אנשים עם דלקת פרקים בשניים או שלושה מפרקים הידרדרו מהר יותר לקראת שבריריות גופנית, גם כשהם פעילים, כך עולה ממחקר קנדי ארוך טווח, אך המנגנונים המדויקים המניעים את ההאצה טרם הובהרו במלואם
אנשים עם דלקת פרקים בשניים או שלושה מפרקים הידרדרו מהר יותר לקראת שבריריות גופנית, גם כשהם פעילים, כך עולה ממחקר קנדי ארוך טווח, אך המנגנונים המדויקים המניעים את ההאצה טרם הובהרו במלואם
אנשים עם דלקת פרקים בשניים או שלושה מפרקים הידרדרו מהר יותר לקראת שבריריות גופנית, גם כשהם פעילים, כך עולה ממחקר קנדי ארוך טווח, אך המנגנונים המדויקים המניעים את ההאצה טרם הובהרו במלואם
אנשים עם דלקת פרקים ניוונית בשניים או שלושה מפרקים במקביל מראים התדרדרות מואצת לקראת שבריריות גופנית, על פי המחקר כ-40 עד 47 אחוזים מהר יותר מאנשים ללא המחלה, גם לאחר התחשבות בפעילות גופנית ובגורמים נוספים. הממצאים, שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research, מצביעים על כך שדלקת פרקים היא מצב מערכתי רחב יותר ממה שנחשב בעבר, ושיש לעקוב אחר חולים עם מעורבות רבת מפרקים בצורה הדוקה יותר.
חוקרים מאוניברסיטת שרברוק בקוויבק ניתחו נתונים של יותר מאלף משתתפים במחקר הקנדי ארוך הטווח על הזדקנות (CLSA), שעוקב על פי הדיווח אחר כ-30,000 אנשים בגילאי 45 עד 85 החל משנת 2012. המשתתפים דיווחו בתחילת המחקר אם אובחנו בידי רופא עם דלקת פרקים ניוונית בברך, בירך או ביד, ונבדקו בנושא שבריריות גופנית, מצב של חולשה, עייפות ואובדן עצמאות תפקודית, בתחילת המחקר, לאחר שלוש שנים ושוב לאחר שש שנים.
הממצא המרכזי: אנשים שאובחנו עם דלקת פרקים בשניים או בשלושה מפרקים הראו רמת שבריריות גבוהה יותר כבר בתחילת המעקב, והמשיכו להידרדר במהירות גבוהה יותר, על פי החוקרים כ-40 עד 47 אחוזים מהר יותר, לעומת אלה שלא אובחנו עם דלקת פרקים כלל. הממצא נותר תקף גם לאחר שהחוקרים התאימו את הנתונים לגורמים כמו גיל, מין, מדד מסת גוף, ובעיקר רמת הפעילות הגופנית.
השאלה המעניינת היא מדוע. ידוע היה שדלקת פרקים מגבילה תנועה ובכך מחלישה את הגוף, אך הממצא שההידרדרות מהירה יותר גם לאחר התחשבות בפעילות הגופנית מצביע על כך שיש מנגנונים נוספים בעבודה. החוקרים הצביעו על מספר מסלולים אפשריים: כאב כרוני ומוגבלות תפקודית עלולים להוביל לדיכאון ולבידוד חברתי, כשהחולים מתקשים להשתתף בפעילויות חברתיות וקהילתיות. בנוסף, נטל התסמינים הגובר דורש לעיתים קרובות שימוש במספר רב של תרופות, מצב המכונה פוליפרמציה, שבעצמו קשור להחמרת שבריריות.
החוקרים ציינו גם שהקשר בין דלקת פרקים לשבריריות הוא דו-כיווני: שבריריות מגבירה את הסיכון לאשפוזים ומאריכה את זמני ההחלמה, ויש ראיות לכך שהיא עשויה להחמיר גם את תחושת הכאב במפרקים עצמם.
לדברי החוקרים, הממצאים מחזקים את התפיסה שדלקת פרקים ניוונית אינה מחלה מקומית הפוגעת רק במפרק בודד, אלא מצב מערכתי המשפיע על כל הגוף. "הממצאים מדגישים את דלקת הפרקים כגורם מרכזי בהתפתחות השבריריות", כתבו החוקרים, והוסיפו שעל רופאים לשים דגש על מעקב אחר שבריריות אצל חולים עם מעורבות של מספר מפרקים, כדי לאפשר הערכת סיכון ולכוון את הטיפול התומך לשמירה על תפקוד ועצמאות.
המחקר הקנדי לא כלל חלק מאוכלוסיות מסוימות: תושבי שלושת הטריטוריות הצפוניות ביותר של קנדה, אנשים עם ליקויים קוגניטיביים, חיילים בשירות פעיל, ואנשים הגרים במוסדות סיעודיים. כמחצית מהמשתתפים במחקר הכולל לא נכללו בניתוח הנוכחי.
בנוסף, המחקר התבסס על דיווח עצמי של המשתתפים על אבחנה רפואית שקיבלו, ולא על בדיקות דימות או אבחון קליני ישיר במסגרת המחקר עצמו. המחקר מדד קשר בין מספר המפרקים הפגועים להידרדרות, אך לא הוכיח סיבתיות ישירה ולא בחן באילו טיפולים או אמצעי מניעה אפשר להאט את התהליך.
דלקת פרקים ניוונית פוגעת במיליוני אנשים ברחבי העולם, ונחשבת לאחת המחלות הכרוניות השכיחות בגיל המבוגר. הממצא החדש מדגיש את החשיבות של זיהוי מוקדם של מעורבות רבת מפרקים ומעקב הדוק אחר שבריריות גופנית, לא רק אחר כאב או מוגבלות בתנועה. מומלץ להתייעץ עם רופא לגבי הערכה מקיפה יותר של חולים המדווחים על מעורבות של יותר ממפרק אחד, ולשקול גישות טיפוליות המכוונות גם לשמירה על תפקוד כללי ועל עצמאות, ולא רק להקלה על הכאב במפרק.
המחקר מצביע גם על כך שהתמקדות בפעילות גופנית בלבד אינה מספיקה: גם כשמתחשבים ברמת הפעילות, ההידרדרות מואצת. מכאן שיש צורך בגישה רחבה יותר, המתייחסת גם למצב הנפשי, לבידוד חברתי אפשרי, ולניהול נכון של תרופות כדי למנוע פוליפרמציה מיותרת.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.