חדשות הבריאות

ישיבה במשרד נקשרה לסיכון למחלות לב - השפעת פעילות גופנית והמינון עדיין לא ברורים

עובדי משרד מבלים שעות רבות בישיבה; מחקרים חדשים מקשרים אותה לסיכון מוגבר למחלות לב, סרטן ותסמונת מטבולית. פעילות גופנית מפחיתה סיכון, אך כמות הפעילות הנדרשת עדיין לא ברורה.

מאת מערכת קוד הבריאות · פורסם 19.7.2026
ישיבה במשרד: כמה שעות זה כבר מסוכן?
ישיבה במשרד: כמה שעות זה כבר מסוכן? צילום: קוד הבריאות
הבהרה רפואית: המידע באתר זה נועד למטרות חינוכיות ועיתונאיות בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי מקצועי. בכל שאלה רפואית, פנו לרופא המשפחה שלכם.

רוב עובדי המשרדים מבלים שעות רבות בישיבה מול מחשב, ומחקרים חדשים מצביעים על קשר מדאיג: ישיבה ממושכת במקום העבודה נמצאה בקשר לסיכון מוגבר למחלות לב ולתמותה מוקדמת. אך יש גם חדשות מעודדות: פעילות גופנית במינון מספיק עשויה להפחית משמעותית את הסיכון, גם אם השאלה כמה בדיוק נדרש עדיין פתוחה.

כמה שעות ישיבה הופכות למסוכנות?

במחקר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open בחנו חוקרים מטייוואן את הקשר בין משך הישיבה במהלך העבודה לבין תמותה ממחלות לב וסרטן. המחקר עקב אחר משתתפים בתוכנית מעקב בריאותית ארוכת טווח, ובחן לראשונה את הסף הספציפי שבו ישיבה תעסוקתית הופכת למזיקה באמת.

הממצאים מצביעים על כך שישיבה ממושכת במהלך יום העבודה מעלה את הסיכון למוות ממחלות לב וסרטן, במיוחד בקרב אנשים שאינם פעילים גופנית. המחקר מתמקד בישיבה תעסוקתית, זו שמתרחשת במהלך שעות העבודה, ולא בישיבה בזמן הפנאי, מה שהופך אותו לרלוונטי במיוחד למיליוני עובדי משרדים ברחבי העולם.

הקשר בין ישיבה למחלות לב

מחקר נוסף, שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology בשנת 2025, השתמש בטכנולוגיה מתקדמת של מדידת תנועה (accelerometer) כדי לבחון את הקשר בין התנהגות יושבת לבין סיכון למחלות לב ספציפיות. החוקרים עקבו אחר משתתפים במחקר UK Biobank ובחנו את הקשר בין זמן ישיבה יומי למצבים כמו פרפור פרוזדורים ומחלות לב נוספות.

הממצאים מצביעים על כך שמעבר לכך שישיבה ממושכת משקפת חוסר פעילות גופנית, היא עשויה להשפיע ישירות על הסיכון לפתח מחלות לב עתידיות.

תסמונת מטבולית והשמנה

סקירה שיטתית שפורסמה בכתב העת BMJ Open בשנת 2022 ריכזה את הראיות המדעיות על הקשר בין ישיבה תעסוקתית לבין תוצאות קרדיווסקולריות וגורמי סיכון קרדיומטבוליים. החוקרים ערכו סקירה בפרספקטיבה רגישת מגדר, תוך התמקדות במחקרים אורכיים על עובדים בגילאי 18-65.

על פי הסקירה, ישיבה ממושכת נמצאה בקשר לתסמונת מטבולית, מצב המאופיין בשילוב של לחץ דם גבוה, רמות סוכר גבוהות בדם, עודף שומן סביב המותניים ורמות כולסטרול לא תקינות. תסמונת מטבולית מהווה גורם סיכון משמעותי למחלות לב ולסכרת מסוג 2.

מחקר נוסף, שפורסם בכתב העת Frontiers in Public Health, מצא קשר בין התנהגות יושבת לבין השמנה, במיוחד בקרב בני נוער. הסקירה הדגישה כי ישיבה ממושכת בגיל ההתבגרות עשויה להשפיע על בריאות גופנית ונפשית גם בשלבים מאוחרים יותר בחיים.

פעילות גופנית כנגד הנזק

אך לא הכול אבוד. המחקר מטייוואן בחן ספציפית האם קיימת רמה מסוימת של פעילות גופנית שיכולה לאזן את הנזק הנגרם מישיבה ממושכת במהלך העבודה. הממצאים מצביעים על כך שפעילות גופנית בזמן הפנאי יכולה להפחית משמעותית את הסיכונים הבריאותיים הקשורים לישיבה תעסוקתית.

זהו ממצא מעודד במיוחד, שכן הוא מצביע על כך שגם אנשים שנאלצים לשבת שעות רבות במהלך יום העבודה יכולים להפחית את הסיכון הבריאותי באמצעות פעילות גופנית אחרי העבודה או בסופי שבוע. עם זאת, המחקר לא קבע מהו המינון המדויק של פעילות הנדרש כדי לאזן את הנזק.

מה עדיין לא ידוע?

למרות הראיות המצטברות, עדיין קיימות שאלות פתוחות. המחקרים מצביעים על קשר בין ישיבה ממושכת לבין בעיות בריאותיות, אך לא כולם הוכיחו קשר סיבתי ישיר. בנוסף, רוב המחקרים מתמקדים באוכלוסיות מערביות או אסייתיות ספציפיות, ועדיין לא ברור האם הממצאים תקפים לכל האוכלוסיות.

השאלה המעשית, כמה בדיוק שעות ישיבה הן "יותר מדי" וכמה פעילות גופנית נדרשת כדי לאזן את הנזק, עדיין ממתינה למחקרים נוספים שיספקו הנחיות ספציפיות יותר. הכיוון הבא הוא ככל הנראה מחקרים התערבותיים שיבחנו האם הפחתה מכוונת של זמן הישיבה במהלך יום העבודה, באמצעות שולחנות עמידה או הפסקות תכופות, משפרת בפועל את התוצאות הבריאותיות לאורך זמן.

פרטי המימון וניגודי העניינים של המחקרים הנזכרים לא פורסמו במקורות הזמינים.


מקורות מאומתים

כתבה זו היא דיווח חדשותי בלבד ואינה מהווה ייעוץ, אבחון או המלצה רפואית. לקבלת מידע המותאם למצבכם האישי יש להתייעץ עם רופא או איש מקצוע מוסמך.