לפי ה-NHS, דום נשימה בשינה הוא מצב שבו הנשימה נעצרת ומתחילה מחדש בזמן השינה. הסוג השכיח הוא דום נשימה חסימתי (OSA), והדף מציין שיש לטפל בו כי הוא עלול להוביל לבעיות חמורות יותר. המאמר מסביר מהו, איך הוא שונה מדום נשימה מרכזי, אילו סימנים וגורמי סיכון קיימים, איך מבררים אותו, מה פירוש AHI, אילו טיפולים קיימים, ומה חשוב לדעת על מעקב, תפקוד ובטיחות.
לפי ה-NHS, דום נשימה בשינה הוא מצב שבו הנשימה נעצרת ומתחילה מחדש בזמן השינה. הסוג השכיח הוא דום נשימה חסימתי (OSA), והדף מציין שיש לטפל בו כי הוא עלול להוביל לבעיות חמורות יותר. המאמר מסביר מהו, איך הוא שונה מדום נשימה מרכזי, אילו סימנים וגורמי סיכון קיימים, איך מבררים אותו, מה פירוש AHI, אילו טיפולים קיימים, ומה חשוב לדעת על מעקב, תפקוד ובטיחות.
לפי ה-NHS, דום נשימה בשינה הוא מצב שבו הנשימה נעצרת ומתחילה מחדש בזמן השינה. הסוג השכיח הוא דום נשימה חסימתי (OSA), והדף מציין שיש לטפל בו כי הוא עלול להוביל לבעיות חמורות יותר. המאמר מסביר מהו, איך הוא שונה מדום נשימה מרכזי, אילו סימנים וגורמי סיכון קיימים, איך מבררים אותו, מה פירוש AHI, אילו טיפולים קיימים, ומה חשוב לדעת על מעקב, תפקוד ובטיחות.
| חירום: חייגו 101 או הגיעו לחדר מיון אם:אתם מתקשים מאוד לנשום, מתנשפים או לא מצליחים לדבר.החזה מרגיש לחוץ או כבד, או שיש כאב שמתפשט לזרועות, לגב, לצוואר או ללסת.השפתיים או העור הופכים חיוורים מאוד, כחולים או אפורים, או שאתם מבולבלים פתאום.הסימנים לפי דף קוצר הנשימה של ה-NHS. דום נשימה בשינה אינו בדרך כלל מצב חירום, אבל הסימנים האלה כן. ראו קוצר נשימה: סיבות אפשריות ואיך מבררים אותן (מאמר 1). |
|---|
| פנייה לרופא בימים הקרובים אם:מישהו רואה שהנשימה שלכם נעצרת ומתחילה מחדש, או ששומעים השתנקות, נחירה או חנק בלילה.אתם עייפים מאוד במהלך היום, מתקשים להתרכז או מתעוררים עם כאב ראש.אתם מרגישים עייפות רבה ברוב הימים.הדף של ה-NHS מגדיר זאת כייעוץ לא דחוף: מומלץ לפנות לרופא ולהביא מישהו שראה את התסמינים בשינה. |
|---|
| רגיל: נחירה בלי עייפות או הפסקות נשימהלא כל נחירה היא דום נשימה. ראו שאלה נפוצה בהמשך.אפשר לבדוק את ההרגלים (משקל, אלכוהול, עישון, תנוחת שינה) ולהתייעץ אם התסמינים נמשכים. |
|---|
ההנחיות מבוססות על NHS (בריטניה), NHLBI ו-ATS (ארה"ב) ועל דף מכבי (ישראל, 2022). התאמה לישראל: מספר החירום הוא 101 (מד"א). מנגנוני ההפניה, הזכאות והמימון משתנים בין הקופות, ולכן לא יובאו הסדרי ה-NHS.
איור 1: דרכי אוויר תקינות מול דרכי אוויר שמצטמצמות בשינה. איור סכמטי להמחשה בלבד.
