חזרה לעמוד הראשי
חדשות הבריאות
37 מבוגרים במחקר בריטי: דווקא זיכרונות שגרתיים נעשים קשים יותר לשליפה עם הגיל

חוקרים מאוניברסיטת איסט אנגליה בוחנים כיצד משתנה האופן שבו אנשים מבוגרים זוכרים אירועים מהעבר

מערכת קוד הבריאותפורסם 27.8.20261 דקות קריאה
תמונת המחשה בנושא 37 מבוגרים במחקר בריטי: דווקא זיכרונות שגרתיים נעשים קשים יותר לשליפה עם הגיל
תמונת המחשה בנושא 37 מבוגרים במחקר בריטי: דווקא זיכרונות שגרתיים נעשים קשים יותר לשליפה עם הגיל · צילום: קוד הבריאות
חדשות הבריאות

37 מבוגרים במחקר בריטי: דווקא זיכרונות שגרתיים נעשים קשים יותר לשליפה עם הגיל

חוקרים מאוניברסיטת איסט אנגליה בוחנים כיצד משתנה האופן שבו אנשים מבוגרים זוכרים אירועים מהעבר

מאת מערכת קוד הבריאות · פורסם 27.8.2026 · 1 דקות קריאה
תמונת המחשה בנושא 37 מבוגרים במחקר בריטי: דווקא זיכרונות שגרתיים נעשים קשים יותר לשליפה עם הגיל
תמונת המחשה בנושא 37 מבוגרים במחקר בריטי: דווקא זיכרונות שגרתיים נעשים קשים יותר לשליפה עם הגיל צילום: קוד הבריאות
הבהרה רפואית: המידע באתר זה נועד למטרות חינוכיות ועיתונאיות בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי מקצועי. בכל שאלה רפואית, פנו לרופא המשפחה שלכם.

המחקר מאוניברסיטת איסט אנגליה מצא שאנשים מבוגרים נוטים לשמר זיכרון של התמונה הכללית יותר מאשר פרטים ספציפיים, וכי המעבר בין סוגי זיכרונות שונה עם הגיל. במחקר השתתפו 37 סטודנטים ו-37 מבוגרים מהקהילה, והמשתתפים התבקשו להיזכר בזיכרונות שונים בתגובה למילות מפתח: זיכרונות ספציפיים של אירוע חד-פעמי (למשל מסיבת יום הולדת) וזיכרונות קטגוריים של חוויות חוזרות ושגרתיות (למשל נסיעה לעבודה). התוצאות הראו כי ביצוע המטלה ירד אצל כל המשתתפים כאשר נדרשו לעבור הלוך ושוב בין סוגי הזיכרונות, אך המבוגרים התקשו במיוחד בהיזכרות בזיכרונות החוזרים והשגרתיים במצב של מעבר בין סוגים, בעוד שהיכולת להיזכר באירועים ספציפיים נפגעה פחות.

מהו זיכרון אוטוביוגרפי

זיכרון אוטוביוגרפי מתייחס למידע על אירועים ותמונות מחיי היום-יום של האדם: הן אירועים חד-פעמיים מפורטים והן דפוסי התנהגות חוזרים. זיכרונות ספציפיים כוללים פרטים של זמן ומקום, חושים ורגשות הקשורים לאירוע מסוים. זיכרונות קטגוריים או שגרתיים מתארים תבניות חוזרות, שגרות והתנהגויות שאינן תמיד מקושרות לרגע מסוים אחד.

מנגנונים נוירוביולוגיים ומעשיים

תהליכי שליפה של זיכרונות כוללים רשתות מוחיות רבות. ההיפוקמפוס חשוב לקידוד ולשליפת פרטים ספציפיים של אירועים, בעוד שהקורטקס הפרה-פרונטלי משתתף בבקרת תשומת לב ובמעברים בין אסטרטגיות של חיפוש זיכרון. עם הגיל חלים שינויים מבניים ותפקודיים באזורים אלה של המוח, וכן בהיענות של רשתות עצביות שמקשרות בין זיכרון, קשב ובקרה קוגניטיבית. לכן מעבר תדיר בין דרכי שליפה - מצד ספציפי לקטגורי וחזרה - מייצר דרישה גבוהה יותר למשאבי בקרה קוגניטיביים, והחולשה שלהם קשורה לירידה בביצוע, כפי שתואר במחקר.

