דיווח חדש מאירופה מצביע על חוסר מידע בניסויים קליניים בנושא תוספי קריאטין, כך עולה מפרסום בכתב העת Nutrients
דיווח חדש מאירופה מצביע על חוסר מידע בניסויים קליניים בנושא תוספי קריאטין, כך עולה מפרסום בכתב העת Nutrients
חוקרים מאוניברסיטת ספליט בקרואטיה ומהמכללה הרפואית של אוניברסיטת יאגלונית בפולין פרסמו סקירה רחבה של מאות ניסויים קליניים שנועדו לבדוק תוספי קריאטין שניתנו דרך הפה. הם בחנו 357 דוחות מחקר שפורסמו בין 1994 ל-2023 והעריכו כיצד דווחו סוגי הקריאטין, טענות שיווקיות לגבי תכשירים חדשים וכיצד נבדקה ספיגת הקריאטין למח העצם ולמוח. ממצא מרכזי שצוין בדיווח הוא כי טענות שיווקיות בדבר שיפור ספיגה של תכשירי קריאטין חדשים אינן נתמכות בראיות מספיקה מניסויים קליניים, וכי כ-15.5% מהמחקרים אינם מציינים כלל את הצורה הכימית המדויקת של הקריאטין שבו השתמשו. עוד צוין כי מעט ניסויים בחנו את ספיגת הקריאטין למוח, ורק שני ניסויים עסקו בקשר בין ספיגה לבין העשרת תכולת הקריאטין במוח.
קריאטין הוא מולקולה טבעית הנמצאת ברקמות שונות בגוף, ובפרט בשרירים ובמוח. בתזונה היא מגיעה בעיקר ממקורות חלבון מהחי, אך גם מיוצרת בכבד ובכליות. בתוספים, קריאטין נצרך בעיקר כדי לשפר ביצועים סיבולתיים וכוחיים בספורט, אך נעשה בו שימוש גם במחקרים על תפקוד קוגניטיבי, עייפות ומצבים נוירולוגיים שונים. בקרב צרכנים בישראל משתמשים רבים בתוספי קריאטין למטרות ספורט ולבריאות כללית, ולכן שאלת הספיגה והאפקטים במוח רלוונטית גם לקהל המקומי.
כשרוצים שהקריאטין יפעל באיבר מסוים יש שלב מרכזי: הספיגה ממערכת העיכול לדם ואחר כך העברה לרקמות המטרה. הבדלים בין צורות כימיות שונות של קריאטין יכולים להשפיע על יציבות בתכשיר, על פירוק בקיבה ועל הקליטה במעי. עם זאת, הסקירה מעלה כי הטענות לגבי יתרונות ספיגה של תכשירים חדשים לא נתמכות היטב בניסויים קליניים. בחלק מהמחקרים לא צוינו פרטים חיוניים על הצורה הכימית של הקריאטין, מה שמקשה על השוואה בין ניסויים והסקת מסקנות כוללות.
העברה של חומרים מהדם למוח נשלטת על ידי מחסום הדם-מוח (blood-brain barrier), שמתכנן לסנן ולווסת כניסת מולקולות. לכן גם אם רמות הקריאטין בדם עולות לאחר נטילה דרך הפה, זה לא אומר בהכרח שהרמות במוח יעלו באופן דומה. לפי הדיווח, רק מעט ניסויים בחנו באופן ישיר את ספיגת הקריאטין למוח, ורק שניים בדקו בפרט את הקשר בין ספיגה לבין עלייה בתכולת הקריאטין במוח. הממצא הזה מדגיש פער בידע: יש הוכחה רחבה על השפעות מערכיות של קריאטין בשריר, אבל הראיות לגבי העשרת תכולת הקריאטין במוח בעקבות תוספים דרך הפה מוגבלות.
מחקרים שבודקים רמות קריאטין במוח מסתמכים על טכניקות הדמיה ומדידות ביוכימיות מסוימות. מדידה מדויקת של תכולת קריאטין במוח דורשת בדרך כלל שיטות רגישות ומורכבות, ולעתים נמצאת במגבלות טכניות ואתיות. כמו כן, שונות בפרוטוקולי ניסוי - כולל סוג הקריאטין, המינון, משך הטיפול ומאפייני המשתתפים (גיל, מין, מצב בריאותי, צריכת תזונה) - מקשה על השוואת תוצאות בין מחקרים שונים. חוסר ציון הצורה הכימית של הקריאטין בכ-15.5% מהמחקרים מייצר קושי נוסף בבחינה שיטתית של היעילות.
עבור משתמשים שמתעניינים בקריאטין לשיפור זיכרון או בריאות מוחית, המסקנה המעשית היא שמחקרים קליניים ישירים על ספיגת הקריאטין למוח מוגבלים. טענות שיווקיות לגבי תכשירים "משופרים" מבחינת ספיגה צריכות להיבחן בזהירות, במיוחד אם לא נתמכות בניסויים קליניים פתוחים וביצועיים. במקביל, קריאטין מהווה תוסף נפוץ לספורט, ויש לו גוף ראיות רחב יותר בהקשר השרירי; עם זאת, אי-הוודאות לגבי השפעותיו הישירות על המוח נשארת.
מי ששוקל שימוש בקריאטין לצרכים רפואיים או קוגניטיביים - במיוחד אנשים עם מצבים כרוניים, נשים בהריון או מניקות, או אנשים שלוקחים תרופות מתמשכות - כדאי שיפסיקו בהתייעצות עם רופא או תזונאי קליני. רופא יכול לעזור להעריך תועלת מול סיכון, לבחון אינטראקציות אפשריות עם תרופות ולשקול בדיקות מעקב במידת הצורך. כמו כן, רצוי לוודא שקניין התוסף מספק מידע מפורט על הצורה הכימית והרכב המוצר כדי להקל על בחינה מושכלת של המידע המדעי הקיים.
הסקירה מצביעה על צורך במחקרים נוספים שמדגימים בצורה מפורטת את ספיגת הקריאטין למוח והשפעתה התפקודית. חשוב שפרסומים עתידיים יציינו במפורש את הצורה הכימית של התוסף, פרוטוקולים אחידים למדידה ופרטי אוכלוסיית המחקר, כדי לאפשר השוואה טובה יותר ולגבש המלצות מבוססות. רגולציה ושקיפות של תוויות המוצרים יסייעו לצרכנים להבחין בין טענות שיווקיות לבין הוכחות מדעיות מוצקות.
בקיצור, למרות מחקר רב על קריאטין שנעשה בשנים האחרונות, יש פער ברור בידע לגבי ספיגתו למוח והשפעותיה הקוגניטיביות, והדיווח על 357 המחקרים ונתון ה-15.5% מדגישים את הצורך בשיפור דיווחי ניסוי ובמחקרים שמכוונים ישירות לשאלה זו.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.