לפי ה-NHS, דום נשימה בשינה קורה כשדרכי האוויר הופכות צרות מדי בשינה. ה-ATS מתאר שהחלק האחורי של הגרון קורס שוב ושוב במהלך הלילה ומגביל או חוסם את זרימת האוויר לריאות. כל הפסקה עלולה להוריד את רמת החמצן ולהפעיל הפרשת אדרנלין, והדף קושר זאת ליתר לחץ דם ולעומס על הלב. מכבי מגדיר "אפניאה" כחסימה מלאה של דרכי האוויר לפחות 10 שניות, ו"היפופניאה" כחסימה חלקית שמורידה את זרימת האוויר ב-50% למשך 10 שניות לפחות.
דום נשימה מרכזי שונה: לפי Sleep Foundation (עודכן 23.4.2026) הבעיה אינה חסימה בדרכי האוויר. המוח אינו שולח אות תקין לשרירי הנשימה, והאדם מפסיק לעיתים לנסות לנשום, בעוד שבדום חסימתי יש מאמץ נשימתי ניכר. דום מרכזי קשור למחלות לב, שבץ או תרופות כמו אופיאטים, ואצל חלק מהאנשים שני הסוגים מופיעים יחד. המקורות הראשיים (NHS, NHLBI, ATS) עוסקים בעיקר בחסימתי, ה-NHS אינו מזכיר דום מרכזי, ולכן המאמר מתמקד בחסימתי.
| חסימתי (OSA) | מרכזי (CSA) | |
|---|---|---|
| מנגנון | דרכי האוויר מצטמצמות או נחסמות | המוח אינו מאותת תקין לשרירי הנשימה |
| מאמץ נשימה | יש מאמץ נשימה | חסר מאמץ נשימה |
| קשר שכיח | עודף משקל, צוואר רחב, אלכוהול | מחלות לב, שבץ, אופיאטים |
| שכיחות לפי הדפים | ATS: לפחות 10% מאוכלוסיית ארה"ב. מכבי: 4% עד 10% מהגברים ו-2% עד 5% מהנשים בישראל | כ-0.9% מהמבוגרים מעל גיל 40 בארה"ב (Sleep Foundation) |
הנתון של מכבי אינו מגובה במקור בדף, ולכן יש להתייחס אליו כהערכה כללית.
לפי ה-NHS:
מכבי מוסיף כאב גרון, בעיות זיכרון, רגזנות, חרדה, דיכאון, וירידה בחשק המיני. הדף מציין שהחולה בדרך כלל אינו זוכר את האירועים ומתעורר בתחושה שלא ישן טוב. כיוון שקשה לדעת בעצמכם, ה-NHS מציע לבקש ממישהו לצפות בשינה שלכם.
גורמי סיכון: לפי ה-NHS: השמנה, צוואר רחב, גיל מבוגר (אך גם ילדים וצעירים), היסטוריה משפחתית, אלכוהול, עישון, שקדים או אדנואידים גדולים, שינה על הגב ו-COPD. מכבי מוסיף מין זכר, גיל מעל 40, תרופות הרגעה או שינה, גיל המעבר, סוכרת וגודש באף. לפי הדף, עישון מעלה את הסיכון פי שלושה וסוכרת מעלה את השכיחות פי שלושה, ללא מקור בדף. לפירוש רמות חמצן ראו סטורציה: מה מודדים ואיך מבינים את התוצאה? (L09).
לפי ה-NHS, הרופא עשוי להפנות למרפאת שינה, שם מחוברים מכשירים שמנטרים נשימה ודופק בלילה, בדרך כלל בבית ולפעמים עם לינה במרפאה. NHLBI מתאר שבדיקת שינה (פוליסומנוגרפיה) היא בדיקה לא כואבת שמודדת את איכות השינה ואיך הגוף מגיב להפרעה. בבדיקה במעבדה, חיישנים מודדים גלי מוח, דופק, מאמץ נשימה וקצב, רמות חמצן ותנועות שרירים, והם מורכבים על הקרקפת, הפנים, העפעפיים, החזה, הגפיים והאצבע. ה-NHLBI מציין שהרופא מחליט אם הבדיקה במעבדה או בבית בעזרת מכשיר נייד, ואינו מפרט הכנה או קריטריונים. ראו בדיקת שינה: בדיקה ביתית, מעבדה ופענוח ראשוני (L38).
