פינרנון מאט התקדמות מחלת כליות ומפחית אירועים לבביים - פוטנציאל להציל מיליוני מטופלים

שלושה מחקרים גדולים גילו שפינרנון מעכב התקדמות מחלת כליות ומפחית אירועי לב ותמותה בחולים עם ומבלי סוכרת - פוטנציאל להצלת מיליוני מטופלים.

שלושה מחקרים גדולים שפורסמו השבוע מגלים שתרופה שפותחה במקור לטיפול בחולי סוכרת עם מחלת כליות כרונית עשויה לעזור למיליוני מטופלים נוספים ברחבי העולם. על פי הממצאים שפורסמו בThe Lancet ובJAMA, התרופה פינרנון הפחיתה משמעותית את התקדמות מחלת הכליות וצמצמה את הסיכון לאי ספיקת לב, מוות קרדיווסקולרי ותמותה כללית, ולא רק בחולי סוכרת, אלא במגוון רחב של מחלות כליות.

הממצאים חשובים במיוחד לאור העובדה שמחלת כליות כרונית פוגעת בכעשירית מהאוכלוסייה העולמית, כ-850 מיליון בני אדם, על פי מחקר אפידמיולוגי שפורסם ב-2022. עד כה, אפשרויות הטיפול במחלה היו מוגבלות, במיוחד למטופלים שאינם סובלים מסוכרת.

מה מצאו החוקרים

במחקר המקיף ביותר, שכלל ניתוח משולב של נתונים אישיים של משתתפים ממספר ניסויים קליניים, בדקו החוקרים את השפעת פינרנון על חולי כליות ממגוון גורמים למחלה, לא רק סוכרת. המחקר בחן את יעילות התרופה וביטחונה "על פני ספקטרום מחלת הכליות הכרונית", כפי שצוינו החוקרים בראשות ד"ר ברנדן נוין מהמכון הג'ורג' לבריאות עולמית.

התוצאות הראו שפינרנון האט משמעותית את התקדמות נזק הכליות והפחית את הסיכון לאירועים חמורים, אי ספיקת כליות, אי ספיקת לב, מוות ממחלות לב וכלי דם, ותמותה כללית. לפי הממצאים, היתרונות נצפו גם בחולים עם רמות שונות של תפקוד כליות, רמות שונות של חלבון בשתן (אלבומינוריה), ובחולים עם ובלי סוכרת.

מחקר נפרד שפורסם ב-JAMA התמקד במטופלים עם מחלות גלומרולריות, מחלות המשפיעות על יחידות הסינון של הכליה. "מחלות גלומרולריות הן גורם מוביל למחלת כליות כרונית ואי ספיקת כליות", כתבו החוקרים. גם במטופלים אלה, שלא היו בהכרח חולי סוכרת, פינרנון הפחית את הסיכון לאובדן תפקוד כליות.

איך התרופה פועלת

פינרנון היא תרופה ממשפחת "אנטגוניסטים לא-סטרואידיים לקולטן המינרלוקורטיקואיד", סוג חדש יחסית של תרופות. על פי מחקר סקירה שפורסם ב-2021, התרופה חוסמת קולטן המופיע ברקמות רבות בגוף, כולל הכליות, הלב, תאי מערכת החיסון וסיבים. כאשר קולטן זה מופעל יתר על המידה, מצב שכיח במחלות כליות, הוא מוביל לדלקת ולהצטלקות רקמות.

בניגוד לתרופות ישנות יותר מאותה משפחה, פינרנון פועל בצורה ממוקדת יותר ועם פחות תופעות לוואי, כך עולה מהמחקרים. זה מאפשר שימוש בה במגוון רחב יותר של מטופלים.

