מה לספר לצוות לפני ניתוח, הרדמה או קולונוסקופיה כשיש סוכרת, על אילו תרופות ישאלו, מה להביא ומתי פונים מיד.
מה לספר לצוות לפני ניתוח, הרדמה או קולונוסקופיה כשיש סוכרת, על אילו תרופות ישאלו, מה להביא ומתי פונים מיד.
מה לספר לצוות לפני ניתוח, הרדמה או קולונוסקופיה כשיש סוכרת, על אילו תרופות ישאלו, מה להביא ומתי פונים מיד.
חלק מהמדריך: סוכרת: סוגים, תסמינים, בדיקות, ערכים ומה עושים אחרי אבחון
בכתבה זו
קיבלתם תאריך לניתוח או זימון לקולונוסקופיה, ובדף ההכנה כתוב "צום". מיד עולות שאלות: מה עושים עם האינסולין, עם הכדורים, עם הזריקה השבועית? סוכרת וניתוחים דורשים תיאום מראש, כי צום, משלשלים, הרדמה והלחץ של הניתוח משנים את הסוכר.
היערכות סביב ניתוח (פריאופרטיבית) היא התכנון של הטיפול בסוכרת לפני ההליך, במהלכו ואחריו, כולל צום, תרופות, ניטור הסוכר והחזרה לשגרה (ADA, 2026). אם האבחנה חדשה, התחילו בסקירה על סוכרת, סוגיה והבדיקות.
את סוג הסוכרת, את כל התרופות ואת הנטייה שלכם לסוכר נמוך, ולעדכן גם את המנתח, גם את המרדים וגם את מי שמטפל בסוכרת. הסיבה: הלחץ של הניתוח מעלה את הסוכר, וסוכר גבוה סביב הניתוח הוא גורם סיכון לזיהומים ולסיבוכים אחרים (ADA, 2026).
זה לא מצב נדיר: ההערכה היא שעד 20% מהאנשים שעוברים ניתוח כללי גדול חיים עם סוכרת (ADA, 2026). המרדים אחראי גם על איזון הסוכר בזמן הניתוח, ולכן המידע צריך להגיע אליו מראש (כללית, 2024).
ספרו גם איך אתם מנהלים את הסוכרת ביום-יום, מתי אתם לוקחים כל תרופה ועד כמה אתם נוטים לסוכר נמוך, ושאלו מה ישתנה בתקופת הניתוח (CPOC, 2022). כדאי לציין גם סיבוכים של הסוכרת, כמו פגיעה בכליות, ומשאבה או חיישן אם יש לכם.
לא בגלל המספר לבדו. לפני ניתוח מתוכנן רצוי לשפר את האיזון עם רופא/ת המשפחה (כללית, 2024), אבל ADA לא ממליצה לדחות ניתוח רק בגלל HbA1c, כי זה עלול לעכב ניתוח נחוץ (ADA, 2026). מה הבדיקה משקפת מוסבר בHbA1c: מהי בדיקת המוגלובין מסוכרר.
כי בצום לא אוכלים, אבל חלק מהתרופות ממשיכות לפעול, ובמקביל הלחץ והמחלה דוחפים את הסוכר למעלה. נטילה לא נכונה של הטיפול בצום עלולה לגרום לסוכר נמוך, להתייבשות, להפרעות במלחים ולחמצת (ההסתדרות הרפואית, 2019).
בישראל יש נייר עמדה של ההסתדרות הרפואית לצום קצר, דילוג על ארוחה אחת, סביב בדיקות, פעולות וניתוחים שלא מצריכים לינה בבית החולים. הוא תקף רק כשהמוסד שמבצע את ההליך לא נתן הנחיות אחרות, ואינו חל על קולונוסקופיה (ההסתדרות הרפואית, 2019). ההמלצות בו מבוססות על מחקרים קטנים ועל דעת מומחים, וכשהצוות שלכם נתן הנחיה אחרת, היא קודמת.
בבית החולים בודקים את הסוכר לעיתים קרובות כל זמן שאתם בצום, ואינסולין הוא הטיפול שמשמש לאיזון הסוכר סביב הניתוח (ADA, 2026). כדי לקצר את הצום, ההנחיה הבריטית ממליצה שאנשים עם סוכרת ינותחו ראשונים ברשימת הבוקר, ואפשר לשאול על כך (CPOC, 2022). על צומות אחרים, כמו יום כיפור, קראו בסוכרת וצום.
בקולונוסקופיה ההכנה ארוכה יותר: כמה ימים של דיאטה דלת סיבים, יום של נוזלים צלולים וחומר לניקוי המעי. ההמלצות לאנשים עם סוכרת נועדו למנוע סוכר נמוך, התייבשות, הפרעות במלחים וחמצת סביב הפחתת האוכל והמשלשלים (רמב"ם).
