חדשות הבריאות

לא רק אימהות: עלייה של 30% בדיכאון בקרב אבות בשנה שאחרי הלידה

דיווח מצביע על עלייה של כ-30% באבחנות דיכאון אצל אבות בשנה הראשונה לאחר הלידה, אך רק חלק קטן מאובחן רשמית. הממצאים טרם אומתו; יש לפנות לאיש מקצוע במידת הצורך.

מאת מערכת קוד הבריאות · פורסם 16.7.2026
אבות חדשים גם סובלים מדיכאון לידה, על פי דיווח
אבות חדשים גם סובלים מדיכאון לידה, על פי דיווח צילום: קוד הבריאות
הבהרה רפואית: המידע באתר זה נועד למטרות חינוכיות ועיתונאיות בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי מקצועי. בכל שאלה רפואית, פנו לרופא המשפחה שלכם.

דיכאון לאחר לידה מזוהה בעיקר עם אימהות טריות, אך תובנות חדשות מדווחות כי גם אבות חדשים עלולים לפתח את המצב, אם כי בהופעה שונה ובאבחון נמוך יותר. הכתבה ציינה כי בעוד שהדיכאון לאחר לידה אצל נשים כולל עצב, חרדה, קשיי שינה וקושי ביצירת קשר עם התינוק, אצל גברים התסמינים עשויים להתגלות אחרת. הכתבה ציטטה פסיכולוג שטוען כי אבות חדשים חווים שינויים הורמונליים משמעותיים, כולל ירידה ברמות הטסטוסטרון ועלייה בקורטיזול, מה שעלול להגביר את הרגישות לדיכאון וחרדה. בנוסף נמסר שמחקר שוודי שפורסם השנה בדק למעלה ממליון אבות ומצא עלייה של כ-30 אחוז באבחנות דיכאון והפרעות קשורות לחץ לקראת סוף השנה הראשונה אחרי הלידה, בהשוואה לתקופה שלפני ההריון. הכתבה העריכה כי רק כעשירית מהמקרים מאובחנים באופן רשמי, ומזהירה שאבות רבים עשויים לסבול בשקט. כמו כן, צוין שהסיכון של האב לדיכאון לאחר לידה עולה באופן משמעותי אם גם בת הזוג שלו מושפעת מהמצב.

מהו דיכאון לאחר לידה אצל אבות דיכאון לאחר לידה אצל אבות הוא מצב שבו גבר סובל מתסמינים דיכאוניים בתחילת חיי ההורות או במהלך השנה שלאחר הולדת הילד. אצל גברים התמונה הקלינית עלולה לכלול פחות ביטויי עצב קלאסיים ויותר סימפטומים כמו עצבנות, כעס, ניתוק רגשי, עייפות כרונית, הפרעות שינה ולפעמים שימוש מוגבר בחומרים כמערך התמודדות. חשוב להבחין בין מצב רוח ירוד חולף ובין דיכאון המוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, בתפקוד הזוגי וביכולת לטפל בתינוק.

מהו דיכאון לאחר לידה אצל אבות

מנגנונים אפשריים הסברים ביולוגיים נכללו גם הם בדיווח: שינויים הורמונליים אצל גברים שלאחר הלידה תוארו כגורם תורם. ירידה ברמות טסטוסטרון ועלייה ברמות הקורטיזול עלולות להשפיע על מצב הרוח ועל תגובת הגוף ללחץ. מעבר לכך קיימים מנגנונים פסיכו-סוציאליים משמעותיים: עומס ההורות, חוסר שינה כרוני, שינוי בתפקידים בבית, ציפיות חברתיות לגבי תפקוד גברי ותחושת חוסר מסוגלות לטפל בתינוק או לתמוך בבת הזוג. כאשר בת הזוג עצמה סובלת מדיכאון אחרי לידה, מצבו של האב עלול להחמיר עקב עומס תפקידי ותמיכה גבוהים יותר, וכן עקב דאגה ממצבה של האם.

