים הבסיסיים שמקדמים הזדקנות, מתוך תקווה שכך ניתן יהיה להאריך את התקופה שבה אדם בריא ומתפקד - מה שלברזילאי קורא "שנות החיים הבריאות".

מנגנונים גנטיים ומטבוליים

ברזילאי ועמיתיו מצאו, לפי הדיווח, וריאציות בגנים הקשורים לחילוף חומרים של כולסטרול ושומנים כקשורות לאריכות חיים בריאה. מדובר בכיוון תואם קו חשיבה רחב בשדה שבו מקשרים תפקוד מטבולי מאוזן ושמירה על הומאוסטזיס של שומנים לסיכון מופחת למחלות קרדיו-מטבוליות ולתוחלת חיים ארוכה יותר. באופן כללי, וריאציות גנטיות יכולות להשפיע על רמות ליפידים בדם, על פעילות קולטנים ותהליכי שימור תאים, ועל תגובות דלקתיות. מנגנונים שכיחים במחקר הזדקנות כוללים נזק חמצוני, דלקת כרונית ברמה נמוכה, אי יציבות גנומית ושינויים באוטופגיה - התהליך שבו התא מסלק מרכיבים פגועים. כל אלה עשויים להיות מושפעים גם על ידי הבדלים גנטיים ותורשתיים.

סמנים ביולוגיים של הזדקנות

אחת המטרות שמוביל ברזילאי היא זיהוי סמנים ביולוגיים אמינים להזדקנות. סמן ביולוגי כזה אמור לשקף את קצב ההזדקנות הביולוגית יותר מהגיל הכרונולוגי, ולהיות שימושי להערכת השפעת התערבויות. סמנים אפשריים שנחקרים בשדה כוללים מדדים מולקולריים של נזק דנ"א, פרופילי ביטוי גנטי, סימנים דלקתיים, מדדים של מטבוליזם ליפידים, וסמנים אפיגנטיים (שינויים בכרומטין שמשקפים גיל ביולוגי). מבחינה מחקרית, סמן טוב צריך להיות מדיד באופן אמין, לשקף שינויים בזמן ולהיות קשור לתוצאות בריאותיות משמעותיות.

חיקוי גנים ותרופות עתידיות

הרעיון ליצור תרופות "שמחקות" השפעות גנטיות מועילות מבוסס על התפיסה שניתן לזהות מנגנונים גנטיים המגנים על אנשים ארוכי חיים ולנצל אותם תרופתית. גישה כזו יכולה לכלול פיתוח תרופות שמתקנות מסלולים מטבוליים, מפחיתות דלקת כרונית או משפרות מנגנוני תיקון דנ"א ואוטופגיה. חשוב להדגיש כי פיתוח תרופות כאלה מחייב בדיקות קפדניות בבעלי חיים ובניסויים קליניים בשל סיכון לשליטה לא נכונה במערכות ביולוגיות מורכבות והשלכות בלתי צפויות על מטבוליזם ותנגודת למחלות.

התערבויות מוכרות ומניעה

מלבד פיתוח תרופות, ידוע היטב כי מספר גורמי סיכון והשפעות סביבתיות משפיעים על קצב ההזדקנות והתפתחות מחלות כרוניות. שמירה על תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת, הפחתת עישון ושתיית אלכוהול מתונה, וניהול סטרס יכולים לתרום לבריאות ארוכת טווח. ניטור וטיפול בגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים כגון יתר לחץ דם, סוכרת ושומנים בדם הינם מרכזיים במניעת מורבידיות. מחקרים רבים בתחום מצביעים על השפעה מצטברת של אורח חיים בריא גם באוכלוסיות מבוגרות.

להצטרף למחקר ומתי לפנות לרופא

ה-SuperAgers Initiative שברזילאי מוביל שואפת לגייס 10,000 אנשים מעל גיל 95 ובני משפחותיהם, ומשתתפים כאלו יכולים לתרום ידע חשוב על גורמי סיכון והגנה. אנשים שמעוניינים להשתתף צריכים לפנות לגופים המארגנים לקבלת פרטים על התנאים והבדיקות שיימשכו במסגרת המחקר. בכל מקרה של שינוי בתפקוד הקוגניטיבי, ירידה תפקודית חדה, סימפטומים קרדיו-וסקולריים או סימפטומים אחרים מדאיגים, מומלץ לפנות לרופא. במעקב שגרתי בגיל מבוגר חשוב לבצע בדיקות לבדיקת גורמי סיכון כמו פרופיל ליפידים, סוכר בצום ולחץ דם, ולקבל מותאמות אישית של המלצות טיפוליות ואורח חיים.

תחום מחקר ההזדקנות ממשיך להתפתח. יוזמות כמו SuperAgers Initiative יכולות לספק תובנה על גורמים הגנטיים והביולוגיים שמאפשרים שנות חיים רבות וטובות יותר, אך הדרך לתרגום ממצאים אלה לטיפולים קליניים בטוחים ויעילים דורשת מחקר יסודי וזהיר.

כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.