כלבת בישראל: עלייה של כ-252% במקרים ולא הוקם צוות חירום
משרד הבריאות מדווח על עלייה חדה בכלבת - מ-29 ל-102 מקרים (2022-2025). לפי הדיווח, כל המדינה נחשבת לאזור אנדמי אך טרם הוקם צוות חירום ייעודי.
אמלק - התקציר בכמה שורות
- משרד הבריאות מדווח על עלייה של כ-252% במקרי כלבת בבעלי חיים בין 2022 ל-2025.
- מספר הפניות ללשכות הבריאות בעקבות חשד לחשיפה לכלבת כמעט הוכפל בתוך 15 שנים.
- למרות העלייה, משרד הבריאות לא הקים צוות חירום ייעודי, מה שמחייב תגובה מהירה.
משרד הבריאות פרסם היום (שלישי) נתונים המצביעים על עלייה חדה במספר מקרי הכלבת המאובחנים בבעלי חיים בישראל. לפי הדיווח, בין השנים 2022 ל-2025 נרשמה עלייה של כ-252% במספר המקרים - מ-29 ל-102 מקרים. במקביל, על פי הנתונים שפורסמו, מספר הפניות ללשכות הבריאות בעקבות חשד לחשיפה לכלבת כמעט הוכפל בתוך 15 שנים. פרופ' סיגל סדצקי, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, הביעה דאגה מהמגמה. "אני מודאגת מכיוון שיש עלייה מאוד מדאיגה בכמות הכלבת בחיות הבר לאחרונה", אמרה בתדרוך לכתבים. לדבריה, בעוד שבעבר האזורים הנגועים היו בעיקר בצפון, כיום "ישראל כולה נחשבת לאזור אנדמי לכלבת". בכתבה צוין כי למרות מגמת העלייה, לא הוקם במשרד הבריאות צוות חירום ייעודי להתמודדות עם הבעיה.
מהי כלבת
כלבת היא מחלה נגיפית שפוגעת במערכת העצבים המרכזית של יונקים. היא נגרמת על ידי וירוס ממשפחת ה-Rhabdoviridae, הפוגע בתאי העצב וגורם לדלקת מוח קשה. ההדבקה מתרחשת בעיקר באמצעות נשיכה של בעל חיים נגוע, או באמצעות מגע של רוק ממקור נגוע עם עור פגום או ריריות. לאחר הופעת תסמינים קליניים של המחלה, שיעור התמותה גבוה מאוד ומתקרב ל-100%. זוהי אחת מהמחלות הזיהומיות הנקראות קלאסיות בשל הקטלניות שלה ללא טיפול מונע מתאים.
מנגנון מחלה ותסמינים
לאחר כניסת הווירוס מבעד לעור או ריריות, הוא משתכפל באתר הכניסה ואז נע לאורך סיבי העצב אל מערכת העצבים המרכזית. תקופת הדגירה משתנה ותלויה במרחק בין מקום הנשיכה למערכת העצבים המרכזית, בעומק ובחומרת הפצע ובטיפול שניתן באופן מיידי לאחר החשיפה. תקופת דגירה יכולה לנוע ממספר ימים עד מספר חודשים, ולכן חשיפה שאינה מלווה בתסמינים אינה שוללת אפשרות להדבקה.
התסמינים הראשוניים כוללים חום, כאב במקום הנשיכה ותסמינים כלליים. בהמשך עלולים להופיע סימנים נוירולוגיים כמו בלבול, פרכוסים, שיתוק שרירים, קושי בבליעה ותופעות של תוקפנות או פחד ממים (הידרופוביה). ברוב המקרים עם הופעת תסמינים קליניים המחלה מתקדמת במהירות ותלויה בטיפול מונע שניתן לפני כן.
אבחון ומעקב
אבחנה של כלבת בבעלי חיים ובאנשים מבוססת על בדיקות מעבדה ייעודיות שמאתרות את הווירוס או נוגדנים נגדו ברקמות או בנוזלים ביולוגיים. בבעלי חיים נעשות בדיקות מעבדה כאשר קיים חשד קליני או חשיפה. במקרים של חשד לאדם, המעקב כולל הערכה של סוג החשיפה, פניית חיסון מונע וטיפול מיידי לפי הנחיות בריאות הציבור.
