המחקר עקב אחרי כ-28,700 חולים באנגליה ומצא פער בולט בין נשים לגברים: נשים נטו יותר לפתח דיכאון או חרדה אחרי האבחנה, אך דווקא מסלול שבו נכנסה גם בעיה נפשית היה קטלני יותר, ובעיקר אצל גברים. מדובר בקשר תצפיתי שאינו מוכיח סיבתיות.
המחקר עקב אחרי כ-28,700 חולים באנגליה ומצא פער בולט בין נשים לגברים: נשים נטו יותר לפתח דיכאון או חרדה אחרי האבחנה, אך דווקא מסלול שבו נכנסה גם בעיה נפשית היה קטלני יותר, ובעיקר אצל גברים. מדובר בקשר תצפיתי שאינו מוכיח סיבתיות.
אצל אנשים שאובחנו בסוכרת מסוג 2, הסכנה אינה נעצרת רק בלב או בכליות. במחקר בריטי חדש, שעקב אחרי כמעט 29 אלף חולים, מצא כי כאשר דיכאון, חרדה או מצב נפשי דומה הופיעו אחרי אבחנת הסוכרת, נמצאה תמותה מוקדמת יותר במסלול הזה. אצל גברים במסלול הזה, גיל המוות החציוני היה 61, כמעט תשע שנים לפני נשים שהלכו באותו נתיב, כך עולה מהמחקר שפורסם בכתב העת PLoS Medicine (למחקר המלא).
הממצא הזה חשוב גם לקוראים בישראל, משום שסוכרת מסוג 2 היא מחלה שכיחה כאן כמו בבריטניה, והיא מלווה לא פעם בסיבוכים רפואיים ונפשיים. המחקר אינו בודק את המצב בישראל, אבל הוא מדגיש נקודה שקל לפספס: לא רק הסיבוכים הגופניים קובעים את התמונה, אלא גם הדרך שבה מחלת הסוכרת מצטלבת עם בריאות הנפש ועם דפוסי השימוש במערכת הבריאות.
על פי המחקר, נשים שאובחנו בסוכרת מסוג 2 היו בעלות סיכוי גבוה יותר מגברים לקבל בהמשך אבחנה של דיכאון, חרדה או מצב נפשי קשור. אצל גברים, לעומת זאת, המסלול השכיח יותר לאחר הסוכרת היה לכיוון מחלות לב או אי ספיקת כליות.
החוקרים מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון השתמשו ברשומות רפואיות אנונימיות ממאגר גדול של מרפאות ראשוניות באנגליה. על פי המחקר, מתוך אוכלוסיית מקור של כמעט 4 מיליון איש, הם זיהו 28,720 בני אדם שאובחנו לראשונה בסוכרת מסוג 2 בין 2010 ל-2020, ולפי הדיווח לא היו להם קודם לכן האבחנות האחרות שנבדקו.
במילים פשוטות, המחקר לא בחן רק אילו סיבוכים מופיעים בסוכרת, אלא גם באיזה סדר הם מגיעים. זו נקודה חשובה, משום ששני חולים עשויים לחלוק את אותה אבחנה של סוכרת, אך בפועל להתקדם במסלולים רפואיים שונים לגמרי.
הנתון החריג ביותר במחקר לא היה עצם ההבדל בין נשים לגברים, אלא מה קרה כאשר הופיעה בעיה נפשית אחרי הסוכרת. לפי החוקרים, גם נשים וגם גברים שפיתחו דיכאון, חרדה או מצב נפשי דומה אחרי אבחנת הסוכרת מתו מוקדם יותר מאנשים שהלכו במסלולי המחלה האחרים שנבדקו.
אצל גברים, הפער היה חד במיוחד. על פי המחקר, גיל המוות החציוני במסלול הזה עמד על 61, לעומת 70 אצל נשים שנקלעו לאותו רצף של סוכרת ולאחריה בעיה נפשית. מדובר בפער של כמעט עשור בין המינים באותו מסלול מחלה.
עם זאת, המחקר לא מוכיח שהבעיה הנפשית עצמה היא שגרמה לתמותה המוקדמת. זהו מחקר תצפיתי, ולכן הוא מראה דפוסים וקשרים, לא סיבתיות. ייתכן שהמסלול הנפשי משקף מחלה מורכבת יותר, טיפול מאוחר יותר, שימוש שונה בשירותי בריאות או שילוב של כמה גורמים יחד.
נקודה נוספת שהמחקר מעלה היא לא רק מי חולה במה, אלא גם מי מגיע לטיפול. על פי הממצאים, גברים במסלול של סוכרת יחד עם בעיה נפשית השתמשו בשירותי בריאות פחות מנשים באופן כללי.
המשמעות האפשרית של הנתון הזה רחבה: אם גברים מגיעים פחות למעקב, פחות מדווחים על תסמינים נפשיים ופחות נחשפים לאבחון מוקדם, המחלה עשויה להתגלות כשהיא כבר מתקדמת יותר. המחקר לא מודד כאן ישירות את הסיבה להבדל בשימוש בשירותים, ולכן אי אפשר לדעת אם מדובר בחסמים חברתיים, באופי הפנייה לטיפול או בפערים אחרים. אבל עצם קיומו של פער כזה הופך את הממצא למטריד במיוחד.
החוקרים ציינו גם כי סוכרת מסוג 2 כבר מוכרת כמחלה שמובילה לשורה של סיבוכים, ובהם מחלות לב, מחלת כליות ומצבים נפשיים. אבל לטענתם, מחקרים קודמים נטו לבחון כל סיבוך בנפרד, בלי לעקוב אחר הרצף שבו הם מופיעים ובלי להשוות אותו בין נשים לגברים. המחקר הנוכחי ניסה למלא בדיוק את החסר הזה.
העוצמה של המחקר היא בגודל המדגם וביכולת שלו למפות מסלולים לאורך זמן. הוא לא הסתפק בשאלה אם קיימת אצל חולי סוכרת גם מחלת לב, כליה או דיכאון, אלא בחן את הסדר שבו הדברים קורים. זו זווית חשובה, משום שסדר הופעת הסיבוכים עשוי לשקף סיכון שונה לגמרי.
אבל כמו בכל מחקר תצפיתי, יש גם גבולות ברורים. המאגר כלל רשומות מרפואת הקהילה באנגליה בלבד, והחוקרים עקבו אחר חולים לאורך חציון של 6.8 שנים. המשמעות היא שהממצאים מתארים דפוס בריטי, ולא בהכרח את מה שקורה בכל מערכת בריאות אחרת. בנוסף, המחקר לא יכול להכריע אם הטיפול בסוכרת, חומרת המחלה, מצב נפשי קודם או גורמים חברתיים מסבירים את הפערים שנמצאו.
המחקר כן מחזק את ההבנה שסוכרת מסוג 2 כרוכה במגוון רחב של מסלולים קליניים, ושבריאות הנפש היא אחד מהם. לפי הדיווח, זהו גם אחד המחקרים הראשונים שמשרטט בפירוט כזה את ההבדלים בין נשים לגברים לאחר האבחנה.
בשלב זה, השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא מה עומד מאחורי הפער החריף בין המינים, והאם זיהוי מוקדם יותר של מצוקה נפשית או מעקב שונה אחרי חולי סוכרת יכול לשנות את המסלול הזה. המחקר הנוכחי אינו עונה על כך, אך הוא מציב את השאלה על השולחן בצורה קשה להתעלמות.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.