מכבי מתאר שלב ראשון אצל רופא המשפחה: בדיקה גופנית, מדידת לחץ דם ובדיקות דם לשלילת סיבות אחרות לעייפות כמו תת-פעילות של בלוטת התריס. לפי הדף, פוליסומנוגרפיה היא הבדיקה העיקרית ובדיקה ביתית פחות מדויקת וייתכן שיידרשו להשלים בדיקה מלאה. ה-NHS אומר שהבדיקה נעשית בדרך כלל בבית, ולכן המקורות לא אחידים. בישראל ההפניה, ההתאמה והזכאות נקבעות אצל הקופה. הסיכון בבדיקה: גירוי קל בעור מהחיישנים, שחולף (NHLBI).
לפי ה-NHS, חומרת המצב נקבעת לפי AHI (apnoea-hypopnoea index), כלומר מספר ההפסקות והירידות בנשימה בשעת שינה. מכבי מתאר את אותם גבולות כ"מספר אירועים בשעה" בלי להשתמש במונח AHI:
| פחות מ-10 אירועים בשעהככל הנראה אינו הסיבה לשינה הלא טובה (מכבי) | AHI 5 עד 14דום נשימה קל | AHI 15 עד 30דום נשימה בינוני | AHI מעל 30דום נשימה חמור |
|---|
איור 2: דרגות חומרה לפי NHS ומכבי. הדף של ה-NHS אינו מפרש תוצאה מתחת ל-5, והפירוש נקבע על ידי הרופא.
ה-NHS לא מסביר איך מחשבים AHI ומה נחשב אירוע נשימתי. NHLBI אינו מזכיר AHI. לכן הגבולות האלה כלליים, והרופא ישלב אותם עם התסמינים, המחלות והבדיקה. ה-NHLBI מציין שהבדיקה כוללת גם מדידת חמצן, ראו סטורציה: מה מודדים ואיך מבינים את התוצאה? (L09).
| טיפול | מה אומרים המקורות |
|---|---|
| שינויי אורח חיים | ירידה במשקל, הפסקת עישון, הפחתת אלכוהול, פעילות גופנית, שינה על הצד והימנעות מכדורי שינה אלא אם הרופא ממליץ (NHS). לפי ה-NHS אלה עשויים להספיק בדום קל. מכבי: מתאים למקרה קל עד בינוני. |
| CPAP | מסכה שמזרימה אוויר בלחץ ושומרת על דרכי האוויר פתוחות (NHS, ATS). עובד הכי טוב כשמשתמשים בו כל לילה. מכבי: היענות לטיפול כ-50% בלבד, ותופעות לוואי כוללות גודש באף, כאב ראש ונפיחות בבטן. ראו CPAP: מסכות, הסתגלות ופתרון בעיות נפוצות (L39). |
| APAP ו-BPAP | APAP מתאים את הלחץ אוטומטית. BPAP (שתי רמות לחץ) עשוי לשפר נוחות אצל חלק, אך לפי ATS רוב המחקרים אינם מראים יתרון. |
| התקן לסתי | מחזיק את הלסת או הלשון קדימה. מכבי: במקרים קלים עד בינוניים היעילות דומה ל-CPAP וההיענות טובה יותר, ודורש לפחות 6 שיניים בריאות. ATS: PAP שולט בדום טוב יותר. |
| ניתוח וגירוי עצב | הוצאת שקדים גדולים, תרגילי שרירי פה ופנים, וגירוי עצב היפוגלוסלי (NHS). ATS: תוצאות הניתוח משתנות מאוד בין אנשים. מכבי: ניתוח רק אחרי שהשיטות האחרות נכשלו. |
לפי ATS, הטיפול ב-PAP מפחית נחירות, משפר ישנוניות ואיכות חיים ומפחית סיכון לתאונות דרכים, והוא משפר יתר לחץ דם ולפי הדף כנראה מפחית סיכון להתקף לב. הדף מציין שניסויים גדולים על תועלת לטווח ארוך עדיין מתנהלים. אם יש התאמה גרועה למסכה, יש להתייעץ ולנסות מסכה אחרת. מכבי מציין ש-CPAP כלול במכבי שלי, מכבי זהב, מכבי כסף והסל הבסיסי; בקופות אחרות לא נבדק.
