מרגישים חרדה מאז ה-7 באוקטובר? EMDR כבר קו חזית בטיפול בישראל

טיפול קונבנציונלי ותרופות נותרים עמוד השדרה הקליני של טיפול בחרדה, אך הם אינם האפשרויות היחידות מבוססות-הראיות הזמינות - ועבור ישראלים רבים המנווטים במערכת בריאות נפש ציבורית עמוסה, גישות משלימות הפכו לחלק חשוב מהתמונה. מדיקור סיני ועד ריטריטים מובנים בטבע, טיפולים אלו אינם תחליף לטיפול מקצועי, אך גוף מחקר הולך וגדל מצביע על כך שכמה מהם אכן עוזרים, בפרט כאשר משולבים עם הטיפול הקונבנציונלי ולא במקומו.

טיפול קונבנציונלי ותרופות נותרים עמוד השדרה הקליני של טיפול בחרדה, אך הם אינם האפשרויות היחידות מבוססות-הראיות הזמינות - ועבור ישראלים רבים המנווטים במערכת בריאות נפש ציבורית עמוסה, גישות משלימות הפכו לחלק חשוב מהתמונה. מדיקור סיני ועד ריטריטים מובנים בטבע, טיפולים אלו אינם תחליף לטיפול מקצועי, אך גוף מחקר הולך וגדל מצביע על כך שכמה מהם אכן עוזרים, בפרט כאשר משולבים עם הטיפול הקונבנציונלי ולא במקומו.

דיקור סיני: ראיות צנועות אך אמיתיות לחרדה ופוסט-טראומה

דיקור סיני, מרכיב ברפואה הסינית המסורתית הכולל החדרת מחטים דקות לנקודות ספציפיות בגוף, עבר בעשורים האחרונים ממקום שולי אל תוך מחקר קליני רציני - בפרט עבור מצבים הקשורים לטראומה.

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של ניסויים מבוקרים אקראיים שהתמקדה בהפרעת חרדה כללית מצאה כי דיקור סיני היה יעיל משמעותית יותר מתנאי ביקורת, עם סבילות ובטיחות טובות. בנפרד,סקירה שיטתית שהתמקדה ספציפית בפוסט-טראומה מצאה כי ניסוי אחד באיכות גבוהה הראה שדיקור סיני הפיק אפקטים בגודל דומה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי - אם כי חוקרים מציינים שבסיס הראיות הכולל, אף שהוא מעודד, עדיין אינו נחשב חד-משמעי, ונדרשים ניסויים נוספים באיכות גבוהה.

מבחינה מנגנונית,חוקרים הציעו כי ההשפעות של דיקור סיני על תסמיני טראומה עשויות לכלול ויסות ציר ה-HPA (אותו מסלול הורמון-לחץ המופעל במהלך תגובת "הילחם או ברח") ושינויים באזורי מוח המעורבים בעיבוד פחד - מה שמצביע על בסיס ביולוגי סביר ולא רק על אפקט פלצבו טהור, אם כי המחקר עדיין נמשך.

מה כולל מפגש טיפוסי: מטפל דיקור מוסמך מתחיל בשיחת קליטה על תסמינים, שינה, ובריאות כללית, ולאחר מכן מחדיר מחטים דקות וסטריליות בנקודות ספציפיות - לרוב בקרקפת, באוזניים, בפרקי כף היד וברגליים התחתונות - למשך כ-20 עד 45 דקות בזמן שהמטופל נח. מפגשים מתוארים בדרך כלל כמייצרים תחושת רגיעה עמוקה ולא כאב, וקורס טיפולי טיפוסי לחרדה כולל מספר מפגשים שבועיים לאורך מספר שבועות ולא ביקור בודד.

הערה על איכות הראיות: כדאי להיות ברורים לגבי המחקר. אף שכיוון הראיות חיובי, כמה מהמטה-אנליזות שהוזכרו לעיל מציינות שרבים מהמחקרים הבסיסיים בוצעו בסין, השתמשו בפרוטוקולי דיקור משתנים, ולא תמיד היו מסונוורים באופן ששולל לחלוטין אפקטים של פלצבו. אין פירוש הדבר שהטיפול אינו עובד - אך זה כן אומר שדיקור סיני מוצג בצורה הטובה ביותר כאפשרות משלימה נתמכת ראיות באופן סביר, לא כתחליף מוכח לטיפול טראומה קו-ראשון.