טיפול מונע לאחר חשיפה
הטיפול היעיל ביותר נגד כלבת לאחר חשיפה הוא טיפול מונע מידי, הנקרא טיפול רפלקטיבי לאחר חשיפה (PEP). טיפול זה כולל ניקוי מקיף של הפצע עם סבון ומים, הזרקת נוגדנים הומניים או הזרקת חיסון נגד כלבת לפי פרוטוקול, כאשר במקרים מסוימים יש צורך במנה בסיסית של אימונוגלובלין מקומי. הטיפול יעיל במיוחד כאשר מתחילים אותו מוקדם, לפני הופעת תסמינים. משום כך, כל חשד לנשיכה או מגע עם רוק של בעל חיים חייב להוביל להערכה רפואית מהירה.
חיסון בעלי חיים ומניעה בקהילה
חיסון שגרתי של כלבים וחתולים הוא אמצעי מגן משמעותי לצמצום הפצת הכלבת. חיסון חיות בית, איסוף וטיפול בחיות משוטטות, והפחתת מגע עם חיות בר הם צעדים מרכזיים במניעת הדבקה. בנוסף, חינוך הציבור לגבי הסיכון שבמגע עם בעלי חיים לא מוכרים והעברת הנחיות להתנהלות נכונה לאחר נשיכות חשובים להפחתת חשיפות מסכנות חיים.
גורמי סיכון להחמרת מצב
יש מספר גורמים שיכולים להסביר התפשטות של כלבת לאזורים חדשים או עלייה במספר המקרים, כמו שינוי בתנאי הסביבה, גידול אוכלוסיית חיות בר או משוטטות, תנועה של חיות בין אזורים, ושינוי בהתנהגות חיות עקב מחסור במזון. כמו כן, ירידה בשיעורי חיסון של חיות בית או קושי באכיפת כללי חיסון עלולים להעצים את הסיכון להדבקה בקהילה. אין בהרחבה זו תיאור של סיבות ספציפיות מעבר לדיווח הרשמי, אך גורמים אלה מוכרים במאגר הידע הרפואי כתרומות אפשריות להתפשטות מחלות וטרינריות.
מתי לפנות לרופא ולשכת הבריאות
לאחר נשיכה או מגע עם רוק של בעל חיים, יש לפנות מיד להערכת רופא או ללשכת הבריאות. גם חשיפה שלא מלווה בפצע נראה לעין יכולה להצדיק הערכה, במיוחד אם מדובר בבעלי חיים שנראים חולים או אינם יכולים להיבדק. יש להדגיש כי בהתאם לנתוני משרד הבריאות, מספר הפניות ללשכות הבריאות בעקבות חשד לחשיפה לכלבת כמעט הוכפל בתוך 15 שנים, ולכן יש חשיבות להפניה מהירה וקבלת חיסון מונע בעת הצורך.
צעדים ציבוריים נדרשים
התגובה הציבורית כוללת חינוך והגברת מודעות לגבי חיסון חיות בית, דיווח על חיות משוטטות או חשודות, וניטור מדויק של מקרים בבעלי חיים. בכתבה נציין כי לא הוקם צוות חירום ייעודי במשרד הבריאות להתמודדות עם הבעיה, על אף המגמה החדה בעלייה במספר המקרים. במקרים של התפרצויות רחבות היקף נהוג שגורמי בריאות הציבור ישקלו הקמת צוותי תגובה רב-תחומיים הכוללים וטרינרים, מומחי בריאות הציבור וגורמים מקומיים.
בסיכום, המצב המתואר בדיווח משרד הבריאות מעיד על עלייה מדאיגה במקרי כלבת בבעלי חיים בישראל ועל הצורך במודעות גבוהה יותר ובצעדים מקיפים של חיסון, דיווח וטיפול מונע כדי למנוע הידבקות באנשים.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.