90 אחוז מהמשתתפים הגיבו לחיסון המכוון למוטציה הנפוצה ביותר בסרטן הלבלב

מחקר ראשוני בארה"ב מראה תגובה חיסונית אצל 90 אחוז מהמשתתפים בסיכון גבוה למחלה

חיסון ניסיוני עשוי להציע דרך לעצור סרטן לבלב בשלב מוקדם, לפני שהופך לפולשני, כך עולה מדיווח שפורסם לאחרונה. החיסון מכוון למוטציה בגן KRAS הנמצאת ביותר מ-90 אחוז ממקרי סרטן הלבלב, ומאמן את מערכת החיסון לזהות ולהשמיד תאים הנושאים את המוטציה. במסגרת ניסוי קליני קטן שכלל 20 משתתפים בסיכון גבוה למחלה, חלקם עם מוטציה גנטית וחלקם עם היסטוריה משפחתית חזקה, החיסון עורר תגובה חיסונית אצל 90 אחוז מהמשתתפים, על פי הדיווח. במהלך תקופת המעקב, אף אחד מהמשתתפים לא פיתח סרטן לבלב, ואצל חלקם אף נרשמה הצטמקות של ציסטות טרום-סרטניות. החיסון, הנקרא mKRAS-VAX, מכיל ששה פפטידים סינתטיים המדמים שברים של חלבון KRAS המוטנטי המצוי בתאי סרטן.

רקע על KRAS ותפקידו בסרטן הלבלב גן KRAS מקודד לחלבון שנמצא במסלולי איתות תאיים חשובים לבקרה על גדילה, חלוקה והישרדות התא. מוטציות ב-KRAS גורמות לעתים להפעלת יתר של האיתות הזה, מה שמוביל להתרבות בלתי מבוקרת של תאים והיווצרות גידולים ממאירים. בעין הרפואה, מוטציות ב-KRAS מזוהות בתדירות גבוהה במיוחד בסרטן הלבלב, ותוצאתן היא לעתים עמידות יחסית לטיפולים מסוימים. הגישה החיסונית מבוססת על זיהוי הבדלים קטנים בין חלבון ה-KRAS התקין לבין הגרסה המוטנטית; פפטידים סינתטיים מדמים את מקטעי החלבון הללו ומטרתם לגרום לתגובה חיסונית שמטפלת בתאים הנושאים את המוטציה ללא פגיעה משמעותית בתאים בריאים.

מנגנון החיסון והתגובה החיסונית חיסון מסוג זה מציג לאנטיגנים של החלבון המוטנטי בפני מערכת החיסון - בעיקר בפני תאי T ציטוטוקסיים ואולי גם תאי B שמייצרים נוגדנים. הצגה חוזרת של הפפטידים הסינתטיים מעוררת זיהוי ממוקד של תאים הנושאים את המוטציה על גבי משטח התא, ופוטנציאלית גורמת להריגתם באמצעות משתחררים ציטוטוקסיים או גיוס תהליכים אימונית אחרים. בעקרון, גישה זו מכוונת לתאים טרום-סרטניים או לגידולים זעירים בשלב מוקדם, כשהעומס הסרטני נמוך והמערכת החיסונית יכולה עדיין להשפיע.

משמעות הדיווח מהניסוי הקליני תוצאות הניסוי המדווח - תגובה חיסונית אצל 90 אחוז מהמשתתפים והיעדר התפתחות סרטן הלבלב בתקופת המעקב - מעידות על פוטנציאל מניעתי או מזעור סיכון אצל אנשים בסיכון גבוה. עם זאת, מדובר בניסוי קטן של 20 משתתפים; גודל המדגם והמשך המעקב קריטיים להערכת יעילות ובטיחות לטווח ארוך. בנוסף, הצטמקות של ציסטות טרום-סרטניות במדגם מצביעה על אפשרות להשפעה על נגעים פרה-מלאיגניים, אך יש להיזהר בהכללות עד לנתונים מניסויים מבוקרים וגדולים יותר.