הערה מעשית: דיקור סיני זמין דרך מטפלים פרטיים ברחבי ישראל; הוא אינו מכוסה בדרך כלל בהטבות בריאות הנפש של קופת החולים, ולכן הוא בדרך כלל אפשרות משלימה בתשלום עצמי, המשמשת בשילוב עם - ולא במקום - הטיפול העיקרי. בעת בחירת מטפל, חפש רישוי דרך משרד הבריאות הישראלי, המסדיר דיקור סיני כפרקטיקת רפואה משלימה מוכרת.

תרגילי נשימה: גשר בין הגוף לנפש

תרגילי נשימה - תרגולי נשימה מובנים ומכוונים - ניצבים בצומת מעניין בין טיפול "אלטרנטיבי" ל"רפואה מקובלת", מכיוון שההשפעות הפיזיולוגיות שלהם על מערכת העצבים מתועדות היטב (כפי שנסקר בהרחבה במאמר הנלווה שלנו על טכניקות התמודדות). מה שהופך אותם לראויים לציון כאן כגישה משלימה היא הנגישות שלהם: בניגוד לרוב האפשרויות האחרות ברשימה זו, תרגילי נשימה יכולים להתבצע באופן עצמאי, אינם דורשים ציוד, וניתנים לתרגול במהלך אזעקה, במרחב מוגן, או בכל מקום אחר שבו טיפול קונבנציונלי אינו נגיש באותו רגע.

טכניקות כמו נשימת קופסה ונשימה עם נשיפה מוארכת מפעילות ישירות את עצב הוואגוס ואת המערכת הפאראסימפתטית, ונמצאות בשימוש הולך וגובר כתוספת בתוך מפגשי טיפול ממוקד-טראומה בישראל, לא רק ככלי עזרה עצמית עצמאי.

מעבר לנשימה בסיסית: תרגולי נשימה מובנים יותר הולכים מעבר לנשימה איטית פשוטה. חלק מהמטפלים משלבים נשימת תהודה (נשימה בקצב ספציפי, בדרך כלל כ-5-6 נשימות בדקה, שהוכחה כממקסמת שונות קצב לב), בעוד אחרים משתמשים בתרגילי נשימה בשילוב סריקת גוף כדי לסייע לאדם לשים לב, בזמן אמת, היכן נאגר מתח פיזי - לרוב בחזה, בלסת, או בכתפיים - ולשחרר אותו במודעות. עבור אנשים עם היסטוריה של התקפי פאניקה, אנשי מקצוע קליניים ממליצים בדרך כלל ללמוד טכניקות אלו תחת הדרכה תחילה, שכן סגנונות נשימה אינטנסיביים או מהירים מאוד (כגון צורות מסוימות של נשימה הולוטרופית) עלולים, במקרים נדירים, לעורר סחרחורת או מצוקה מוגברת אצל אנשים רגישים לטראומה, ואינם מומלצים בדרך כלל כתרגול עצמאי ללא פיקוח מקצועי.

EMDR: מ"אלטרנטיבי" לטיפול קו-חזית בישראל

עיבוד מחדש ודה-סנסיטיזציה באמצעות תנועות עיניים (EMDR) ראוי לאזכור ספציפי מכיוון שלמרות שהתחיל כגישה לא-קונבנציונלית לפני עשורים, הוא הפך מאז לאחד הטיפולים הנפוצים ביותר בקו החזית לטראומה בישראל - וניתן לטעון שכבר אינו "אלטרנטיבי" כמעט וכמעט הפך לסטנדרטי.

מאז ה-7 באוקטובר, EMDR נמצא במרכז המענה הקליני של ישראל.ארגון הרפואה הדסה השתמש במימון מענק חירום ספציפית כדי להכשיר מטפלים נוספים ב-EMDR כדי לענות על הביקוש הגואה, ודיווח בטיימס אוף ישראל על "הווילה" - תוכנית שנוצרה על ידי "השותפות המגנה" מיד לאחר תחילת המלחמה - מתאר שימוש ב-EMDR בריטריטים אינטנסיביים בני יום אחד, שנועדו במיוחד למנוע פוסט-טראומה בקרב מילואימניקים וכוחות ראשונים מה-7 באוקטובר.