את סדר ההכנה, שעות המשלשל והשינויים בתרופות קובעים מכון הגסטרו והצוות שלכם, לפי שעת הבדיקה והתכשיר.
על כולן, אבל במיוחד על אלה שמשנות את הסיכון בצום או בהרדמה. לגבי מטפורמין וכדורים אחרים ביום ההליך ההנחיות לא אחידות: ההנחיה האמריקאית ממליצה לא לקחת אותם ביום הניתוח, וההנחיה הבריטית ממשיכה חלק מהם (ADA, 2026; CPOC, 2022). מעכבי SGLT2 ותרופות GLP-1 דורשים תכנון נפרד (ADA, 2026). על המשפחות השונות ואיך הן פועלות קראו בתרופות לסוכרת: סוגים נפוצים.
הטבלה מסכמת למה כל משפחה עולה בשיחה עם הצוות, ומה לברר (ADA, 2026; CPOC, 2022; Anaesthesia, 2025; Surgical Endoscopy, 2025; רמב"ם):
| סוג התרופה | למה שואלים עליה לפני הליך | מה לברר עם הצוות |
|---|---|---|
| אינסולין (זריקות או משאבה) | בצום הוא עלול לגרום לסוכר נמוך, אבל בסוכרת סוג 1 אסור להישאר בלי אינסולין בסיסי | איך מתאימים כל סוג אינסולין, ומה קורה עם המשאבה |
| מעכבי SGLT2 (כמו דפגליפלוזין, אמפגליפלוזין) | סיכון לחמצת סביב ניתוח, גם כשהסוכר לא גבוה במיוחד | אם ומתי מפסיקים, וממתי חוזרים |
| תרופות GLP-1 (כמו סמגלוטייד, דולגלוטייד, ליראגלוטייד) | מאטות את ריקון הקיבה; דווחו מקרים של שאיפת תוכן קיבה בהרדמה | האם ממשיכים, והאם צריך דיאטה נוזלית לפני |
| טירזפטיד (מונג'רו) | אותה אזהרה כמו GLP-1, כי הוא פועל גם על אותו מנגנון | אותן שאלות כמו ב-GLP-1 |
| מטפורמין | ההנחיות ליום ההליך שונות בין ניתוח לקולונוסקופיה ובין מדינות | האם לוקחים ביום ההליך ומתי חוזרים, במיוחד אם יש פגיעה בכליות |
| סולפונילאוריאה (כמו גליבנקלמיד) | בצום עלולה לגרום לסוכר נמוך | מה עושים ביום ההכנה וביום ההליך |
כי ההנחיות ממליצות לעצור אותם לפני ניתוח מתוכנן, אבל משך ההפסקה שונה ביניהן: ההנחיה האמריקאית מדברת על כמה ימים, והקונצנזוס הבריטי מ-2025 על הפסקה קצרה יותר, סמוך להליך (ADA, 2026; Anaesthesia, 2025). לכן צריך לדעת עליהם מוקדם. אחרי ניתוח דחוף מנטרים חמצת, וחמצת יכולה להופיע גם כשהסוכר לא גבוה במיוחד (ADA, 2026).
בסקירה של 128 תיאורי מקרה, בין הגורמים שזוהו היו אכילה מופחתת סביב הניתוח ואינסולין לא מספיק. החמצת טופלה באינסולין, אבל חלק מהמטופלים נזקקו לטיפול נמרץ (Acta Anaesthesiologica Scandinavica, 2026). אחרי ניתוחים דחופים היא הופיעה לרוב בימים הראשונים, עם תסמינים לא ספציפיים (Journal of Anesthesia, 2025).
הנושא עדיין שנוי במחלוקת, וההמלצות בין האיגודים שונות (British Journal of Anaesthesia, 2026). מטא-אנליזה מ-2026 של 10 מחקרים מצאה ששימוש בתרופות האלה סביב ניתוח היה קשור לפחות פגיעה כלייתית חריפה, אבל בניתוח משני נמצא גם קשר לסיכון גבוה יותר לחמצת. המחקרים שנכללו שונים מאוד זה מזה, ולכן אלה ממצאים ולא הוכחה (Endocrinology, Diabetes & Metabolism, 2026).
אין כלל אחד: ההחלטה אישית ומשותפת לכם, למרדים ולרופא שרשם את התרופה. כשאין סיכון מוגבר להאטת ריקון הקיבה אפשר להמשיך את הטיפול, ומה שמעלה את הסיכון הוא שלב העלאת המינון, מינון גבוה, זריקה שבועית ותסמינים כמו בחילה, הקאות, כאבי בטן או עצירות (Surgical Endoscopy, 2025).
