בדיקה מבוקרת של 182 ילדים עם אלרגיה מאומתת מצאה שמגע של 15 דקות עם האלרגן לא גרם לתגובות חמורות, אך המחקר לא כלל ילדים שחוו בעבר אנפילקסיס קשה במיוחד, ולא בחן מגע ממושך או על עור פצוע, כך עולה מהדיווח
בדיקה מבוקרת של 182 ילדים עם אלרגיה מאומתת מצאה שמגע של 15 דקות עם האלרגן לא גרם לתגובות חמורות, אך המחקר לא כלל ילדים שחוו בעבר אנפילקסיס קשה במיוחד, ולא בחן מגע ממושך או על עור פצוע, כך עולה מהדיווח
עבור הורים לילדים עם אלרגיה למזון, שליחת הילדים לגן או יציאה לגינת השעשועים יכולה להיות מלווה בחרדה ממשית. האלרגן שמסכן את הילד עלול להימצא כמעט בכל מקום: ביצה בארוחת הבוקר בגן, שומשום בחטיף שילד אחר מחזיק, עקבות חלב בשאריות מזון על השולחן או מתקן המשחקים. בישראל המקרה המוכר ביותר הוא במבה, אחד החטיפים הנפוצים והאהובים ביותר, המכילה בוטנים. הורים רבים חיים בדריכות מתמדת מתוך חשש שגם מגע אקראי של המזון האלרגני עם העור עלול לגרום לתגובה חמורה ומסכנת חיים.
כעת, מחקר ישראלי שפורסם ב-Acta Paediatrica מספק ממצא מרגיע חלקית: בדיקה מבוקרת של מגע עור עם אלרגני מזון לא גרמה לאף תגובה אלרגית חמורה אצל ילדים עם אלרגיה מאומתת. אולם החוקרים מדגישים שהמחקר לא כלל ילדים שחוו בעבר תגובות אנפילקטיות קשות במיוחד, והוא בוצע בתנאים מבוקרים בלבד, ולכן הצורך במודעות ובהתחשבות הסביבה נותר בעינו.
המחקר, בהובלתה של ד"ר עידית לחובר-רוט, מנהלת היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה בבית החולים רמב"ם, גייס 192 ילדים בני שנה עד 18 עם אלרגיה למזון שאובחנה בעבר על סמך תגובה מיידית לאחר אכילת המזון ותבחין עור חיובי. עשרה מתוכם הוצאו מהמבדקים לאחר שתבחיני העור שנעשו להם במסגרת המחקר היו שליליים, כך שבסופו של דבר נכללו בניתוח 182 ילדים עם אלרגיה מאומתת. כרבע מהם חוו בעבר תגובה אנפילקטית, תגובה אלרגית חמורה.
החוקרים ביצעו בדיקת מגע מבוקרת: הם מרחו את המזון האלרגני על זרועו של הילד למשך 15 דקות, על עור שלם. במקביל נבדקו שתי קבוצות ביקורת, ילדים עם מחלות אטופיות אחרות (כמו אסתמה או אקזמה) ללא אלרגיה למזון, וילדים בריאים לחלוטין. לאורך כל הבדיקה עקבו אחר תגובות קליניות.
התוצאה: אף ילד לא פיתח תגובה אנפילקטית. לא נרשמו תסמינים חמורים כגון קוצר נשימה, נשימה שורקנית, ירידה בלחץ הדם או הפרעות בתפקוד הלב. במילים אחרות, מגע קצר ומבוקר של האלרגן עם עור שלם לא הוביל לסכנה מיידית.
תגובה אנפילקטית (anaphylaxis) היא תגובה אלרגית חריפה וחמורה, שעלולה להידרדר עד כדי סכנת חיים. התסמינים השכיחים כוללים תפרחת אדומה ומגרדת המלווה בנפיחות על פני העור, הפרעות בדרכי הנשימה כגון שיעול, נשימה שורקנית, קוצר נשימה, נזלת וצרידות, וכן תסמיני מערכת העיכול כמו כאבי בטן, הקאות ושלשולים.
הלם אנפילקטי הוא תגובה אנפילקטית קשה במיוחד, שגורמת לירידה בלחץ הדם, לעלייה בקצב הלב, לפגיעה בתפקוד הלב, לבלבול ולאובדן הכרה. ללא טיפול מיידי, הלם אנפילקטי עלול להסתיים במוות.
החוקרים מדגישים שהמחקר בוצע בתנאים מבוקרים בלבד: החשיפה הייתה לכמות קטנה של אלרגן, על עור שלם, למשך זמן קצוב ובנוכחות צוות רפואי. הילדים שנכללו במחקר סבלו מאלרגיה מאומתת, אך לא מקרב אלה שחוו בעבר תגובות אנפילקטיות קשות במיוחד.
בנוסף, המחקר לא בחן מצבים של מגע ממושך, מגע עם עור פצוע או מגורה (כמו אקזמה פעילה), או חשיפה לכמויות גדולות יותר של האלרגן, מצבים שעלולים להתרחש בפועל בגן או בגינת משחקים. כמו כן, המחקר לא התייחס לסיכון של בליעה מקרית של האלרגן לאחר מגע עם העור, למשל אם הילד נוגע בפניו או מכניס את האצבעות לפה.
ד"ר לחובר-רוט מסבירה שמשפחות רבות חיות בתחושת דריכות מתמדת מתוך חשש שגם מגע אקראי של המזון האלרגני עם העור עלול לגרום לאנפילקסיס. הממצאים עשויים לתרום להפגת חרדה זו, לפחות במקרים של מגע קצר ומקרי עם עור שלם.
עם זאת, החוקרים מדגישים שהממצאים אינם יכולים להצדיק הכנסה של אלרגנים למסגרות חינוך ולגני משחקים. ילדים עם היסטוריה של תגובות אלרגיות קשות במיוחד לא נכללו במחקר, וידוע כי רוב התגובות האלרגיות למזון מתרחשות בעקבות אכילתו, לא מגע עור בלבד. בנוסף, בטיחות הילדים דורשת גם מודעות והתחשבות מצד הסביבה, הן במסגרות החינוכיות והן במרחבים הציבוריים.
הממצאים החדשים מספקים נקודת מבט מדעית אחת, אך אינם פותרים את המתח בין משפחות עם ילדים אלרגיים לבין שאר האוכלוסייה. הם מראים שמגע מבוקר ועל עור שלם אינו מסוכן באופן מיידי, אך אינם מבטלים את הצורך בזהירות ובהתחשבות כלפי ילדים עם אלרגיות חמורות.
בינתיים, ההמלצה הרפואית נותרת ברורה: מומלץ להתייעץ עם רופא מומחה באלרגיה ואימונולוגיה לגבי ניהול החשיפה לאלרגנים בחיי היום-יום, ולשאת תמיד עט אפינפרין (EpiPen) למקרה חירום.
כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.