גורמי סיכון שמשפיעים על זיכרון עם הגיל

מספר גורמי סיכון ידועים עלולים להחמיר ירידה בזיכרון: שיעמם פסיכיאטרי כמו דיכאון, חוסר שינה כרוני, חוסר פעילות גופנית, אירועים קרדיו-וסקולריים, סכרת, שימוש בתרופות מסוימות והיעדר גירוי קוגניטיבי. אף שאין מידע מהמחקר על מורפולוגיה בריאותית של המשתתפים, הקשרים הללו מוסברים בספרות המקובלת ומסבירים מדוע תפקוד שליפה בין סוגי זיכרונות עשוי להידרדר אצל חלק מהמבוגרים יותר מאשר אצל אחרים.

השלכות על התפקוד היומיומי

היכולת לשלוף זיכרונות שגרתיים נחוצה לתכנון ולהתמצאות בשגרה: לדעת מתי להגיע לעבודה, לזכור שגרת נטילת תרופות, לבצע מטלות מרובות שלב ולתאם פעולות חוזרות. אם המעבר בין סוגים של זיכרונות קשה יותר, אדם עלול להיאבק בזיהוי פרטים של שגרות בתוך הקשר משתנה, להימנע מלזכור פעילויות שחוזרות על עצמן בתנאים משתנים, ולהרגיש שהרשמים הכלליים נשמרים אך הפרטים היומיומיים נעשים מטושטשים. במחקר המדובר נמצא שהקושי של מבוגרים מתבטא בעיקר בזיכרונות החוזרים במצב של מעבר בין סוגי זיכרונות, בעוד שהיזכור של אירועים ספציפיים נפגע פחות.

אסטרטגיות לשיפור ושליטה בזיכרון

יש דרכים מוכרות לשפר את היעילות של שליפת זיכרונות בחיי היומיום:

  • שימוש ברמזים סביבתיים או כלי עזר חיצוניים כמו רשימות, יומנים, תזכורות דיגיטליות ותוויות שמסייעים לבצע "שחזור הקשר" ולהנחות את החיפוש בזיכרון.
  • קיבוע שגרות במקום קבוע ובזמנים קבועים כדי להפחית דרישות הבקרה הקוגניטיבית בעת ביצוע משימות שגרתיות.
  • אימון קוגניטיבי שממוקד בשליטה קוגניטיבית ובעיבוד פרטים, תרגול משימות שמערבות מעבר בין סוגים שונים של מידע וקידוד תיאורים מפורטים של אירועים.
  • אורח חיים בריא: פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת, תזונה מאוזנת וניהול גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים תורמים לשימור תפקוד קוגניטיבי.
  • שמירה על מעורבות חברתית ופעילות שכלית עשויה לעודד רשתות זיכרון ולתרום לשימור יכולת השליפה.

מתי לפנות לרופא

ירידה מסוימת בזיכרון עם הגיל היא תופעה שכיחה, אך יש מצבים הדורשים הערכה רפואית:

  • החמרה מהירה בזיכרון או בשינוי בתפקוד היומיומי שמפריעה לעצמאות.
  • קושי חמור בהתמצאות בזמן ובמקום, או חזרתיות בשל חוסר זיכרון לפעולות חשובות.
  • סימפטומים נלווים כמו בלבול חמור, שינויי אישיות, ירידה בשיפוט או תסמינים פסיכיאטריים - דיכאון או חרדה - המשפיעים על תפקוד.

מסקנה מעשית

המחקר של אוניברסיטת איסט אנגליה מדגיש שהתמודדות עם מעבר בין סוגי זיכרונות מהווה אתגר גם באוכלוסייה הבריאה, ושהקושי בביצוע מטלות שכאלה נוטה להיות חמור יותר אצל מבוגרים, במיוחד כשמדובר בזיכרונות שגרתיים. הבנה של ההבדל בין זיכרונות ספציפיים לקטגוריים והטמעת אסטרטגיות תמיכה יכולות להקל על התפקוד היומיומי ולסייע לזיהוי מוקדם של דפוסים שמצריכים בדיקה רפואית.

כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.