גורמי סיכון הכתבה ציינה כי הסיכון עולה באופן משמעותי אם גם בת הזוג מושפעת; זהו גורם סיכון בולט. גורמי סיכון נוספים המוכרים באופן כללי כוללים היסטוריה של הפרעות מצב רוח אצל האב, מחלות כרוניות, חוסר רשת תמיכה משפחתית וחברתית, קשיים כלכליים, לידות קשות או אשפוז של התינוק, והורים צעירים. גם טיפוסי אישיות מסוימים וחשיפה לאירועים סטרסוריים סמוכים להולדה עלולים להגביר סיכון לדיכאון.

תסמינים אופייניים אצל גברים

תסמינים אופייניים אצל גברים תסמיני דיכאון לאחר לידה אצל גברים עשויים לכלול שינוי במצב הרוח עם עלייה בכעס ובעצבנות, חוסר עניין או הנאה בפעילויות שבעבר היו מהנות, ריחוק רגשי מהמשפחה או מהתינוק, בעיות שינה שאינן מוסברות אך עלולות לכלול ערות מרובה או שינה לא מרעננת, ירידה בתיאבון או אכילה מוגברת, ירידה באנרגיה ותחושת חוסר אונים. בחלק מהמקרים יופיעו גם סימפטומים חרדתיים, חשיבה אובדנית או מחשבות פליליות כלפי עצמם או אחרים. בשל אופיים השונה של התסמינים, דיכאון אצל גברים עלול להתפס כעצבנות או כבעיות התנהגותיות ולא כבעיה נפשית הזקוקה לטיפול.

אבחון ואתגרים הכתבה ציינה שמספר האבות המאובחנים נמוך בהרבה מהתפוצה המשוערת, והערכת כעשירית מהמקרים מאובחנים באופן רשמי מצביעה על חסמים בהכרה ואבחון. אתגרים כוללים סטיגמה חברתית, חוסר מודעות בקרב מטפלים ראשוניים ובמערכת הבריאות, והבדלים בהצגת התסמינים שגורמים להחמצת המקרה. אבחון נכון דורש שיחה פתוחה עם המטפל, שאלות מדויקות לגבי שינויים במצב הרוח ובתפקוד, ובחינה של היסטוריה פסיכיאטרית וסביבתית.

טיפול ומניעה

טיפול ומניעה טיפול בדיכאון לאחר לידה אצל אבות מבוסס על עקרונות המקובלים לטיפול בדיכאון בכלל והסתגלות הורית בפרט. טיפולים נפוצים כוללים פסיכותרפיה (כולל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי), טיפול זוגי או משפחתי לשיפור התקשורת והתמיכה ההדדית, וכן במקרים מסוימים טיפול תרופתי עם נוגדי דיכאון בהדרכת רופא. תמיכה חברתית מעשית, שיפור איכות השינה ככל הניתן, חלוקת מטלות הורות, קבוצות תמיכה להורים ולזוגות, והכוונה להתרגולות הורותיות יכולים להפחית לחץ ולסייע בהתמודדות מוקדמת. חשוב שסביבה תומכת תעודד את האב לפנות לעזרה מבלי בושה.

מתי לפנות לרופא יש לפנות לרופא משפחה, פסיכיאטר או מטפל מקצועי אם התסמינים משפיעים על תפקוד יומיומי, על היכולת לטפל בתינוק, אם קיימות מחשבות אובדניות או בלבול לגבי התנהגות כלפי עצמם או אחרים. יש גם לפנות אם בת הזוג סובלת מדיכאון, שכן המצב המשולב מגביר את העומס ודרוש מעקב וטיפול משולב. אבחון וטיפול מוקדמים יכולים לשפר תוצאות הן לאב והן למשפחה כולה, ולהקטין את הסיכון להחמרה ולפגיעה בהתפתחות הילד ובמערכות היחסים המשפחתיות.

כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.