ניתוח שפורסם בכתב עת שפיט, Israel Journal of Health Policy Research, גם הוא מונה את EMDR, לצד CBT ממוקד טראומה, כאחת ההתערבויות בעלות הראיות החזקות ביותר לטיפול בפוסט-טראומה - ומציין כי טיפול מוקדם וממוקד יכול לסייע במניעת התפתחות של דחק טראומטי קצר טווח לפוסט-טראומה כרונית.

איך זה עובד בפועל: EMDR מבקש מהאדם להיזכר בקצרה בזיכרון מטריד תוך מעורבות בו-זמנית בגירוי דו-צדדי - לרוב תנועות עיניים מודרכות מצד לצד, אם כי נעשה שימוש גם בהקשה או בצלילים מתחלפים. התיאוריה העומדת בבסיס הגישה, המכונה מודל עיבוד המידע האדפטיבי, גורסת שזיכרונות טראומטיים יכולים "להיתקע" במוח בצורה גולמית ולא מעובדת, ושגירוי דו-צדדי מסייע למוח לשלב את הזיכרון באופן שהיה מעבד חוויה רגילה, לא-טראומטית - מה שמפחית את המטען הרגשי שלו מבלי למחוק את הזיכרון עצמו. קורס EMDR טיפוסי נמשך בין 6 ל-12 מפגשים, אם כי פורמטים אינטנסיביים - כמו הריטריטים בני יום אחד המשמשים בתוכניות המילואימניקים בישראל - מכווצים זאת למפגש ממושך יחיד עבור אנשים שלא יכולים בקלות להתחייב לטיפול שבועי מתמשך, כגון מילואימניקים בשירות פעיל.

טיפול סומטי: עבודה עם הלחץ האגור בגוף

Somatic Experiencing וטיפולים מבוססי-גוף קשורים פועלים מתוך ההנחה שטראומה אינה נשמרת רק כזיכרון או מחשבה - היא נשמרת פיזית, במתח שרירים, בתנוחת הגוף, ובדפוסי מערכת העצבים. במקום להתמקד בעיקר בדיבור על אירוע, גישות סומטיות משתמשות במודעות גופנית, תנועה, וטכניקות שחרור פיזי כדי לסייע בפריקת לחץ שטיפול דיבור בלבד עשוי שלא לטפל בו במלואו.

ניתוח בג'רוזלם פוסט על נוף הטיפול בטראומה בישראל שלאחר ה-7 באוקטובר מונה במפורש את Somatic Experiencing (SE) לצד EMDR ו-Cognitive Processing Therapy כאחד ממגוון הטיפולים היעילים ומבוססי-הראיות הזמינים כיום לפוסט-טראומה - ומציין כי גישות שונות נוטות לעבוד עבור חולים שונים, מה שמסביר בחלקו מדוע תחום הטיפול בטראומה בישראל התגוון כה משמעותית מאז תחילת המלחמה.

התיאוריה מאחורי הגישה: Somatic Experiencing, שפותחה על ידי ד"ר פיטר לוין, מבוססת בחלקה על תיאוריית הפוליוגל, שפותחה על ידי ד"ר סטיבן פורג'ס, המתארת כיצד עצב הוואגוס מזיז את הגוף בין מצבי ביטחון, כוננות מגויסת (הילחם או ברח), וקיפאון משותק (הקפאה). התובנה של לוין, שנבעה ממחקר על בעלי חיים בטבע, הייתה שבעלי חיים הנטרפים משחררים באופן שגרתי אנרגיית תגובת הישרדות אינטנסיבית - לרוב באופן נראה לעין, באמצעות רעד או רעידה - לאחר בריחה מאיום, מה שנראה כמסייע לאיפוס מערכת העצבים. לוין שיער שבני אדם לרוב אינם משלימים תהליך שחרור טבעי זה, מה שמשאיר עוררות "לכודה" בגוף ותורמת לעוררות יתר כרונית זמן רב לאחר שהאיום חלף.