בבריטניה הומלץ ב-2025 להמשיך את התרופות האלה לפני ניתוח, עם הערכת סיכון מלאה (Anaesthesia, 2025). בהמלצות לקולונוסקופיה שמפרסם רמב"ם, על בסיס נייר עמדה של ההסתדרות הרפואית, ההנחיה לגבי GLP-1 בימי ההכנה שונה (רמב"ם). לכן ספרו לצוות שאתם מזריקים, מתי הייתה הזריקה האחרונה והאם יש לכם תסמיני עיכול. אם מחליטים לעצור והסוכר צפוי לעלות, צריכה להיות תוכנית חלופית (ADA, 2026).
את האינסולין בדרך כלל לא עוצרים, אלא מתאימים, וההתאמה נקבעת אישית לפי סוג הסוכרת (ADA, 2026). בסוכרת סוג 1 צריך אינסולין בסיסי גם בצום, ואסור להישאר בלי אינסולין (ADA, 2026; CPOC, 2022).
עוד על סוגי האינסולין באינסולין בסוכרת: מתי משתמשים.
במפגש טרום-ההרדמה המרדים שואל על מחלות, תרופות ובדיקות, ונותן הנחיות לצום ולתרופות (כללית, 2024). כדאי להביא לבית החולים גם את התרופות עצמן, כדי להמשיך בטיפול המוכר ולא לפספס מנות (CPOC, 2022).
ביום ההליך ספרו לצוות מתי אכלתם לאחרונה, מתי לקחתם כל תרופה ומה היה הסוכר בבוקר.
המטרה היא לחזור מהר לשתייה, לאכילה ולתנועה, ולחזור לנהל את הסוכרת בעצמכם מוקדם ככל האפשר (CPOC, 2022). בימים הראשונים הסוכר עלול להיות לא יציב בגלל כאב, בחילה, זיהום או אכילה חלקית.
בשחרור בקשו מסמך כתוב עם השינויים בתרופות, הנחיות לימי מחלה ולמי פונים בשאלות (CPOC, 2022). מעכבי SGLT2 חוזרים רק כשחזרתם לאכול ולשתות, ורק לפי הנחיה (ADA, 2026). אם אתם מקיאים או לא מצליחים לאכול, היעזרו בסוכרת בזמן מחלה. בדקו גם את כפות הרגליים ואת אזורי הלחץ אם שכבתם הרבה (CPOC, 2022).
כשיש סימנים של חמצת או של סוכר נמוך שלא מגיב לטיפול, לפני ההליך, בימי ההכנה או אחרי השחרור.
הבהרה רפואית: המדריך נועד למידע כללי למבוגרים, ואינו מחליף אבחנה או ייעוץ רפואי אישי. במצב חירום התקשרו ל-101.
ברוב המקרים לא עוצרים את האינסולין לגמרי, אלא מתאימים אותו לצום, וההתאמה אישית (ADA, 2026). בסוכרת סוג 1 צריך אינסולין בסיסי גם בצום. את ההנחיה המדויקת מקבלים מהצוות שמבצע את ההליך או ממרפאת הסוכרת.
אין כלל אחד. חלק מההנחיות בעולם ממליצות להמשיך עם הערכת סיכון (Anaesthesia, 2025), ובהמלצות לקולונוסקופיה שמפרסם רמב"ם יש הנחיה אחרת לתרופות GLP-1 בימי ההכנה (רמב"ם). ספרו לצוות על הזריקה ועל בחילות או הקאות, ופעלו לפי ההנחיות שתקבלו.
כי סביב ניתוח הם מעלים סיכון לחמצת, שיכולה להופיע גם כשהסוכר לא גבוה במיוחד (ADA, 2026). ההפסקה מתוכננת מראש, ולכן חשוב לספר עליהם כבר בשלב התכנון. גם החזרה אליהם נעשית רק לפי הנחיה.
בדרך כלל לא בגלל המספר לבדו: דחייה רק בגלל HbA1c לא מומלצת, כי היא עלולה לעכב ניתוח נחוץ (ADA, 2026). ההחלטה תלויה בניתוח, בדחיפות ובמצב הכללי. אם יש זמן לפני ניתוח מתוכנן, כדאי לעבוד עם רופא/ת המשפחה על שיפור האיזון.
לפעמים כן. משאבה יכולה להמשיך לפעול אם מדיניות בית החולים מאפשרת, וחיישן לא משמש לבד לניטור בזמן הניתוח (ADA, 2026). תאמו זאת מראש עם המרדים ועם מרפאת הסוכרת.
בימי ההכנה צפוי סוכר גבוה מהרגיל (רמב"ם). באותם ימים משנים את התזונה, שותים נוזלים צלולים שחלקם ממותקים, ומפחיתים חלק מהטיפול לסוכרת לפי ההנחיות. סוכר גבוה עם בחילה, הקאות או תשישות קשה מחייב פנייה ל-101.