אלכוהול נקשר להעלאת הסיכון לפחות לשבעה סוגי סרטן

לפי דיווח חדש, הפסקת שתיית אלכוהול עשויה להפחית את הסיכון לשבעה סוגי סרטן לפחות, אך ייתכן שיידרשו עד 20 שנה כדי להשתוות לרמת הסיכון של מי שמעולם לא שתו

ד"ר פיליפה קיי מתארת את הקושי שבהמלצה למטופלים להפסיק או לצמצם את צריכת האלכוהול במטרה להפחית את הסיכון לסרטן. לפי הדיווח, רופאה זו מתמודדת עם שאלות רבות ממטופלים שעברו טיפולים בסרטן ומעוניינים למנוע חזרת המחלה. הכתבה מדווחת כי אלכוהול מעלה את הסיכון לפחות לשבעה סוגים של סרטן, וכי אין רמת שתייה בטוחה לחלוטין מבחינה אונקולוגית. עם זאת, מצוין כי הפסקת שתייה עשויה להפחית את הסיכון לאורך זמן, כאשר הטענה המרכזית בדיווח היא שתהליך פחת הסיכון לרמה של אדם שמעולם לא שתה אלכוהול עשוי לארוך כ-20 שנה, גם עבור אנשים ששתו באופן קבוע במשך עשרות שנים.

כיצד אלכוהול מגביר סיכון לסרטן הקשר בין צריכת אלכוהול וסיכון לסרטן מוסבר במספר מנגנונים ביולוגיים מקובלים. אתנול, המרכיב הפעיל במשקאות אלכוהוליים, מומר בגוף לאצטאלדהיד, חומר שהתגלתה עליו פעילות מזיקה לרנ"א ולדנ"א ועלול לגרום לנזקים גנטיים המקושרים להתמרה סרטנית. בנוסף, אלכוהול משפיע על מטבוליזם של הורמונים, כולל אסטרוגן, מה שיכול להגביר סיכון לסוגי סרטן רגישים להורמונים. שתייה עלולה גם להחליש את המערכת החיסונית ולהפחית יכולת תיקון הדנ"א והגנה מפני גידולים. גורמים אלה פועלים יחד עם השפעות מקומיות - במגע ישיר עם ריריות הדגם של מערכת העיכול או מערכת הנשימה במקרה של צריכה ושתייה ממושכת.

אילו סוגי סרטן נקשרים לצריכת אלכוהול הכתבה מציינת שהאלכוהול מעלה את הסיכון לפחות לשבעה סוגים של סרטן. באופן כללי, בספרות הרפואית מקובל לקשר את צריכת האלכוהול עם סרטן של מערכת העיכול העליונה, כבד, שד ושאר אתרים רגישים להשפעות הורמונליות ונזק דנ"א. הקשר הוא בדרך כלל תלוי מינון: ככל שצריכת האלכוהול גבוהה יותר והתקופה ממושכת יותר, הסיכון המוחלט גדל.

זמן והגורמים להפחתת סיכון

הזמן הדרוש להפחתת סיכון הדיווח מדגיש טענה מרכזית כי הפחתת הסיכון לרמה של אדם שמעולם לא שתה עשויה לארוך כ-20 שנה, אף אצל אנשים שצרכו אלכוהול באופן קבוע במשך עשרות שנים. מדובר בהערכה לגבי קצב ההתאוששות של הסיכונים האונקולוגיים לאחר הפסקת שתייה; זמן זה משקף את הצורך במילוי הזמן הדרוש לתיקון נזקים תת-כרוניים, החלפת תאים פגועים והפחתת חשיפה חוזרת לגורם מסרטן. יש לזכור שהשפעת ההפסקה על הסיכון האישי תלויה במגוון גורמים פרטניים.

גורמים המשפיעים על קצב ההפחתה כמה גורמים ישפיעו על קצב וدرجة ההפחתה בסיכון לאחר הפסקת שתייה: משך ודרגת הצריכה בעבר, גיל המפסיק, מצב בריאותי כולל (כולל תפקוד כבד ומערכת החיסון), נטייה גנטית לתיקון דנ"א ולמטבוליזם של אלכוהול, ושילוב עם גורמי סיכון אחרים כמו עישון, תזונה לקויה או חשיפה לסרטנים נוספים. לפיכך, עבור חלק מהאנשים הסיכון עשוי לרדת מהר יותר מאשר עבור אחרים; אצל חלקוּת יתכנו נזקים בלתי הפיכים שיישארו גם לאחר הפסקה.

יתרונות בריאותיים והמלצות מעשיות

יתרונות מיידיים ואחרים של הפסקת שתייה הפסקת שתייה מביאה יתרונות בריאותיים רבים נוספים מעבר לפוטנציאל להפחתת סיכון לסרטן. תועלות מיידיות עשויות לכלול שיפור בתפקוד הכבד, הורדת לחץ דם אצל מסוימים, שיפור איכות השינה ותפקוד המטבוליזם. בנוסף, הפסקה יכולה להפחית סיכון למחלות לב, סוכרת וסיבוכים אחרים התלויים בהרגלי חיים. גם במטופלים שעברו טיפול בסרטן, הפסקת שתייה עשויה לתרום לשיקום הכללי ולהפחתת סיכון להישנות או להופעת ממאירות משנית, אם כי ההשפעה המדויקת תלויה במצב האינדיבידואלי.

המלצות מעשיות למטופלים ההמלצה הברורה מדווחת כקשוחה עבור מטופלים: לצמצם או להפסיק שתייה. יש לגשת לגישה פרואקטיבית שכוללת שקילה של היקף הצריכה, שיחה עם רופא המשפחה או אונקולוג לגבי הצעדים המתאימים, ותמיכה מקצועית להפסקת שתייה במידת הצורך. שינויי אורח חיים משלימים כמו פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת ושמירה על משקל בריא הם חשובים גם הם בהפחתת סיכון כולל לסרטן.

מתי לפנות לרופא

מתי לפנות לרופא מומלץ לפנות לרופא כאשר קיימת דאגה לגבי ההשפעה של צריכת אלכוהול על הסיכון לסרטן, כאשר יש היסטוריה משפחתית של סרטן או אבחנה אישית, או כאשר הפסקת שתייה מלווה בסימפטומים גופניים כמו צהבת, כאבי בטן ממושכים, שינויי עיכול, שיעול מתמשך או איבוד משקל בלתי מוסבר. גם אנשים שמתקשים לצמצם או להפסיק לבד צריכים לפנות לייעוץ רפואי כדי לקבל תמיכה תרופתית או פסיכו-סוציאלית מתאימה.

כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.