איך נראה מפגש: במקום לתאר סיפור טראומטי בפירוט, מפגש SE פועל בדרך כלל באמצעות טכניקה הנקראת טיטרציה - גישה לתחושות פיזיות קשות במנות קטנות וניתנות לניהול, לעיתים קרובות תוך החלפה ("פנדולציה") בין מצוקה לרגעים של רוגע יחסי או משאבים, כך שמערכת העצבים אינה מוצפת. מטפל עשוי לבקש מהמטופל פשוט לשים לב היכן נמצא המתח בגוף, לעקוב אחר תחושה פיזית ככל שהיא משתנה, או לשים לב לנשימתו שלו - כאשר עיבוד קוגניטיבי ודיון נרטיבי מגיעים לרוב מאוחר יותר, לאחר שהגוף קיבל הזדמנות להתייצב. גישה זו מתוארת לעיתים כגישת "מלמטה למעלה", בניגוד לסגנון "מלמעלה למטה", הממוקד יותר במחשבות, של CBT סטנדרטי.

טיפול בטבע: תגובה חדשנית ישראלית

מכל מה שברשימה זו, טיפול מבוסס-טבע (המכונה גם אקותרפיה) הוא אולי התחום שבו ישראל בנתה כמה מהתגובות הייחודיות ביותר, שנבנו במיוחד עבור המשבר הנוכחי.

מחקר תומך באופן רחב ביעילות הטיפול בטבע:סקירה משנת 2017 בכתב העת Journal of Public Mental Health שבחנה התערבויות מבוססות-טבע עבור ותיקים עם פוסט-טראומה מצאה הפחתות עקביות בתסמיני פוסט-טראומה בכל המחקרים, ללא השפעות שליליות שדווחו. מחקר מצוטט לעיתים קרובות מצא כי 90 דקות בלבד בסביבה טבעית הפחיתו פעילות עצבית באזורי מוח הקשורים להרהור אובססיבי ומצוקה נפשית.

בישראל באופן ספציפי,החברה להגנת הטבע (חט"ב), בשיתוף עם המרכז הרפואי שיבא ועיריית אילת, הקימה ריטריט אקותרפי ייעודי לחיילי צה"ל על חוף הים האדום, המציע טיפול פסיכולוגי מקצועי בסביבה טבעית ספציפית עבור חיילים המעבדים חוויות קרביות לפני חזרה לשגרה אזרחית. חט"ב מפעילה גם מחנות יום מבוססי-טבע עבור ילדים ישראלים עקורים מקהילות הצפון והדרום, תוך שימוש בטיולים, צפייה בציפורים, ופעילויות חוץ כדי לסייע בשיקום תחושת ביטחון ונורמליות לאחר עקירה.

כפי שנוסח במאמר דעה בג'רוזלם פוסט על טיפול מודע-טראומה בטבע, מעורבות עם העולם הטבעי נראית כמפחיתה עוררות יתר ותומכת בוויסות רגשי - משקפת בדיוק את הדפוסים הפיזיולוגיים המתוארים במקומות אחרים במחקר הטראומה.

השוואה מהירה

היכן משתלב טיפול משלים

אף אחת מהגישות הללו אינה מומלצת בדרך כלל כטיפול יחיד לחרדה בינונית-חמורה או פוסט-טראומה - ואף גישה משלימה לא צריכה להחליף הערכה קלינית ראשונית. אך בשימוש מושכל, הן יכולות להציע ערך אמיתי:

• כתוספת לצד טיפול או תרופות, המתייחסת להיבטים של טראומה (מתח פיזי, חוסר ויסות במערכת העצבים, ניתוק מתחושת ביטחון) שטיפול דיבור בלבד לא תמיד מגיע אליהם
• כגשר עבור אנשים ברשימות המתנה ארוכות לטיפול קונבנציונלי בתוך מערכת בריאות הנפש הציבורית העמוסה של ישראל
• כנקודת כניסה בעלת מחסום נמוך יותר עבור אנשים המהססים להתחיל בטיפול פסיכיאטרי פורמלי

לאורהעומס המתועד על שירותי בריאות הנפש הציבוריים בישראל כיום - עם רשימות המתנה ארוכות ומחסור בכוח אדם - גישות משלימות נתפסות יותר ויותר לא כאפשרויות שוליות, אלא כחלק מעשי ומבוסס-ראיות ממערכת אקולוגית טיפולית רחבה יותר.