גורמי סיכון לסרטן הלבלב גורמי סיכון ידועים כוללים גיל מתקדם, היסטוריה משפחתית של סרטן הלבלב, מוטציות תורשתיות מסוימות (כולל כאלה המשפיעות על מסלולי סיגנלינג כמו KRAS), עישון, סוכרת ממושכת, שמנים יתר, חשיפה לחומרים מסוימים ותנאים דלקתיים כרוניים של הלבלב. אנשים עם רקע משפחתי חזק או עם סימנים גנטיים בסיכון עשויים להיחשב כמועמדים לניטור קפדני או למחקרים קליניים של חיסונים מניעתיים.

תסמינים ואתגרי האבחון התסמינים המוקדמים של סרטן הלבלב יכולים להיות מעורפלים: כאב בטן או גב, ירידה במשקל, עייפות, ירידה בתיאבון, ירידה פתאומית בסוכר הדם או הופעת צהבת במקרים שבהם הגידול חוסם דרכי המרה. בשל אופיים המעורפל של התסמינים והיעדר סימנים ספציפיים בשלבים המוקדמים, המחלה מאובחנת פעמים רבות בשלבים מאוחרים, מה שמקשה על הטיפול ומוביל לשיעורי הישרדות נמוכים.

דרכי מניעה ובדיקות מעקב לא ניתן למנוע את כל המקרים של סרטן הלבלב, אך ישנם צעדים שמפחיתים סיכון: הפסקת עישון, שמירה על משקל גוף תקין, שליטה על סוכרת ומניעת חשיפה לחומרים מסרטנים ידועים. באנשים בסיכון גבוה עקב היסטוריה משפחתית או בדיקות גנטיות, נהוג לעתים לבצע מעקב צמוד שכולל הדמיות (כגון אולטרסונוגרפיה אנדוסקופית, MRI או CT בהתאם לפרוטוקול) ובדיקות מעקב אחרות לזיהוי שינויים פרה-סרטניים מוקדם ככל האפשר. השתתפות בניסויים קליניים להערכת חיסונים מניעתיים או אסטרטגיות טיפול מוקדם יכולה להיות אופציה במרכזים המתאימים.

טיפולים קיימים ומקומם של חיסונים ניסיוניים הטיפול בסרטן לבלב מתקדם כולל כריתה כירורגית כשהגידול ניתן להסרה, טיפולים כימותרפיים, טיפול בסימפטומים וטיפולים תומכים. גישות אימונותרפיות נמצאות בחקר רחב, אך הצלחה קלינית מוגבלת עד כה בחלק מהמקרים. חיסונים המכוונים למוטציות ספציפיות כמו mKRAS-VAX מייצגים אסטרטגיה המנסה לנצל שונות מולקולרית שנמצאת בגידול כדי להשיג סלקטיביות גבוהה יותר ולמנוע אזורים עמידים לטיפולים אחרים.

מתי לפנות לרופא יש לפנות לרופא אם מופיעים תסמינים חשודים כמו כאבי בטן או גב בלתי מוסברים, ירידה במשקל, צהבת, שינוי פתאומי בסוכרת או תסמינים אחרים מתמשכים. אנשים עם היסטוריה משפחתית משמעותית של סרטן הלבלב או עם בדיקות גנטיות המעלות חשד למוטציות קשורות למחלה צריכים להתייעץ עם יועץ גנטי ומומחה מערכת העיכול לגבי מעקב מותאם ואפשרות להשתתף בניסויים קליניים.

בסיכום, הדיווח על תגובה חיסונית בקרב 90 אחוז מהמשתתפים והיעדר הופעת סרטן בתקופת המעקב נותנים תקווה שגישה חיסונית המכוונת ל-KRAS עשויה בעתיד להיות כלי במאבק בסרטן הלבלב, אך דרושים ניסויים גדולים וממושכים יותר כדי לקבוע את יעילותה ובטיחותה לטווח הארוך.

כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.