התאמה אישית: ה-ATS מציין שבדום קל יש מטופלים שיבחרו טיפול מוכח אחר, שירידה במשקל עשויה לסייע אך לא לטפל לגמרי, ושיש להמשיך ב-PAP עד להצלחה. לכן הבחירה נקבעת עם הרופא לפי החומרה, התסמינים והנסיבות.
לפי ה-NHS, דום נשימה לא מטופל עלול להוביל ליתר לחץ דם, שבץ, סוכרת סוג 2, מחלת לב, דיכאון וקושי בריכוז, וסיכון גבוה יותר לתאונות רציניות כמו תאונות דרכים. הדף אינו נותן סיכונים מספריים. מכבי מציין שאדם עייף מעורב יותר בתאונות, וש"הסיכון לתאונה דומה" לזה של מי ששתה מעל המותר, ומציין שאין ודאות אם יתר לחץ הדם הוא תוצאה ישירה של המצב.
נהיגה: ה-NHS מפנה לכללי ה-DVLA הבריטי, שאינם חלים בישראל. המקורות שנקראו לא מפרטים את הכללים הישראליים, ולכן יש להתייעץ עם הרופא לגבי נהיגה. מי שמרגיש ישנוניות רבה בנהיגה כדאי שיתייעץ עם הרופא לפני שהוא ממשיך לנהוג.
מעקב: לפי ATS, מכשירי CPAP רבים שולחים נתוני שימוש ללא תיווך, כולל שעות שימוש ונזילות אוויר, ועוזרים לרופא לפתור בעיות. בעיות כמו יובש באף ובפה, מסכה לא נוחה או לחץ גבוה אפשר לטפל באמצעות לחות מחוממת, מסכות אחרות או הגדרות לחץ הדרגתי. ספרו לרופא על קושי. ראו CPAP: מסכות, הסתגלות ופתרון בעיות נפוצות (L39).
דום נשימה חסימתי בשינה הוא מצב שבו דרכי האוויר מצטמצמות בשינה והנשימה נעצרת שוב ושוב. הוא גורם לנחירות, עצירות נשימה, עייפות וקשיי ריכוז, ועלול להעלות סיכון ללחץ דם גבוה ולתאונות. האבחון נעשה בבדיקת שינה, והחומרה נקבעת לפי AHI. הטיפול כולל שינויי אורח חיים, CPAP, התקן לסתי ולעיתים ניתוח. יש לפנות לרופא כשיש חשד, ולא להסתמך על שעון חכם.
הבהרה רפואית: המאמר נועד למידע כללי בלבד. הוא אינו אבחנה, המלצת טיפול או תחליף לייעוץ רפואי אישי. במצב חירום חייגו 101.
לא בהכרח. נחירה חזקה היא סימן אפשרי (NHS), אבל לפי ATS הסיכונים של נחירה ללא דום נשימה לא ברורים. דום נשימה מתבטא גם בעצירות נשימה, השתנקות, עייפות ביום וכאב ראש בבוקר. אם יש נחירה בלבד, כדאי להתייעץ ולבדוק אם יש גם סימנים נוספים, בעיקר אם מישהו ראה הפסקות נשימה. ראו בדיקת שינה: בדיקה ביתית, מעבדה ופענוח ראשוני (L38).
לא. לפי ה-NHS, השמנה היא אחד מגורמי הסיכון ולצדה צוואר רחב, גיל, היסטוריה משפחתית, אלכוהול, עישון, שקדים או אדנואידים גדולים, שינה על הגב ו-COPD. מכבי מוסיף מין זכר, גיל מעל 40, תרופות הרגעה, סוכרת וגודש באף. לכן אפשר לחלות גם בלי עודף משקל.
לא. לפי ה-AASM (ינואר 2025), אפליקציות ומכשירים שמעריכים סיכון לדום נשימה "אינם יכולים לאבחן דום נשימה או לשלול אותו". דיוקם משתנה, ורובם אינם מבדילים בין חסימתי למרכזי. אם יש חשד, מדברים עם איש מקצוע. ההתראה מהשעון אינה תחליף לבדיקת שינה, והדף אינו מפרט מה לעשות עם התראה. ראו בדיקת שינה: בדיקה ביתית, מעבדה ופענוח ראשוני (L38).