הרקע: מדוע זה חשוב

מחלת כליות כרונית היא מצב מתקדם שפוגע ביותר מ-10% מהאוכלוסייה העולמית, על פי נתונים אפידמיולוגיים שפורסמו ב-Kidney International Supplements. המחלה שכיחה יותר בקרב מבוגרים, נשים, מיעוטים אתניים, וחולי סוכרת ויתר לחץ דם. היא מהווה נטל כבד במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, "שפחות מצוידות להתמודד עם השלכותיה", כפי שציין החוקר קסטיאנו קובסדי.

מחלת הכליות הפכה לאחד הגורמים המובילים לתמותה בעולם, והיא אחת ממספר מצומצם של מחלות לא-זיהומיות שהשכיחות שלהן עולה. עד כה, אפשרויות הטיפול היו מוגבלות, והתמקדו בעיקר בשליטה בלחץ דם וברמות הסוכר בדם.

מה עוד מראים הנתונים

מטה-אנליזה שפורסמה ב-2025 ב-Cardiology in Review איגדה נתונים מ-21,731 משתתפים במחקרים אקראיים על פינרנון. המחקר סיכם את העדויות הקיימות על היתרונות הקרדיווסקולריים והכליתיים של התרופה בחולים עם סוכרת, מחלת כליות כרונית, או אי ספיקת לב. התוצאות חיזקו את הממצאים על הפחתת סיכונים קרדיווסקולריים וכליתיים.

החוקרים בדקו את השפעת פינרנון על תוצאות קרדיווסקולריות וכליתיות, והשתמשו במודל סטטיסטי שמתאים למחקרים מסוג זה. הממצאים הראו הפחתה עקבית בסיכונים, גם כאשר בוצע ניתוח משולב של מחקרים שונים.

מגבלות והמשך המחקר

חשוב לציין שחלק מהמחקרים הם ניתוחי תת-קבוצות של ניסויים קליניים גדולים יותר. המחקר על מחלות גלומרולריות, למשל, הוגדר כ"ניתוח תת-קבוצה מתוכנן מראש" של ניסוי פאזה 3. כלומר, החוקרים תכננו מראש לבדוק את ההשפעה בקבוצה ספציפית זו, אך היא לא הייתה מטרת המחקר המקורית.

בנוסף, המחקרים בחנו את ההשפעה על פני רמות שונות של תפקוד כליות ורמות אלבומין בשתן, אך לא כל קבוצת חולים נבדקה בנפרד בניסוי ייעודי. החוקרים ציינו שהם בחנו את היעילות והבטיחות "על פני רמות של גליקמיה, קצב סינון גלומרולרי משוער, ואלבומינוריה", כלומר, ניתחו תת-קבוצות שונות בתוך המחקר הכולל.

עם זאת, העובדה שהממצאים עקביים על פני מחקרים שונים ואוכלוסיות מטופלים מגוונות מחזקת את המסקנה שפינרנון עשוי להועיל למגוון רחב של חולי כליות, הרבה מעבר לאוכלוסיית חולי הסוכרת שעבורם התרופה אושרה במקור.

החוקרים ציינו שיש צורך במחקרי המשך כדי לבחון את ההשפעה ארוכת הטווח ואת הבטיחות בקבוצות ספציפיות של חולים. עם זאת, הממצאים הנוכחיים מצביעים על פוטנציאל משמעותי להרחיב את השימוש בתרופה ולעזור למיליוני מטופלים ברחבי העולם.

מקורות מדעיים (מאומתים)

• Neuen BL et al., Lancet (London, England) (2026), PMID 42248158, DOI 10.1016/S0140-6736(26)01009-3
• Agarwal R et al., European heart journal (2021), PMID 33099609, DOI 10.1093/eurheartj/ehaa736
• Neuen BL et al., JAMA (2026), PMID 42246414, DOI 10.1001/jama.2026.9923
• Kovesdy CP et al., Kidney international supplements (2022), PMID 35529086, DOI 10.1016/j.kisu.2021.11.003
• Rai B et al., Cardiology in review (2025), PMID 41166566, DOI 10.1097/CRD.0000000000001068

כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.